התעוררו! צאו מהתרדמת וחסכו עוד היום כספים לפרישה מעבודה!
יום שני 24 דצמבר 2012
מזה שבועות רבים אני תר את המדינה בהרצאות וסדנאות בפרישה. העמידה מול הקהל מרגשת אותי. אינני יודע להסביר למה רועדות לי הברכיים כל פעם מחדש. תמיד אני אומר בליבי: "רן, אולי די עם זה? ממה אתה כל כך מתרגש בכל פעם מחדש?" - אבל זה לא עובר...
בתחושת שליחות אני ניפגש עם הקהל, ברצון להעביר מסר, לצלצל בפעמוני האזעקה. התגובות של השומעים מרגשות אותי ונוטעות בי תקווה כי משהו פה עוד יחלחל וייקלט. יש להבין כי משהו גדול השתנה כאן. העתיד הכלכלי שלכם - בשונה מהדור הקודם שידע כמעט בוודאות לאיזה קצבה לצפות, שעיקר החסכונות היו פרי שנים רבות של עבודה במקום עבודה אחד - הסיפור הזה נגמר! החיסכון לפרישה כולו מוטל על כתפיכם. בכל הפרמטרים עליכם להפעיל שיקול דעת: מהיכן להפקיד, כמה להפקיד, איזה סיכון יש לקחת, ניתוח מטרות ויעדים כלכליים לפרישה. הכול מונח לפתחו של האזרח. במציאות היומיומית שלנו "לא מוצאים את הזמן" או – נכון יותר - מנסים שלא להתעסק בכך כלל. ואז בכמה שיחות שעורכים בסלון עפות להן מספר אמרות-כנף ונראה כאילו מהן תבוא לנו הישועה.
להשכלתכם, אספתי מספר "עובדות" שאינן אלא אשליות
חיסכון לפרישה?... לא עכשיו. יש לנו סדרי עדיפויות וחוץ מזה, יש חיסכון במקום העבודה שלנו
איינשטיין אמר את זה? "הכוח החזק ביותר ביקום היא הריבית דריבית..." כך אמר כשנישאל מהו הגיל הנכון להתחיל ולחסוך בו. הוא השיב כי גיל 20 הוא הגיל הנכון להתחיל ולחסוך וגיל 40 הוא הגיל בו עלינו להתחיל להתאים את החיסכון לעבר היעדים.
תמונת המצב היום היא שתקופת התחלת החיסכון הולכת ונדחקת. במקרה האופטימי מדובר על תחילת גילאי ה- 30.
החיסכון הוא עניין להתנהלות אישית. בכל עת ובכל תקופה אנו יכולים לייעד לחיסכון סכומים שונים, בהתאם ליכולתנו. אין להישען רק על החיסכון הממסדי. יש לשנות את צורת המחשבה הזו ולחסוך מוקדם ככל שנוכל. בסופו של דבר, הכול סובב על סדרי עדיפויות. תארו לכם שהמדינה הייתה מחייבת ומעודדת כל אזרח בהגיעו לגיל 20, לחיסכון: ממאות שקלים מינימום ועד למירב יכולתו הכלכלית - והדבר היה בגדר חוק. מרבית האזרחים היו חוסכים.
אצלנו במשפחה כולם בריאים. חוץ מזה, יש לנו ביטוח באיזושהי חברת ביטוח...
הסיכון האמיתי הוא התעלמות מסיכון, תארו לכם אדם שיוצא ברכבו מנקודה א' לנקודה ב'. הוא מכיר את הדרך הזו וכבר עשה אותה עשרות פעמים: רק מניעים וכבר מגיעים. ואכן כך קורה ב- 99% מהפעמים. אך מה אם בדרכו ארעה תקלה ואחד הצמיגים התפנצ'ר לפתע, באמצע הדרך המהירה? הנהג, כמו כולנו, היה בטוח כי ערכת החלפת הגלגל מחכה לו, יחד עם צמיג רזרבי... והנה אין ערכת ציוד, אין מגבה ואין גלגל חמישי. מה שהיה אמור להיות תקלה קטנה בדרכו של הנהג הופך להיות אירוע שיכול גם לסכן נפשות. אנחנו נוטים להדחיק את האירועים הקיצוניים, לא לחשוב עליהם ולא לכתוב. לא רוצים בכלל להביא אותם בחשבון. אך נכות, מוות, אובדן כושר עבודה אינם אירועים שאנו מחוסנים מפניהם. אלה הם תרחישים שיכולים לקרות לכל אחד מאתנו. סיכון הופך למאיים פחות אם הוא מנוהל נכון.
כאשר נפרוש ההוצאות תרדנה, אין צורך לדאוג לכך כבר עכשיו
בדיוק להיפך! ההוצאות שלנו עולות לאחר הפרישה בכ- 30%. את הזמן יש למלא ואיכות הזמן נמדדת ביכולת שלנו לממן זמן פנוי. בתקופת העבודה התזרים החודשי (משכורת) היה המקור למימון ההוצאות. מהרגע שפרשנו, המקור היחיד למימון ההוצאות הוא החיסכון שלנו. לכך מתווספות מטלות כלכליות שלא היו בתקופות קודמות: הדור שגידלנו אולי יוצא מהבית, אך היד שלו נשארת בארנק של ההורים. בתנאים של היום, ללא עזרה, זוג צעיר לא יוכל להקים בית בישראל. נכון, לא נוכל - אולי - לממן את כל המטלות, אך בהחלט נוכל, במחשבה מקדימה, להצביע על היעדים והמטרות ולכוון אליהם את המקורות.
עזוב אותי בחייך, אני אפרוש? מצאת לך... צריכים אותי בעבודה, לא יכולים בלעדי
ואז מגיע יום אחד מכתב האומר שלצורך התייעלות אנו מודים לך... תכנן היטב את הפרישה שלך, מכיוון שאינך יודע כמה זמן תוכל לעבוד: בסקר אמון הפרישה 2011 נמצא כי 47 אחוזים מגמלאים הנוכחיים פרשו מוקדם מהמתוכנן, עקב אירוע בלתי צפוי כגון בעיות בריאות או שינויים בחברה שלהם כגון צמצומים. יתר-על-כן: פרישה, מלבד היותה אירוע כלכלי היא גם אירוע נפשי. היא גורמת להצפה של רגשות, חששות ופחדים. התמודדות והתנהלות אחראית ומושכלת תרכך את אירוע הפרישה.
אני הבחור הכי מסודר, יש לי את כל התדפיסים מכל החסכונות
ועל זה נכתוב: ואז מה?... תיעוד ותיוק הן מלאכה חשובה, אך יותר מכך חשוב להבין מה אנחנו בדיוק מתייקים. מה יש שם בקלסרים? סדר וארגון אינם פוטרים אותנו מהבנה מעמיקה ומהיכרות אישית עם החסכונות שלנו. לאחר הליך הלמידה וההבנה הקלסרים הופכים יותר "רזים" ואנחנו הרבה יותר רגועים, מכירים ומיודעים. יודעים מה יש, למה יש לצפות והיכן יש לשפר לשנות ולעשות.
אני לקראת פרישה, יש צורך מיידי בהקטנת הסיכון
אם יש סיכון הוא להיסחף בים הקלישאות. ישנן אמרות כוללניות שכאילו נושאות איתן חכמה נסתרת וזו אחת מהן. סיכון הוא אינו פרמטר של גיל, הוא פרמטר של מצב אישי. סיכון הוא תמידי ויש לנהל אותו בכל יום מחדש. אין זה אומר שבכל יום יש לעשות מעשה, אך הבנה וניתוח המצב יאפשרו לנו לנתח את הסיכון המתאים בעבורנו. הראייה חייבת להיות כוללנית בהיקף כל הנכסים והחסכונות.
חיסכון לפרישה?... מחכה לי ירושה
הישענות על מקורות אחרים יכולה להיות מפתה ופוטרת אותנו מדאגות, אך החיים מלאים הפתעות את חלקן לא נוכל לצפות, אך רצוי שלא לבנות על תקבול עתידי - גם אם הוא וודאי. את יסודות תזרים החיסכון בפרישה עליכם לבנות בעצמכם, אם מחכה לכם תזרים עתידי הוא תמיד ירשם בוודאות של 50% וישמש כ"כרית ביטחון" נוספת. אל לכם לתלות את עתידכם ברכוש עתידי שאולי תקבלו במועד מאוחר יותר…
התשלום בקרן פנסיה חדשה צמוד למדד...
הפנסיה המשולמת מתעדכנת בכל חודש בהתאם לשינוי במדד. אחת לשנה, הפנסיה מתעדכנת גם בהתאם לתוצאות המאזן האקטוארי של הקרן. אבל: האם שאלתם את עצמכם האם הפנסיה החודשית יכולה לרדת? התשובה: ברור שכן! יש תלות בין גודל הפנסיה שתקבלו לביצועי הקרן כי זה משליך ישירות על המאזן האקטוארי - לרווחים או ההפסדים. אם הקרן לא עמדה ביעדים שעל פיהם חושבה הקצבה החודשית, תקטן הקצבה בהתאם!.
הסטטיסטיקה אומרת שבמשפחה שלי מתים בגיל צעיר...
לאיש מאתנו אין כדור בדולח להערכת תוחלת החיים. העובדה היא שאנשים חיים היום שנים רבות יותר. הסטטיסטיקה אומרת שאם הגעת לגיל 65 יש לך סיכוי של 50% לחיות עד לגיל 81 לגבר ולאישה 85. אם הגעת לגיל 85 יש לך סיכוי של 26% להגיע לגיל 90. אם עברת את גיל 90 כמעט בוודאות תגיע לגיל 100. ככל שתוחלת החיים מתארכת החיסכון חייב להספיק להרבה יותר שנים. את תכנון הפרישה הכלכלי יש לערוך ל- שלושה עשורים מגיל פרישה כנתון וודאי. חיסכון הוא אינו סטטיסטיקה תיאורטית. חיסכון הוא משהו מוחשי.
"ישבתי" על נושא הפרישה לפני שנים מספר, אני יודע בדיוק מה צפוי.
זה אומר שבעצם הדובר לא יודע כלום! החקיקה, הסיכונים, האלטרנטיבות משתנים בקצב מהיר הרבה יותר מהנפקות המודלים של ה"אייפון"! תכנון פרישה הוא תהליך ארוך ומתמשך. הוא כולל סימון מטרות, סלילת דרכים, התמדה, מבדקים, משימה לחיים שלמים.
כמה עצות שימושיות:
-
התחילו לתכנן את הפרישה מוקדם ככל שתוכלו
-
התוכניות שלכם צריכות לכלול את כל החלומות, היעדים והדרכים להגשמתם
-
בנו מערך בקרה הבודק את קצב ההתקדמות ליעד המטרה
-
נצלו היטב - עד תום - את הטבות המס
-
ככל שתתקרבו לגיל הפרישה, נסו לסלק את כל החובות
-
סרקו במחשב ושמרו את כל הדוחות השנתיים למעקב
-
למדו לקרוא את תלוש השכר שלכם
-
מנו לכם מומחה אישי לפרישה
אני יכול לכתוב בביטחון כי לא לתכנן את העתיד הכלכלי בפרישה הוא לקחת סיכון מהותי. כיצד יכול אדם לצאת לנווט במדבר ללא מפה? גם אם הוא יודע לקרוא את הכוכבים, אלה מאכזבים לפעמים. עדיף להתחיל מוקדם ככל שתוכלו, אך אף פעם לא מאוחר!
שלכם,
חובב רן - מומחה למיסוי ופרישה.