מנהלים כספים לפרישה
יום שני 14 ינואר 2013
סיפור אישי: האוניברסיטה של החיים:
בגיל צעיר מאד היו מי שהחליטו בעבורי כי לימודים הם ממש לא הכיוון שלי. כילד יכולת הוויכוח שלך מועטה מאד. לימים נתקלתי במשפט: "כל מה שילד צריך, הוא מבוגר אחד שיאמין בו" (הרב שלמה קרליבך). בסביבה בה גדלתי אז לא היו מבוגרים כאלה, לא במסגרת בית הספר ולא מחוצה לו. באחד הימים המורה שלי קראה לי ולהוריי לשיחה ו אמרה זאת בפשטות: "לך וחפש לך עתיד במקום אחר. לימודים, חביבי, הם לא בשבילך!"
בליבי ידעתי שהיא טועה, אך מה היה כוחי אז לשכנע? גם כאשר הצלחתי בבחינות היו שטענו כי אני מומחה בהעתקות... באותם ימים, תחום אומנות הלחימה מלא את כל עולמי. שם היה לי רק מזרון - וחמש דקות להוכיח את עצמי. זה היה מקום לפורקן הכעסים ומעבר לניצחון היה גם הרצון שלי להוכיח לכולם שישנם מגרשים בהם אני עם המנצחים. מאמן אחד בשם עוז עמיצור שפירא האמין ביכולתי וידע לתעל את כוח הרצון שבי. לימים, נוכחתי כי השפעתו על עיצוב דמותי הייתה מהותית. לאחר שבגרתי הבנתי שזה היה אחד הדברים שהצילו אותי.
מגיל צעיר התחום הפיננסי משך אותי כמגנט. כך, בשעות הבוקר, מצאתי את עצמי מול מסכי המסחר בבורסה. זה התחיל מהצצות מבחוץ ומשם עברתי את הדלת, נכנסתי פנימה והתוודעתי ל"פרלמנט": אנשים שהיו חיים ממסחר למסחר, קנו ומכרו. אני זוכר שלא הבנתי מה בדיוק הם עושים ואיזה עבודה יש להם: למכור ולקנות ניירות? תמיד השוויתי את פעילותם אל מול ההורים שלי, שהיו יוצאים מוקדם בבוקר כדי להביא פרנסה. נוכחותי סקרנה את אחד מהאנשים המזדמנים שם. הפכנו מכרים, ידידים - ולימים לחברים הכי טובים. באגרסיביות הלקוחה מעולם הלחימה חיזרתי אחריו. ביקשתי: "למד אותי אני רוצה לדעת!" "זה לא יהיה קל, בשביל מה?" הוא שאל "למה אתה צריך את זה? לך תלמד משהו אחר". לא וויתרתי. באחד הימים הלכתי אליו, כעסתי וביקשתי: "למד אותי, אני רוצה להיות כמוך!".
אז התחיל תהליך הלימוד – מהבסיס. בתחילה הייתי אחראי על הבאת הניירת, איסוף מקורות המידע. בקיצור – שוליה. יום אחד הגעתי למדריכי אחוז התרגשות על עסקאות צפויות של חברה שאת מניותיה רכשנו. רצתי וצעקתי: "תראה, איזה יופי!". מבלי להניד עפעף הוא פקד עלי: "תתקשר לרבקה מהבנק ובקש ממנה להכין הוראת מכירה לכל המניות..." עם השנים הבנתי כי מדובר באחד ממשחקי המוח המפותחים ביותר. העמקתי ו"צללתי" אל הנושא. הוא הפך לי לדת. עד היום אני אומר: "לכו למסכים, הביטו בהם היטב. שם כתוב הכול".
אספתי למענכם כמה תובנות מהסודות שלמדתי, להרחבת ההשכלה שלכם.
"טורפים": רגע לפני שאתה קונה משהו שמישהו אחר מוכר בדוק למה בחר למכור? ככל שהמכירה גדולה יותר ועקבית יותר, יש מאחוריה "טורף" גדול המנסה להתפטר מהסחורה.
זול מדי, יקר מדי: אין "זול" ואין "יקר". טעות לבחון נכס במונחי כסף. המבחן הוא התנאים הסיבתיים והמגמה הצפויה. נניח לדוגמא שמחיר הזהב עלה מ- 200$ ל- 1,600$. מה זה אומר? כלום - חוץ מאשר שהנכס עלה. השאלה שיש לשאול היא לא "כמה עלה" אלא "האם אני כרגע קונה במחיר הנכון". מה שיקבע הם התנאים הכלכליים הצפויים. הם יקבעו את המגמה.
תתחיל מהתחלה: התחילו "בקטן". הכירו היטב את המגרש עליו תרצו לשחק. לא תוכלו להיות בקיאים לעולם בכל התחומים. התמקדו. זכרו: ניסיון הינו פונקציה של זמן, סבלנות, הפסד. למידה זו המחזוריות שאיש לא יחמוק ממנה. משקיע גדול היה בעברו משקיע קטן שהפסיד סכום קטן - וזאת כדי ללמוד איך מרוויחים סכום גדול.
פיזור: פיזור אינו בין מנהלים אלא בין אפיקים. פיזור אינו בהכרח ממתן את הסיכון אלא שדרכו ניתן לנהל טוב יותר את הסיכונים והגשמת היעדים.
גאונות: בשווקים אין גאונים. שוק ההון דומה מאוד לריצת מרתון. רק מעטים מגיעים אל קו המטרה. הם לא דווקא הגאונים, אלא הפיקחים, המתמידים, הזהירים והענווים. הם שיכבשו פסגות. דווקא בעלי יכולת חשיבה פשוטה, מנותקת מרעשים סביבתיים הם יהיו ה"גאונים" בקריאת המסכים. שם, בכל יום, כתוב להיכן פני השווקים.
טווח ארוך: קנה משהו שאיש לא קונה היום.
Dance with the market: המשקיע אינו וועדת ביקורת. הוא אינו נועד לתקן את המעוות. הוא חייב להרוויח בכל מצב. משקיעים המנכסים לעצמם יכולות "תיקון עולם" יתבצרו בדעתם ויתאימו את אסטרטגיית ההשקעה שלהם לתיאוריות שלהם. התוצאה: מפח נפש. למד "לרקוד עם השוק". תפוס את הגל. הקשב היטב להרמוניית הצלילים. גם אם המים עכורים יש בהם עדיין דגים - גם אם יש לזה ריח של צפרדע, וזה נראה כמו צפרדע ועושה קולות "קוואק קוואק"... רקוד בזהירות - אך תרקוד, אם בסופו של יום תספור את הכסף במדרגות.
גורילות: הן חברות המייצרות תזרימי מזומנים כבדים. חברות המתנהלות כמו מונופול. ראו את חברת קוקה קולה, למדו את המודל העסקי שלה ותמצאו חברות רבות בעלות תרבות ניהולית דומה. זה כמעט ערבון בטוח לביצועים טובים של המניה ולחלוקת דיבידנדים מסודרת.
עסקים ולא מניות: נתקו עצמכם מהעובדה שאתם קונים מניות. חשבו כמשקיעים: האם הייתם מצטרפים כשותפים לחברה?
קראו הכול ואל תאמינו לדבר: הימים שבהם מכרו עיתונים שפרנסתם הייתה פרסומות נעלמו מזמן. מרבית הכתבות שאתם קוראים יכולות להיות מגמתיות. יש להן מטרה ברורה להשפיע על כיוון המחשבה של הקוראים.
מנהל מוכשר ומוכר: תמכרו אתו. אחד האיתותים הראשונים לצפוי לעסקיה של החברה הוא מכירות בעלי עניין ומנהלים. במיוחד כאשר מכירות אלו מבוצעות באגרסיביות ומנהל יחסי הציבור מתרץ שזה ממניעים אישיים... מנהל מוכר וקונה? לרוב זה איתות קנייה.
מודלים: מתמטיקה, סטטיסטיקה, ניתוח טכני ועוד - כולם אינם אלא כלי עזר לקבלת החלטה. יש להימנע מקבלת החלטות אך ורק בהסתמך על מודלים. אין קיצורי-דרך להעמקה, הבנה, ובחירת תחומים בהם תתמחו.
צריכה וגלובליזציה: חברות בתחום, בעלות מיתוג חזק ואמון צרכנים. חברות אלו הן בעלות גמישות רחבה בקביעת מחיר המוצרים שלהם. ככל שהשווקים שבהם הן מוכרות מגוונים יותר, כך תוכלנה חברות כאלה להבטיח יצירת תזרמי הכנסה גדולים ומגוונים ומנוע צמיחה לטווח ארוך.
סוף הסיפור:
מאותם ימים ועד עתה לא הפסקתי ללמוד. בתחילה רק כדי להוכיח שאני יכול. אחר כך עברתי לתרגול סטודנטים, לעוד תעודה ועוד תעודה. מאז - וכנראה לכל חיי – השווקים ממשיכים לרתק אותי. זהו משחק שח-מט פיננסי, ללא גבולות. הוא מציע שוויון הזדמנויות. שם במסכים, בפקודות צפון כל הידע הנחוץ. והאיש שממנו למדתי? הוא חי בחו"ל. הוא נחשב לאחד המומחים שדעתו מוערכת. היו לי פעם מחשבות כי אמשיך את דרכו, אך זה כבר לא יקרה. לי יש את העבודה הכי טובה בעולם.
הרצאה מרתקת בנושא: ספר הסודות
בהצלחה.
רן חובב
מומחה לפרישה
בלוג: http://ranhovav.blogspot.co.il/
רן חובב אינו יועץ השקעות, עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות, אין להעתיק או לשכתב.