אג"ח מיועד "חלום-בהקיץ" פנסיוני

אג"ח מיועד
"חלום-בהקיץ" פנסיוני


 
אגרות חוב מיועדות - חלום בהקיץ פנסיוניאיך יודעים מהו ההבדל בין חלום למציאות? אם זה ממש יקר - אז מדובר בחלום... נניח שהמיליארדר, מייסד "מיקרוסופט", ביל גייטס היה חולם על מכונית "למבורגיני". נניח שהיא גם החלום שלי. ההבדל בינינו הוא שמר גייטס יחלום על כך בלילה - ולמחרת בבוקר תחנה ה"למבורגיני" בחניית ביתו. ואילו אני? אני פשוט אמשיך לחלום - כי היא יקרה מדי.


זה בדיוק הסיפור של אגרות חוב מיועדות לחיסכון הפנסיוני. בחלום כולם מפלרטטים איתן. בכל שבוע יש מי שדואג לשים את ההצעה של האג"ח המיועדות על השולחן, כאילו נמצא גואל לבעיות הפנסיה בישראל. העניין הוא שאגרות החוב מיועדות לממשלת ישראל. זה בדיוק כמו ה"למבורגיני" שלי: יקר מדי לא פרקטי.


מה זה אג"ח:

הבורסה היא מקור לגיוס הון. גופים רבים, כמו מדינות, חברות וכו', בוחרים לגייס הון בדרך של הנפקת מניות או אגרות חוב בשוק ההון. אג"ח היא הנפקת חוב של החברה או הגוף המבקש לגייס כספים בשוק ההון. בעצם הם לווים את הכספים מהציבור. לאחר הנפקת אגרות החוב הן נסחרות בבורסה. זו הלוואה סחירה - כלומר משקיעים יכולים למכור או לקנות את אגרות החוב בשוק. הגוף שהנפיק את החוב ומכר אותן למשקיעים, מקבל את הכסף שגייס. לאגרת חוב יש "יום הולדת" = היום שבו הונפקה ויום תפוגה. ניתן לקבוע מראש מה משך החיים של אגרת החוב (שנה, שנתיים, עשרים וכו'). מי שמחזיק באיגרת החוב דומה למי שחייבים לו כספים, כאילו הלווה לבעל החוב.

אג"ח ויהדות:

ביהדות קיים איסור הלוואה בריבית, אולם החיים מזמנים גמישות גם בהלכה. מספר רבנים הכשירו את מכירות האג"ח מסיבות מגוונות ולנו, בישראל, יש הכשר להנפיק אגרות חוב.

אג"ח מיועד ומבטיח תשואה:

יש סוג של אגרות חוב שמונפקות לרוב על ידי גופים גדולים, מוסדיים וממשלות. אלה הן אגרות החוב המיועדות,שאינן סחירות (כלומר לא ניתן למכור ולקנות אותם בבורסה). כשמם כן הן: "מיועדות". ייעודן להירכש בעיקר על ידי גופים המנהלים כספי פנסיה, כדי להבטיח את הריבית והיציבות לחוסכים. בשנת 1992 הופסקה הנפקת אגרות החוב מיועדות ומבטיחות תשואה.

חיסכון פנסיוני בישראל - אג"ח מיועדות:

כבר באמצע שנות השמונים החלה מדיניות ממשלתית של צמצום מעורבות הממשלה בשוק ההון. זה היה תהליך שבוצע בהדרגה: תחילה הורידו את הריבית על אגרות החוב המבטיחות תשואה, תוך כדי צמצום היקף ההנפקה (מכירת אג"ח). בישראל, כאשר המדינה מנפיקה אגרות חוב מיועדות, היא מעניקה תקרת ביטחון לחיסכון הפנסיוני. ככל שמרכיב ההשקעות של החסכונות הפנסיוניים גדול יותר באג"ח מיועדות, כך התלות בשוק ההון ובהשקעות בבורסה הולכת וקטנה. עצם העובדה שהממשלה מעניקה הבטחת תשואה בריבית ריאלית (מעל למדד/אינפלציה) מעצימה את ערכן של האג"ח המיועדות ואת הביטחון בחיסכון הפנסיוני לאורך טווח) רכישת האג"ח מורידה עלויות מהחברות המנהלות. הבטחת התשואה אינה מצריכה מחלקת מחקר בגוף המנהל. (ברור שככל שהתלות של התשואה קשורה לביצועים בשוק ההון, כך צריך יותר משאבים ניהוליים. העלויות של משאבים אלה מגולגלות לפתחם של החוסכים.


באיזה תכניות יש כיום יש אג"ח מיועדות? ברוכים הבאים ל"מוזיאון הפנסיוני" בישראל...
  • קרנות הפנסיה הוותיקות (שבהסדר) אלה זכו בעבר לקבל אגרות חוב מסוג "מירון": אגרות חוב מיועדות אלו הבטיחו תשואה ריאלית שנתית (מעל לאינפלציה) של 5.57%.
     
  • לעומתן קרנות הפנסיה החדשות מגובות רק ב 30% אגרות חוב מיועדות, בשם "ערד", המבטיחות תשואה ריאלית (מעל לאינפלציה) של 4.8%. כל יתרת הכספים בקרנות החדשות מושקעת בשוק ההון, כלומר התלות שלהם בתנודתיות של שוק ההון היא אקוטית - מה גם שהמדינה יכולה, בכל עת שתרצה, לשנות את הסדרי הבטחת הריבית ב"ערד".
     
  • קופות גמל: בעבר היו קופות גמל לתגמולים ופיצויים שהבטיחו תשואה לעמיתים בעתים של אגרות חוב ממשלתיות מיועדות. לדוגמא, קופת הגמל "בר" א' (בניהול חברת "כלל") שהייתה בעלת תשואה מובטחת של 5.5% + מדד. היו קופות הגמל "יתר" א' ב' ו-ג'. "יתר" א' (בניהול "מנורה", חברה לביטוח) הבטיחה הצמדה למדד הידוע בחודש ההפקדה, בתוספת ריבית צמודה של 5.5% לשנה. כרך גם "יתר" ב' ו-ג'. רוצים להצטרף? רק בחלומות!... הקופות הללו סגורות למצטרפים חדשים.
     
  • ביטוחי מנהלים: עד לשנת 1990 היו לחברות הביטוח תכניות שהבטיחו תשואה ב- "ביטוח מעורב" שכשמו כן הוא: עירוב של חיסכון וביטוח חיים. בתחילה סכום גדול יותר מהפרמיה ששילם החוסך היה יורד לצורך הביטוח והחלק האחר לצורך חיסכון. במשך השנים ירד משמעותית מרכיב הביטוח בתשלום החודשי של החוסך ועלה מרכיב החיסכון. היו גם תכניות אחרות, מבטיחות תשואה, כמו "גימלא" א', ב' ו-ד', רוצים להצטרף? אין אפשרות!
מה המשמעות של הבטחת ריבית:

כזכור, זה שמכר לכם אגרות חוב הוא בעצם חייב לכם. המחזיקים באגרות החוב הם מחזיקים בחוב. כאשר המדינה מכרה לקרנות הפנסיה הוותיקות אגרות חוב מיועדות מבטיחות תשואה מסוג "מירון" (שהבטיחו, כזכור תשואה ריאלית של 5.57%), המדינה  התחייבה שהרווח שהיא תוכל לעשות בכסף יהיה גבוה יותר. כדי שהרווח של המדינה יהיה חיובי, על המשק כולו לצמוח בקצב שנתי, לכל תקופת ההתחייבות של אגרת החוב לפחות ב 5.57%. בפועל, שוק המניות העניק תשואה נומינאלית (כולל אינפלציה) של 8% למשך 50 שנה בלבד. זאת בניגוד לדעה הרווחת בציבור כאילו שוק המניות מציע תשואה פנומנאלית גבוהה. שוק אגרות החוב הפיק תשואה - לאותה התקופה - של 5%. כדי להמחיש: קצב הצמיחה של המשק הישראלי בעשור האחרון עומד בממוצע 2.9%, כלומר: אם המדינה תנפיק אגרות חוב מיועדות המבטיחות תשואה לקרנות הפנסיה, בתשואה שמעבר לשיעור צמיחה ממוצע זה, ייווצר גירעון - היות וקצב הצמיחה של המשק נמוך מהבטחת התשואה. אם המדינה תבטיח אגרות חוב מיועדות לחוסכים בריבית של 2.9%, הרי בשל העלייה בתוחלת החיים ותקופת חיסכון מצטברת קצרה, החוסכים לא יוכלו להגיע לצבירת סכומים שיאפשרו להם רמת חיים מינימאלית בפרישה!

אג"ח מיועדות הן "חלום בהקיץ" פנסיוני. יש לפתח דרכים עוקפות אג"ח מיועד כגון:

  • קרן פנסיה ממלכתית: כל כך פשוט וכל כך ישים. קרן פנסיה שתבטח סכום עד השכר הממוצע במשק. הכספים שיופקדו בקרן הפנסיה יהיו מופנים אך ורק למיזם בפרויקטים לאומיים. לדוגמא: בניית דיור בר השגה. בהשכרת נכסים ישנה תשואה עקבית. הקרקע שייכת למדינה. בכספי החוסכים היא תבנה דיור בר השגה להשכרה לתקופות ארוכות  בפועל, דמי השכירות יהיו דומים להבטחת התשואה באגרת החוב.
     
  • ביטול גיל פרישה: אין כל הגיון בגיל פרישה קבוע בחוק. המצב הנוכחי אינו מתאים להכרחת אדם לפרוש. המדינה חייבת להשאיר את ההחלטה למו"מ בין העובד למעסיק. יש אינטרס ברור למדינה שהאזרחים יעבדו כמה שיותר: ככל שהם יעבדו יותר הם יחסכו יותר. [ראה ערך: ביטול גיל פרישה]
     
  • אג"ח צמוד למחירי הדירות: התשואה הממוצעת על השכרת דירה בישראל היא  כ- 2.7% ברוטו. ניתן להציע לכל החוסכים אגרות חוב הצמודות למחירי הדיור בישראל. המדינה תוכל להרשות לעצמה להפחית מתשואה ממוצעת זו כחצי אחוז, זאת בשל הביטחון והעדרן של הוצאות נלוות שיש לבעלי נכסים. יש כאן הזדמנות ל- Win-Win: החוסכים יקבלו את כספם בצמוד למחירי הדירות, המדינה תוכל לגייס כסף ברמת מחירים נוחה למדי, בתואם לקצב הצמיחה במשק.
     
  • אג"ח מיועדות לחוסכים בגיל פרישה בלבד: אגרות חוב מיועדות – כן! אך רק לעמיתים שהגיעו לגיל פרישה. אחת הבעיות איתן מתמודדים חוסכים שהגיעו לגיל פרישה היא סוגיית ההכנסה החודשית. חלק מהסיבות שדחפו לעליית מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות היא הריבית הנמוכה שקבלו החוסכים על כספיהם. לכן כספים אלו הופנו לרכישת דירות - לצורך קבלת שכר דירה, שהוא בעצם ריבית על הכסף. הרעיון הוא להציע לחוסכים שהגיעו לגיל פרישה לרכוש אגרות חוב מיועדות, עד לגיל 120, עם ריבית מובטחת. על ריבית זו יינתן פטור ממס. הכספים שיגויסו יופנו לפיתוח המשק , לתשתיות, לתחבורה, לדיור וכיו"ב.
     
  • פוליסה פנסיונית: יהיו כאלו שירצו לרכוש לעצמם בית או "צימרים" בגליל לאחר פרישה ויראו את ההכנסות מהם כפנסיה לכל דבר. יהיו אחרים שירצו לרכוש נכס, אשר ממנו הם מעריכים כי יוכלו, בהגיעם לגיל פרישה, לקבל הכנסה חודשית. אפשר לפתח לצורך כך פוליסה עם מבנה מס שתקרא "פוליסה פנסיונית": כל מה שיירכש דרך פוליסה זו ייחשב כנכס לגיל פרישה. לדוגמא: אם פורש ירכוש בצפון הארץ חלקת אדמה ועליה מספר "צימרים", יוכל להפוך אותם למטרת "חיסכון פנסיוני". הוא יוכל לתבוע הוצאות, ריביות ועוד. אל דאגה: לאחר 120 שנה, כאשר ייפרד הפורש מהעולם, היורשים שלו יוכלו לבחור באם לחלק ביניהם את הנכסים כך שישמרו על ייעודם הפנסיוני גם בעבורם, או לממש אותם ולשלם מס בהתאם.
אני וה"למבורגיני":

האמת היא ש"למבורגיני" אינה משאת נפשי. יש לי "קאיה" קוריאנית והיא מספיקה לצרכי. אולם: יש לי חלום! הוא כולל קריאה למי שקובעים כרגע סדרים פיננסיים חדשים לבקרים: המנהיגים. הישירו מבטכם לאזרחים. אמרו לכם שכל משחקי החשיבה אודות אג"ח מיועדות אינם ישימים. אנחנו, האזרחים מבינים את זה. אני מציע להם דרכים יצירתיות נוספות. אם תקבלו אותן ממני, אני מבטיח: לא אתבע את זכויות יוצרים... כי במצב הנוכחי האזרחים מופקרים. ישראל היא מעצמה ביטחונית אך בעלת בעיות חברתיות רבות. מעל כולן עומד הצורך בביטחון של החיסכון ארוך-הטווח. הדבר שהוציא בשנה שעברה המונים לרחובות היא הבטן המקרקרת... קדימה, מנהיגים ומחוקקים יקרים, צאו לעבודה.

רן חובב
מומחה למיסוי ולפרישה ©