HOVAVLETTERS
פרישה: סקירות כלכליות חודשיות
אוגוסט 2013
ממשטר השטרות למשטר הסחורות
ENJOY the market but BE CAREFUL!
השווקים לפני שיאים חדשים
פתיח: באחת הסקירות שלי, לפני כשנתיים, כתבתי כי מקומו של הדולר במרתפי המוזיאון. רגע: קחו אוויר! יש עוד זמן...
הנה הסיפור האמיתי אודות מה שישלח את הדולר למקומה של הלירה הישראלית שלנו.
Petrodollars: המונח נטבע בשנת 1973 על ידי פרופסור לכלכלה, איברהים אואזיס, מאוניברסיטת ג'ורג'טאון. כוונתו הייתה לתופעה שבה ארצות הברית מוכרת סחורות והקונים משלמים לה במטבע שלה, כלומר בדולרים. בפועל, עליה במחיר הנפט מעלה את ערכו של הדולר באותן מדינות. האימפריאליזם האמריקאי שולט בעולם באמצעות הדולר והסחורות שנמכרות בדולר. זו בעצם שליטה מוחלטת של ארצות הברית בהגמוניה הכלכלית בעולם. אין יותר צורך במלחמות כדי להשתית שימוש במטבע המקומי. הדולר האמריקאי הוא לא רק המטבע של ארצות הברית. הוא משמש מדינות רבות כמטבע רזרבה. ניתן רק לשער איזו שליטה יש לארה"ב כאשר הבנק המרכזי האמריקאי אחראי על הפצתו של הדולר. תאגיד "OPEC", למשל, מספק נפט לעולם רק בתמורה לדולרים. כך מחוזק עיקרון ה-Petrodollars ומחייב בפועל מדינות רבות להחזיק כמויות גדולות של דולרים רק בעבור הוצאות האנרגיה שלהן. זה היחס בין אנרגיה לדולרים. לכן בכל פעם שמישהו במזרח התיכון מאיים על המטבע, ארצות הברית תצא למלחמה. זה - בין השאר - מה שקרה בעיראק.
סטרואידים:
סוג של סמי מרץ המשמשים, לצערנו, גם ספורטאים. המחפשים קיצור דרך יעשו בו שימוש: במקום להשקיע במאמץ גופני לאורך טווח, לאמן ולטפח את השריר, נוטלים סטרואידים. הסטרואידים אכן "עושים שריר", אך בדרך הם פוגעים בהרבה מערכות חיוניות. בנוסף, כשהשימוש בהם מתגלה, הנפילה היא גדולה. ראו את מקרה לאנס ארמסטרונג, שהיה מלך מרוצי האופניים וזכה שבע פעמים ב"טור-דה-פראנס" ייחסו לו תכונות על-אנושיות - אך כשהוא נאלץ להודות באמת אבדו לא כל תאריו... בספורט, כמו בחיים, אין תחליף לעבודה קשה. אין תחליף לתוכניות ארוכות טווח, גם אם בדרך הן יכולות לשעמם. התוצאה של מאמץ אמיתי תהיה תמיד חזקה יותר.
ארצות הברית - כלכלת הסטרואידים:
ארצות הברית לוקחת מנת סטרואידים של 85 מיליארד דולר בחודש, תכנית הידועה בכינוי "ההקלה הכמותית" (QE). בכך היא מייצרת ביצה פיננסית. כלכלה לא יכולה להיות חזקה ואיתנה אלא אם היא מבוססת על יסודות יצרניים - וזה לא המקרה. שוק המניות האמריקאי ימשיך לעלות, אך העלייה אינה בשל נתונים כלכליים חזקים, אלא בשל זמינות הכסף, הריבית הנמוכה והחיפוש אחר הכנסה.
עוד תגיע העת שבו יהיו מי שייקחו הלוואות וירכשו בכסף מניות. אם משלמים לבנק כמעט אפס ריבית ומשקיעים בחברות (כמו קרנות "ריט") שם ניתן לקבל תשואות של 10% ויותר, נוצר ארביטראז'. זה מה שקרה בשוק הנדל"ן בארצות הברית. ככה מנפחים בועות. ברננקי מנהל כבר זמן-מה דיאלוג של פלירטוט עם המשקיעים ומפנטז לעצמו: "הנה ממש עכשיו, בעוד כמה חודשים, נפחית את המימון של הסטרואידים (ההקלה כמותית)"... בפועל, זה לא יכול לקרות. להפך: לא תהיה להם כל ברירה אלא להגביר את המינון והקצב שבו הבנק המרכזי רוכש אג"ח. בדיוק מאותה הסיבה שבה ספורטאי הנוטל סטרואידים: לאחר זמן, הגוף מתרגל ואינו מגיב יותר. כדי להגיע להישג חדש הוא חייב להגדיל את המינון. זה גם מה שיקרה לתוכניות הרכישה: הן רק תלכנה ותגברנה בשנים הקרובות. דווקא לאחר פרישתו של מר ברננקי צפוי כי ההעצמה של ההקלה הכמותית תגבר.
נקודות דמיון רבות משיקות בין מדיניותו של סטאלין בברית המועצות לבין מה שקורה עכשיו בארצות הברית. לפני השינוי שערך סטאלין בשנות ה-20 של המאה הקודמת, כלכלת ברית המועצות התנהלה במתן אפשרות של יוזמה פרטית מצומצמת. סטאלין האמין כי הוא יכול להשיג כלכלה מכוונת, לנטרל את כוחות השוק והשלטון בראשותו הוא זה שיקבע את סדר הקדימויות הכלכלי בהחלטות אדמיניסטרטיביות מוניטאריות. הם אמנם חלקו את המשאבים והשפיעו על רמת המחירים. ההמשך ידוע: כבר בסוף שנות ה-80 נצבה ברית המועצות בפני בעיות מבניות כלכליות רבות והתפתחו להן "בועות" בחסות המשטר.
ברננקי שכח כנראה כי אחת המטרות של המדיניות הקיינסיאנית היא לייצב את הפעילות הכלכלית ולא להפוך את המדיניות הקיינסאינית למדיניות כלכלית. אפילו מר קיינס היה מתבלבל: היכן הן מטרות המודל ומה בדיוק השיג ברננקי? מחירי הנפט מרקיעי שחקים ואיתם שוק המניות - ועם כל זאת האינפלציה הרשמית בארצות הברית אינה עולה! אם תשאלו את עצמכם איך זה אפשרי, התשובה פשוטה: זכרו כי מי שדוגם את האינפלציה בארצות הברית הוא גם זה שמדפיס את הדולרים ... שוקי האג"ח בעולם מתנפחים לבועה, אולם - יש לשים לב - לא ניתן להכריז על בועה אלא רק בדיעבד. נכון לכתיבת שורות אלה שוק האג"ח ימשיך כנראה לעלות. אולם, בנקודה מסוימת, לא משנה כמה אג"ח ירכוש הבנק המרכזי - הריביות תעלינה. נכון לעכשיו נמשיך כנראה לראות אינדיקטורים חיוביים "כביכול" בשוק הדיור, הקמעונאות והאנרגיה. השוק יגיע לשיאים חדשים.
סיני אוהב דולרים?
יש גידול עצום ומובן ביתרות מטבע החוץ של סין. נכון להיום מחזיקים הסינים יותר משלושה טריליון דולר. בתיאוריה יש לסין הפסד עצום מהאחזקה שלה בדולרים. מצד שני, בגלל העודף המסחרי שלה (עודף מסחרי במאזן התשלומים מתאר את זרמי התשלומים והתקבולים במטבע חוץ: אם הזרם הנכנס גדול מהזרם היוצא, מאזן הסחר חיובי), סין מוכנה לספוג את ההפסד תמורת תשלום אמריקאי בטכנולוגיה מתקדמת והעברת פסי ייצור לסין. כתוצאה מכך אנו עדים לגידול בתעסוקה בסין, עליה בשכר הממוצע ועליה בהשקעות של תושבי חוץ בסין. כך, מנקודת מבט סינית, ההפסד בגין אחזקת הדולר הוא מחיר קטן אל מול התרומות שהם קבלו ב 12 שנים האחרונות. כבר עכשיו, בהרבה פרמטרים, סין גדולה מארצות הברית.
1,092,054,366,865,540 ין. מה זה? החוב של היפאנים.
כמה זה בדולרים? 11,245,235,239,569$!!!
יפן נכנסה למשטר הדפסה אגרסיבי לפני כמה חודשים במטרה להחליש את הין, במסגרת של ניסוי מוניטארי אדיר. מטרתו של התהליך היא העלאת קצב האינפלציה מתוך כוונה להחזיר את הצמיחה במדינה. למה הדבר דומה? תארו לכם שהייתי מחלק מעטפות כסף, ללא עלות, לכל דורש. מה היה מתרחש? כולם היו יוצאים לבולמוס של קניות על חשבון המעטפות... בעצם הייתי מסייע לתהליך אינפלציוני. התהליך הזה מסוכן מאוד בטווח הבינוני-ארוך: הוא מייצר "פאטה-מורגנה" כלכלית בתחילה ואחר כך שולח את האנשים למציאות אינפלציונית אדירה וחובות שיש להחזיר. איך תכנית זאת של היפנים מתקשרת לעובדה שהם עם חרוץ, ממושמע ומסודר? אין קיצורי דרך לתוכניות כלכליות ארוכות טווח. התוצאה של מימון זול היא עליה במחירים של כלים פיננסים. עליה זו אינה זולגת לסקטור היצרני. זה מה שהביא בשנים האחרונות לזינוק בשווי הנכסים הפיננסים בשווקים המתעוררים. מחירי הנכסים ביפן עלו אל מעבר למחירים במשבר. מה שהעלה אותם הם מחירי ההון הזמין והזול ולא השיפור בנתוני הבסיס. במקביל, הקוריאנים שראו וקלטו היטב מה מתרחש, לא עמדו מהצד וגם הם הצטרפו למגמה. אם הכלכלה הסינית תכנס להאטה, גם הם יכנסו ל"מחול המטבעות". כך כולם ימצאו את עצמם במצב של פרוטקציוניזם כלכלי שהוא מדיניות כלכלית הכופה מגבלות וחסמים כדי להגן על התעשייה המקומית: כלומר מניפולציה של המטבע.
ממשטר השטרות למשטר הסחורות:
בשנת 1970 שווי שוק המניות עמד על 80 מיליארד דולר, בדומה לשוק האג"ח. במהלך השנים האחרונות הייתה התרחבות עצומה של המגזר הפיננסי כאחוז מהכלכלה הריאלית. ברור שאם ממשיכים להדפיס כסף, ה"דאו-ג'ונס" יכול להגיע לרמת 100,000 נקודות, אבל התשלום בוא יבוא - והוא יהיה בדמותה של אינפלציה ולאחר מכן דיפלציה. זהב וכסף הם נכסים שאינם נמצאים באחריות אף ממשלה, ארצות הברית, יפן, סין, אירופה ועוד יכולים להדפיס את השטרות שלהם ככל שירצו, אך הם לא מסוגלים להדפיס מתכות פיזיות: כסף וזהב. זאת הסיבה שבשנים הקרובות יש לשער שנראה לחץ הולך וגובר על הנכסים הפיננסים וביקוש הולך וגדל למתכות היקרות. בעצם זו הדרך היחידה להגנה בפני אינפלציה ודיפלציה (ערכת מיגון כנגד הדפסת כסף). השקעה בסחורות ובעיקר במתכות היא אחת מהאפשרויות הטובות ביותר לעשור הקרוב. היא הקניה הנכונה ביותר מנקודת המבט על המתרחש בכלכלה. שוק אג"ח יורד וריבית עולה הם מתכון ברור לעליית ערך של מחירי המתכות.
בעבר היו 12 שנים של עליה רצופה במחירי המתכות.
כל נכס שעולה תקופה ארוכה צפוי לתיקון, אך מנקודת המבט הכלכלית המחירים היום מהווים הזדמנות קניה.
מ"משטר שטרות" ל"משטר סחורות":
תם עידן השטרות. אנו לקראת מהפכה בכל הקשור להתנהלות המדינות. הכלכלות החזקות ביותר תהיינה אלה שתחזקנה בסחורות ובמשאבים גדולים יותר. אם עד כה מדינות רצו להחזיק במרתפיהן דולרים כדי שתוכלנה לרכוש סחורות ואנרגיה – הסיפור תם ונישלם. זה לא אומר כי אנחנו נלך לעשות קניות עם מטבעות של כסף וזהב, אך זה רומז שעל מנת לספק ביטחון למי שיקנה חוב (אג"ח) ממדינה, המדינה תהייה חייבת לתת ערבות מעבר להבטחה.
היום, מי שקונה חוב מהאמריקאים סומך עליהם, אך זה לא מספיק טוב. הדבר נוסה כבר בעבר: קראו לזה "תקן הזהב" כל הנפקה של שטרי כסף הייתה צמודה להיצע הזהב שבבעלות המדינה. מגוון של שיטות מוניטריות סווגו לאורך ההיסטוריה כ-'תקן זהב', בהן תקן זהב קלאסי שיושם בין השנים 1871- 1945. בתקן זה לא ניתן להנפיק מטבע אלא אם הוא מגובה במתכת יקרה. כלומר: כל שטר וכל חוב מגובה במתכות יקרות פיזית הנמצאת בבעלות המדינה. אחת המטרות של תקן הזהב היא מניעת אינפלציה והדפסה מבוקרת של שטרות.
מה שקורה כרגע הוא תהליך נדיר: אגירה חסרת תקדים של מתכות יקרות על ידי מדינות רבות. בנקודת זמן לא רחוקה יהיה להם אינטרס לוודא ששווי המתכות יאמיר שחקים. זאת בגלל שהם יוכלו לגבות יותר חובות על פחות קילוגרם מתכות. אלה שעומדים היום מאחורי המניפולציה להורדת מחירי המתכות יהיו מחר הראשונים להפעיל את אותה המניפולציה בכיוון ההפוך. זו גם הסיבה העיקרית למחירי הנפט היום. לכאורה במצב של מיתון מחירו היה אמור להיות נמוך בהרבה ממחיר של 106$ לחבית, אולם יש לארצות הברית אינטרס גדול לראות את מחיר הנפט ממשיך לעלות כביכול. העלאה במחיר הנפט מגדילה את הביטחונות שלה כאחת ממדינות הנפט הגדולות בעולם. עלייה זו אינה משפיעה ישירות בהכרח על כיסו של הצרכן האמריקאי, אך היא משפיעה השפעה דרמטית על המדינות שרוכשות נפט. ארצות הברית כנראה לא מבינה שזו אינה הדרך. החוב הולך ותופח.
רן חובב אינו יועץ השקעות. הוא עוסק בניתוח טכני ובמגמות כלכליות. רן חובב עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב כהצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכתוב במאמר הוא בגדר דעתו האישית בלבד של רן חובב. אין להיסמך על הכתוב או להסיק כל מסקנה בגינו. אין להעתיק או לשכתב.