אופטימיזציה בניהול ותכנון מס - הכנסה חודשית בפרישה

אופטימיזציה בניהול ותכנון מס  -הכנסה חודשית בפרישה
ניהול תזרים חודשי: הפסיקו לדאוג והתחילו לתכנן
 

אופטימיזציה בניהול ותכנון מס  -הכנסה חודשית בפרישהבהרצאותיי, השאלה הנפוצה והחוזרת תמיד על עצמה של המאזינים לי היא: "אמור, לכמה זמן יספיק הכסף? "התשובה ה"פשטנית" שלי היא תמיד: "לכמה זמן היית רוצה שיספיק?"... לפתע, בעקבות הפרישה, מתחילים לספור את השקלים, מנסים להיערך ולערוך תזרימים. יש כאלה שנלחצים: מודיעים לבן או לבת הזוג:" זהו זה! עכשיו אנו חייבים להיכנס למשטר של קיצוצים!". להיכן נעלמו כל החלומות על הטיולים הגדולים? להיכן "הלך" התקציב לשיפוצים? אם רק היינו יודעים להגדיר את התחומים בהם אנו חסרי ידע, אם רק היינו יודעים לבחור את האנשים הנכונים לניהול הכלכלי לאחר הפרישה, לצעוד עימם בשבילים שאינם מוכרים לנו -  חיינו היו נראים טובים ויעילים יותר. ניהול הכסף וניהול הכנסה החודשית הם מהאתגרים היותר מורכבים והמסובכים בשלב זה של חיינו. יש בניהול הזה פרמטרים קבועים וישנם משתנים. לא את כולם ניתן לחזות. לפעמים הם נראים כאילו הגיעו מאותם המקורות, אך הם שונים בתכלית. הם משפיעים אחד על השני ותלויים אחד בשני. בסופו של דבר, כולם יהיו תלויים בגורם האנושי. אם יינתנו אותם חומרי-גלם לידיים שונות ייצאו מאכלים שונים. אם כך - זה הזמן: לוקחים פיקוד ומגלים מנהיגות בניהול הכלכלי.

הנה כמה "כללי ברזל" ועקרונות בסיסיים בתכנון מיסים. חשוב ליישמם בהחלטה על ניהול ותכנון תזרים ההכנסה החודשי, על מנת לשמור שהכסף "לא ייגמר"!



הביטוח הלאומי:

הכסף המגיע מהביטוח הלאומי הוא רובד הקצבה הראשון, שנועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה, לעת זקנה. שיעורי קצבת הזקנה החודשית קבועים בחוק ומתעדכנים לפי עליית המדד. סכום קצבת הזקנה הבסיסית החודשית ליחיד הוא 1,384 ₪ ולזוג 2,078 ש"ח). הקצבה לזוג מורכבת מקצבה ליחיד וכן תוספת בעבור בת זוג. (סכום קצבת הזקנה הבסיסית החודשית לבן 80 ומעלה: ליחיד - 1,463 ₪, ולזוג- 2,157  ₪.

אם שני בני הזוג, כל אחד בנפרד, עונים על תנאי הזכאות לקצבת זקנה, יקבל כל אחד מהם קצבה ליחיד + תוספת ותק) ביטוח קצבת הזקנה יכלול תוספת ותק למי שהיה מבוטח יותר מ- 10 שנים לפני יום זכאותו לקצבת זקנה בפעם הראשונה, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק. שיעור התוספת - 2% מן הקצבה בעד כל שנת ביטוח מלאה שלאחר 10 שנות הביטוח הראשונות. בסך הכול לא תעלה התוספת על 50% מהקצבה.

*עקרת בית אינה זכאית לתוספת ותק.

על פי חוק הביטוח הלאומי זכאים תושבי ישראל שהגיעו לגיל המזכה בקצבת זקנה, ובלבד שהיו מבוטחים פרק זמן כנדרש בחוק, ושולמו בעדם דמי ביטוח כחוק. לתשומת לב לתכנון בעת תביעת קצבת ביטוח לאומי: קיימים שני מועדים הקשורים לקביעת הגיל המזכה בקצבת זקנה:


גיל הפרישה: הגיל שבו תהיה/תהיי זכאי/ת לקצבת זקנה בתנאי שהכנסתך מעבודה אינה עולה או עולה במעט על סכום ההכנסה המרבית, והכנסתך שלא מעבודה, כגון הכנסה מנכסים או מריבית על השקעות אינה עולה, או עולה במעט על כפליים ההכנסה המרבית. הכנסה מפנסיה אינה נלקחת בחשבון.

תנאים בסיסיים שהם תנאי לזכאות לקצבה: 60 חודשים של תשלום לביטוח הלאומי, בתוך 10 השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותך בקצבת זקנה או 144 חודשים או 60 חודשים לפחות, ובלבד שמספר החודשים שהיית מבוטח מיום שנעשית תושב ישראל בפעם הראשונה גדול ממספר החודשים שבהם לא היית מבוטח .(למעט: פטורות מתקופת אכשרה: גרושה, אלמנה, עגונה, אישה נשואה שבן זוגה אינו מבוטח, אישה שקיבלה קצבת נכות כללית בחודש שקדם לחודש שבעבורו היא זכאית לקצבת זקנה)

מבחן הזכאות: מבחן הכנסות מגיל הפרישה עד גיל הזכאות לקצבת זקנה. הזכאות לקצבת זקנה מגיל הפרישה עד גיל הזכאות לקצבת זקנה מותנית במבחן הכנסות. ההכנסות שנלקחות בחשבון לשם כך הן ההכנסות (שלך בלבד) ולא הכנסותיו של בן הזוג (מעבודה ושלא מעבודה). כשתגיע לגיל הזכאות לקצבת זקנה, תהיה זכאי לקצבה בלי קשר להכנסותיך.
  • בתקופה שאינך מקבל קצבת זקנה בין גיל הפרישה לגיל הזכאות לקצבת זקנה, בגלל הכנסות גבוהות, תהיה זכאי לתוספת דחיית קצבה בשיעור של 5% עבור כל שנה.
     
  • אם הכנסתך החודשית מעבודה נמוכה מ– 4,569 ש״ח – אתה עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה מלאה.
     
  • אם הכנסתך החודשית מעבודה גבוהה מ– 4,569 ש״ח אבל נמוכה מ– 6,645 ש״ח – אתה עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה חלקית.
     
  • אם הכנסתך החודשית מעבודה גבוהה מ- 6,645 ש"ח – אתה עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה חלקית או לא להיות זכאי לקצבת זקנה.
     
  • אם הכנסתך החודשית מעבודה גבוהה מ– 9,028 ש"ח – אתה עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה חלקית או לא להיות זכאי לקצבת זקנה
הכנסות פסיביות שלא מעבודה:
  • אם הכנסתך החודשית (שלא מעבודה) כגון משכירות או מריבית על השקעות(נמוכה מ– 13,707 ש״ח) אתה עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה מלאה.
     
  • אם הכנסתך החודשית שלא מעבודה גבוהה מ– 13,707 ש״ח –אתה עשוי להיות זכאי לקצבה חלקית או לא להיות זכאי לקצבה כלל, למי שבן זוגו הגיע לגיל הזכאות לקצבת זקנה או שהכנסתו החודשית של בן הזוג נמוכה מ– 4,569 ש"ח*.
     
  • אם הכנסתך החודשית שלא מעבודה נמוכה מ– 18,273 ש״ח – אתה עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה מלאה.
     
  • אם הכנסתך החודשית שלא מעבודה גבוהה מ– 18,273 ש״ח אתה עשוי להיות זכאי לקצבה חלקית או לא להיות זכאי לקצבה כלל
     
  • אם אינך זכאי לקצבת זקנה בתקופה מגיל הפרישה ועד גיל הזכאות בגלל הכנסות שלא מעבודה, לא תהיה זכאי לתוספת דחיית קצבה בעד התקופה הזו בשיעור של 5% לכל שנת דחיה.
תכנון מס בקבלת קצבת ביטוח לאומי: דחיית קבלת הקצבה לרוב אינה כלכלית ועל המבוטח יהיה לתכנן את מעשיו, כך שבשנים הרלוונטיות הכנסתו לא תעלה על ההכנסה המרבית (מעבר לגיל 70 אין מבחן הכנסה). זאת משום שתוספת דחיית הקצבה היא בשיעור נמוך של 5%. לדוגמה, נניח כי המבוטח זכאי לקצבה של 1,200 ₪. תוספת 5% תסתכם ב- 60 ₪ לחודש כלומר 720 בשנה. מאידך, אם בשנה אחת הפסיד המבוטח 14,400 ₪, סכום זה יתקזז בגין התוספת רק לאחר 20 שנה!, ישנם תכנוני מס פשוטים ו/או מורכבים המסייעים לתובע קצבת הזקנה לקבל אותה ללא דחייה
.
ייעוד לקצבה:

אחת הדרכים החשובות ביותר ליצירת תזרים קבוע בפרישה היא ייעוד כספים לקצבה. אנחנו פורשים ובטוחים שנדע לנהל טוב את הכספים. האווירה בציבור, זו שמייצרת את הלך הרוח, טוענת ש"אין על מי לסמוך, אני מעדיף לנהל את הכספים בעצמי". אך הרוב שוכחים כי ניהול כספים הינו מלאכת מחשבת ולא ניתן ללמידה בקורס מזורז.

ייעוד לקצבה - משמעותו היא כי אנו, מבחירתנו שלנו, החלטנו להותיר כספים בחברה המנהלת, תמורת קבלת קצבה חודשית. כאן לא המקום להרחיב. יש מגוון רחב של אפשרויות וקיימים מרחבים של תכנון מס ותכנון כלכלי. ההחלטה להשארת כספים לקצבה יכולה לפטור ממס כלל את הסכומים אותם קיבלנו בפרישה. מעבר לתכנון המס (אם הדבר נעשה נכון!...) תהא זו אחת מהחלטות הכלכליות המכוננות של הפורש ושל התא המשפחתי שלו, החלטה המבטיחה יציבות תזרים. מדובר בעסקה גרועה "פסיכולוגית", שכן אנו נאלצים להיפרד מהסכום, אולם לרוב זו תהא עסקה כלכלית מעולה.


תכנון קצב משיכה:

הצרכים של בני האדם שונים ומשונים. כל אחד הרגיל עצמו לרמת חיים שונה. הצרכים שונים, אך האילוצים דומים. לרוב, לאחר שימוש ב"שכבת הקצבאות" בבניית תזרים השלמת ההכנסה ליעד, ההכנסה הנוספת הנחוצה תילקח מהריבית הנוצרת על ידי החסכונות. הבעיה היא שלא ניתן לקבע או לחשב במדויק את הריבית העתידית, שנים קדימה. כזכור, שוק המניות - בתשואת טווח ארוך – מציע רווח 8% נומינאלי לשנה. שוק האג"ח - בגין אותם הפרמטרים - 5% נומינאלי בשנה. על כן חייבים להיות מאוד ביקורתיים בחישוב הריבית שאותה נקבל על הכספים שלנו ולצאת מהנחות מחמירות. יש לבחון את הנחות היסוד שלנו מידי שנה. הנחת היסוד חייבת להיות שצריך לשמור על כוח הקניה של הכספים (אינפלציה). את ההכנסה הנוספת מתכננים מהריבית הריאלית, מעבר לקצב האינפלציה. כך, אם קבענו יעד תשואה של 4%, אין להתעלם ממרכיב האינפלציה: בהנחה שקצב האינפלציה השנתי ממוצע הוא 3%, יעד התשואה צריך להיות הוא 7%. יעד זה אינו מושג בנקל. הוא יכול להיות תוצאה של תכנון, התאמת סיכון ותכנון מס נכון. אלה בהחלט יכולים להוביל אותנו ליעד התשואה. לאחר שנקבעה הריבית (הווה אומר: קצב המשיכה) יש - וזו חובה - לבדוק מידי שנה. במידה והצלחנו לעלות ולעבור את יעד התשואה, יש לרשום את הסכומים כעודפים לשנים אחרות, בהן התשואה שתושג תהא פחות מהיעד. אפשר, כמובן, ליעד סכומים אלו למטרות חריגות...

תיק דיבידנד:

אחת האפשרויות בפיזור ובתכנון הכנסה היא הקמת תיק ני"ע המשלם דיבידנד. תשואת הדיבידנד ממתנת ומאזנת את התנודתיות שבהשקעה במניות. לרוב, קצב תקבולי הדיבידנדים גדול יותר מקצב העלייה באינפלציה. כך ניתן להשיג את אחת המטרות החשובות: הכסף מצליח להגיעלתשואה ארוכת טווח שהיא גבוהה מקצב האינפלציה. ניתן בהחלט לשלב את הדיבידנדים כמקור הכנסה חודשי.רצוי להשיג פיזור רחב מאוד, בין אם דרך השקעה ישירה במניות (אותן יש לבחור באופן פרטני), דרך רכישת מניות גלובליות המחלקות דיבידנד. רצוי ולהשקיע בהן לטווח ארוך. המטרה היא קבלת תשואה נאה לאורך טווח. ישנן תעודות סל רבות המחלקות דיבידנדים.

ניהול הכנסה חודשית במקלט מס:

חיסכון במס רווח הון, כמוהו בדיוק כתוספת לריבית שמקבלים על הכסף. לצורך זה ישנן "פוליסות פרט" בחברות הביטוח. הפוליסה היא "פסנתר פיננסי": יש בה כמעט את כל מרכיבי הסיכון בפיזור השקעות, אך בשונה מתיק ניירות ערך מנוהל (שבו, כאשר מוכרים אפיק אחד, בעת המכירה ישולם מס רוח הון באופן מיידי), הרי בפוליסה, המעבר בין אפיק שקלי למסלול מדדי - לדוגמה - אינו מחויב במס רווח הון כלל. יתרה מזו: גמלאים יכולים להשתמש ב"תוכנית הפרט" כאפיק השקעה ותכנון הכנסה חודשית, פטורה ממס. המס מתוכנן להיות משולם אך ורק בעת פדיון מלא של הכספים. אם המטרה תהיה הפקדת כספים, ניהול שוטף שלהם וקבלת הכנסה חודשית, ניתן לתכנן את גובה ההכנסה עד לפטור המגיע לגמלאים.

סדר עדיפויות:

בעת הפרישה מגיעים יחד לפדיון נכסים כלכליים שנאגרו במשך שנים רבות ולהם זכויות והטבות שונות. יש כאלה שיש להם פוליסות וותיקות המבטיחות תשואה, קופות גמל וותיקות ואפילו כספים חופשיים. קביעת סדר העדיפויות במשיכה חודשית של הכספים חשובה לאין שיעור: ככל שהנכס נושא זכויות "טובות" ומבטיח תשואה משופרת לטווח ארוך,  אין כל אינטרס לעשות בו שימוש ראשון אלא להיפך: לדחות את השימוש בו ככל המתאפשר. הרי הריבית הולכת ומצטברת והיא פטורה מכל מס. לכן יש אינטרס גדול לשימור הנכס. גם אם מושכים יותר מחלק מההון, זה יהיה על חשבון הריבית הפטורה ממס שאותה אין מושכים והיא הולכת ומצטברת עם השנים.

ניהול סיכון:
 
דעה מקובלת אומרת שככל שאתה מבוגר יותר הסיכון שאתה יכול לקחת נמוך יותר. בפועל, סיכון הוא יחסי ואישי: יהיו כאלה שלא יוכלו לקחת כל סיכון. יהיו אחרים, שיוכלו להקצות סכומים לטווח ניהול ארוך יותר - זאת כדי לנסות ולהשיג תשואות גבוהות יותר. כמובן שככל שתקופת השימוש בכספים קרבה, יש למתן את רמת הסיכון. כך, אותו הסכום שנקבע לניהול בסיכון גבוה יותר, יוכל לתגמל בריבית גבוהה יותר בהווה ואילו בעתיד להפוך לחלק ממנגנון ההכנסה החודשית. כפי שמטפחים מערכות יחסים חשובות, כך גם חייב להיות הקשר אל הכספים המנוהלים. יש להתאים את הצרכים למטרות האישיות: פיזור רחב, חכם ודינאמי יכול לספק תשואות נאות לאורך טווח.

מיסוי:

לא רק שהכסף עובד בשבילנו, הוא גם חייב לעבוד בצורה יעילה.
תכנון המס לאוכלוסיית הפורשים הופך להיות מורכב יותר ויותר בכל שנה. תכנון מקדים, הבא מתוך בקיאות ברזי המס, יכול לחסוך אפילו עשרות אלפי שקלים בשנה. המיסוי אינו קבוע והוא ניתן לתכנון. חיסכון במס בניהול ההכנסה החודשית הוא תוספת נטו חודשית לא מבוטלת!.

רן חובב©
מומחה למיסוי ולפרישה