פיצויים לעומקו של הנושא יום חמישי 14 נובמבר 2013

פיצויים:
לעומקו של הנושא

פיצוייםלרוב, כאשר אני כותב על נושא מסוים, אני עושה שימוש במונחים ובמושגים שיכולים להיות, כל אחד בעצמו, נושא למאמר. הפעם החלטתי להעלות לדיון את נושא הפיצויים. בכוונתי להרחיב ולאפיין, להביא דוגמאות ולהראות כמה יצירתיות, גמישות מחשבתית והתאמת תכנוני מס מתאימים, יכולים לחסוך למקבלי הפיצויים סכומים גדולים.
 

מדוע קוראים לזה פיצויים?

המונח עצמו לקוח מתחום עניני נזיקין. אדם שנפגע יכול לתבוע פיצוי על נזק שנגרם לו. את המונח הזה השאילו גם לתחום יחסי העבודה.באופן לא מפתיע, מרכיב הרגש בתחום יחסי העבודה הוא כבד משקל. מכאן נשאב המונח: פיצויים, בכל הקשור לעולם יחסי העבודה. פיצויים לעובד הם פיצוי על אובדן מקור הפרנסה.


האם פיצויים הם מענק פרישה?

זה בסך הכול משחק מילים: מענקי הפרישה מכילים בתוכם את הפיצויים. למעשה, כל מה שקרוי "מענקי פרישה" הוא כספי פיצויים: חלקם פיצויים הוניים וחלקם גמר התחשבנות הפרשי שכר (כמו למשל דמי חופשה והבראה).
 
מתי עומדת לעובד הזכות לקבלת כספי הפיצויים?
המחוקק דאג להדגיש מספר מצבים בהם יהיה העובד זכאי לקבל את כספי הפיצויים. ביניהם למשל:
  • אם הופסקה עבודתו בשל שרות מילואים
  • אם הפסיק את עבודתו על מנת לטפל בילד שנולד לו
  • אם החברה או העובד התרחקו מעבר ל- 40 ק"מ ממקום העבודה
  • מי שחווה הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה שלו
  • התפטרות לצורך טיפול במחלת בן משפחה/פטירה
בכל אלה דאג המחוקק לציין את זכותו של העובד לקבל פיצויים. במידה והעובד חתום על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין, הסעיף מחייב בחירה בשתי אפשרויות. אם אחת מהם מקוימת, הצבירה בקופה הפנסיונית פוטרת את המעביד מתשלום פיצויי פיטורין.

אם העובד אינו חתום על סעיף 14 עומד לזכותו סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין, כך שהמעסיק לא יכול לתבוע כספי פיצויים שהופקדו בקופות לקצבה (משלמת ולא משלמת).

מיום שחוקק תיקון 3 (ינואר 2008) כל ההפקדות הם "מחויבות קצבה", כך שיוצא כי למעט מקרים חריגים (הפרת אמונים, פלילים) הכספים המופקדים בקופות לקצבה שייכים לעובד בכל מצב.

 
האם תשלום מעסיק לקרן פנסיה באופן שוטף פוטר מתשלום פיצויים?

כאן קיימת אי-הבנה: רבים חושבים כי למרות שהמעסיק שחרר להם את כספי הפיצויים בקופת הקצבה, הם זכאים לתשלום נוסף כפיצויים. לשיטתם, כספי הפיצויים שהופקדו בקופה לקצבה ייעודם לפנסיה - אך לא כך הוא: שחרור כספי הפיצויים בקופה לקצבה הוא כתשלום פיצויים. יהיו מקרים בהם תידרש השלמה, אך אם המעסיק מפריש באופן שוטף - חודש בחודשו - לקופה לקצבה ובמקרה בו העובד חתום על סעיף 14 המעסיק מילא את חובו. אם בתחילת תקופת העסקתו של העובד לא היו הפקדות ורק לאחר תקופה התחיל המעסיק להפקיד בעבורו, ישחרר המעביד את הכספים בקופה לקצבה ותמורת התקופה שבה לא היה הסדר פנסיוני - יבצע השלמה במזומן.
 

אילו מענקים מסווגים ככספי פיצויים?

ניתוק יחסי עובד/מעביד הוא המועד שבו ממצים את כל זכויותיו הסוציאליות והפנסיוניות של העובד. זה נכון בצד הפיצויים ונכון בצד "גמר החשבון", אותו עורכים במחלקת חישוב השכר. לדוגמה: אדם שעבד שנים רבות ועומדת לזכותו יתרת ימי חופשה, בעת ניתוק היחסים ישולמו לו גם ימי החופש. לכאורה מדובר במענק עקב פרישה, אך בפועל ניתן לחלק את כספי הפיצויים לשתי קטגוריות עיקריות: "תשלומי הון" ו- "תשלום שכר". ההפרדה ביניהם חשובה עד מאוד, היות ולכל אחד משני הסוגים האלה יש חיוב במס שונה.
 

כיצד מחויבים מענקי שכר (חופשה, הבראה) במס?

מענקים אלה, שהם בעצם "גמר חשבון" של התחשבנות השכר, מחויבים במס- בהתאם לשיעור המס השולי שבו מחויב העובד. באם פרש במהלך השנה ושולמו לו דמי חופשה והמעסיק ניכה שיעור מס מקסימאלי, יוכל העובד לגשת לפקיד השומה ולבקש תיאום שכר. במידה ועשה זאת, יעביר את התיאום למעסיק וזה יחזיר לו את המס שנוכה בעודף. מי שפורש בסמוך לסוף שנת המס יוכל לבצע תחשיב שבבסיסו יוכל לקבוע באיזה שנת מס כדאי לו לקחת את פדיון ימי החופשה. לעיתים דחיה בתשלום לשנת מס חדשה תחסוך אחוזי מס רבים, גם על ההכנסות השכר והפיצויים עד לפרישה וגם על פדיון ימי החופשה.
 

דוגמאות למענקים שהם פיצויים "מסלול הוני":

מענק פרישה, התארגנות, פיצויים בקופת גמל הונית, פיצויים בקופת גמל לא משלמת, פיצויים בפוליסה לביטוח, פיצויים בקרן פנסיה וותיקה, פיצויים בקרן פנסיה חדשה, פיצויים בקופת גמל משלמת, פיצויים בקרן פנסיה כללית וכל פיצוי אחר שווה-כסף.
 

כיצד מחויבים מענקי פרישה (הון חד פעמי) במס?:
על פי סעיף 9(7א) לפקודה.

חשוב לציין כי תקרת הפטור עומדת לזכות העובד בכפוף לבסיס צבירה במזומנים, כלומר ביום קבלת הכספים ולא ביום שנקבע כתאריך הפרישה. חיוב המס בכספי הפיצויים הוא בכפוף לתקרת הפטור המגיעה לעוזב העבודה מכל סיבה.

קביעת הסכום הפטור ממס מבוססת על הכפלה של וותק העובד (שנים, חודשים, ימים) כפול תקרת הפטור. תקרת הפטור נקבעת בכל שנה, בדרך-כלל בינואר. תקרת הפטור הקבועה לשנת 2013 היא 12,120 ₪. סכום המכפלה יצביע על הסכום הפטור ממס והיתרה העודפת תהא הסכום החייב במס. במקרה פטירה הפטור המגיע הוא עד פעמיים התקרה. מי שמשכורתו נמוכה מתקרת הפטור יקבל את השכר הקובע לפיצויים במכפלת הוותק. רצוי לשים דגש על הוראה מיום 25.7.2010 שעל פיה יכול פקיד השומה להגדיל את הפטור המגיע לעובד עד 150% מהמשכורת הקובעת לפיצויים, במגבלת תקרת הפטור.
 

תקרת הפטור:

בכפוף לסעיפים 120 א' ו- 120 ב', בתחילת כל שנה חדשה נקבעת תקרת הפטור. לרוב במהלך חודש ינואר/פברואר, כך שאם פרש אדם במהלך חודש ינואר וטרם עודכנה התקרה, יוכל לעכב במספר ימים (!) את המצאת האישורים לפקיד השומה וכך לזכות בתקרת פטור גבוהה יותר.

 
קבלת פיצויים - תאריכים מהותיים:

אם פרש עובד עד לתאריך 29.9 של כל שנה, ייחשב החלק החייב שלו בשנת המס בה פרש. לדוגמא: אם פרש בתאריך 29.9.2014 וחלק המענק החייב במס הוא 100,000₪, כספים אלו יחויבו בשנת המס 2014. אם היה פורש בתאריך 30.9.2014 אותם 100,000₪ היו מחויבים בשנת המס הבאה, קרי 2015 - שנת מס חדשה. באם שנה זו נקייה מהכנסות, או ששיעור ההכנסה הצפויה נמוך יותר, שיעור המס שישלם על הפיצויים יהיה נמוך יותר. ברוב המקרים, עצם העברת הכספים לשנת מס חדשה תגרום ליצירת החזרי מס בגין השנה הקודמת.
 

פריסת פיצויים:

סעיף 8 לפקודה. כל ארבע שנות עבודה = שנת פרישה אחת (עיגול כלפי מעלה). מקסימום שש שנות פרישה. אפשר לפרוס קדימה ואפשר אחורה. פריסה מחייבת הגשת דו"ח בכל אחת משנות הפריסה, בין אם בוצעה לאחור ובין אם קדימה.
  • פריסת מס קדימה: במידה שהפורש צופה שיעור הכנסות נמוך יותר בעתיד (כמו למשל פורש המתכוון להקים עסק עצמאי וצופה כי בשנים הראשונות שיעור ההכנסה הצפויה לא יהיה גבוה).
  • פריסת מס אחורה: במקרה של פריסה לאחור ייראו כספי הפיצויים בחלקים שווים כאילו נתקבלו באותן שנות עבודה. למי זה כדאי? למי שצפוי להרוויח סכומים גדולים בעתיד והוכח כי פריסה קדימה לא תחסוך בשיעור המס. למי שהיו תקופות בשנות הפריסה לאחור המדווחות בהן נרשמו הכנסות נמוכות, או שהיה זכאי לפטורים וזיכויים שונים שלא זכה לנצל.
 
פריסת פיצויים וקיזוז הפסדים:

סעיף 28(א). בשנת המס הראשונה לפריסת הפיצויים יוכל האדם לתבוע ולקזז הפסדים עסקיים שלו ושל בן/ת הזוג.


פריסה ואינפלציה:

במקרה של פריסה לאחור אין משמעות לשיעור עליית המדד. לעומתה, פריסה קדימה בה הסכומים שנפרסו קדימה אינם מדווחים לאחר תיקון המדד,  אלא מועברים לכל שנת פריסה בערכם הנומינאלי.
 

רצף זכויות פיצויים:

9(7)(א)(4) לפקודה מאפשר למי שרואה את עצמו ממשיך ברצף תעסוקה, לדחות את התחשבנות המס על כספי הפיצויים (כל כספי הפיצויים. הוא לא יוכל לבקש את התקרה המגיעה לו ואת היתרה ליעד לרצף זכויות פיצויים). בעצם התחשבנות המס תיעשה בכפוף לרציפות הכנסות העובד. דחיית מס היא מבנה תכנון מס בעל יכולות תמרון וחיסכון ניכר בתשלומי המס על כספי הפיצויים.

 
רצף קצבה:

9(7)(ז): מי שבוחר בהחלת רצף הקצבה יראו אותו כמי שדוחה את אירוע המס לתשלום הקצבה וכך יהיה פטור מחובת תשלום המס על כספי הפיצויים בעת הפרישה. חשוב לציין כי לא ניתנת חרטה מרצף קצבה!  (ואם תינתן במקרים מסוימים, ישלם הפורש מס כפי שהיה צריך לשלם בשנת הפרישה המקורית).
 

עצה אישית:

בעידן בשבו תקופת התעסוקה מתאפיינת במספר מעסיקים, אנא ראו את כספי הפיצויים כפרחים מוגנים. זכרו: בכל משיכה אתם פוגעים פגיעה אנושה בסכומים ובגובה הקצבה שתעמוד לכם בפרישה .

                   הרצאה: פיצויים לעומקו של נושא


 
רן חובב©
מומחה למיסוי ולפרישה