פנסיה OUT - תזרים מזומנים IN

פנסיה–OUT, תזרים מזומנים - IN
עוד שלב אבולוציוני בחיסכון
 
פנסיה OUT - תזרים מזומנים INבימים אלה יש לכל אחד מאתנו, בטלפון הסלולארי, תוכנת ניווט. לפעמים נידמה שתוכנה אלקטרונית זו אימצה תכונות אנושיות. בעזרת בינה מלאכותית, למרות שתוכנתה לנסיעה במסלול אחד, במקרים מסוימים היא מסיקה ומקישה שגמישות בתכנון הינה מחויבת המציאות. מי מאתנו לא שמע ממנה את המשפט: "מחשבת מסלול מחדש..." כמו התוכנה, גם אנו נדרשים כעת לחשב מסלול חיסכון מחדש.

איננו יכולים לסמוך עוד על מקורות ההכנסה שלנו. אלה מושתתים כולם על מבנה החיסכון הפנסיוני הקיים היום. חייב להתרחש שינוי בתפיסה מ"חיסכון לפנסיה" ל"חיסכון לתזרים". שינוי זה יהווה אבן בוחן בכל הקשור לאבולוציה בחיסכון לפרישה. המניע לתהליך הוא האזרח. זה אמור לראות את  המציאות בעיניים פקוחות: להבין כי - נכון לעכשיו - כל התערבות ממשלתית במערכת הפנסיונית אינה ברת קיימא. להפנים כי הוא נותר לבדו! במתכונתו הנוכחית, החיסכון לפנסיה מלא בסימני שאלה: מה? כמה? מתי? מה נקבל, כמה נקבל, מתי נקבל את הפנסיה.

יש להדגיש כי אל לנו - ואף אסור לנו - להימנע מחיסכון בתוכניות הפנסיה החדשות. אלא להפך:  אנו נדרשים להכיר במציאות החדשה. מציאות המחייבת כי החיסכון בתוכניות החדשות אינו בלעדי כבעבר, אלא הוא היסוד, עוד נדבך בקיר. חלק מהעתודות הפיננסיות לעתיד.



חיסכון לפנסיה -Out. תזרים מזומנים - In
(הנחת היסוד של המאמר: גבר, אישה ושלושה ילדים)

הפנסיה החדשה אמורה להיות מבוססת על תזרים מזומנים:

יש להכין דו"ח המציג את המקורות הכספיים וכולל את היקף המזומנים הנובעים מפעילות שוטפת של מקורות ההכנסה. הוא צריך להציג פעילות על בסיס מזומן בלבד. הדו"ח צריך להיות בנוי על המבנה הפיננסי של החוסך ולחשב יכולת תזרים מזומנים כזו שיכולה להתאים את עצמה לנסיבות ולהזדמנויות המשתנות. ככל שתזרים ההכנסות בפרישה יהיה מגוון יותר, כך ניתן יהיה לממש את היעדים והמטרות האישיים.

  • תזרים חודשי: בשונה ממשכורת הנראית בחשבון הבנק בשורה אחת, תזרים הוא זרם של הכנסות ממקורות שונים. תזרים ההכנסות יכול להיות גמיש, בהתאם לצרכים ההולכים ומתפתחים ומשתנים בחלוף השנים.
     
  • תזרים חד פעמי: הוצאה חד פעמית, אותה ניתן לכמת לסכומים כספיים. לדוגמה יעדי טיול, עזרה לילדים, רכישת רכב, שיפוצים בבית ועוד. תזרים זה לא יילקח בחשבון בהתנהלות הכלכלית השוטפת. יש לשריין למענו עתודות כספיות התואמות את היעדים והסכומים החד פעמיים.
     
כיצד בונים תזרים? קצבה והון פיננסי וריאלי
 
  1. לאיזה תזרים חודשי יש לשאוף? זוג גמלאים ממוצע זקוק למחיתו לסכום של 15,000 ₪ נטו. + הון של לפחות 2,100,000 ₪. הנחת היסוד היא ששני בני הזוג החלו לחסוך החל מגיל 40 והרוויחו יחד 10,000 ₪ לחודש. הם צברו וותק של 27 שנות עבודה עד שהגיעו לגיל הפרישה – 67 שנים.
     
  2. תזרים קצבאות: נקודת הפתיחה היא כי תזרים המזומנים יהיה בנוי מלכתחילה מתשלום מהביטוח הלאומי - קצבת זקנה. קצבת זקנה מקסימאלית לזוג גמלאים היא כ- 4,000 ₪. אין ספק שתזרים זה, של הביטוח הלאומי, עוזר מאד בדרך ליעד. הזכות לקבלתו מעוגנת בחוק המדינה. כאמור, אם תזרים היעד הוא 15,000 ₪ יש להשלים עוד 11,000 ₪.
     
  3. תזרים מקרנות פנסיה: יתרונות רבים לסוג תזרים הזה, בעיקר מכיוון שאת מרבית ההפקדה מימן המעסיק. מעבר לסוגיית התזרים החודשי בגיל פרישה, חייבים לציין את העובדה כי החיסכון בקרנות הפנסיה מהווה מגן כנגד אירועים חריגים כמו מוות, נכות, תמיכה בשארים.סיכום ביניים:
  • בעידן התעסוקה הנוכחי, פרישה יכולה להתרחש בגיל פרישה אך יכולה גם להתרחש שנים לפני הגיל הקובע לפרישה. במקרה כזה לא נהיה זכאים לקבל את תשלומי הקצבה מהחסכונות הפנסיוניים המסורתיים. איני רואה את עצמי כמי שמשקיע בנדל"ן לפרישה, אלא כמי שחוסך באפיק הנדל"ני לפרישה. אלה שתי נקודות מבט שונות בתכלית. אנחנו לא מחפשים את ההשקעה דווקא, אלא את ניהול הסיכונים ופיזור מאפייני החיסכון לפרישה.
     
  • חיסכון בנדל"ן לפרישה ישמש להגנה כנגד העלאת גיל פרישה וכנגד פגיעה בזכויות עמיתים בקרנות הפנסיה החדשות. הוא יאפשר פיתוח יכולות לעזרה כלכלית לתמיכה בדור הבא. בני הזוג בדוגמה שלפנינו יכולים (אם מהסכומים שצברו, אם ממה שקיבלו כמו מתנות,ירושות, מענקים וכיו"ב) לרכוש נכס באמצע תקופת החיסכון שהוגדרה. מנקודת מבט של חיסכון לפרישה זו תהייה רכישה נבונה, שתתבסס על תנודות דמוגרפיות עתידיות ופיתוח תשתיות.
     
  • יש לשער שהיא תוביל גם לרווח בשל עליה בערכו של הנכס, בנוסף לפירות החודשיים שיזכו לקבל מהנכס. לדוגמה, דירה בת 4 חדרים בעיר טבריה שעלותה 700,00 ₪. שכר הדירה שניתן לקבל תמורתה הוא 2,700 ₪. הזוג יוכל לרכוש את הנכס בהון עצמי ומשכנתא. את תשלומי המשכנתא יחזירו מדמי השכירות: 350,000 ₪ משכנתא ל- 20 שנה, בהחזר חודשי של 1,950 ₪.
     
  • תזרים כתוצאה מחיסכון בקרן פנסיה - הנחות יסוד: החל מגיל 40, שכר ממוצע של  10,000 ₪ של שני בני הזוג (שכר הבעל ושכר האישה מחולקים לשניים) יחד עם וותק בעבודה של לפחות 27 שנים, יוביל לסכום קצבה חודשית מקרן פנסיה חדשה בסך 5,000 ₪ לחודש לכל אחד מהשניים (זאת מסכום צבירה בקרן הפנסיה של כ- 993,000 ₪).
     
  • כזכור, היעד הוא 15,000 ₪ לחודש. בניכוי הביטוח הלאומי בסך 4,000 ₪ ובניכוי קרן פנסיה של שני בני הזוג = 10,000 ₪, נשארו להשלמה 1,000 ₪. התזרים הסופי, אותם 1000 ₪ החסרים, הוא תזרים מקרן הפנסיה. נראה כי בני הזוג קרובים ליעדי התזרים החודשי שלהם.
     
  • אחד החסרונות בביסוס תזרים הכנסות בפרישה רק על מנגנוני החיסכון המסורתיים הוא שהכול עלול להשתנות. למשל: העלאת גיל הפרישה תדחה את הגיל שבו נהיה זכאים לקבל את סכומי קצבת הזקנה והקצבה מקרנות הפנסיה. על כן חייבים להגדיר יעד לעיבוי התזרים בחיסכון הפרטי. את החשיבות של עיבוי התזרים בחסכונות-פרט אפשר להמחיש בדוגמה הבאה: בהנחה כי כל התזרים יהיה מבוסס רק על קרנות הפנסיה ובביטוח הלאומי יכול להיווצר מצב שבו החוסך מוצא את עצמו מחוץ למעגל העבודה לפני גיל הפרישה – ועמה הזכאות לקבלת קצבה. הוא עלול למשוך את הכספים הנאספים בקרנות הפנסיה כדי לממן את מחייתו.
  • תזרים חיסכון פיננסי: היתרון בחיסכון פיננסי הוא בכך שהוא שם, תמיד בשבילנו. כמובן שקיימת גמישות בכל הקשור לסכומים, לתקופה ולטעמים בסיכונים. חשוב רק להתמיד! קשה לתאר את החשיבות של החיסכון הפיננסי והמשמעות המכרעת שלו, בהיותו חלק  של תזרים המזומנים בפרישה. החיסכון הפיננסי יכול להתבצע בדרכים שונות: בתוכניות חיסכון בבנק, בתוכניות חיסכון בחברות ביטוח (פרט), חיסכון פיננסי בניהול תיקי השקעות ועוד. רצוי להתחיל לבנות את התזרים הפיננסי מחיסכון פרט. לדוגמה, מגיל 40 ועד לגיל 60 בני זוג שיחסכו בממוצע (יהיו תקופות בהם יוכלו לחסוך פחות ותקופות בהם יוכלו לחסוך יותר) 2,000 ₪ לחודש: הסכום שיצטבר לשני בני הזוג לאחר 20 שנות חיסכון בריבית ממוצעת של 4% הוא 730,260 ₪.
     
  • חיסכון פיננסי קרן השתלמות: אני חוזר, אומר וכותב: ראו את קרן ההשתלמות לא רק כחיסכון פנסיוני אלא כחיסכון פיננסי ארוך טווח. היתרון הגדול שלו טמון בכך שאנחנו נדרשים לשלם 2.5% והמעסיק 7.5% מהשכר המבוטח. כאמור, אם לשני בני הזוג שכר ממוצע של כ- 10,000 ₪ וחיסכון חודשי בקרן השתלמות שלהם, בסך 1,000 ₪ למשך 20 שנה בריבית 4%, הסכום שיצטבר הוא 365,130 ₪ לכל אחד. ביחד הם צפויים להגיע לסכום כולל של כ: 730,260 ₪.
     
  • הון ריאלי: בנדל"ן אין גיל פרישה! אין זה המקום לדון האם נדל"ן הוא השקעה נבונה או לא, אך על נתון אחד אין מחלוקת: כאשר בונים נכון את האופן של ההשקעה בנכס: נדל"ן, דירה, משרד וכו', לאורך טווח תהיה זו השקעה נבונה. מהי פרישה בעצם? אני טוען שאין בכלל דבר כזה: "חיסכון לפרישה" יש "חיסכון"!.
  • תזרים מהביטוח הלאומי: 4,000 ₪
  • תזרים מקרנות הפנסיה: 10,000 ₪
  • תזרים מחיסכון פיננסי: 4,800 ₪ (מבוסס על ריבית שנתית של 4%)
  • תזרים מחיסכון בנדל"ן: 2,700 ₪
    _________________________
  • סך תזרים פוטנציאלי: 21,500 ₪

תזרים הכנסות מחיסכון

גם אם נקלע הזוג למצב שבו אחד מהם (או שניהם!) פורשים לפני גיל הפרישה, העתודות הפיננסיות והחיסכון בנדל"ן עומדים לרשותם. סך ההון שעומד לשני בני הזוג: חיסכון פיננסי: 1,460,520 ₪ חיסכון בנדל"ן 700,000 ₪, ביחד = 2,160,520 ₪.


כיצד מנהלים תזרים? מודל גמיש:

ניהול תזרים הכנסות הינו מודל גמיש ותלוי בצרכים האישיים של כל אחד. במאמר אחר כתבתי כי אחת הסיבות שבגללן החוסכים לא יכולים להישען אך ורק על החיסכון המסורתי היא לא הסיבה הפופוליסטית המטיחה אשם במנהלי הכספים. הסיבה האמיתית, כפי שציינתי בפתיח למאמר זה, היא שאין כל וודאות כמה נקבל ויותר חשוב - מתי נקבל. שני הפרמטרים האחרונים אינם בידיהם של מנהלי הכספים, אלא בידי המדינה. היא זו שמחליטה. התזרים מאפשר גמישות גם בתקופות מעבר, בהם נמצאים לפני גיל הפרישה ועדיין לא זכאים לקבלת תזרים מהקצבאות וממקורות התזרים הנוספים. לחוסכים אין ברירה אלא להשתנות: לשנות את אופי המחשבה מ"פנסיה" למודל "תזרים מזומנים".


היבטי מיסוי בתזרים הכנסות:

תזרים המזומנים ממקורות שונים מציע רובד רחב מאוד של תכנוני מס. למשל ניצול הפטור מהשכרת דירה, ניצול הפטור וקבלת היתר פטור על השכרת נכס ששימש אותך בעיסוקך, ניצול הטבות המס בריבית הניתנות לגמלאים ועוד תכנוני מס רבים, ששימוש נבון בהם חוסך מיסים, אך - יותר מכך - מגדיל את תזרים ההכנסות.
 
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
©כל הזכויות שמורות לרן חובב- מומחה למיסוי ולפרישה