מהמר, משקיע וחיסכון לפרישה
“קפה פיננסי”
בזמן שירותי הצבאי שהיתי לא מעט בבסיס. ערב אחד הופעלו לפתע סירנות הכוננות, המתריות על חדירה. קצין המבצעים, קרויטרו, רץ לחדרי המגורים של החיילים וצעק: "אני צריך מישהו, דחוף, איתי לג'יפ!..." אני הייתי באמצע הכנת קפה. זרקתי הכל, לקחתי את הנשק האישי שלי ואחרי שניות מצאתי את עצמי עם הקצין קרויטרו על הג'יפ. לאחר סריקות הסתבר כי לא היה ניסיון חדירה.
חזרנו לבסיס וקרויטרו שאל: "מה עבר עליך באותו הרגע, כאשר לקחת הימור וקפצת איתי לג'יפ?"
"הימור?" עניתי "לא הרגשתי כמהמר, אלא כמי שהתאמן והתמקצע. בדיוק לאירועים האלה".
התקופה האחרונה בשווקים מהווה "בית ספר" למשקיעים ולמהמרים. המסכים משנים את צבעיהם בתזזית: אדומים, ירוקים
- וכולם לחוצים. נוספות לכך מופיעות פרשנויות מפחידות ומפתיעות מדי יום. נדמה שלכל כלי התקשורת ישנן מגירות לכל האפשרויות: מגירה לשוק עולה, מגירה ליורד ומגירה למדשדש. במגירות מוחזקות כל התחזיות לכל התרחישים. קיים אפילו מישהו מאותם פרשנים שמוציא אחד מאותם תרחישים מהנפטלין, מעדכן את התאריך ומפרסם ברבים... מה כבר יש לו להפסיד? לכל תחזית יש סיכוי של 50% להיות נכונה!
מתרחש "ניוון אנושי" ביכולת קבלת ההחלטות: הכל מהר ועכשיו, בעידן ה"אינסטנט אינטרנט". רק תזין כתובת בתוכנת הניווט והיא כבר תיקח אותך לשם. מה יקרה במקום שבו תוכנת הניווט לא תעבוד? מי יידע לקרוא את כיוון הדרך על-פי הכוכבים? מי ידע לקרוא מפות?
במקום לקרוא מאמרים ולהיכנס ללחצים מכותרות מפחידות שנוסחו בידי "מומחים", עם ביטוים כמו "מעגל העליות" "מעגל הירידות" (אל תשאלו אותי מה הן אומרות) כדאי לעצור לרגע של שפיות. נצטרף לשולחן ב"קפה פיננסי". שם נשב בשקט, נדון בנושא ונבין את ההבדלים. מיהם המהמרים? מיהם המשקיעים? איך כל זה קשור ליכולת שלנו להגיע לגיל פרישה, עם חסכונות שיאפשרו לחיות את החיים שתמיד חלמנו עליהם ורצינו אותם. ביחד נבנה את הכלים הנכונים לניהול סיכונים ולקבלת החלטות בעידן אינסוף האינפורמציה.
השקעה וסיכון: השקעה היא סיכון! המשקיע יכול להפסיד או להרוויח. מתי ההשקעה הופכת להימור? גם המהמר וגם המשקיע חשופים לסיכון. בעוד שהמהמר מוכן לקחת אותו ללא גידור, המשקיע יעשה הכול כדי לנטרל את הסיכון.
התמכרות להשקעות ולמניות: סביר כי אדם שנרשם לחוג ללימוד שחייה ומגלה כי המים אינם נעימים לו, יעזוב את הבריכה ויירשם לחוג אחר. בניגוד להתנהגות רציונלית זו, יש אנשים שמגיבים אחרת: לאחר שניסו להשקיע בשוק ההון והפסידו - לעולם לא יפסיקו. כמו ניהול חשבון פתוח עם הגורל והמזל, ללא הפקת לקחים. הם צפויים לשוב עוד ועוד לשוק ההון. כפי שהם "מתעללים" בכספם, כך הם עשויים להתעלל בחיסכון הפנסיוני שלהם ובחיסכון לפרישה. המהמרים רואים בריגוש את הפרס. הם מחשיבים עצמם כמשקיעים, אך המניעים שלהם הם ריגוש, פחד, לחץ, מתח. אכן, אותם המניעים קיימים אצל המשקיעים, אך הם מפיקים את הלקחים: לומדים בעצירה ותוך כדי תנועה. בעוד שהפסד אצל המהמר הוא פצע מדמם, ההפסד אצל המשקיע הופך ל"אנטיביוטיקה פיננסית". הוא יפיק את הלקחים יישמם ובפעם הבאה ירוויח.
מדוע בשנים האחרונות כולם סוחרים במניות? אי אפשר להחמיץ את הבאנרים הזוהרים והפרסומות ברחבי המרשתת (אינטרנט). הכותרות מבטיחות כסף קל. התוצאה של נהירת ההמונים למסחר בבורסות אינה רק בגלל העדר אלטרנטיבות והריבית הנמוכה. שוק ההון מציע לחלק גדול מהמשתתפים בו פרס, הנתפס כיכולת לסיכוי לחיים טובים ועשירים יותר, לעזור במרוץ החיים, לקצר תהליכים ולהגדיל את ההון. כל זה בעידן שבו השכר נשחק ויש רדיפה בלתי פוסקת אחרי שמירה על רמת החיים, מלווה בלחצים של צרכנות בלתי פוסקת ורדיפה אחר מותגים. יש להוסיף לכך את העובדה שאפיק החיסכון הפנסיוני מושקע כולו בשוק ההון. כל אלה מביאים למסקנה ולמחשבה ששוק ההון אינו בהכרח מקום הדורש לימוד ומחקר, אלא הוא מין "קזינו פיננסי" הפתוח לכולם. כל מי שקונה מניה ללא בדיקה מעמיקה אודותיה, חוקר וקורא דו"חות ומאזנים, אלא רוכש על סמך כתבות בעיתון, טיפים ושמועות "מהחברים הכי טובים" - דומה למי שקנה כרטיס להגרלת הלוטו. זאת אינה הכוונה! מניה היא לא כרטיס להגרלה. הרוכש אותה מכריז בעצם כי הוא מעוניין להפוך שותף בחברה. כמה מהרוכשים הם באמת משקיעים?
מהמר, משקיע: גם המשקיע וגם מהמר מונעים מהדחף ומהרצון להרוויח. מהמר שואף לרשום רווח מהיר ומידי. הסיכון כמעט ואינו שיקול בקבלת ההחלטות. הוא נחוש שהמידע שקיבל יוביל אותו לרווח קל. המהמרים בטוחים שאנשים יכולים לעוף... הם לא שמעו על התפוח של ניוטון ועל חוק הכבידה. להם יש כנפיים! המשקיעים מודעים לכך שלהם אין כנפיים. אין קיצורי-דרך והם נכונים לעלות במדרגות. אם יידרש מהם - גם לעשות זאת באיטיות. הם מחשיבים את הרווח כתוצר של מחקר ולמידה.
עיתוי ותזמון: רוב המהמרים בטוחים שהם יודעים לתזמן את השווקים ולהפיק רווח מכיוון השוק. בתגובותיהם הם נישאים על גלים, כך שלאחר שבוע של ירידות בשווקים וכמה כתבות מביאות אותם למסקנה כי השווקים החלו "גל ירידות". הם ינסו כל הימור על מנת לרשום רווח מהנחת עבודה זו. לאחר כמה ימים של עליות הם ישנו את דעתם ושוב ינסו לרשום רווח מהמגמה. להבדיל מהם, המשקיעים ערים למגמה של השווקים, אך אינם עסוקים בתזמון השווקים. המשקיעים יזהרו בטרם יקבלו החלטות, יבצעו מחקר מעמיק ותמיד ינסו לרכוש את מניות החברות במחיר מציאה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך שייכת למשקיע הערך וורן באפט, שביצע את רכישות מניות "קוקה קולה" בשנות ה- 70, כאשר מחיר המניה ירד למחיר שלא היה קשור כלל למצבה העסקי של החברה. רכישה זו הניבה 3,000% בתוך עשר שנים בלבד! אם המשקיע הקפיד על הכללים, למד, חקר ורכש מניה של חברה טובה, בטווח הקצר היא יכולה לעלות ולרדת כמו צעצוע "יויו". המחיר שלה יהיה נקודת האיזון בין המוכרים לרוכשים, אבל בטווח הבינוני והארוך השוק יעניק לה את הערך שמגיע לה.
האם מהמר יכול להפוך משקיע? יש בכך ספק רב. בגיל מבוגר אדם לא יכול להשתנות אלא להשתפר וההבדל בין זה וזה הוא גדול. במקום לנסות להשתנות יש להכיר בחולשות. ברוב המקרים מהמר לא יהפוך למשקיע.
מהמר / משקיע ואיך זה קשור לחיסכון לפרישה: כדאי לשאול את דור ההורים, מה היה החסכון הפנסיוני בעבורם. הם יעידו כי התייחסו אליו בחרדת קודש. היו אפילו כאלה שנשארו לעבוד במקומות ובתעסוקה שלא אהבו, רק כדי לצבור זכויות ואחוזים. כל זאת כדי שיום אחד, לאחר פרישתם מעבודה, הם יהיו הבעלים של תזרים מובטח של פנסיה. החיסכון הפנסיוני הזה לא קיים יותר. במקומו תפס את מקומו החיסכון הפיננסי שחלקו גם פנסיוני. בין כלי החיסכון השונים יש כאלה המעניקים הטבות מס לחוסכים: לדוגמה קרן פנסיה, ביטח מנהלים, קופת גמל וקרן השתלמות. לעומתם יש כאלה שאינם מעניקים הטבות מס לחוסכים: תיק השקעות או חיסכון פרטי. המשותף לכולם הוא שהם מושקעים בשוק ההון ובכך חשופים לתנודות השווקים ול"מצבי הרוח" של החוסכים. אם היה הבדל מהותי בין האפיקים השונים, כמו אגרות חוב מבטיחות תשואה בהשקעת הכספים בפנסיה, יש כאלה שהיו חושבים פעמיים... לפני שבכל פעם שהם מנתקים יחסי עובד/מעביד, הם מושכים את כספי החסכונות.
מכאן מסקנה אחת: בדיוק כפי שהמהמר/המשקיע מתנהגים בתיק ההשקעות שלהם כך הם ינהגו בחסכונות הפנסיוניים שלהם.
מה עלי לעשות כדי להיחשב משקיע בחיסכון לפרישה ולא מהמר?
-
מוצר פנסיוני: למוצרים האלה יש שם: "קרן פנסיה", "קופת גמל", "קרן השתלמות", "ביטוח מנהלים" ועוד. לכל מוצר כזה יש תקנון. חובה על החוסך לקרוא את התקנון של כל מוצר. רק דרך קריאת התקנון ניתן להיוודע לפרטי אפיק החיסכון ולדעת אילו מטרות המוצר אמור לשרת.
-
חיסכון לפרישה: כל אפיק חיסכון היכול לשלם תזרים מזומנים בגיל פרישה: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, חנות, משרד, דירה, תיק חיסכון בניירות ערך, דיבידנד וכיו"ב.
-
צרכים אישיים: בכל שלב בחיים הצרכים משתנים, במקביל להתפתחויות האישיות. יש להתאים את החיסכון לצרכים ולא להפך. דוגמאות: רווקים, נשואים, עתיר ביטוח, ללא ביטוח, בחירת מסלול השקעות ועוד.
-
גמישות מחשבתית: החיים גמישים וכך גם המטרות היעדים משתנים. המוצרים הפנסיוניים והחסכונות חייבים לעבור כיול, כמו כלי-נשק ולהיות מכוונים אל המטרות, דוגמת היעדים לתזרים מזומנים, הון, קצבה וכ"ו
-
בורות עולה כסף: בכל הקשור לחיסכון לפרישה, יהיה זה פנסיוני או כל חיסכון אלטרנטיבי, הרחבת הידע וקריאת חומרים מקצועיים הקשורים לו, אינה בגדר רשות אלא חובה.
-
"סיבולת לב" בחיסכון: בדומה לסיבולת לב-ריאה, אותה ניתן לפתח באימוני כושר, כך אפשר לפתח את היכולת לחסוך, להבין את גודל המשימה ולעמוד בה לטווח ארוך.
-
אין קיצורי דרך: במהלך החיסכון לפרישה, בין אם הוא מושג דרך חיסכון פנסיוני או כל חיסכון אלטרנטיבי, החוסך חייב לקחת בחשבון כי יהיו מורדות ועליות. מה שיביא בסופו של דבר לתוצאה הרצויה הוא התמדה והידבקות לכללים - בדומה למבצע צבאי.
-
מעבר קריירה: היזהרו לנפשכם! בעת ניתוק יחסי עובד/מעביד יכול להתרחש "פיגוע פנסיוני". משיכת כספי הפיצויים כמוה כמי ששופך את החלב עם הדלי – ואז הוא שב ונדרש להתחיל מההתחלה. מעבר קריירה אין משמעו חיסול הקריירה של החסכונות הפנסיוניים. חשוב להקפיד ברציפות זכויות.
-
אחריות: במקום לחפש אשמים, רצוי לקחת אחריות. לקיחת אחריות אינה מחייבת לקיחת פיקוד אבל היא שמה את המחליט במקום הרבה יותר טוב והוא מבין מה עליו לעשות.
-
הטבות מס: המדינה מעודדת את החיסכון הפנסיוני באמצעות הטבות מס. בעיני המשקיע ההטבה היא תשואה חיובית מיידית על ההשקעה. יש לוודא שכל הטבות המס הניתנות בחסכונות הפנסיוניים מנוצלות כראוי.
-
קרן השתלמות: נחוץ שינוי מחשבתי: לא עוד משיכת הכספים בכל 6 שנים. רצוי לסגל מדיניות שימור ארוכת-טווח. יש לייעד את קרן ההשתלמות ולשמור אותבה כחיסכון הוני לגיל פרישה. לא יהיה מענק טוב יותר משימור קרן ההשתלמות למטרה זו.
-
חיסכון פנסיוני כמנוף לגיוס: אם יש לפורש תכניות לרכישת נכס, ניתן לגייס אשראי בתנאים טובים מהחסכונות הפנסיוניים. יש לזכור: חובות חייבים להחזיר! כל גיוס הון שכזה מחייב, קודם לביצועו, בדיקה מקיפה וניתוח כדאיות.
-
מודעות: התכונה הטובה ביותר לחוסך, כשי שיוכל להגיע לחיסכון ראוי. אלה הנימנים על "שבט המשקיעים" יוכלו, כפי הנראה, לדאוג לעצמם. לעומתם, מומלץ לחברי "שבט המהמרים" לקחת לעצמם לכם מנהיג. אחד שבקיא בנבכי החיסכון, שיוכל להוביל את התועים – אלה שהגיעו להכרה שאינם בעלי הכישורים לנווט את החיסכון שלהם בעצם.
בהצלחה,
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הדוגמאות והנתונים במאמר הינם אינפורמטיביים בלבד, ייתכן שהכותב מחזיק בפוזיציות לונג או שורט על המניות המוזכרות ואחרות, ייתכן שהמידע חלקו רובו כולו מוטעה ,שגוי, אינו שלם, וייתכן כי מסתמך על מקורות לא אמינים ויש לקחת אותו בערבון מוגבל. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית
קרדיט תמונות:
http://www.freedigitalphotos.net/images/view_photog.php?photogid=5680