צעירים חוסכים ומשקיעים
צעדים ראשונים בחיסכון לפרישה
ארוחת בוקר: בני הג'ודאי, רום חובב, הגיש "קובלנה" לוועדה המשפחתית המסדרת. הוא טען שהדיאטטיקן שלו הסביר לו עד כמה חשובה ארוחת בוקר מזינה, אך הוא אינו מצליח לאכול ארוחת בוקר כפי שהיה רוצה.
כינסתי "ישיבת הנהלה". התיישבנו בסלון המשפחתי.
המשתתפים: הגברת הראשונה (אמא) רחל, מגיש הקובלנה רום חובב ואני - מזכיר הישיבה. על סדר היום: תלונתו של רום על סדרי ארוחת הבוקר.
פניתי לגברת חובב ושאלתי את דעתה, רחל ענתה כי עם כל רצונה הטוב, היא אינה מוצאת את הזמן להכנת ארוחת הבוקר לרום, כפי שהוא מבקש לאכול.
שאלתי את רחל מה לדעתה צריך לעשות. היא הביטה בי ואמרה מיד: "כמו בכל פעם, רן, מצא פתרון".
נעניתי לאתגר, כמובן. ראשית, הצעתי לרום שאקח אותו ל"סיור" במטבח.
"בוא אחרי, ילד. אמור לי אם אתה יודע היכן מונחים הכיריים החשמליים?"
"נו, אבא. בטח שאני יודע!" ענה.
"אז תראה לי אותם, בבקשה..."
רום ענה: "הנה, כאן".
המשכתי: "האם אתה יודע היכן מונח מחבט הביצים?"
"אבא, תפסיק לחפור! בטח שאני יודע!"
"יפה". אמרתי (לא כל כך הבנתי את הקטע של "החפירה" לא היה בידי את חפירה...). "האם אתה יודע היכן מונחים הירקות, הביצים ושאר המוצרים הנחוצים להכנת חביתה מזינה?"
רום שהיה כבר קצת עצבני והבין לאן האבא שלו חותר ענה בקצרה: "כן!"
"האם אתה יודע להכין חביתה?"
רום השיב: "כן... יצא לי להכין כמה פעמים בעצמי."
אמרתי: "אשמח אם תכין לי אחת עכשיו, בבקשה"
רום נענה לאתגר - והכין חביתה למופת!
תוך כדי אכילתה שאלתי: "מה הבעיה להכין לעצמך בבוקר ארוחת מזינה, כפי שאתה דורש?"
רום ענה: "איך? אין לי די זמן!"
השבתי לו: "זה גם מה שגברת חובב טענה! ההבדל הוא שלאמא יש עוד כמה משימות בבוקר. אתה יכול לקום חצי שעה קודם."
"אז מתי אלך לישון?" שאל.
"גם חצי שעה קודם! אם ארוחת הבוקר כל כך חשובה לך, אתה צריך להתאמץ. אם תתמיד בכך, זה יהפוך להרגל. במבט לאחור לא תבין כלל מדוע ביקשת חביתה מאמך, כשאתה יכול לעשות זאת בעצמך".
כך נכתב בפרוטוקול שלנו והדיון המשפחתי ננעל.
מה ניתן ללמוד מהשיחה הזו על חיסכון ארוך-טווח?
חיסכון וחביתה: נדמה שהקשר מקרי בלבד, אבל יש היגיון המחבר ביניהם: חיסכון אינו אירוע שנולד ברגע. הוא אינו מוצר שיכולים לרכוש אותו רטרואקטיבית. הוא תולדה של חינוך שהופך להתמדה. ההתמדה הופכת להרגל - המביא לתוצאה. קחו אחריות!
הבלתי אפשרי לאפשרי: באחת משיחותי עם בני רום (שכתבתי אודותיה כבר ברשימה קודמת), הוא אמר כי המשימה להפוך לאלוף אולימפי נראית בלתי אפשרית. אמרתי לו שלפני שהוא מביט על האתגר במשקפיים של הבלתי-אפשרי מוטב שיסתכל במשקפיים של האפשרי. כאשר יתמיד בעשיית האפשרי, גם הבלתי אפשרי יקרה לפתע.
לאחרונה מקובל לומר בתקשורת כי החיסכון הפנסיוני נתפס כמשימה בלתי אפשרית. מדוע? בעצם אין כל סיבה. החיסכון מוצג בשנים האחרונות כג'ונגל מפחיד, שבו השבילים אינם מסומנים ומתרוצצים בו מיני יצורים בלתי מוכרים. אך גם לג'ונגל ניתן להכנס ולסייר בו בהצלחה, אם לומדים מראש את דרכיו ומתודרכים איך להתעמת עם החיות המסוכנות שבו.
כדאי לבדוק זאת ביתר פירוט:
"ג'ונגל פיננסי פנסיוני": מי אמר? מי קבע? מי החליט שתחום החיסכון לפרישה הוא מורכב ומסובך? כמו כל נושא אחר שאין בו עניין, הוא הופך למאיים – בעיקר מחוסר ידע. דווקא בתחום החיסכון לפרישה צריך לאמץ גישה מתודית: התקנות מאד ברורות וחד ערכיות. אלה שהופכים את נושא החיסכון לפרישה למורכב ומסובך הם כאלה שמעולם לא ניסו לגלות בו עניין. הדרך הקלה בה הם בוחרים היא להעביר את האחריות הלאה או לומר: "זה מסובך מדי, מורכב מדי, לא בשבילנו!" כך אפשר גם להאשים תמיד את האחר: את הסוכן, את היועץ, את החברים, השכנים, העיתונים, המנהלים וכיו"ב.
ככל שמקדימים להתחיל לחסוך הסיכוי להשגת המטרות והיעדים שלכם גבוה יותר. הזמן הוא החבר הטוב ביותר של החוסכים הצעירים. זמן ורווחה כלכלית שזורים זה בזה! הזמן יקבע כמה כסף ניתן יהיה לחסוך בטווח הארוך. בהשקעות ארוכות-טווח יש חשיבות פחותה לעיתוי ההשקעה: מתי לקנות ומתי למכור.
"חיסכון" ו"השקעה" הם מושגים מחייבים. יש רבים שבגלל גילם הצעיר וחוסר רצונם להתחייב ידחקו את המשימות החשובות האלה. בימינו, החיסכון לפרישה אינו מושתת רק על החיסכון הפנסיוני במקום העבודה. הישענות רק עליו לא תוכל לשמר את המטרות והיעדים לעתיד. החיסכון החדיש מורכב, מלבד החיסכון הפנסיוני מהעבודה, גם מחיסכון פיננסי (דוגמת תיק מניות) וריאלי (נכסי נדל"ן).
ניתן לראות בחיוב את החיסכון במקום העבודה שהפך בתקנות ל"חיסכון כפוי". בעזרתו ניתן להתקדם ולהסדיר תחומים כמו דיור ומשימות משמעותיות נוספות. מעבר לכך, ניתן להתפנות להעצמת החיסכון היזום לעת פרישה, בין אם בטיפוח תיק מניות או רכישת נכס נדל"ן. שוק ההון נראה לרבים כמקום הטוב ביותר להשקיע בו כספים פנויים - בעיקר בגלל ההילה שקשורה סביבו. יש שאוהבים ויש ששונאים את שוק ההון, אך הרוב אינו מבין כי גם שם מדובר בעבודה, ללא קיצורי דרך.
כללים וצעדים ראשונים: או - הקניית מיומנות למידה ועשייה בתחום החיסכון לפרישה.
נקודת פתיחה: אני מסתובב בארץ ומרצה על "צעדים ראשונים בחיסכון הפנסיוני". בסיומה של כמעט כל הרצאה מול קהל חוסכים צעיר צצה ומופיעה שאלה שכזו: "האם כל אחד יכול ללמוד את הנושא הפנסיוני ולהשקיע? האם אין מדובר בתחום מסובך ומורכב?" שנים של נסיון ועיסוק בתחום הביאו אותי למסקנה שדווקא חוסכים צעירים - אם יפנימו ויאמצו מספר כללים יסודיים ויתמידו בהם – יש להם סיכוי גבוה מאוד להצליח ולאגור חיסכון נאה, שיוכל לאפשר להם לשמור על רמת חיים רצויה בפרישה.
חשבו פשוט: כדאי לזכור כי מנהלי השקעות אינם גאונים או מבינים בחכמת הנסתר. כל העומד לרשותם הם הלימוד, הניסיון ההתמדה והמסירות. מילת הקסם שלהם היא "גיוון".
אל תהמרו: משקיעים צעירים יוצאים מנקודת הנחה כי תוחלת הזמן הארוכה שלהם מאפשרת לקחת סיכונים גבוהים. כדאי לזכור: שמירת ההון - קטן כגדול - חשובה ויותר מהשגת התשואה. ניתן לנהל מדיניות של לקיחת סיכון, אך לעשות זאת רק לאחר שנעשו כל הבדיקות הנדרשות לפני רכישת השקעה/מניות. זאת כדי שגם אם נעשתה טעות, יופקו הלקחים וניתן יהיה להתקדם לעבר הרווח הבא.
השקיעו: אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל להשקיע. השקעה היא הדרך החכמה ביותר להבטחת עתיד כלכלי. כדאי מאד להתחיל ללמוד להשקיע, כדי שהכסף "יעבוד". בניגוד למחשבה המקובלת, השקעה היא לא רק עבור אנשים שיש להם הרבה כסף פנוי. ניתן להתחיל להשקיע עם קצת כסף והרבה ידע.
המילה "השקעה" מרתיעה את אלה שאינם מורגלים בכך. היא נראית כאילו היא שייכת לחתך מסוים באוכלוסייה. זו כמובן גישה מוטעית: מגוון אפשרויות ההשקעה הוא אינסופי. היכן מתחילים? כיצד בוחרים אפיק השקעה מתאים? לשאלות אלה לא נמצאת תשובה אחת ברורה. כל אחד וטעמו האישי, אבל מרגע שבוצעה הבחירה, חייבים להתמיד להעמיק ולהבין. אם מחליטים להשקיע במניות רצוי מאד להרחיב ידע ואופקים, לבחור תחום ספציפי, כמו סקטור הדיבידנד, הצמיחה, הערך וכו' ולהתעמק בהם.
מטרות ויעדים: דומה הדבר להערכת גובהו של הר: אם עומדים במרחק גדול מההר, הוא ייראה קטן. לכאורה קל לטפס עליו בכל עת. בחלוף השנים מתקרבים אל ההר והוא נעשה גדול ותלול... ולפתע נראה כבר כי הטיפוס עליו לא יהיה כל כך פשוט וקל. כך גם החיסכון לפרישה. לצעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם נראה נושא הפנסיה והחיסכון כמשימה אחרונה בתור, לאחר חתונה, רכישת דירה ושמירת רמת החיים.
כדי לטפס בדרך נכונה על ההר, יש לי עצה ישימה שאוכל לתת לחוסכים: קחו דף נייר ורשמו עליו את תאריך הולדתכם. לאחר מכן שרטטו קו אל עבר גיל הפרישה שלכם. לידו הכינו טבלה ובתוכה רשמו כיצד הייתם רוצים לחיות את חייכם הפיננסיים: מהי הכנסה החודשית שאתם שואפים אליה, כיצד אתם רואים את הקריירה שלכם מתפתחת ועם אלו נכסים וחסכונות הייתם רוצים להגיע לגיל פרישה. לאחר הכנת הרשימה דרגו את הנושאים בה לפי סדר החשיבות בעיניכם. (כמובן שאין זה סדר מחייב. לאורך השנים המטרות אינן קבועות בהכרח ובהחלט יכולות להשתנות). החשוב הוא המרחק מן ההר: ברגע שמתבוננים בו מקרוב מבינים עד כמה המשימה חשובה ודורשת הכנה מראש.
סובלנות לתנודות ולסיכון: אנשים במסעדה יבחרו מנות מהתפריט מנות שונות. איש-איש וטעמו. גם בהשקעות ישנם טעמים. החוסכים חייבים להתאים את "טעם הסיכון" לאסטרטגיית ההשקעות שלהם. אם יהיו עסוקים בסיכון, לא יהיו מרוכזים דיים בהשקעות - והתוצאות תהיינה בהתאם. כלל האצבע אומר כך: אם אתם לא ישנים בלילה בחשש מפני תיק ההשקעות שלכם, נכנסתם למסעדה ובחרתם את "מנת הסיכון" שאינה מתאימה לטעמכם.
שלושה ספרים בשנה: אנשים מוכנים לשלם בעבור ידע. הם לומדים כדי לרכוש תואר, נרשמים לקורסים מקצועיים ולהשתלמויות. הכל בעבור הרחבת הידע, שהוא מפיג החששות הגדול ביותר שקיים. מניסיוני האישי: אם במהלך חמש שנים תתמידו ותגיעו בכל שנה לקריאה של שלושה ספרים העוסקים בתחומים של החיסכון הפנסיוני, תהפכו למביני-דבר ואפילו לאנשי מקצוע בתחום.
קצת כסף והרבה ידע: וורן באפט הוא משקיע אמריקאי מפורסם, שעשה מיליארדי דולרים בהשקעות נבונות: הוא השקיע בחברות רק לאחר שבדק ביסודיות את המודלים העסקיים שלהן. בעקבותיו הלכו משקיעים רבים ש"העתיקו" את שיטתו. לא כולם צריכים להיות עשירים כמוהו: הסכום שאיתו מתחילים להשקיע אינו משמעותי, לעומת הבדיקה היסודית. חוסכים טועים לפעמים ונתלים בגודל הסכום העומד לרשותם, באמירה: "כאשר יהיה לי... כשאוכל להרשות לעצמי..." מתברר כי כמעט אין משמעות לגודל סכום בתחילת הדרך – אך יש משמעות לידע. חשובה גם עצם קבלת ההחלטה: "מתחילים!". התחלה עם קצת כסף והרבה ידע תביא, לאורך השנים להרבה ידע והרבה כסף. כדאי להיזהר ולהתחיל עם הרבה כסף ופחות ידע: עם השנים יישאר פחות כסף וכנראה שפחות ידע.
אובססיה וגאונות: איינשטיין היה גאון, אבל יותר מכך היה בו הרצון הבלתי נגמר, כמעט אובססיבי, לחקר ולמציאת פתרון לבעיות היקום. לא צריך להיות גאון כדי להשקיע נכון, אך חייבים לאמץ גישה אובססיבית להעמקת ההבנה והידע. השקעה מתוך אי-הבנה היא הימור (גרוע!).
הוראת קבע לחיסכון: כפי שמחויבים להחזיר הלוואות שנלקחו, אפשר גם לאמץ גישה דומה לחיסכון: ליצור מחויבות על ידי מתן הוראת קבע לבנק. את הסכום החודשי הנחסך ניתן לעדכן, בכפוף ליכולת. המתכון הנכון ליישום זה הוא להתחיל בגיל מוקדם מוקדם ככל האפשר - גם אם מדובר בחיסכון קטן. רצוי לחסוך לפחות 5% מההכנסה ולהתמיד בתהליך לאורך שנים רבות.
פיזור: לעתים משתמשים ב"פיזור" כמילה המעבירה אחריות: תמיד אפשר להאשים את הפיזור! אלה שיודעים לפזר תיק השקעות בצורה מוצלחת ולהקטין את הסיכון יפזרו את כספם בין אפיקי השקעות שונים: סחורות, מתכות, דיבידנד, מניות צמיחה, מניות ספקולטיביות והשקעה בשווקים הצפויים להאצה תוך כדי צמיחתם. זה המתכון לפיזור שבעזרתו ניתן לנסות ולמתן את הסיכון שכרוך בשווקים. יש צורך במשמעת-ברזל כדי לשמור על המתכון! תהיינה תקופות בהן חלק מאפיקי ההשקעה יעלו וחלקם ירד. מאחר ואין לאיש את היכולת לתזמן את השווקים בזמן-אמת, השמירה על התמהיל היא כלי האבטחה של החפצים בפיזור, לצורך לשליטה בסיכון.
שוק המניות יכול גם לרדת: המשקיעים לעולם אינם יכולים לתזמן את כיוון השווקים במדויק. החוסכים חייבים לבדוק ולוודא שהרכישות וההשקעות שלהם הן איכותיות ושבעת הרכישה הן היו אטרקטיביות. כך, גם אם השוק נקלע לירידות מחיר, ניתן להעצים את ההזדמנות על ידי רכישות מדודות נוספות. הנטייה של משקיעים נמהרים היא לרכוש בעליות. הרכישות הטובות ביותר של משקיעים נבונים הן כתקופת ירידות בשווקים.
מניסיוני: אין צורך דווקא באומץ, אך יש צורך בהפעלת ההיגיון. השימוש בו ובדפוס פעולה נבון יכול לחולל פלאים בתיק ההשקעות לאורך שנים. כדאי לזכור: בסופו של דבר האיכות תמיד מקבלת ערך מוסף.
בהצלחה!
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו.
רום חובב מדגים איך הוא עושה חביתה לצורך ארוחת-בוקר איכותית...
קרדיט תמונת טופיק תחילת כתבה:
pinkomelet