תיאוריית גלי הכסף
 
פרישה וגלי תשואה

תיאוריית גלי הכסף
 
ים, תשואות וגלים:

תיאוריית גלי הכסף רן חובבזיכרון ילדות: באחד מימי החופש הגדול, החליטה הסבתא שלי (ז"ל) לקחת אותי, הילד אל הים. כבר כשבוע שלפני הנסיעה חשתי בהתרגשות המצטברת. כמו כל ילד ספרתי את הימים ושיננתי לעצמי: "ביום ראשון  אני נוסע לים". לבסוף הגיע הבוקר של אותו יום א'. את הגלשן הקטן מהקלקר" הנחתי כבר בלילה הקודם ליד המיטה, שלא אשכח אותו, חלילה. בבוקר הייתי הראשון מבני משפחתי להתעורר ולקום. נסענו, סבתא ואני באוטובוס והגענו לים.
לא יכולתי להתאפק עוד ונכנסתי מיד לים עם הגלשן הקטן, בכוונה לנסות "לרכב על הגלים". ומה קרה? במקום לתפוס גלים בלעתי קצת מים - והם היו מלוחים וצרבו בגרון... יצאתי החוצה מופתע וכעוס. "סבתא, אני שונא את הים!"
"למה?" שאלה.
"אני לא מצליח לרכב על הגלים..."
"נו, טוב." אמרה סבתא. "שב רגע לידי והבט לכיוון הים"
"על מה בדיוק להסתכל?" שאלתי.
"על הגלים" והוסיפה: "שמע, נכדי היקר. הבעיה אינה הים ולא הגלים. הבעיה היא אתך."
"איתי? למה?"
"כי אתה ממהר מידי בניסיון לחוות את החוויה ואין לך סבלנות".
"סבלנות למה?" שאלתי
סבלנות לבחור את הגל הנכון."
"מהו גל נכון?" שאלתי.
והיא אמרה: "הים מציע לך גלים, אבל הוא לא בוחר אותם בעבורך. אתה צריך לתפוס את הגל הנכון. כזה שמגיע לחוף כשהוא גדול, חזק ומהיר מבין כל הגלים. אם תבחר את הגל הנכון הזה - אחד שהוא גבוה ומלא עוצמה – זה יהיה הגל שתוכל לרכב עליו. לא תאמין כיצד יפה תצליח לגלוש!"
כבר לא יכולתי להתאפק למשמע דבריה. כמו סורק גלים נחוש נכנסתי בחזרה לים, מול סוכת המציל. הפעם עם סבלנות והרבה נחישות. לא יאמן כמה פעמים הצלחתי לרכב על הגלים באותו היום!
פעמים רבות אני זוכר כיצד עמדתי ואבחנתי את הגלים, כמו שהסבירה סבתא: "הים מציע לך גלים, אך הוא לא בוחר אותם בשבילך. לדעת לבחור זה התפקיד שלך. ואני בחרתי!!! 

עתה ננסה לעשות השוואה בין חוויית הגלישה על גלים בים ובין התנהלות בהשקעת כספים ב"ים הממון" וללמוד מהשיעור המאלף שקבלתי מסבתא שלי.

הכנסה חודשית בפרישה: התשואות הם עניין של גלים. האם אפשר לשאוף "לתפוס תשואות" כמו ש"תופסים גלים" לצורך הגדלת התשואה?

תשואה - פרישה - תוחלת חיים:
  • מספר הפורשים הולך וגדל בכל שנה. הגידול בתוחלת החיים מביא לתוצאה כלכלית: התשואה שלה זקוקים הפורשים הולכת ועולה. הסיבה ברורה: רק כך יספיק הכסף לממן את תוחלת החיים המתמשכת.
     
  • העלייה בתוחלת החיים: מביאה גם גידול בהוצאות, שכן העלייה בתוחלת אין משמעותה עלייה באיכות החיים. לעתים יש צורך לממן, בכספים שנחסכו במהלך הקריירה (שהיא לעתים אף קצרה מתקופת שנות הפרישה!) הוצאות על מחזקי / מאריכי חיים, תרופות וביטוחים.
     
  • תשואה: הרדיפה אחר התשואה מביאה את המשקיעים, שאינם מנוסים בכך, לקבל החלטות ב"שיטת העדר". יש כלל פשוט בהשקעות: במקום שבו נמצא הרוב, טמון הפוטנציאל גם לרוב ההפסד. מרבית המשקיעים מגלים ומבינים זאת בדיעבד.
 
תשואה: כמו מעקב אחרי הגלים בים, ניתן לעקוב גם אחרי התנהגות תשואות הכסף, שגם הן נעות בגלים. כדי לעקוב אחרי המתרחש ב"ים הכסף", צריכים הפורשים להיות מחודדי חושים. זאת מיומנות שניתן לרכוש וללמוד אותה. שליטה במיומנות זו אינה מבטיחה התעשרות, אך מאפשרת, לעתים רבות, רכיבה על הגל הנכון.

צומת הריבית: הריבית משמשת בכלכלה כ"סיסמוגרף פיננסי". לכסף יש מחיר וקוראים לו "ריבית". בארצנו בנק ישראל קובע את גובה הריבית. בקביעת שיעור הריבית בנק ישראל מתחשב בציפיות לאינפלציה, בשער החליפין השקל מול הדולר, במצב הכלכלי בעולם ובשיעורי הריבית הנהוגים במדינות מובילות. ישנה השפעה צולבת בין אינפלציה וריבית. הריבית מוכתבת בעיקרה ע"י התחזית לאינפלציה. כשהכסף של הפורש מגיע לצומת הריבית, לעתים קרובות הוא זה המחליט לאן ייסע הכסף.

גל המניות: כאשר הריבית עולה, בדרך-כלל "גל המניות" נמצא בנסיגה. זה מתרחש בגלל שבמצב זה ניתן להשקיע בנכסים חסרי סיכון, דוגמת תוכניות חיסכון ופיקדונות בשקלים בריבית גבוהה.  ולהיפך: כאשר הריבית נמצאת במגמת ירידה מתממש פוטנציאל ל"גל מניות" עולה. הכסף הוא משאב וכאשר משאב זה עומד לרשות החברות במחיר זול יותר - כתוצאה מירידת הריבית - המשקיעים רואים זאת כירידה בעלויות המימון של החברות ועלייה פוטנציאלית בריווחיהן. בתקופות של ריבית נמוכה החברות נוטות ללוות כספים לצורך השקעה בפיתוח העסקים. מהלך זה מביא לציפייה להגדלת רווחיות החברות ותוך כדי כך לעלייה בערך המניות. כאשר המשקיעים במניות רואים שיפור במצב הכלכלי ושרווחיות החברות אכן במגמת שיפור, ה"סנטימנט" להשקעה במניות מתחזק דבר המביא להעצמת גל עליות במניות.


גל אגרות החוב:

לפני ש"תופסים" גלי אג"ח, הנה כמה מושגים:

אג"ח: היא בעצם הלוואה שלוקח עסק מהמשקיעים ומהציבור. ההלוואה ניתנת בתנאים מוגדרים מראש. האג"ח נסחרות בבורסה. 
  • אג"ח צמוד: מגן על המשקיעים מפני אינפלציה ושינוי מחירים.
     
  • אג"ח לא צמוד: אינו צמוד לאינפלציה, אך מעניק ריבית 
     
  • מח"מ: הזמן שנותר לאג"ח: בדרך-כלל, ככל שהמח"מ קטן יותר, הסיכון קטן יותר - ולהיפך.
     
  • אגרות החוב:  צמודות ושאינן צמודות, "מתאימות" את עצמם לשינויי בריבית.
 
גל  אג"ח: הגלישה על גלי האג"ח והבחירה בין אג"ח צמוד ושאינו צמוד, תלויות כולן בהערכות לגבי שיעור האינפלציה והשינויים הצפויים בריבית. הגלים נעים בין אג"ח צמוד ואג"ח לא צמוד: ככל שהריבית צפויה לרדת וככל שהיא נמוכה יותר, הגל זה מלמד כי אגרות החוב שאינן צמודות, מונפקות (כלומר, מוצעות למשקיעים ולציבור) בריבית גבוהה יותר מאגרות חוב צמודות. זאת מכיוון שהריבית וגובהה תקבענה את עצמת הגלים באג"ח. בשנים שבהן הריבית נמוכה המשקיעים מחשבים היוון, כלומר: כמה שווה הערך של תזרים המזומנים של האג"ח. במצבנו היום, כשהריבית היא אפס, אגרות חוב שאינן צמודות, המונפקות בריבית גבוהה יותר, זוכות לביקושים מצד המשקיעים. גל ביקוש זה מביא למשקיעים בהן רווח הון. במצב שבו יש נטייה להורדת ריבית המשקיעים מתרגמים זאת לכדי נטייה לאינפלציה - שהרי הוזלת מחיר הכסף תגדיל את הביקוש אליו. תהליך זה צפוי להביא לעליית מחירים, לאינפלציה ולגל ביקושים לאגרות חוב צמודות למדד ולגל מכירת של אגרות חוב לא צמודות.
 
גל הנדל"ן: הגלישה על גל הנדל"ן תלויה בגידול האוכלוסייה ובדמוגרפיה. בתנאים כאלה מדובר בביקוש צרכנים טבעי ולא חריג. בהינתן מספר נתונים כלכליים החוברים ניתן להיווכח בגל מתפרץ של ביקושים לדירות. מרביתן לא נרכשות למגורים אלא להשקעה. אפקט הריבית נמוכה והיעדר אלטרנטיבות להשקעה מביא להעצמת גל רוכשי דירות להשקעה. הריבית הנמוכה ומשקיעים המחשבים עצמם כשמרניים דוחפים את גל השקעה בדיור כלפי מעלה. יתר על כן, היעדר היצע מתאים של דירות הביא לשוק של "קונים בלבד" ועליית מחירים, בישראל קיים נתון נוסף המעצים את גל ההשקעות בדירות, שהוא עיוות מס: הפטור על השכרת דירה שהוא 5,070 ש"ח במונחי שנת  2016, מול מס רווחי הון בן 25% למשקיעים בשוק ההון.
 

גל מט"ח:

לפני ש"תופסים" גלי מט"ח, הנה שני מונחים: 
  • פיחות: מטבע השקל נחלש מול המטבעות אחרים.
     
  • תיסוף: עליית ערכו של השקל לעומת המטבעות האחרים.
המשק שלנו בישראל קטן ולשער החליפין יש השפעה על האינפלציה והצמיחה. אחד מהתנאים הבסיסיים בהם מתחשב בנק ישראל בבואו להחליט על הריבית, הוא שער החליפין: ככל שהריבית נמוכה יותר ופערי הריבית אל מול מול הדולר מביאים לכך שהריבית השיקלית תהייה גבוהה יותר מהריבית הדולרית. מהלך כזה מביא להתחזקות של השקל מול הדולר בתנאי אינפלציה גבוהים ולעליית מחירים. מצב כזה יביא לירידת ביקושים למוצרים מקומיים בשל עליית מחירם - והתוצאה תהייה ירידה בביקוש לשקלים. מצב שכזה מביא לעליה בסיכון למשקעים וגורר בהכרח לירידה בערכו של המטבע המקומי ולעלייה בערכו של הדולר - שניתפס במצבים כאלה כשומר-ערך וכמקלט.

עליית הריבית השקלית ופער בינה ובין הדולר תביא עסקים לבקש הלוואות במטבע חוץ דולרי. מגמה כזו תביא להתחזקות גל המט"ח. מאידך היא תביא משקיעים להמיר מט"ח ולהשקיע בריבית השקלית הגבוהה. 


גל הסחורות:

הציפיות לאינפלציה מגבירות את עליית גל הסחורות. ככל שהנתונים הכלכליים העולמיים מתחזקים, ציפיות המשקיעים לגידול ביקושים לסחורות ולחומרי גלם גדלות בהתאם. דוגמא לכך הייתה בתקופה שבה המשקיעים ציפו לצמיחה מואצת בשוק הסיני. זו תורגמה לעלייה חדה במחירי הסחורות שיוחסו למשק הסיני: פלדה, ברזל, נחושת. אחת הסיבות לכך שהמשקיעים נוטים להשקיע בסחורות היא כהגנה מפני אינפלציה. 

אירועים בלתי יציבים: ההשקעה בסחורות נתפסת כאחזקה בנכס אמיתי ואינה מגובה בתשלום ריבית, כמו אג"ח או דיבידנד מניירות ערך. מצבים של מתח כלכלי ואי-יציבות מעצימים את עליית גל הסחורות. המגמה בהשקעה בסחורות הפוכה למגמה בהשקעה במניות. .


גל מזומן:

בתקופות בהן אנו הריבית במגמת ירידה, הפיקדונות הבנקאיים מיותרים והמשקיעים מדירים עצמם מהשקעת מזומנים בפיקדונות, בשל הריבית הנמוכה.

דפלציה: זה מצב בו רמת המחירים במשק במגמת ירידה. לכן - מצד אחד - הצרכנים יכולים לרכוש יותר מוצרים באותו סכום כסף בכל חודש, אך - מצד שני - הם גם מקבלים משכורת נמוכה יותר. נפגעי הדפלציה הם אנשים שלקחו הלוואות, מפני שהם מחויבים להחזיר את אותו סכום של הלוואה כאשר הכנסתם יורדת. הדפלציה היא מצב שבו יש היצע גדול של מוצרים ושירותים ואין כמעט ביקושים. הדפלציה מדכאת השקעות וחסכונות. הכסף המזומן שווה יותר מיום ליום ואין כל עניין או רווח לסגור אותו בחשבון-בנק אלא להותירו במזומן.



               הרצאה: תאוריית גלי הכסף






סיכום:

כמו בחיים, הכל נע בגלים. כך גם הכסף. כדאי ללמוד מ"עצות הסבתא" שבתחילת המאמר: צריך לצפות בגלים, ללמוד ולהעמיק וכך לרכוש מיומנות של "תפיסת גלים". אחרי שלב הלימוד מגיע שלב היישום של הידע: לרכב על "גלי הכסף", להמשיך, להתמיד, לזכור את הכללים ולקבוע את המינון הכלכלי שאתו יש לרכב על הגל.

בהצלחה

רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
 
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו.
 
קרדיט תמונה:

dan