לאיזו הכנסה חודשית אזדקק בפרישה?

תכנון פרישה והשאלה המיותרת:
"לאיזו הכנסה חודשית אזדקק בפרישה?"
 
זה המאמר שישנה לכם את החשיבה על החיסכון!
אל תשאלו כמה. שאלו מהן הדרכים, מהם ההרגלים ואיזה מיומנויות בחיסכון יהיו הטובים ביותר בעבורכם. זאת כדי לשמור על רמת החיים שהייתם רוצים לקיים בעת הפרישה.

לאיזו הכנסה חודשית אזדקק בפרישהכדי להראות למה הכוונה, הנה סיפור קטן אודות המתרחש במשפחתי ועל המדליה הנחשקת.
הבן שלי,רואי חובב, הוא ילד ברוך כישרונות. כאב המכיר את בנו היטב, אני מאמין כי עוד יגיע רחוק. הוא ספורטאי אמיתי וג'ודוקה מחונן. הילד שולט בכל התרגילים בתחום ויודע את שמותיהם בעל פה. הוא יודע לנווט את הקרבות שבהם הוא משתתף, בהתאם ליתרון שלו: הזריזות.

בביתנו, המחובר לספורט הג'ודו, האולימפיאדה האחרונה בריו הייתה חוויה משפחתית. כולנו הכרנו את זמני התחרויות של אומניות הלחימה וכולם התייצבו אל מול המרקע לקראת טכס חלוקת המדליות. במהלך טכס המדליות של הג'ודו רואי הביט ואמר לי: "אבא אני רוצה מדליה כזו בדיוק" .

אני: "כמה אתה רוצה לזכות במדליה?"
רואי: "אבא, אני כבר לא ילד קטן שיאמר לך "עד השמיים ובחזרה". אני פשוט מאוד רוצה!"
מנסיוני אני יודע שרואי אוהב מאד "ביצת קינדר". החלטתי להעמיד אותו בניסיון קטן.

אני: "רואי, אתה רוצה ביצת קינדר?"
רואי: "מה זה קשור למדליה? ותפסיק לגרות אותי עם ביצת קינדר!..."

אני: "רואי, אתה רוצה - או לא רוצה - ביצת קינדר?"
רואי: "בטח שאני רוצה ביצת קינדר!"

אני: כל הכבוד! אתה רוצה ביצת קינדר. היכן היא? אני לא רואה שאתה אוכל אותה..."
רואי: "נו באמת, אבא! אם אני רוצה ביצת קינדר אני חייב לקום, ללכת למזווה, לעלות על דרגש ולקחת לי ביצת קינדר. מה כל זה קשור למדליה שאני רוצה?"

אני: "זהו בדיוק! רצון ומוטיבציה הם חשובים אך אינם מספיקים. כדי להגיע לתוצאה רצויה לא מספיק להעביר את הזמן במחשבה על הרצון והמוטיבציה, כי כך המטרה תישאר בגדר חלום. צריך להשתמש ברצון ובמוטיבציה כדי להניע  את תחילת הביצוע של התהליך ולהיעזר בהם להקניית מיומנויות. רק כך יש סיכוי גדול להגשים ולהגיע למטרות: ביצת הקינדר או מדליה. שתיהן יכולות להיות שלך אם תבין זאת ותישאר נאמן לרצונות שלך. בעזרתם תדע לסלול דרך ולרכוש מיומנויות.  זכור זאת ודע איך להמשיך ולהיות ממוקד. אני מבטיח לך כי אם תעשה כך, עוד יבוא יום ותעמוד על פודיום המנצחים.

רואי: "אבא, אני לא כל כך בטוח שהבנתי הכל, אבל תפסתי שרצון ומוטיבציה לבדם לא מובילים בהכרח לתוצאה. צריך עוד משהו. אם אפעל כמו שאמרת לאורך זמן, יש לי סיכוי להגיע ולהגשים חלום."
אני: "נכון, ילד. והדברים תופסים גם לכל דבר בחיים שתשאף אליו."


חוסכים כסף לפרישה: זמן, ריבית, סכום.
במאמר זה אנסה לספק כמה מהכלים לצורך הקניית מיומנויות והיצמדות לעקרונות הדרושים לבניית האסטרטגיה. הקוראים שיאמצו אותם יבינו כמה קל לחסוך כסף לפרישה, ללא קשר מהיכן הם מגיעים בסולם החברתי-כלכלי. המיומנויות והעקרונות יעזרו להם להשיג את מטרות החיסכון העתידיות. ככותב, חשוב לי שהכלים העקרונות יהיו פשוטים להבנה וליישום. כולם מבוססים על שנים של ניסיון אישי בתחום החיסכון.

פיזיונומיה ופרישה: כאשר מתחילים לדבר עם אנשים על פרישה רואים כיצד הבעתם משתנה. פניהם לובשות ארשת רצינית, כחוששות מעט. לאחר שיחה לא ארוכה יש לשער כי ישמיעו את המשפטים: "יש עוד זמן..." "מה שיהיה יהיה... "אין לי שליטה... "נושא מטריד..."

מרבית החוסכים פועלים תוך חשש מפני הצפוי בעת הפרישה מעבודה. אצל רבים קיימים החששות בנוסח: "אנחנו לא מצליחים לחסוך מספיק...". במקום להתרכז במטרה, הם מוצאים עצמם - במהלך עשרות שנים - עסוקים בחששות. תחושות אלה מאפילות על החשיבה הרציונלית והתוצאה: קיפאון בעשייה וכתוצאה ממנה פגיעה אנושה בחיסכון לאורך טווח.

התשובה לדילמה הזו: בהתחשב במציאות הסובבת אותנו בימים אלה, כדאי להפסיק לדאוג מהתוצאה ולהתחיל לאהוב את התהליך.

התעתוע הפנסיוני: ציבור החוסכים טרם הפנים את העובדה שהוא אינו חוסך לפנסיה אלא חוסך כסף, שבעתיד בעת הפרישה, יתורגם לתזרים מזומנים.

"כד הכסף": מעתה יש לנסות שלא לחשוב במונחי חיסכון לפנסיה או חיסכון פנסיוני. יש לחשב ולכמת את החיסכון לכסף: נקרא לו "כד הכסף". כד זה ישמש, מגיל הפרישה והלאה, להמרה למזומן, לקצבה או לנכס המשלם הכנסה חודשית. 

החיים עוברים ביעף: לא לבזבז זמן! הזמן הינו נכס היקר ביותר שיש לחוסך. הזמן הוא אחד הנכסים שלא ניתן לשקמם או להחזירם לאחור. כתוצאה מהמציאות העכשווית בתחום הפנסיה, ציבור החוסכים מבולבל. מול עיניו משתרע מסך-עשן וקיים חוסר בהירות בכל הקשור לעתיד החיסכון לפרישה. המצב הזה גורם לחלק גדול מהחוסכים לקפוא ולהימנע עשיה.. אין להאשים אותם. כל בן-אנוש המגיע ליער סבוך, שממנו בוקעים קולות מפחידים - כשהוא זוכר סיפורים על חיות מאיימות - כל בן-אנוש כזה היה נעצר, עומד וחושש להיכנס. אך העמידה היא בזבוז זמן יקר! כמובן שנחוצות גם הכנות לפני ה"כניסה ליער", שעיקרן הבנה ולמידה, אך קפיאה במקום אינה תוכנית עבודה והיא איננה הפתרון לאלה שרוצים לנסות ולהיות בעלי סיכוי לחצות את היער.

לא להתעסק עם המטרה. להבין את התהליך: החיסכון לפרישה הוא מהמשימות המורכבות ביותר המונחות לפני העובד. לעיתים המשימה סבוכה ואף מתישה. היא מורכבת מפרמטרים קבועים ומכאלה שמשתנים כמעט מדי יום. לעיתים נדמה כי מדיניות ממשלתית שותלת בכוונה תחילה "שדים פנסיוניים" במערכת. זאת כדי שהחוסכים יהיו כל הזמן בתחושה של חוסר שליטה - ומאידך תמיד יהיה מישהו שניתן להאשימו במצב.

אם החוסכים יבינו את המתרחש ויפנימו לאורך זמן את התהליך בו הם נמצאים, יתעלמו מהרעשים הסובבים אותם ויהיו מרוכזים במשימה, הם יגיעו ליעד וישיגו את המטרה: חיסכון לפרישה.

כמה באמת צריכים לחסוך לפרישה? כמה שיותר! אין זה אומר שהחוסך צריך "לשעבד עצמו לדעת". אך אם יובן ההיגיון הטמון במשפט "כמה שיותר", לפחות לא יגרמו החוסכים לעצמם נזקים במהלך השנים. למשל, הנוהג הנפוץ (והגרוע!) שבעת מעבר בין מעסיקים, החוסכים מושכים את הכספים שהצטברו להם, במקום להמשיך ברציפות גם אצל המעסיק החדש ולשמר את הכספים לגיל פרישה. משיכת הכספים מכל חסכון פנסיוני, כמו קופת גמל, קרן השתלמות, קרנות פנסיה, ביטוחי-מנהלים ועוד, היא פגיעה ישירה ב"כד הכסף"  לצורכי העתיד.

"כמה פנסיה" -OUT . "כמה כסף" - IN: אין לחשוב במונחי פנסיה אלא במונחי "כד הכסף" לפרישה. הנה דרך פשוטה לחשב, תוך כדי תהליך החיסכון: בכל זאת כמה? יש לקחת את ההוצאה השנתית ולהכפיל אותה: מינימום ב- 20, מקסימום ב- 50. זה הסכום שלו יהיה החוסך זקוק. כלומר אם ההוצאה המשפחתית הנוכחית עומדת על 240,000 ₪, הרי הוא יהיה זקוק לפחות ל- 240,000 X 20 = 4,800,000 ₪. כן! כמעט חמישה מיליון ש"ח ל"כד הכסף"! זה תחשיב פשוט שהוכיח את נכונותו פעמים רבות. 

זו היא גם התשובה לשאלה שבכותרת המאמר: "לאיזו הכנסה חודשית אזדקק בפרישה?". כל אחד וצרכיו, כל אחד והחישוב שלו.

חיסכון  ודמוגרפיה: הרוצה להבין כלכלתה של מדינה צריך ללמוד את ההרכב הדמוגרפי שלה. ישראל ניצבת מול אתגרים דמוגרפיים מורכבים. המגמה האופיינית לשנים האחרונות היא שהמדינה דואגת לכאורה לחוסכים, אך בפועל מתנתקת מהאחריות לחיסכון הפרישה. מגמה זו רק תלך ותתעצם והאשמה תוטל לא דווקא על כתפי האחראים האמתיים. אחד הפרמטרים שישפיעו באופן מהותי על מגמה זו הוא ההרכב הדמוגרפי של הכלכלה הישראלית. פחות אנשים מייצרים ויותר אנשים נשענים על תמיכה ותשלומי העברה. בכל מאקרו יש מיקרו. המיקרו, במקרה זה, הוא כל אחד מקוראי המאמר... אם לא ידאגו לעצמם - איש לא ידאג להם, אם לא יסגלו לעצמם את שביל החיסכון המתאים להם, את המיומנויות וההתחייבויות האישיות לחיסכון האישי שלהם.

איך תיראה תקופת החיסכון לפרישה? איך יצליח החוסך למלא, ככל האפשר, את "כד הכסף"?  זו משימה ממונחת על כתפי העובד למשך עשרות שנים. לא ניתן להפסיקה. יש בה תקופות שקטות וסוערות. אין לחוסך רגע דל. הוא חייב להיות ממוקד לאורך כל הדרך. החוסכים קוראים עיתונים, צופים בטלוויזיה, מאזינים לרדיו. מכל עבר הם שומעים דיעות שונות המעלות את רמת החששות שלהם. לפעמים הם עלולים לחוש שלמסע החיסכון הזה אין סיכוי, כי מישהו ייקח, יגזול ויעשוק אותם. הרבה מהחוסכים יעצרו ויחליטו להיות שותפים לגורל של כולם.  מעטים מאוד יהיו נחושים להיצמד למטרתם ולצו מצפונם, יעשו כל מה שהם יכולים בכלים שלהם וימשיכו בדרכם. אלה סוג החוסכים שלא שואלים "כמה אני צריך?" אלא החוסכים שאומרים לעצמם: "מה אני חייב לעשות עכשיו". לחוסכים האלה מומלץ: התנתקו, היו נאמנים למטרות שלכם, ליעדים שלהם. היו גמישים במחשבה ויצירתיים בדרך להשגת המטרות.

תזרים ואתגרים: האתגרים בגיל הפרישה הולכים וגדלים מדור לדור. בעוד בדור הקודם היו הסבא והסבתא דמויות הנוכחות בעת ארוחת הערב  של יום שישי, היום סבא וסבתא הפכו "הורים לנכדים". פעם היה לצעירים יתרון של לימודים באקדמיה. היום אין זה משנה מה ילמדו הילדים: ללא עזרת ההורים הם צפויים ל"נכות פיננסית". פערים אלו ילכו ויתעצמו. התזרים אותו יצליח העובד לחסוך וליצור יהיה בחלקו עבור משימות שאינן אישיות (אך לרוב הכרחיות - מתוך בחירה אישית). לכן יש להשתדל לחסוך להשגת תזרים מזומנים גדול ככל האפשר. יכולות להיות תקופות בחיי החוסך שבהן יוכל לרכוש נכס באמצעות חוב. כדאי לנצל את התקופות האלה! בעוד שנים יהיה ברשות הפורש נכס שיהפוך לחלק מתזרים המזומנים בעת פרישה. בעיתוי הנכון ניתן יהיה גם לממש אותו וליעד את הסכומים שיתקבלו ממכירתו למטרות שונות.

דברו במונחי "חיסכון חודשי", "ריבית" ו"זמן": כחלק מהפנמת התהליך החוסכים חייבים לקחת בחשבון כי הזמן הוא נתון שאין להחזירו לאחור. החוסכים שולטים - בהתאם ליכולתם - על הסכומים שהם חוסכים לאורך שנים. אם לפתע יזכה החוסך לקבל סכום והוא יכול להרשות לעצמו ליעד אותו לחיסכון לפרישה - שיעשה זאת. סכומי החיסכון אינם חייבים להיות קבועים לאורך שנים. הם יכולים להשתנות לאורך זמן. ניתן גם להכניס הפקדות חד פעמיות. לא משנה היכן חוסכים: אם בקרן אחת או במקביל, אך החוסך חייב לדעת מהו הסכום החודשי אותו הוא שם בצד בכל חודש.

לא לקרוא עיתונים: כותרות העיתונים שהופיעו לקראת הבחירות האחרונות בארצות הברית, העלו חששות בקרב כל המשקיעים. רוב הפרשנים הכלכלנים המובילים בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונים הזהירו מהעלול להתרחש בשוק המניות, אם דונאלד טראמפ ייבחר לנשיא ארצות הברית. כרגע המצב הפוך וראוי שכמה מהפרשנים האלה "יאכלו את הכובע"... השוק התנהג אחרת מצפוי. לאחר שהמומחים חישבו, העריכו ופרסמו את דעתם, כדאי לבדוק כמה אנשים באמת שמעו בעצתם: כמה קוראים ומאזינים מכרו את תיק ההשקעות שלהם מפני העלול להתרחש אם טראמפ ייבחר לנשיא? ועכשיו ראוי לבדוק איזה נזק נגרם להם.

המסקנה המתבקשת היא כי אחת התכונות הנדרשות להצלחה הינה היכולת להתעלם מהתקשורת ולהיות ממוקדים במטרה. ברור כי לא כל שנות ההשקעה יניבו בהתאם לציפיות, אך ההיסטוריה מלמדת כי סבלנות והתמדה משתלמות. כמובן שעם חלוף השנים והתקרבות לגיל הפרישה יגיע מועד ההחלטה, אך זו לא תילקח בהתאם לעצות מהתקשורת, אלא כי החוסך בדק, תיאם את הסיכון והחליט בעצמו (רצוי תוך התייעצות ביועץ מקצועי).

תשואות וחיסכון: הרדיפה אחר התשואות מוציאה ומסיטה את החוסך מהמסלול. אם החוסכים יפנימו את העובדה שתשואה היא קורלציה של בחירה: לא של מנהל אלא של רמת הסיכון, הם ישכילו להתאים את הסיכון ליעדים ולמצבם האישי. באותו הרגע הם יפסיקו "לרוץ" אחר מנהלים ותשואות ויתחילו להתאים סיכונים ליעדייהם ולמטרותיהם.

"צעיר מדי" / "זקן מדי" / "לא מרוויח מספיק כדי לחסוך": לחיסכון אין גיל!  הוא גם אינו מחוייב בסכום מסוים. ברור תמיד שהחוסך אמור לשאוף להתחיל את החיסכון בגיל צעיר ככל הניתן ולחסוך כמה שיותר, אך זה אינו תירוץ שלא להתחיל לחסוך. גיל אינו תירוץ המונע תחילת חיסכון. חוסך שהתחיל בגיל 30 יוכל להפריש סכומים נמוכים יותר ממה שצריך חוסך המתחיל בגיל 40, כדי להשיג את אותו היעד. הרעיון המקשר בין הגיל, הסכומים  ומועד התחלת חיסכון מיותרת. בכל גיל ניתן להיצמד לכללים, לעקרונות ולתוכניות של החוסך כדי להשיג את המטרות.

"כד הכסף" ושוק המניות: כל החיסכון המיועד למלא את "כד הכסף" יהיה קשור - במישרין או בעקיפין - לשוק ההון. טועה מי שחושב כי אם רכש דירה היא אינה קשורה להתנהלות שוק ההון. השוק הפיננסי והשוק הריאלי נעים יחד לשני הכיוונים. צריך להשלים עם העובדה שהחוסכים חייבים להכיר את שוק ההון כיצד הוא פועל, מה הפרמטרים המשפיעים עליו. מקובל כי ידע מקטין חששות. אין זה אומר שהחוסכים יהפכו למומחים למסחר בשווקים, אבל זה יכול להבטיח שהתגובות שלהם תהיינה פחות קיצוניות - וכאלה שתבואנה מתוך בדיקה מעמיקה  ולא ב"שליפה". מומלץ לחוסכים לצאת וללמוד כדי להכיר את שוק ההון. הידע הזה יעזור להם להגיע למטרותיהם ולמלא את "כד הכסף" הנכסף.


הילד שלי, רואי, הבין והפנים. מה איתכם?
בהצלחה.

רן חובב, מומחה למיסוי ולפרישה  ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם. בזכותה של אשתי אני מה שאני.
 
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ, המידע המוצג הוא לידיעה בלבד, ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ולא מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידיה עושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית

קרדיט תמונות:

Stuart Miles