פרישה, בלי אמוציות בבקשה
יום שני 03 יוני 2019
פרישה, בלי אמוציות בבקשה
פרישה הינה אירוע רב-מערכתי של רגשות ותחושות מורכבות. הן בתחום האישי והן במשפחתי. די בפתאומיות מוצא הפורש את עצמו עורך יומן מסע של תולדות הקריירה שלו ומה שלאחריה. חשוב מאד בנקודת הפרישה לנטרל רגשות, תחושות ואמוציות, כדי שניתן יהיה לקבל החלטות מתאימות וראויות. הנה מספר דוגמאות:
1. התחושה: בקרוב אפרוש. אין לי מושג מה עלי לעשות. אני חש בחוסר שליטה במצב.
תחושה זו מלווה את כל הפורשים. כביכול זה מצב של חוסר אונים. המציאות שונה. כדי לקבל שליטה כל שיש לעשות הוא לרכז את כל משאבי הפורש:
א. מסלקה פנסיונית: ריכוז חסכונות פנסיוניים.
ב. ריכוז זכויות וחסכונות פיננסי ריאלי: הכנת גיליון המרכז את כל הזכויות: ביטוח לאומי והחסכונות שאינם פנסיוניים מתיק השקעות, לרבות נכסים ריאליים, נדל"ן וכיו"ב.
2. התחושה: האם ליעד כספים לקיצבה?
אחת האמוציות הדומיננטיות בפרישה היא שהפורש אינו מחליט רק בעבור עתידו אלא הרעיון "מה יישאר ליקרים לי, כאשר כבר לא אהיה כאן". תחושה זו היא מבוא לקבלת החלטה שגויה, היכולה להוביל לשרשרת טעויות כלכליות בעת פרישה. פרישה אינה סוף! היא התחלה של תקופה ארוכה שבמהלכה ידרש הפורש למשאבים כלכליים (ולא לחלוקת מזומנים...). תזרים מזומנים בעת פרישה הינו היסוד המבטיח לפורש את היכולת לקיים את עצמו ואת סביבתו. יתר על כן: בהינתן שהפורש איתן כלכלית, הוא יוכל לדאוג ביעילות גם ליקרים לו. כסף נזיל הנמצא ב"חשבון עובר ושב" הוא לרוב עובר ולא שב...אין להפחית בחשיבות הקצבאות ליציבות כלכלית בעת פרישה.
דעה אישית: לא מומלץ לבצע שינויים בחסכונות פנסיוניים וכספים שנצברו כקיצבה. כדאי לבדוק את כל האפשרויות לקבלת קיצבה. הקדמת קיצבה הינה במקרים רבים אירוע כלכלי מכונן.
3. התחושה: הכספים רוכזו – אך הפורש עדיין מבולבל: כיצד הופכים את הכסף לתזרים מזומנים?
הרכבת תזרים מזומנים היא מהמלאכות המאתגרות. ממש מלאכת מחשבת. על הפורש לרשום לפניו את יעד התזרים. עתה עליו לבדוק את כל המקורות והמשאבים שברשותו: תשלומי הביטוח הלאומי, החיסכון הפנסיוני, הפיננסי והריאלי. הסוד בהרכבת התזרים הוא מיצוי כל זכויותיו של הפורש כגמלאי (כולל עמידה על זכויותיו להנחות המגיעות לו דוגמת ארנונה, או מיצוי הזכויות ותכנון מס במקרה של אירוע שבח), שהרי הביטוי המיידי של מיצוי זה הוא העלאה של תזרים ההכנסות.
4. התחושה: הפורש כבר בגיל פרישה. "נכסי סיכון כדוגמת מניות מסכנות את עתידי".
כל קשר בין סיכון ופרישה הוא מקרי בהחלט. סיכון הוא נתון אישי ומשתנה בין אנשים שונים. הסיכון אינו מספר תלוי-גיל אלא רמת הסיכון החייבת להיות מותאמת אישית, ללא קשר לגיל. סיכון אישי מכמת את היכולת של אדם או של תא משפחתי לעמוד בתנודתיות לאורך טווח. על הפורש להתאים את הסיכון לתנאים וליעדים הכלכליים שלו. זה לא יקרא "סיכון" אלא "התאמה כלכלית ליעדים".
5. התחושה: יש לי תחושה שאני משלם מיסים מיותרים.
ניהול המיסים הוא אומנות הגמישות. המיסים תמיד מעוררי אמוציות: הרי מי "מתנדב" לשלם? אבל כולנו אזרחים שומרי חוק והחוק מתיר לאוכלוסיית הגמלאים לשלם כחוק מס מופחת אם הפורש חש בחוסר נוחות מרמות המס שהוא משלם, ייתכן מאד שניתן לחסוך בתשלומי המס ועל יד כך - השפעה ישירה על רמת החיים. מומלץ לגשת למומחה מיסוי ופרישה לטיפול בנושא זה.
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
קרדיט תמונה:
Ambro