אמור לי שאין ממה לחשוש
היכולת לחסוך היא אין סופית, אך לחיים יש סוף.
הנה שיחה בפגישה שהתקיימה לאחרונה עם אחד מלקוחותיי העומדים לפני פרישה.
"אמור לי רן: אתה חושב שהכסף יספיק לי?"
אני עונה ושואל: "למה בדיוק הכסף אמור להספיק?"
"מה זאת אומרת למה? למחיה, לחלומות, לעזרה לילדים!".
"כנראה שאשיב לך תשובה מורכבת ואולי לא צפויה על השאלות שלך. נתחיל בכך שתמזוג לי כוס מים. אני צמא. תוכל בבקשה?"
"בטח שאוכל. הנה!"
"יפה ותודה" אני משיב "אך הכוס אינה מלאה!"
"רן! מה זאת אומרת לא מלאה?"
"לא. היא לא מלאה. האם תוכל למלא בבקשה את הכוס?"
"כן, ברור שאני יכול. הנה הכוס המלאה הפעם."
"לא! הכוס אינה מלאה!"
"רן, מה עכשיו? הכוס הרי מלאה. עוד רגע המים יגלשו ממנה!"
"אני אומר לך שהיא לא מלאה..."
"די רן. אין יותר מלא מזה. עכשיו תוכל לשתות לרוויה."
"נכון" אמרתי. לגמתי שתי לגימות ואמרתי: "תודה".
הזזתי את הכוס ממני.
הוא שאל: "מה אתה עושה? מדוע לא שתית את כל כוס המים?"
השבתי: "אהה! כי בחרדה הקיומית שלי הצמא היה גדול בהרבה מזה שבמציאות. המחשבה בראשי הייתה הרבה יותר צמאה ממה שהייתי בפועל. החששות שלי לעניין הצמא היו מוגזמות. הצמא היה רק בראש שלי".
ושאלתי אותו: "האם הבנת את הנמשל?"
כנראה שבכסף שחסכתם לא תגשימו את כל החלומות. רגע אחד! בעצם למה לא? אולי פשוט צריך להבין שאתם חיים את החלום שלכם. בני האדם אינם חיים לנצח. דווקא הידיעה הזו חייבת להניע את האדם לחיות את חייו בשלמות, בתרומה ובהבנה כי אושר ועושר אינם מה שיש לי אלא כמה אני חי בשלמות עם מה שיש לי. כדאי לנצל כל רגע בחיים לטובה ולהשקיע בדבר טוב.
הנחת העבודה שעל פיה נראה כי תכנון הפרישה אינו משתנה ואינו דינמי איננה נכונה. בהתחשב בתנאים הכלכליים ובסביבת המאקרו הכלכלית, בתוחלת חיים הולכת ועולה, בתשואות אגרות חוב נמוכות, בריבית הבנקאית (חסרת הסיכון) הנמוכה עד מזערית – כל אלה הופכים את תכנון ההכנסה החודשית למאתגר יותר, שכן הכסף צריך להספיק לשנים רבות וארוכות.
כדי שהפנסיה שלכם תהווה 85% מהמשכורת האחרונה אתם צריכים להגיע ליום הפרישה עם חיסכון של 170 משכורות.
פרישה וכלכלת רגשות בפרישה:
פסיכולוגיה עדיין לא למדתי אך להרגיש ולהבין אנשים זה משהו שקיים בי מאז ומעולם.
הפרישה הינה אירוע עמוס רגשית. היא אחד מהאירועים הנפשיים המורכבים ביותר שאיתם אדם אמור להתמודד בחייו. לפני כמה שנים כתבתי כי מוחו של אדם דומה לערוגה בגינה. החיים שלו מוכתבים לפי הצמחים שהוא "שותל" בגינתו. המחשבות שלו, אם אינן מגובות במציאות בשטח, הופכות לבסוף למציאות עצמה. צומת חשוב בחיים כמו הפרישה אינו בהכרח מקום לעצירה אלא לפסק זמן ולמחשבה.
זה הזמן לחיבור אישי של נקודות מהותיות ומשפחתיות. סחף הרגשות בתהליכי הפרישה הופך את המציאות - שעד לרגע זה הייתה דמיונית – למוחשית. באופן טבעי, הדבר הראשון עליו חושב האדם הוא הישרדותו והמשך קיומו. אך רגע אחד! חכו דקה וחישבו: למה דווקא בנקודת הזמן הזו? האם המחשבות האלה מועילות? במה הם מועילות? צריך לקבל כי "זה מה שיש עכשיו" לנסות לקחת פסק זמן לחשיבה איך מגשימים את החלומות.
מהו הגיל הכי נכון ומתאים להתחיל לתכנן את הפרישה? בנאומו בטקס קבלת פרס נובל לשלום ב־1994, אמר יצחק רבין ש"כשם שאין שתי טביעות אצבע זהות בעולם, כך גם אין שני בני אדם זהים". פרישה אינה רק עניין של גיל אלא המוכנות של החוסכים להפנים כי מדובר בתהליך. ככל שיפנימו = יבינו יותר ורצוי מאד כי יתחילו מוקדם ככל שיוכלו.
נקודות למחשבה: גם כפרטים וגם כמשפחה, ניהול תזרים המזומנים כחוסך כפרט וכמשפחה הוא מתעתע בדרך כלל. מעט מעוד ממשקי הבית מנהלים תזרים מזומנים השווה להכנסתם. המציאות מלמדת כי מרבית משקי הבית מנהלים משק כלכלי במחסור. מחסור זה מתבטא בלקיחת הלוואות באפיקי מימון שונים, או לחילופין במשיכת כספים שהיו אמורים להיות מיועדים לחיסכון לפרישה.
מומלץ לנסות ללמוד ולקבל כיוון כללי: באיזו רמה של הכנסה תוכלו לחיות חיים כלכליים ראויים בעת פרישה, כשאתם לא נסמכים על ניהול כלכלת חוסר ולא משלימים צרכים בלקיחת הלוואות. לאחר ביצוע תחקיר כלכלי אישי, ישנה חשיבות רבה להגיע למסקנה: לאיזה תזרים מזומנים אתם שואפים להגיע בפרישה. למספר זה חשיבות רבה. הוא מקבע מציאות ומעניק מטרה ברורה. יתר על כן: אולי תגלו לפתע שאינכם נדרשים למאמץ מיוחד, כי תכלו להגיע לסכום אותו קבעתם מתוך החסכונות הפנסיוניים שלכם במקום העבודה.
לצערי, זו אינה המציאות בעבור סקטור העצמאים, עליו אכתוב בהמשך בהרחבה.
שלב 1: אם אתם חיים בזוגיות, כהקדמה לכל תהליך כלכלי חייבת להתקיים שיחה משותפת ובה הגעה לתובנות ויעדים כלכליים משותפים. רצוי לבצעה כמו פעם – אפילו בלי אפליקציה. מומלץ לשבת עם עט ונייר ולרשום את יעדי הפרישה שלכם.
שלב 2: חומר למחשבה: יעדים כמותיים, הון, תזרים מזומנים ועוד תחום: עלויות טיפולים רפואיים ועלות אחזקת חיים בריאים. האינפלציה כרגע היא מזערית: פחות מ- 2%, אולם בתקופה האחרונה יש סימנים לעליית שיעור האינפלציה. תכנון הפרישה נבון מלמד כי מחויבים להביא בחשבון עליית מחירים רוחבית, זאת כדי שניתן יהיה לממן ולקיים תזרים מזומנים ראוי.
(הערה: מחקר בנושא מלמד כי זוג יידרש להוצאות בתחומי בריאות של כ- 800,000 ₪ במהלך 20 שנות פרישה).
יש גם להביא בחשבון כי גיל פרישה מאופיין בהתחייבויות נמוכות יותר - או בכלל שלא - בכל הקשור להלוואות ולמשכנתאות.
שלב 3: מאקרו מאגרי כסף: מיפוי מאגרי הכסף ומקורות תזרים מזומנים פנסיוני: חסכונות פנסיוניים, חיסכון שלא מתכניות פנסיוניות, תיקי השקעות, הון ריאלי ונכסי נדל"ן.
שלב 4: מיקרו מאגרי כסף: חלוקה של תכניות מאקרו למקורות קצבה (מאיזה גיל ניתן לקבלן), ומקורות הון. בכל הקשור לנכסים ריאליים ולנדל"ן יש להביא בחשבון את תזרים מזומנים לאחר מס (אם נדרש לשלמו) במונחי נטו.
שלב 5: תכנון מס "בוסטר" להכנסה חודשית בפרישה. תכנון המס אינו אירוע נקודתי המתרחש בניתוק יחסי עובד / מעביד בלבד, אלא אירוע תמידי שיש לבחון אותו לאורך שנות פרישה.
- לדוגמה, בהשכרת דירה לבצע בחינה בין חלופות - או מיצוי הזכות לחלק את מסלולי התשלום בין הדירות.
- תכנון מס בהכנסות הוניות: פקודת מס הכנסה מתירה שיעור מס 10%.
- אירוע מס שבח.
- העברה בין דורית.
- קיזוז הפסדים.
- שיקולי מס בדרכים לניהול הון.
- אנונה.
- נקודות זיכוי.
- מיסוי בינלאומי - בהתייחס להשקעות בחו"ל
- ועוד
מיסוי אינו אירוע נקודתי בפרישה אלא תהליך המחייב בדיקה שנתית. למותר לציין כי תכנון מס וחיסכון במס שקולים להגדלת הכנסה חודשית.
שלב 6: ניהול תנודתיות בכספי פרישה: פורשים שונים מתנהלים בתקופות כלכליות אחרות.
לפני שנים היו שפרשו כאשר רמת הריבית הייתה גבוהה: כ- 6%-8%. ניתן היה להפקיד כסף ולקבל הכנסה חודשית גבוהה מהריבית כאשר החוסכים היו פטורים מכל דאגה בדבר תנודתיות והשקעות בשוק ההון.
התקופה הנוכחית מאופיינת ברמת ריבית נמוכה עד אפסית. עם העלייה בתוחלת החיים תשואה אינה ברירת מחדל, אלא מחויבת המציאות. על כן לפחות בתקופה הכלכלית הנוכחית וככל שלא משתנים פרמטרים כלכליים מוניטריים (מחיר הריבית), התנודתיות הופכת לשגרה בניהול כספים בפרישה, תוך כדי שהחוסכים בונים מנגנוני הגנה.
מעל לכל יש לזהות את ההבדל הנחוץ בין כספים משמשים להכנסה חודשית לעשור הקרוב, לבין אילו שמיועדים לתקופות השקעה ארוכות יותר. לכן תנודתיות היא חלק מתכנון פרישה.
שלב 7: ניהול ובקרה: אין צורך להיסחף ולהקים דירקטוריון... לא זאת הכוונה אך יש להקים מנגנון בקרה כדי לוודא שאנו מצויים בתוואי תוכניות הפעולה להשגת היעדים הכלכליים שאיתם יצאנו לדרך. במקרים בהם נמצאים בצמוד לאותם יעדים ללא מרווח ביטחון, יש לבצע בדיקה ובמקרים מסוימים אף להסיק מסקנות ותיקון דרכי פעולה. במקרים בהם נמצאים הרחק מתשואות היעד, יש לוודא כי רמות הסיכון מותאמות.
שלב 8: "דור הקנגורו": "הילד בן 30 ויש לו חום גבוה", הילד לא אשם!... הגנום הישראלי הכתיב את מסלול ההבטחה לחיים טובים: "תלמד, תלך לצבא, תביא תואר והכל יסתדר" התיאוריה החזיקה מעמד בפועל כמה שנים, אך מה שהיה קשה לדור ההורים הפך לדמיוני לדור הילדים, "דור הקנגורו" גדל, לומד, הולך לצבא אך לא ממהר להיפרד מריפודי בית הוריו. אחד התפקידים המכוננים של דור ההורים בתקופת הפרישה הוא לוודא שהיכולות שאתם מעניקים יאפשרו לצאצאיכם הגדולים לצאת למסע החיים. זה לא תלוי רק בריפוד המזומנים שלכם בתקופת הפרישה זה תלוי גם ברוח הדברים ובכלים שתתנו להם. רצוי להקטין ירושה על חשבון הענקת כלים ועזרים לחיים לדור הבא.
שלב 9: אושר פיננסי: מספר הנכסים שלכם אינו קנה מידה לאושר, גם סכומי המזומנים שברשותכם. אושר הוא קבלה והשלמה. אתם, הפורשים - ואין מנוס מכך, כי השנים עשו את שלהן - מצויים בתחילת הרבעון הרביעי לחייכם. זה הזמן להשלמה ולקבלה: את אשר חרשתם וזרעתם, אתם קוצרים עתה.
עכשיו כבר אין תלוש חודשי של "כמה" אלא תלוש ארוך טווח של "איך": כיצד תבחרו לראות ולחיות את המציאות הכלכלית ואיך תשלימו אתה.
רן חובב, מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם. בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ, המידע המוצג הוא לידיעה בלבד, ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ולא מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידיה עושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.