ניהול סיכונים בפרישה
יום שלישי 06 מרץ 2012
המונח ניהול סיכונים בחברות ובתאגידים הוא חלק בלתי נפרד וחשוב בניהול היום יומי של התאגיד, ניהול הסיכונים קשור במכלול הצעדים של התאגיד לקיים, וזאת כדי להגן על עצמה בתחום הפיננסי, תאגידים, את הסיכונים הפיננסים נוהגים לגדר וזאת על ידי שימוש במכשירים פיננסים אחרים, כלומר רכישת ביטוח כנגד הסיכון הצפוי, סיכון יכול להיות אינפלציה, עליות מחירים, שינוי בשער חליפין, ואם זה נכון לתאגידים אז מה אתנו אנחנו שמתכוננים לפרישה, או שכבר פרשנו, מהם הסיכונים איתם אנו מתמודדים? רשימת הסיכונים נכבדה ואנו נרכז את עיקרי הנושאים להם יש לתת חשיבות יתרה.
הסיכון: עלייה בגיל הפרישה
עלייה בגיל הפרישה נעשית בחקיקה על יד המדינה, בכל פעם שדוחים את גיל הפרישה, המשמעות היא שאין למדינה מספיק משאבים כדי לממן עלויות סוציאליות כתשלומי קצבת זקנה, ודחייה בגיל הפרישה משמעותה דחיית תשלומי המדינה, מרבית העובדים הם אינם פורשים בגיל פרישה אלא פורשים מוקדם יותר, במקרים בהם פרשנו מוקדם מגיל הפרישה ותזרים המזומנים העתידי הבאנו בחשבון את קצבאות הזקנה, יש לקחת בחשבון כי ייתכן וקצבאות אלו יידחו ולהכין מבעוד מועד תזרים חלופי.
הסיכון: עלייה בתוחלת החיים
עלייה בתוחלת החיים אתגרים: בטחון כלכלי, בריאות, מגורים, משפחה ותעסוקה, אנו צריכים לחסוך יותר לתקופות ארוכות יותר, לכו ספרו זאת לבני 30+, עלייה בתוחלת החיים היא לאו דווקא עלייה באיכות החיים, ובריאות עולה כסף והרבה כסף, יש לייעד מראש חלק מחסכונות לגיל הרביעי, (80-120) לצרכי מימון עלייה בתוחלת החיים.
הסיכון: עלייה ברמת החיים
עלייה ברמת החיים, גוררת צריכה של תרבות ופנאי, ישנם טרקים לגילאי 60+, הטכנולוגיה המתפתחת ואיתה המוצרים שעולים יותר ויותר, הרצון להיות מעודכנים בכל דבר הופך אותנו בכל גיל ובעיקר בגילאי הפרישה לצרכני רמת חיים, וזה עולה כסף והרבה, הפתרון טמון בחינוך עצמי לאיפוק מה באמת כדאי לי, ומה ייחשב רק כסמל סטטוס, הצבת גבולות אישיים.
הסיכון: מערך סוציאלי, יש על מי לסמוך?
מסוף המאה ה- 19 וה- 20, חוק הפנסיה הממלכתי בגרמניה ביסמרק משנת 1878, בישראל חוק ביטוח בריאות 1994 לכלל האזרחים, חוק הסיעוד 1988.
התמונה משתנה במאה ה- 21: אין שוויון ויש קשר ישיר בין רמת ההכנסה לאזור מגורים, איכות החיים ותוחלת החיים. המדינה מעבירה את האחריות לאזרח, אנו רואים זאת בתוכניות הפנסיוניות, מפנסיה תקציבית וותיקה, למשתתף ברווחים, יש להפנים כי גם בשנים הקרובות מגמה זו תימשך וכי עלינו להיות אדונים לגורלנו, בדאגה לכיסוי הביטוח הפרטי המתאים.
הסיכון: תת ביטוח- סיעוד
כן אנחנו כנראה נחיה יותר אך גם נהפוך תלותיים הרבה יותר, וכאשר לא ניתן לסמוך על המערך הסוציאלי במדינה והעובדות ש 75% מהסועדים את בני המשפחה הן נשים, ואנו צפויים לעלייה בהוצאות הסיעוד, אגב לנשים סועדות יש סיכוי גבוהה מאוד להפוך סיעודיות בעצמם, משך אשפוז סיעודי לאישה כיום עומד על כ- 4 שנים לעומת 3 שנים לגבר 70% מתפוסת בתי חולים סיעודיים הם נשים. יוצא מכך שבתכנון הפרישה חובה עלינו שלא להיקלע למצב של חוסר מוכנות או תת ביטוח, זכרו לא יהיה לכם על מי לסמוך.
הסיכון: שינויי חקיקה
תחום החיסכון הפנסיוני עתיר חקיקה, כל חקיקה בעלת פוטנציאל לשנות 360 מעלות מהמסלול בו חשבנו כי אנו נמצאים עליו, הדינאמיקה הזו מביאה לתחושה של חוסר ביטחון כלכלי, ליותר מ- 50% מאוכלוסיית המדינה אין כל ידע ותכנון בכל הקשור לחיסכון לפרישה, חיסכון פנסיוני דומה בדיוק לתהליך בו אנו מגדלים את ילדינו, הוא זקוק לתשומת לב רבה, מעקב, בעיקר "רופא מומחה" יועץ מומחה בפרישה, שהוא בר סמכא המוזן ומעודכן באופן תדיר בכל נושאי המיסוי והחקיקה.
הסיכון: אינפלציה
אינפלציה עלייה כללית ומתמשכת של רמת המחירים במדינה, ירידה בערכו של המטבע המקומי, כלומר כוח הקנייה של המטבע הולך ופוחת, הסיכון הטמון הוא שחיקת החיסכון לאורך טווח, בתקופה בהן אדם יחיה כפורש בדומה לתקופת עבודתו, שמירה מפני שחיקת ערך הכסף מחויבת, הפתרון יהיה בפיזור נכון בין אפיקי ההשקעה השונים ומעקב צמוד אחר התפתחות התשואות למול האינפלציה.
הסיכון: עזרה לילדים
זהו שזה כבר לא סיכון זוהי עובדה, במציאות הקיימת היום בעצם וויתרנו על המונח סבא וסבתא יש הורים לנכדים, ומי לא רוצה לעזור לילדיו? כאן חובה עלינו לייצר גבולות גזרה כדי שלא נמצא את עצמנו טובעים יחד עם הספינה, מה אנחנו יכולים כלכלית להרשות לעצמינו, ומה אנחנו כן יכולים להעניק לילדנו במסגרת תקציב נתונה, חובה עלינו לתכנן מבעוד מועד את ניהול התקציב של עזרה כספית לילדים על מנת שהתקציב הרב לא יזלוג בצורה תדירה רק לילדים אלא גם לניהול חיינו.
המאמר נכתב ע"י רן חובב מומחה למיסוי ופרישה