לפרוש עשיר – אני סולידי
יום ראשון 15 אפריל 2012
לומר אני סולידי שקול לשאול אדם מה שלומך? אם השאלה היא רצינית, סביר להניח כי יש לשבת עם האדם ולהתעניין ברצינות בשלומו, אז זה ששואל ישאל מתוך הנימוס וזה שיענה יענה מתוך החיפוף, להגיד אני סולידי!, מה בדיוק ההצהרה הזו מלמדת? מה זה בכלל סולידי? האם ישנם כלים ומכשירים פיננסים עליהם ניתן להכריז כסולידיים?, האם השמרנות היא עניין של גיל? ואיך כל זה קשור לתוכנית בניית העושר בפרישה?
תארו לכם אדם שהיה מגיע ממקום אחר בחלל ולרשותו היה סכום מזומנים אותו היה מבקש להשקיע לייצר ערך, מנהל ההשקעות היה מציע לו אג"ח מדינה, מול מניית קוקה קולה, על פניו ואם היה אומר האיש כי הוא מגדיר השקעה באגרות חוב מדינה כסולידי, והיה בוחר לצורך העניין באגרות חוב של יוון, אני לא כל כך בטוח שהיום היה נשאר לו כסף לפחית של קולה, מנגד מניית קוקה קולה ייצרה ערך למשקיעים הרבה מעבר לאג"ח של יוון.
סולידי תלוי מתי ובאילו תנאים:
מרבית המשקיעים אם נשאל אותם ישיבו כי אגרות חוב נחשבות בעיניהם אפיק השקעה סולידי שמרני, בהמשך נלמד כי הסיכון ייקבע בפרמטר הזמן ויכולת "השיקום", היכן שטמון הסיכון במרבית המקרים טמון גם הסיכוי, מי שיצא לחפש נפט יודע כי עלול לשוב או עם אתונות או עם מלכות, ובכל זאת יש מי שיוצא לחפש, אז מה יותר "סולידי" מניות או אג"ח?, בדרך השגרה כולם יאמרו כי במניות טמון סיכון גבוה יותר, ובאג"ח טמון סיכון נמוך יותר וסיכוי נמוך יותר, בעידן שבו כל חסכונותינו הפנסיוניים הם בעצם תיק השקעות מנוהל, לא נוכל לומר שאנחנו לא מבינים, לא יודעים, מישהו מחייב אותנו לעשות את העבודה בעצמנו, אם אין אני לי לא תהא פנסיה לי, במקום שבו קיימים מסלולי השקעה מגוונים בכל קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים, אנחנו חייבים לנסות ולהבין.
ההיסטוריה מלמדת כי לאורך זמן... שימו לב לאורך זמן תשואת המניות גבוהה מאג"ח, כמעט 100 שנה של מעקב, נתון זה נכון לכל שוקי המניות בעולם, אחת הסיבות לפערי התשואה גלומה בפערי הסיכון, מניות נחשבות אפיק השקעה מסוכן יותר מאג"ח ולכן, היכן שקיים סיכון מחושב קיים סיכוי, אחת המסקנות המיידיות שמידור האפיק מנייתי, כמוהו כלקיחת סיכון בלתי מחושב, אולם יש לקחת בחשבון את אלמנט הזמן, חשבו על אדם צעיר בעל יכולת הכנסה, ותיק השקעות 300,000 ₪ נניח כי בתקופה מסוימת הפסיד התיק 100,000 ₪ במונחים של גיל, לאדם צעיר יותר ישנה יכולת שיקום חזקה יותר, הזמן שמאפשר לו לא לממש את ההפסד ולהמתין לימים בהם ההשקעה תחזיר עצמה ויותר ובין אם שבעבודתו הוא מייצר תזרים הכנסה, וממשיך לחסוך בכל חודש בחודשו, אותה סיטואציה אצל אדם שפרש מעבודתו, ובעצם ההון הופך להיות חלק מנכסיו הפנסיוניים, הפסד כזה ברור כי הוא אינו בר שיקום יותר מעבודה שכן הוא אינו עובד יותר, אולם האם זה אומר שמי שפרש מחויב להדיר רגליו משוק המניות? כבר ראינו כי מידור החלק מנייתי הוא כמו לקבוע הפסד אלטרנטיבי, ולכן הכול עניין של ניתוח ומיפוי צרכים, וטווח הזמן.
ברור שככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, הסיכון נמוך יותר, הקשר בין סיכון לטווח השקעה...
תזמון:
משקיעים מרביתם הם אמוציונאליים, חשבו בחייכם הפרטיים כמה פעמים צעקתם על ילדיכם ולאחר מכן ישנתם עם ייסורי מצפון? כמה פעמים אמרתם דברים בנקודת רתיחה ולימים הבנתם כי היו אלה דברים מיותרים, כך זה בתחום ההשקעות, מרביתם של המשקיעים ירכשו בפסגה וימכרו במכתש, ניהול כסף הוא מקצוע לכל דבר, אחד המקצועות האחראיים ביותר שאני מכיר, מנדט אמון ממי שהפקיד בידייך את כל עתידו הכלכלי. קבלת החלטות, והתזמון אינו יכול להיות מושלם, אך ניהול הון דינאמי יומיומי על ידי איש מקצוע בעל ניסיון, יכול לחסוך קנייה בפסגה ומכירה במכתש, מגמה של שווקים מושפעת מפרמטרים רבים, לשוק יש חיים משלו ולא תמיד מה שנראה בטוח כמגמה ברורה אכן יתממש.
ניוד בין אפיקים:
נכון למדנו כי בטווח הארוך הסיכוי שהמניות יניבו תשואה גבוהה יותר הוא ממשי, ישנם מקרים בהם דווקא נראה מצבים בהם אגרות החוב עשויות לתת תשואה עודפת על פני שוק המניות, דוגמא אחת מוכרת היא כאשר בנק מרכזי מוריד את הריבית כדי לעודד צמיחה, הורדת ריבית בהחלט עשויה לגרום לעליית מחירי אג"ח. כאשר הכלכלה תצמח אנו נחזה בתופעה הפוכה ירידה של מחירי אג"ח ולעלייה מחודשת של שוק המניות, נכון אין כאן מתכון ברור של זמן מוגדר אך בהחלט ניתן לקרוא מגמה.
ניהול הון- פרישה:
אין מונח כזה "אני סולידי", אין פה הגדרה מהותית לאני סולידי, בהחלט יש מקום לשילוב כל אפיקי ההשקעה, תחת מסגרת של ייעוץ אישי, פרמטרים כמו גיל, טווח זמן, שימושים עתידיים, רכוש, חייבים להילקח בחשבון, ניהול הון מתמיד ודינאמי, אין תשובה אחת נכונה לכולם. אחת הגישות "נתיב הגלישה" במרכזה הגיל ביחס לאחזקה בנכסי סיכון, השיטה אומרת כי 100 הוא המספר שיש להפחית ממנו את גיל המשקיע, וכך לקבל את גובה האחזקות בנכסי סיכון כלומר בן 40 יחזיק 60% בן 50 יחזיק 50% במניות וגיל 70 30% בנכסי סיכון וכך הלאה.
אין אמת אחת או דרך אחת, הדבר מאוד איש ויש להגדיר נתיב גלישה אישי, יש לעדכן אותו בכפוף לשינויים אישיים, ירושה גדולה יכולה להעלות את שווי נכסי הסיכון, לחילופין חוב גדול, או תקופת אי העסקה תמתן את שווי נכסי הסיכון בתיק, נקודת האיזון אישית, כמו כל דבר בחיים יעשה בשלבים, בהתכוונות למטרה הסופית חירות כלכלית בפרישה.
מי מכם שיהיה מעוניין יוכל להירשם לבלוג שלי בו אני מפרסם סקירות כלכליות HOVAVLETTERS עדכונים וניתוחים כלכליים, ניתן לקרוא סקירות לאחור ולראות כי הכתוב במכתבים התגשם.
הזמן עכשיו ייעוץ ותכנון כלכלי לפרישה
פלאפון: 054-7500405
טלפון: 072-222-3339
דוא"ל: [email protected]
הקלק כאן כדי להגיע לטופס יצירת קשר: רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
רן חובב אינו יועץ השקעות, עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות, חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד, ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות, אין להעתיק או לשכתב.