עץ או פאלי? רולטה פנסיונית יום רביעי 16 מאי 2012
רולטה פנסיוניתהמציאות כאן הזויה אנחנו פשוט התרגלנו, בבוקר זה הגרעין האיראני, בצהריים זה העימות עם הפלשתינאים, ולקינוח מעשה דקירה, לנו זה נראה שגרת חיים, איומים רבים סובבים אותנו, אך אנחנו לא מודעים על הדבר הכי חשוב שיכול לקרות לנו והוא: פיגוע חברתי עתידי שאנו מנווטים בוודאות אליו ומין הראוי שייקרא "פיגוע פנסיוני", ושלא יהיו כאן אשליות, לא זה לא הטייקונים, זה ממש לא מנהלי הכספים, לא וזה לא דמי הניהול, אלא מדיניות מוכתבת מראש, על מה שנאמר הדג מסריח מהראש, הנה לכם סיפור מעשיה כיצד מייצרים יבשת פנסיונית שלמה בדמותה של טיטאניק.

תחילת המעשה:
היו היה: איש עם חזון ושמו ביסמרק, מתוך ההבנה כי ביטחון כלכלי מביא יציבות במשטר, המטרה הייתה ניגוח הסוציאליזם והבטחת רווחתו הכלכלית של אדם שפרש ממקום העבודה, גיל הפרישה נקבע 65 מתוך הנחת יסוד כי פרישה מעבודה היא פרישה מהחיים, תוחלת החיים הממוצעת בתקופתו 45 שנה, למען ההגינות לביסמרק אין בלעדיות על הפטנט עוד בשנת 1673 שר האוצר של לואי ה- 14 הורה על הקמת קרן פנסיה לחיילי חיל הים הצרפתי.

ואנחנו?
מה שטוב להם כנראה טוב לנו, ההיסטוריה הפנסיונית שלנו החלה בפנסיה תקציבית, קרנות פנסיה וותיקות, ביטוחי מנהלים מבטחיי תשואה ומקדמים. מה המשמעות של הבטחת תשואה ומקדם?: זה בדיוק כמו ההבדל שבין לנווט עם עיניים עצומות ורגליים וידיים קשורות לבין ניווט עם GPS, רכב שטח, וכל מה שנידרש כדי להגיע ליעד, הבטחת התשואה מצב שבו שינויים בשוק ההון מנוטרלים או בכלל אינם מובאים בחשבון, הבטחת המקדם מצב שבו יודע החוסך בדיוק כמה יקבל בעתיד.

קרנות הפנסיה הוותיקות: תיאור פשטני
נהנו מאגרות חוב מיועדות במילים פשוטות כמו תוכנית חיסכון הנותנת ריבית מעל לאינפלציה לחוסך בה, החוסך יכול לחשב בדיוק על פי שנות עבודתו 2% לכל שנה, הפנסיה הייתה ברורה.

פוליסות ביטוח מנהלים וותיקות: תיאור פשטני
הבטיחו תשואה, הבטיחו מקדם קצבה.

פנסיה תקציבית: תיאור פשטני
חיסכון בו החוסך לא השתתף, החיסכון הפנסיוני רובץ על תקציב המדינה.

אז מה קרה להם לאן הם נעלמו?

נתנו לחתול לשמור על החלב: החסכונות הפנסיוניים ההיסטוריים נכשלו לא בגלל מודל ההשקעה, לא בגלל מיעוט עמיתים, ולא בגלל סיכונים בהשקעה, אלא בגלל חזירות אנושית, אלו המנהלים שהטילו קלון והכריחו אותנו החוסכים הצעירים לשאת את האות על מצחנו משלמים את מחיר הפזרנות שלהם, פורעים את מחיר החזירות. והם? אה הם לא שילמו דבר.

ישבו קברניטיי האומה וכנסו ישיבה, הפחידו את האזרחים וסיפרו סיפורים: ואז כאילו התגלה האור, החליטו לשלוח את קרנות הפנסיה לחפש את הריבית בשוק ההון, מה ההיגיון? מדוע המדינה צריכה לממן בריבית את העלייה בתוחלת החיים הצפויה? מדוע זה צריך להיות על הגב שלה? מדוע היא צריכה לממן את הביטחון הכלכלי? מיהם בכלל האזרחים האלה שאל הצבא הולכים, משלמים מיסים מיהם? שילכו החוסכים לחפש להם איזה טייקון, שעל הגב שלו ירכבו.

אז תכירו את הילדים החדשים:
ברוכים הבאים אזרחים לקזינו הפנסיוני, כבר אין לכם צורך לנסוע בעולם ולהמר בקזינו ניכר, הבאנו לפה את הרולטה made  in Israel, חוסך יקר על שולחן הז'יטונים מונחת הפנסיה שלך שחק חביבי שחק.
  • קרנות הפנסיה החדשות: קרנות תשואה, 70% מנכסיה מושקעים בבורסה פשוט כך;
  • ביטוחי מנהלים משתתפי רווחים: משתתף ברווחים ובוכה בהפסדים, בורסה;
עולה עולה לנו כמה זה עולה לנו? "מטחנת כספים פנסיונית"
תקרת דמי ניהול בקופות גמל וביטוחי מנהלים תרד בהדרגה, ומשנת 2014 ל- 1.05% מהצבירה ו- 4% מההפקדות, בימים בהם הוענקו לחסכונות הפנסיוניים אגרות חוב מבטיחות צמודה, עלות הניהול הייתה נמוכה, ברגע שהמדינה יצאה פרקה אחריותה מהשוק הפנסיוני, הפריטה הכול אז דמי הניהול זינקו מעבר לדמי הניהול בקרן הפנסיה החדשה שעליה גובים עלויות נוספות כדוגמת, ביטוח נכות ושארים המופחתים מרכיבי התגמולים. מה שונה דור מדור גם פה התפוח לא נפל רחוק מן העץ, דמי הניהול המשולמים היום בקרן פנסיה חדשה הם מההפקדה החודשית בשיעור של 6% ומתוך החיסכון הצבור 0.5%.

דוגמא: אם אני משלם 1,000 ₪ לחודש לקרן הפנסיה, 60 ₪ לחודש,  יגבו מהם כעמלה ובהנחה שהחיסכון הצבור הוא 100,000 ₪ עוד 500 ₪ יגבו כדמי ניהול שנתיים, כלומר בסך הכול שילמתי 60,x12 = 720 ₪+ 500₪ כדמי ניהול, מבלי להביא בחשבון את ההשפעה של גביית עלויות הביטוח מהחיסכון.

במקום להשריש את התודעה כי המדובר בחיסכון ארוך טווח נוח למנהלים לקבל כסף גם לטווחים קצרים היות ודמי הניהול קבועים, הם בעצם הפכו מחסנית עבורה, כלי לאכסון זמני לכספים הפנסיוניים, בעידן שבו אנו קופצים ממעסיק למעסיק כל ניתוק כזה הזדמנות למשוך את הכספים תוך כדי שאנו שוכחים מה היה ייעודם, חוק פנסיה חובה הוא כמו כפפה ליד שהרי חייבים להפקיד לפנסיה ושרידות הכספים בקרן נמוכה, נתפס בציבור כמו תחנת מעבר זמנית, פק"ם פנסיוני.

חיסכון ארחי פרחי – קריאה לחינוך כלכלי פנסיוני
הבן הקטן שלי בן 5 חוזר מהגן וכולו מלא בהתלהבות, היכן הבקבוקים שצריך למחזר הוא "שוטר הבקבוקים של השכונה", חייבים למחזר!, אני שואל את עצמי מדוע לא מתקיים חינוך כלכלי, חינוך פנסיוני, אין דבר שנעשה ללא אינטרס, אך האם המדינה אינה רוצה לחנך אנשים לחסוך? האם היא מעוניינת בציבור פזרני בזבזני? ציבור שורד?

מה יקרה אם לא יהיה פה שינוי
אחת הסיבות להתפרקות התא הכלכלי משפחתי נעוץ ברובו בחוסר ביטחון כלכלי, זה לא פמיניזם חבר זה פשוט הפחד מלהתחייב, חווית הסבא והסבתא אינם עוד במקומם, קיבלנו הורים לנכדים, ואם כבר הילדים יוצאים מהבית זה כרוך בהעברת הוראת קבע חודשית לחשבונם, חוסר הביטחון הכלכלי משפיע על החברה והתא המשפחתי יתפרק. אנו נראה יותר ויותר תאים משפחתיים כמו קומונה פטריארכלית פשוט יהיה יותר זול לקיים חיים בשיתוף, לחוסר ביטחון כלכלי יש הקרנה ישירה על חוסר ביטחון אזרחי.
 
אז מה עושים?
הפתרון הוא פשוט! להודות שנכשלנו, להודות שהביטחון הכלכלי והאזרחי לא יכול להיות מופקר בעתידו של שוק ההון, לתת לקרנות הפנסיה להיות שותפות בפרויקטים ריאליים כדוגמת כביש 6, מסילות רכבת, השמועה האחרונה כאילו שלחו את קרנות הפנסיה לבנות בניה בעבור זוגות צעירים דוגמא פתטית כיצד המדינה משתמשת בכספי החוסכים להורדת המחירים, שוב מהמרים.

המדינה יכולה להכיר  בהוצאות דמי הניהול כהוצאה מוכרת לשכיר, מתערבים קובעים תקרות אך נזהרים שלא להיסחף ובסופו של יום לפגוע בחוסך. מיסוי אגרסיבי על משיכת כספים המופקדים בקרן פנסיה והעברת המס לקרן מיוחדת ליום בו נידרש להעלות את קצבת הזקנה וזה יקרה מהר יותר ממה שאנו חושבים. מתן אפשרות לציבור להיות שותפים בפרויקטים לאומיים משלמי דיבידנד מפעלי התפלה, תשתיות ועוד, בגיל פרישה יקבלו דיבידנד מתוך הפרויקט ויהיה ניתן להוריש את הזכויות.

המאמר נכתב ע"י רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
טלפון: 054-7500405