יש מיסים
תכנית כלכלית 2013-2014 מיסוי פנסיוני
הפוליטיקאים חדשים, הפטנטים ישנים
צא ולמד: סוגיות כלכליות מורכבות מוזכרות מדי יום בחדשות ובתקשורת. מאות דפים חדשים מפורסמים כל הזמן. מי יכול להבין ולהכיל את כל המידע הזה? כאחד שזה מקצועו והעוסק בו מבחירה ומאהבה, מונחת ליד מיטתי תמיד פקודת מס ההכנסה. בחודש האחרון החלפתי אותה בטיוטת התקציב 2013-2014.
הוצאתי ואספתי למענכם, הקוראים שלי את הסעיפים שנוגעים לכולם מתוך הטיוטה. לא יאומן: יש עתיד במיסים!
עמוד 241: שינוי מודל הטבות מס בחיסכון הפנסיוני: נתחיל בכך שעובדים המשתכרים עד 10,000 ₪: עליהם לא יחול כל שינוי. התוכנית לא תרע את מצבם ולא תיטב עימם.
תחילה יש להבין מהן הטבות מס בחיסכון פנסיוני, שהרי אדם יכול לחסוך במספר אופנים:
-
דרך אחת היא דרך תכניות החיסכון בבנק. נניח כי החוסך יפקיד 100 ₪ לחודש. את הכסף הוא יפקיד מתוך משכורתו נטו. לא תהיה השתתפות ממשלתית בהפקדה. כלומר: הוא יישא בכל הנטל בחיסכון. זה הוא החיסכון מהסוג שאותו אני נוהג לכנות: "חיסכון מחוץ לתקנות" (להטבות).
-
בדרך אחרת יכול החוסך להפקיד את אותם 100 ₪ לקופת גמל. כאן הוא יזכה לסבסוד: על ידי השתתפות המדינה בחלק מהחיסכון. זה הוא חיסכון אותו אני נוהג לכנות: "חיסכון בכפוף לתקנות".
כלומר קיימות שתי אפשרויות:
-
"חיסכון שאינו כפוף לתקנות" ואינו מזכה בהטבת מס ולעומתו –
-
"חיסכון בכפוף לתקנות" שמזוכה בהשתתפות המדינה.
נשאלת השאלה: מה ההיגיון במתן הסבסוד ע"י הטבת מס לחיסכון הפנסיוני?
והתשובה: מתן תמריצים לציבור לחסוך, שהרי המדינה הייתה רוצה לראות את אזרחיה מגיעים לגיל פרישה וחיים בכבוד מהחסכונות הפנסיוניים שלהם. על כן היא מתמרצת את ציבור החוסכים ומשתתפת איתם בסבסוד בחיסכון החודשי. אל דאגה: היא עוד תבוא איתם בחשבון כאשר אלה יגיעו לגיל פרישה וישלמו מס - בכפוף למדרגות - על הפנסיה, או כאשר ירצו למשוך את כספם.
אלו הטבות קיימות?
ניכוי: כשמו כן הוא. מנכים מהשכר את הסכום שהופקד כך שהוא מקטין את הברוטו החודשי למס. הזיכוי הינו 35% מהשכר (עד לתקרה של 8,000 ₪ כעצמאי ). כך שמהסכום שהופקד זוכה העובד ל- 35% זיכוי מהמס שהוא משלם מדי חודש בחודשו בשכר.
תקרה: המחוקק קובע תקרה על מנת להגביל את החוסכים. התקרה לחיסכון לפנסיה היא 7.5% מארבע פעמים מהשכר הממוצע במשק: כ- 36,000 ₪ כיום. הפרשות המעביד פטורות ממס עד לתקרה של 36,000 ₪. במידה והעובד מפקיד מעל לתקרה זו, כל שקל עודף ניזקף לו בשכר והוא ייראה כהכנסה נוספת, החייבת במס ובביטוח לאומי.
השינוי: משרד האוצר, כפי הנראה ברוח "הצדק החברתי", החליט כעת לקבוע את גבול ההטבה (הסבסוד) של 35% עד 15% לתקרת הכנסה חייבת של 15,000 ₪ לחודש = 787.5 ₪. כתוצאה מכך עובדים שמשתכרים עד 10,000 שקל ברוטו לחודש, לא ירגישו שום שינוי בעקבות הרפורמה. המדינה לא תיתן להם יותר הטבות לחסוך לפנסיה, אך גם לא תגרע מהם את ההטבות הקיימות. עובדים שמשתכרים בין 11,000 ₪ ל 22,500 ₪ דווקא ייהנו ויזכו לתוספת. הנטו החודשי יגדל בין עשרות למאות שקלים בחודש. המשתכרים מעל 23,000 ₪ לחודש ייפגעו כתוצאה משינוי המודל. התוצאה תהא הקטנה של הנטו החודשי, בין עשרות למאות שקלים. ככל שהשכר עולה כך הפגיעה בנטו החודשי גדולה יותר.
שכר לא פנסיוני: עובד המשתכר 10,000 ₪ לחודש כאשר על 7,000 ₪ מתוכם ישנן הפרשות בכפוף לתקנות החיסכון הפנסיוני, היתרה של 3,000 ₪ תיקרא "שכר לא מבוטח". עליו יכול העובד להפקיד במעמד עצמאי לחיסכון פנסיוני נוסף ובכך לזכות בהטבת מס בגין ההפקדה. התיקון המוצע מגביל למעשה את השכירים שירצו לחסוך גם באופן עצמאי ועד לתקרה 15,000 ₪ לחודש. (אצל עובד עצמאי דווקא הזיכוי יגדל מ 15% ל 20%). צא ולמד: רוב הציבור ממש לא ייהנה מהמהלך שמוביל האוצר. יש חשש שזה נראה כ"פטנט" חדש להגדלת המיסוי והקטנת המעורבות של הממשלה בהשתתפות בחיסכון הפנסיוני. עוד יהיו מי שבעתיד יצעקו ויגערו באזרחים: "אתם לא חוסכים מספיק!".
כבר הפסקנו לספור את כמות הרפורמות והשינויים שהיו לנו בחיסכון הפנסיוני בשנים האחרונות. כל אלה מעידים על לחץ שהמדינה משדרת ועל אבדן האמון של ציבור החוסכים. בהגבלת תקרת ההטבה ובצירוף של העלאות מיסים נוספות יש חשש שיגררו את הציבור למצב שבו יגיע לגיל פרישה בהעדר חיסכון. למדינה תהינה שתי ברירות: או להשאירם לגורלם או לממן אותם... תלוי מה יהיה יותר זול! לא ברור מה יהיה עם אלו שעדיין חוסכים בשכר הגבוה מהתקרה והמבוטחים בקרנות פנסיה וותיקות ובביטוחי מנהלים. הם יצטרכו כנראה "לבלוע את הצפרדע": כל הקטנה של השכר המבוטח תפגע להם בחישוב גובה הפנסיה.
עמוד 243: שינויים ביחס לפיצויים: "בהתאם להוראות סעיף 9(7א) לפקודה בעת שהסתיימה העסקתו של עובד מועברים לזכותו הכספים (בהתאם להוראות סעיף 8) שנצברו לזכותו בקרן הפיצויים, ומתרחש אירוע מס בגין כספים אלה. עובד המבקש להחיל רצף קצבה על כספי הפיצויים החייבים במס, נדרש כיום לפנות בבקשה לפקיד השומה שלא לחייב את העובד במס בגין משיכת כספי הפיצויים ולאפשר לו להפקידם לחיסכון לקצבה. לנוכח חשיבותו של החיסכון הפנסיוני, במטרה לאפשר ליחידים לדחות את ההחלטה בדבר משיכת כספי הפיצויים כחלק מקצבה או בסכום חד פעמי, מוצע לקבוע שכברירת מחדל, כספי הפיצויים ייועדו בעת עזיבתו של העובד את מקום העבודה לחיסכון לקצבה, אלא אם ביקש העובד למשוך אותם במועד פרישתו. בהקשר זה מוצע להגביל את הסכומים שניתן לייעד כאמור לכפל סכומי הפיצויים שניתן למשוך בפטור. זאת כדי למנוע דחיית מס שאינה לתכלית הגדלת החיסכון הפנסיוני. עוד מוצע לקבוע כי במקרה של משיכת כספי הפיצויים- שלא בדרך של קצבה –בתקופה שלאחר שלושה חודשים ממועד הפרישה מעבודה של היחיד, או ממועד פטירתו, לפיה עניין, היא תחויב בתשלום מס במועד המשיכה לפי שיעור המס השולי שחל על היחיד במועד הפרישה מעבודה (שבו היה עליו לשלם את המס אלמלא נדחה).
לאחרונה, באחת ההרצאות שלי, אמרתי שבכל רפורמה חדשה המחוקק מסרס את הרפורמה שקדמה לה... היו פעם יועצים ומשווקים, כאשר כוונת תהליך הייעוץ הייתה למצוא את המודל הנכון בין "הוני" ל"קצבה" בין תקרות שונות. כאשר המחוקק יוצא מנקודת הנחה ש"אי אפשר לסמוך על המשווקים, היועצים וציבור החוסכים "ומעביר את תיקון 3 ב 2008: מאותו היום הכול קצבה! אז מה הטעם בכל זה? אם יש מחלה אחת לא צריך כל כך הרבה התמחויות שונות!
הגדיל לעשות המחוקק בהצעת התכנית הכלכלית 2013 2014 בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה. עד לאותו השינוי היה חופש בחירה בכל הקשור לכספים המופקדים בקופות הגמל. מעתה יש "טייס אוטומטי": ייעוד לקצבה בלבד. כלומר אין צורך באישור פקיד שומה עד לתקרה של פעמיים תקרת הפטור לפיצויים לכל שנה: (12,120x2= 24,240) אם עבד 5 שנים משכורתו והוא צבר 100,000 ₪ הייעוד האוטומטי יהיה בגובה 12,120x2x 5= 121,000 ₪. אגב, בהצעה לא נכתב האם מדובר בתקרה מיוחדת לצורך כך או שמא תהיה זו בדיוק אותה התקרה כמו תקרת הפטור לצורך פיצויים. במידה והעובד יתחרט בעתיד וירצה למשוך את כספו אזי המס שייקבע על הסכום הוא אותו המס שהיה אמור להיות מושת עליו במועד עזיבת העבודה או הפרישה.
אל תטעו: כל הסיפור הוא חסימת תכנון מס לגיטימית, יעד לקצבה וחרטה בשנת מס נוחה יותר לקבלת הסכומים. נשאלות השאלות: האם ניתן יהיה לחייב את הנישום שביצע ייעוד לקצבה ב- 2013 והביע חרטה ב- 2021, האם ניתן לבצע חיוב רטרואקטיבי? מה אם לא ניצל את כל תקרת הפטור, האם התקרה תעמוד לזכותו, משוקללת בשנת 2021? זה גם נראה הימור לא מוצלח: מה אם שכרו עלה מאוד בשנה שבה ביקש למשוך, מול השנה בה ייעד לקצבה? האם המדינה תוותר על המס המגיע לה? לא נראה כי כלי זה יחזיק מים, היות שחיוב המס ייקח תמיד בחשבון בעת היוותרות ההכנסה את בסיס הזמן, אבל למה לא לנסות?
מה מחכה לנו עוד, בין היתר:
-
העלאת מס ערך מוסף מ 17% ל- 18%
-
העלאת מס הכנסה לעובדים ב- 1.5%
-
הקפאת עדכון נקודות הזיכוי= שחיקה והפחתת הטבת מס
-
ביטול נקודות זיכוי לתארים אוניברסיטאיים
-
העלאת מס חברות מ- 25% ל- 26%. מדוע כאן לא העלו, בדומה להעלאת המס על העבודה ב- 1.5% והסתפקו בהעלאה של 1%?
-
ביטול הפטור מס ערך מוסף משירותי תיירות (אל דאגה, אחר כך הם יבטלו ויוציאו הון עתק על פרסום כדי להחזיר את התייר לישראל...)
-
עצירה בהפחתת המכסים. מי אמר שוק חופשי ולא קיבל?
-
הנמכת תקרת הפטור להגרלות, שותף למזל...
-
העלאת שיעור המס על הדיבידנד
-
מיסוי מוצרי יוקרה "הדובדבן שבקצפת"
רצ"ב קישור לתכנית כלכלית 2013-2014
http://www.mof.gov.il/BudgetSite/EconomicPlan/Lists/20132014/Attachments/2/plan_2013_2014.pdf
הרצאה: יש מיסים - תכנית כלכלית 2013-2014 מיסוי פנסיוני
רן חובב, מומחה למיסוי ולפרישה