ביטוח סיעודי
מי בכלל צריך את זה?
לפעמים נדמה שבבחירת השם "ביטוח סיעודי" עשו המשווקים את כל מלאכתם. אין יותר צורך בכל פעולת שיווק. השם כבר משווק את עצמו. שתי מילים שעושות את כל העבודה.
"ביטוח סיעודי"... רק השם כבר מלחיץ. מי רוצה - חלילה - להגיע למצב סיעודי? רק הרעיון שבו אנו תלויים בחסדם של אחרים, מופקרים לגורלנו ולטוב ליבם של קרובינו הוא רעיון מבעית. הוא מביא אותנו לרוץ ולחתום מידית אצל כל מי שמציע לנו הגנה מפני המצב הרע הזה. מדוע בכלל אנשים קונים ביטוח?
מה זה ביטוח סיעודי:
לסיעוד אין גיל. סיעוד הוא מצב בו מצוי אדם נזקק לעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום שלו. במצב זה אדם הופך תלותי וחסר ישע. טיפול רפואי אקטיבי אינו יכול לשפר את מצבו (אם טיפול רפואי היה יכול לשפר את מצבו, הוא היה מוגדר כנמצא בתהליך שיקום). אדם יוגדר כחולה סיעודי אם התקיימו בו אחד מהמצבים הבאים: ירידה ביכולת הפיזית לבצע פעולות יומיות כמו לקום ולשכב במיטה, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ ולהתגלח, לאכול ולשתות, לשלוט על הסוגרים, ללכת - או תשישות נפש כפגיעה בפעילותו הקוגניטיבית (הכרתית) וירידה ביכולתו האינטלקטואלית. (הערה: התחמקות מאחריות ומטיפול בחסר ישע הנה עבירה פלילית ודינה מאסר).
המציעים ביטוח סיעוד: בישראל ישנם שלושה רבדים לביטוח הסיעודי:
-
הביטוח הלאומי שהוא הגוף האחראי על יישום חוק הסיעוד והמעניק כיסוי מוגבל רק לטיפול סיעודי בבית המשפחה בלבד ואינו כולל אשפוז. יהיו מקרים בהם משרד הבריאות ישתתף בעלויות האשפוז אך אלו יהיו בתנאים מחמירים.
-
קופות החולים במסגרת הביטוח המשלים שמציעות קופות החולים.
-
חברות הביטוח המציעות למכירה את הפוליסות באופן פרטי.
מי זקוק לביטוח סיעודי:
זה לא רק עניין של גיל אלא עניין של מצב. סטטיסטית, הסיכוי לבני האדם להפוך לסיעודיים גבוה יותר מגיל 70 ומעלה. לעומת זאת, ייתכנו מצבים בהם צעירים יגיעו במצב סיעודי (לדוגמא, נפגעי תאונות דרכים או מחלות קשות) הערה: במקרי תאונה קיים כיסוי שמעניק הביטוח החובה של הרכב.
כמה זה עולה להיות סיעודי:
העלות הממוצעת לטיפול באדם במצב סיעודי היא כ- 16,000 ₪ לחודש. העלויות הן בהתאם למקום שבו האדם מטופל. העלות החודשית לטיפול בבית היא בממוצע כ- 6,000 ₪ ואף יותר מכך. לסכום זה יש להוסיף את כל עלויות האחזקה השוטפות, תרופות, טיפול תומך, לצרכים אישיים כגון חיתולים וכיו"ב.
מי משלם במקרה של סיעוד?
המדינה תשתתף בממוצע ב- 2,500 שקל, לפי מבחן הכנסה של המשפחה. כל השאר נופל על כתפי החולה הסיעודי. אם אין לו מספיק כסף לשלם - אז על כתפי משפחתו... לרוב על כתפי ילדיו. כיום, "באופן מפתיע" המדינה הטילה את עיקר הנטל הכלכלי על משפחתו של החולה הסיעודי.
מה הסיכוי להפוך סיעודי? כמה זמן חיים במצב סעודי?
ישראל מדינה צעירה אבל מזדקנת. תוחלת החיים הולכת ועולה. חולים סיעודיים אינם חיים בהכרח יותר. מספר הקשישים הסיעודיים קפץ ב-30 השנים האחרונות ב-420%. חמישית מהם לוקים באלצהיימר או דמנטיים. כמובן שעם הגיל גם גדלים הסיכויים: 15% מבני 85 ומעלה מוגדרים סיעודיים. תוחלת החיים לגבר סיעודי מוערכת בין 3 ל- 5 שנים ולאשה 5-7 שנים.
במקרה סיעוד: האם הביטוח הלאומי הוא הביטחון שלי?
חוק הסיעוד אושר בכנסת בשנת 1988 החוק קובע תקרת גמלה במקרה של סיעוד לצורך סיוע בפעולות היום יום ובניהול משק הבית. הזכאות היא בסמכות המוסד לביטוח לאומי בלבד. מתקיים מבחן שמטרתו לקבוע את רמת תלותו של האדם. הזכאות לגמלת סיעוד תלויה בתנאים מצטברים: הביטוח הלאומי נותן גמלת סיעוד למי שהגיע לגיל הפרישה והוא גר בבית וזקוק לעזרת אדם אחר בביצוע פעולות היום-יום (להתלבש, להתרחץ, לאכול, להתהלך בבית וכיו"ב), או שהוא זקוק להשגחה בבית למען בטיחותו. הזכאי לגמלה יכול לבחור שירותים המתאימים לו מתוך סל השירותים הקיים: טיפול באדם, ביקור במרכז יום, אספקת מוצרי ספיגה, אספקת משדר מצוקה ושירותי כביסה. חשוב לדעת: שירותי הסיעוד ניתנים רק למי שזקוקים לסיוע של אדם אחר בביצוע פעולות היום יום ולא למי שזקוקים לשירותי משק בית בלבד. הביטוח הלאומי אינו מעניק גמלה כספית אלא הענקת שירותים לפי שעות שבועיות.
ביטוחים משלימים: האם יש על מי לסמוך? האמת - כן!
וכל אחד יכול. כל חבר קופה יכול להצטרף לביטוח הסיעודי המוצע במסגרת קופת החולים שבה הוא חבר. הביטוח נחשב כביטוח טוב. ישנה תקופת פיצוי המוגדרת מראש : 5 או 6 שנים. קופת חולים לאומית מציעה כיסוי לכל החיים.
-
לאומית: תציע 7,536 ₪ לחודש במוסד סיעודי ו-4,845 ₪ לחודש בבית.
-
מאוחדת: במוסד: עד גיל 50 – 7,000 ש"ח לחודש. גילאי 51-65 – 6,500 ש"ח לחודש. מגיל 66 ומעלה – 4,500 ₪. בבית: עד גיל 50 – 5,000 ש"ח לחודש. גילאי 51-65 – 4,500 ש"ח לחודש. מגיל 66 ומעלה – 3,000 ש"ח לחודש
-
מכבי: אשפוז סיעודי השתתפות עד לתקרת סיעוד של 11,227 ₪
מצב סיעודי בתורשה?
האם ההידרדרות המביאה למצב סיעודי עוברת בתורשה? אנשים שהוריהם הפכו סיעודיים נושאים בקרבם את החשש ש"אם להורים זה קרה, זה לבטח יקרה לי!" זה חשש בלתי מבוסס. ידוע כי אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של אלצהיימר לא בהכרח יחלו במחלה. אין מקום להסיק מההיסטוריה המשפחתית על גורל האדם...
סיעוד ומיסוי:
האם הפרשה לביטוח סיעודי מוכרת לצרכי מס? ייתכן שאם הייתה ניתנת הטבת מס בגין הפרשה לפוליסת סיעוד, הדבר היה ממריץ את האזרחים לביטוח. ההפרשה לביטוח סיעודי אינה מזכה בכל הטבת מס שהיא, לא כשכיר ולא כעצמאי. זה לא במקרה. המדינה אינה רוצה להעניק הטבת מס בגין הפקדה לסיעוד מתוך ההנחה כי לא תוכל למסות את התקבול = גמלת הסיעוד, שכן במידה והגיע האדם למצב סיעודי, סביר להניח כי יהיה פטור מתשלומי מס הכנסה בשל מצבו הרפואי ולכן המדינה לא "תזכה" למסות את הסכומים המקבלים. כך ייווצר מתן הטבת מס שהיא בגדר סבסוד.
כמה זה כלכלי ולמי?
אנשים חותמים ורוכשים ביטוח סיעודי מתוך שיקולים שאינם תמיד רציונאליים. חלקם אף מתוך רגשות שהם "סוחבים" אתם מבית ההורים או מקרובים שהיו במצב סיעודי. יש לזכור כי ביטוח הוא אינו מקור רווח אלא מקור הגנה וכך יש להתייחס לנושא. החישוב הוא אישי.
נניח כי לשני בני הזוג הכנסה מצרפית של 20,000 ₪ (כולל קצבת ביטוח לאומי לזוג, כ- 4,000 ₪) המורכבת מ-10,000 ₪ כל אחד. במקרה סיעוד יידרש אחד מבני הזוג להכנסה נוספת של כ 5,000 – 7,000 ₪ נוספים. יש להביא בחשבון את כל מקורות ההכנסה במקרה שכזה, כמו ביטוחים משלימים ונכסים אחרים. בעולם שבו אנו יודעים בוודאות כמה אנו נדרשים להפקיד אבל לא תמיד בטוחים כמה נקבל, רכישת ביטוח סיעודי ראויה למחשבה נוספת.
©כל הזכויות שמורות לרן חובב מומחה למיסוי ופרישה