התראת "צבע אדום"
ה"גרעין" הפנסיוני
דמו לעצמכם שאתם יוצאים למסע בהרים. קראתם אודות המסלול, לקחתם תרמיל ויצאתם לדרך. אתם מתחילים לטפס, עולים, מטפסים ואפילו נהנים מהמראה אליו אתם נחשפים. לאחר מספר קילומטרים נגלה לפניכם לפתע תמרור. המסר הכתוב עליו הוא שהמסלול מסוכן ויש לקחת בחשבון מספר אזהרות. בכל זאת אתם מחליטים להמשיך. מישהו סיפר לכם כי בסוף המסלול מחכה חלקת ארץ שמעולם לא ראיתם. בהמשך הדרך, בכל פעם אתם מגלים עוד ועוד תמרורים. הכמות שלהם הולכת וגדלה וכך גם האזהרות. ועכשיו מה? הרי אם תחליטו לרדת בחזרה יחכו לכם אותם המכשולים מהתמרורים הקודמים. אם תחליטו להמשיך, גדלים הסיכונים שתתקלו בסכנות הולכות וגוברות. מה עושה יהודי במצב כזה? מוציא ספר תהילים וממשיך בדרך...
זו בדיוק תמונת המצב של החיסכון הפנסיוני כיום. כולם הולכים במעלה ההר. הבטיחו להם חלקת ארץ טובה ופנסיה הגונה, אך התמרורים הולכים ומתרבים. מה עושים? הרוב עושה מה שהוא עושה תמיד: מתפללים וממשיכים.
תמונת מצב: חיסכון פנסיוני:
אין נושא כל כך דומיננטי, בעל משמעויות רחבות כל כך, כמו החיסכון הפנסיוני: אפילו יותר מהסוגיה הביטחונית. גודל ההפרשה הממוצעת לעובד היא בסביבות 20% של העובד והמעביד. הפנסיה אינה "עוד חיסכון", אלא משענת של ממש, נכס צאן-ברזל בידי העובד, כדי לשמר רמת חיים בפרישה. סך הנכסים הפנסיוניים הוא יותר מטריליון שקלים. סכום בלתי נתפס! על ידו נראים הבנקים כגמדי אשראי. הכסף שאנו מפקידים בחסכונות הפנסיוניים היה אמור להפוך לאחד ממאיצי הצמיחה במשק, שכן הוא היה צריך להיות מופנה להשקעות ריאליות ולמפעלים.
בישראל אין רובד אחיד בחיסכון הפנסיוני. הביטוח הלאומי אמור לספק שכבת חיסכון ראשונית אך רק עליה לא יכול הפורש להסתמך. הוא מבטיח לחוסך רק שמירה על רמת חיים מינימאלית. במצב היום החיסכון הפנסיוני מפלה: יש קבוצות של עובדים המבוטחים בקרנות הפנסיה התקציביות אחרים איתרע מזלם והם חברים בקרנות הפנסיה הוותיקות. יש כאלו השייכים למוסדות ולאיגודים גדולים המקנים להם הטבות. (את ההטבות האלו מסבסדים החוסכים האחרים...) החוסכים האלה הם ה"רובד המופקר" זה הרובד ה"קורא תהילים" והוא הרובד הגדול.
"רכבת הרים" של רפורמות הביאה ליתר ריכוזיות, ליצירת מקצועות בתחום הפנסיה, שיווק פנסיוני, ייעוץ פנסיוני - מי שמכיר את הדברים לעומק אין בינם כל הבדל. בעיקר לאחר ינואר 2008 וביטול מקדמי הקצבה בביטוחי מנהלים. בשנת 2013 כל ההפרשות הפכו לקצבה. טרם תיקון 3 מינואר 2008 היה עוד מקום לייעוץ, לתכנון הבדלים בין קרנות. היום ייעוץ המיסוי הקרדינאלי המהותי הפך ייעוץ בפרישה. וועדת בכר יצרה מצב של ריכוזיות: היצע מנהלי החיסכון ארוך-הטווח ירד ופרמיית הסיכון עלתה. הגופים שקבלו מנדט לניהול כספי הפנסיה עשו מאמץ לייצר תשואות - השקעות שהתגלו בדיעבד כהשקעות מסוכנות. היום סך הנכסים של המוסדיים באגרות חוב קונצרניות מוערך מעל ל- 280 מיליארד ₪. במקום ללכת לצמיחה הכסף הלך לפירמידות פיננסיות. זה גם המהלך שבעטיו עלה יוקר המחיה. בישראל כאשר אתה מעניק אשראי ומייצר דרכו ריכוזיות (פירמידה) אתה תורם תרומה משמעותית להעלאת יוקר המחיה שכן מטרתן של חברות הפירמידה הוא להרוויח כמה שיותר, למשוך דיבידנדים ולנסות להחזיר את ההלוואות שנטלו. ראו מקרה אי. די. בי.: הגופים המנהלים בצעו הסדרי חוב של כ- 30 מיליארד שקלים וצפויים עוד לפחות פי שניים ממה שנעשה עד כה עד לשנת 2018. האם נטילת הסיכון הוכיחה את עצמה? לא !, אם נבדוק 5 שנים לאחור (2008-2013) התשואה הריאלית של קרנות הפנסיה היא קרובה אפס. לפני שני עשורים המעורבות של קרנות הפנסיה כגורם צמיחה, בהלוואות ובהשקעות ריאליות הייתה גבוהה הרבה יותר ממה שהיא היום. נרשמה ירידה של כ- 25% של קרנות הפנסיה במעורבות מעודדת צמיחה במשק.
איך מחשבים את גובה הקצבה?
קרנות הפנסיה החדשות נקראות קרנות תשואה, כלומר גורלו של סכום הפנסיה העתידי תלוי בהפקדות מתמשכות של העמית, אבל - חשובה לא פחות - התשואה שתשיג קרן הפנסיה, הקרנות מחשבות את סכום הפנסיה לפי מקדם המרה. מי יודע מהו המקדם? איש לא יודע! מקדם זה יחושב ביום הפרישה לפי ריבית להיוון המבוססת על תשואת הקרן. בכל פעם שמעלים את המקדם, החוסך יקבל פחות פנסיה. האם פנסיה חודשית מקרן חדשה יכולה לרדת? כן! הפנסיה המשולמת מתעדכנת בהתאם למאזן האקטוארי של קרן הפנסיה: רווח / הפסד. אם הקרן לא עמדה ביעדים, הפנסיה החודשית תקטן בהתאם.
מי משלם את המחיר?:
כבר היום מגבשים באוצר דרך להגדיל את מקדמי הקצבה של קרנות הפנסיה. הגדלה כזו אומרת במילים פשוטות: פחות פנסיה. 500,000 ₪ לפי מקדם 200 יתנו פנסיה חודשית של 2,500 ₪. לפי מקדם 300, אותו הסכום יספק 1,660 שקלים. לא יאומן! צריך להבין שמאחורי המספר הזה יש אדם שצריך ללכת למכולת, לקנות ולשלם חשבונות. התשואה הנמוכה שהשיגו הקרנות היא זו שבעטיה יקבלו העמיתים "תספורת", שהרי מצד אחד הריבית שמצליחות הקרנות להשיג נמוכה ומצד שני תוחלת החיים עולה. הוסיפו לכך את העובדה שגם תקופת החיסכון הולכת וקטנה. מה קיבלתם? תספורת!
פתרונות:
הקמת קרן פנסיה ממלכתית שתהייה רובד פנסיוני שני אחרי הביטוח הלאומי. ניתן יהיה להגביל אותה בסכום של עד השכר הממוצע במשק. היא לא תהיה חובה אלא זכות. כדי לתת יכולת להוזיל משמעותית את עלויות הניהול של קרן הפנסיה הזו, ניתן יהיה ליצור מצב שבו חיסכון בקרן הפנסיה הממלכתית אינו מעניק הטבות מס. החיסכון וההוזלה בדמי הניהול יחזרו בעצם לעובד, בדמותו של סכום כסף גדול יותר בפרישה. החוסך יהיה ניזוק מהעדר הטבות מס.
בדומה לקרן פנסיה חדשה מקיפה, קרן הפנסיה הממלכתית תעניק ביטוחים בסיסיים לצורך נכות, (אובדן כושר עבודה) וביטוח שארים. אם ירצה, העמית יוכל להגדיל את הביטוחים ביוזמתו וישלם פרמיה מעבר לרובד הזה. כל אחד יוכל לבטח את יתרת השכר בכל מקום שירצה, כך גם אפשר יהיה ליצור מצב, שבו אם אזרח חוסך בקרן הפנסיה הממשלתית בתוספת לביטוח לאומי על קצבה של כ- 11,000 ₪ לחודש, ניתן יהיה להחזיר את אפשרויות תכנון החיסכון גם לחיסכון הוני. חשיבותה של קרן פנסיה ממלכתית תהיה בתיקון עוול חברתי: אין משמעות אם אתה חבר באיגוד גדול, אין משמעות לכוח הקבוצה שבה אתה עובד. כולם שווים. אין מהלך יותר צודק וישים מזה.
קרן הפנסיה הממלכתית יכולה להפוך להיות שחקן משמעותי בצמיחת המשק בשונה מזה שהכספים בקרנות הפנסיה החדשות נותבו בעיקר לפירמידות פיננסיות, כאן יהיה ניתן להעביר את הכסף לצמיחת המשק. הענקת אשראי לעסקים קטנים - אלה שהם הקטליזטור של המשק. היום הם סובלים מאפליית אשראי. אם הם מקבלים - אזי בריבית גבוהה. הם משלמים את פרמיית הסיכון בהלוואות למימון פירמידות פיננסיות. הניסיון מלמד כי הרבה יותר בטוח להלוות כסף לעסקים בינוניים מאשר לוליינים פיננסים, החזר ההשקעה הינו מידי, בדמות צמיחה, העסקת עובדים ותשלומי מיסים.
קרן פנסיה ממלכתית יכולה לראות לפניה אינטרסים לאומיים. יותר עזרה לעסקים תגדיל גם את כמות ההשקעות בחברות המייצאות. היום נכנסו לנעלים הגדולות של המדינה כל קרנות ה- Private Equity, אבל הן רק רוצות לגזור את הקופון - ובצדק. אין להן ראיה ארוכת טווח של תעסוקה אלא מכירה. כל נושא הדיור יכול להיפתר על ידי קרן פנסיה ממלכתית. יודעי דבר אומרים כי התשואה על נכסים בתחום הדיור תהא בין 5%-8% ריאלי (מעל למדד), הרבה מעבר למה שמשיגות קרנות הפנסיה החדשות היום. צריך גם לחשוב על הפניית רווחים ממכירת הגז לגיבוי המערכות הפנסיוניות.
ואם לא ישתנה דבר?
דבר אינו מובטח לנצח. קריסה של מערכות הפנסיה כמוה כהתקפה, כאיום קיומי של ממש. מדובר ב"גרעין" פנסיוני שבעטיו כיכר דיזנגוף עלולה להידמות לכיכר "תחריר". עכשיו זה הזמן לשינוי. זכרו: מה שהביא אותנו לכאן הוא שותפות גורל, אחדות במטרה וביעדים. אם לא נצליח לאחד את השורות תחת קונצנזוס לאומי, נקבל קבוצות אתניות קיצוניות וחזרה למתכונת השבטיות שאפיינה את עם ישראל.
מה צריכים האזרחים לעשות?
אין ספק: מחירו של הקוטג' חשוב, אך גורל הפנסיות והחוסן החברתי חשוב יותר. הממשלה מבצעת מתוך לחץ. אם יהיה לחץ ציבורי מהלך כזה יהיה אפשרי בין לילה. עד שזה יקרה, אין אנו יכולים להפקיר את גורלנו ולחכות עד שתגענה בחירות כלכלית. כל מי שחוסך היום לפנסיה חייב להבין, כי בתנאים הנוכחיים הוא חייב לגבות את החיסכון הפנסיוני מהעבודה בחיסכון לפרישה-פרט ובפיזור הסיכונים. רכישת נדל"ן לצרכי פנסיה אינה השקעה אלא פיזור סיכון, הבא למתן סיכונים רבים בחיסכון פנסיוני מסורתי כמו העלאת גיל הפרישה. אפשר להעלות את גיל הפרישה בקרן הפנסיה אך שכר דירה אינו תלוי-גיל. יש ליעד את החסכונות ההוניים שנותרו, כדוגמת קרן השתלמות לפרישה. חובה להתאים את הסיכון לחוסך. לא כפי שכולם סבורים, שסיכון מותנה גיל מהווה סיכון מותנה של מצבו הכלכלי - אישי של החוסך.
אנחנו צפויים לחיות במהלך שנות הפרישה תקופה זהה לזו שהקדשנו לקריירה, היו מוכנים לכך!
תחת הכותרת "חירות כלכלית בפרישה" תוכלו לקרוא מאמרים נוספים בנושא.
הרצאה: צבע אדום הגרעין הפנסיוני
©רן חובב
מומחה למיסוי ולפרישה