Hovav-letters
Despite the stress… Up we go!
סקירות כלכליות אפריל 2014
לאחרונה קבלתי מכתב מחבר למקצוע: ה"קולגה" שלח אלי מאמר: סקירה מצולמת שכוכביה שם שני מנהלי כספים בכירים. הסקירה צולמה בתוך יער, כאשר לפני המנהלים עומד מוכן שולחן ערוך ועליו שתי כוסות יין. גיבורי הכתבה ישובים זה מול זה ומתקיים ביניהם ראיון אישי בצורת דיאלוג.
הם מחמיאים זה לזה על הצלחתם ומסבירים מדוע בחרו, מתחילת השנה, להקטין את החשיפה של השקעותיהם לשוק המניות. כך, כאשר הם לוגמים מהיין הם מסבירים בביטחון (שלי, הקורא, נראה קצת מהוסס...) ומפתחים תיאוריה של מחזוריות: "מה שעולה צפוי - בסופו של יום –לרדת". הם מתארים כיצד הם ממתינים כרגע, כי הם ממש בטוחים שנכון לעכשיו וכבר מתחילת השנה היה נכון להקטין את החשיפה לשוק המניות.
ה"קולגה" שאל את דעתי לכתוב. התשובה שנתתי זכתה להמון תגובות. עניתי כי אני רואה בכך תגובה של לחץ ולא כמחווה של רצון לשתף. טענתי כי הם מצאו את עצמם מחויבים להסביר כיצד זה קרה שהם הקטינו את האחזקה במניות כאשר שוק המניות המשיך לעלות... הרי תיאוריית המחזוריות לכשעצמה- אם אין לך כדור בדולח שייחזה את העתיד - היא תיאוריה חלולה. ברור שמה שעולה יורד בסוף. השאלה החשובה, חברי אוהבי היין, היא רק "מתי?" התזמון הוא שם המשחק.
אבקשכם לשוב ולקרוא את הסקירה שפרסמתי לשנת 2014. כתבתי כי אנו צפויים "לכיסי אוויר". הסיטואציה הנוכחית בכלכלה העולמית אינה ברת השוואה לכל תרחיש שהתקיים בעבר. חוקי המשחק השתנו! ישנם בנקים מרכזיים הנוהגים כבריונים חזקים ונחושים. השפעתם מורגשת לפחות בטווחים הקצרים והבינוניים. הם מדברים בשפות שונות, אך לכולם אותה השפה כשמדובר במדיניות ההרחבה.
אנחנו, מנהלי הכספים, אלה שאמונים על כספי הלקוחות - אנחנו מפרשי המגמות. מנתחים, לומדים, מחוברים בכל רגע לנתונים. נכון, כתבתי שהסיכון הולך ועולה, אך - נכון לעכשיו - הסיכון נמצא באי הימצאות המשקיעים בנכסי הסיכון והמניות. כתבתי גם איך כל זה ייגמר, אולם: עכשיו זה עכשיו. נכון לכתיבת שורות אלה המגמה נותרת בעינה: השוק ימשיך ויעלה.
תרשו לי לצטט לשני המנהלים הבכירים שבראיון הנ"ל את אחד המשפטים של אלברט איינשטיין: "אדם צריך להסתכל על דברים כמות שהם ולא מה שהוא חושב שהם צריכים להיות."
ארצות הברית: "משחקים בגולות":
הסיכוי שמועמד אחר, זולת הגברת ג'נט ילן, היה נבחר לתפקיד הנגידות דומה לסיכוי שלי להטיס את המעבורת הבאה לחלל... (גם אם יציעו לא אני לא רוצה!). בדומה למקל שבמרוץ השליחים, הועבר המינוי לשליח(ה) שנבחר(ה) מראש. גם המינוי של מר סטנלי פישר אינו מקרי. לטעמי כולם משויכים לחבורת הבריונים הפיננסים שהוזכרה לעיל. הם פועלים מתוך המחשבה שאת כל הבעיות ניתן לפתור בכסף. יש בעיית אבטלה? ייצוא? דמוגרפיה? תעסוקה? בנייה? הכל ניתן לפתרון באמצעות כלים מוניטריים-פיננסים ולא באמצעים פיסקאליים-ריאליים. אין שם תכנון וחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, כזו שלוקח בחשבון כי בדרך למטרה יש לטפל במספר חוליים. היתרון של הבריונות הפיננסית הוא שהיא אכן מספקת פאטה-מורגאנה כלכלית בטווחים הקצרים והבינוניים, כמו טיפול בסטרואידים. אלה מושכים וימשכו את השווקים כלפי מעלה.
מי שמנסה לקרוא תיגר על גישה זו ולתזמן בועה פיננסית, מוזמן להשתתף בניסוי הבא: נעמיד מיליון אנשים בשורה אחת. כל אחד רשאי לקנות גולה אחת מזה שלפניו בתור ולהעביר אותה לזה שאחריו ברווח מידי של 10%. התנאי פשוט: המשתתפים לא רואים אחד את השני. הם יכולים לקבל רק החלטה אחת: האם הם קונים את הגולה מהמשתתף לפניהם ומוכרים אותה למשתתף שמאחוריהם. המשתתף האחרון בשורה, שאין מאחוריו עוד קונה לסחורה, יקבל אפס שקלים בעבור הגולה שזה עתה רכש... ואז זה תהיה בדיעבד בועה. מהו הסיכוי שהמשתתפים יחליטו לרכוש את הגולה ולהעביר אותה הלאה? זה כמעט וודאי! זה יצר האדם. זה עתה הוא רכש והנה הוא מעביר את הסחורה לבא אחריו בתור. המשתתף לפני האחרון, מס' 999,999, מימש הזדמנות. המשתתף ה- 1,000,000 רכש בועה!
בשנת 2006 הזהרתי במאמר את המשקיעים מפני שוק הנדל"ן בארצות הברית. כתבתי שאם הייתה לי דירה, שם הייתי מוכר אותה. יכול להיות שבעוד שנה המחיר יהיה גבוה יותר, אך תוך פחות מחמש שנים הוא יהיה נמוך יותר - וכך קרה. לדעתי, עתה אין זה הזמן למכור את נכסי הסיכון והמניות. בהיווצר הנתונים המתאימים Stocks can fly!
מדיניות ההרחבה היא כנחשולי מזומנים הנזרקים לשוק. זאת מתוך ציפייה כי הדבר יעודד את הכלכלה העולמית. תרחישים כמו אינפלציה, סטגפלציה (אינפלציה וקיפאון כלכלי) הם תוצרי לוואי של המדיניות הזו. הערכתי כי קיים תרחיש ריאלי לאירועים מהסוג הזה אולם לא כעת.
גם קריסתו של הדולר לא תהא בקרוב. זה הסינדרום הקרוי "המלכודת הירוקה": מאז שנת 2008 ארצות הברית הנפיקה את עצמה לדעת והבנק המרכזי שלה הציף את השווקים בדולרים. בכל מדינה אחרת מדיניות זו הייתה נתפסת כבלתי אחראית. כל כלכלן בוגר שנה ראשונה היה מצפה וגם מצהיר מעל לכל במה שהמשקיעים צפויים לברוח מהדולר. אבל בפועל קרה בדיוק הדבר ההפוך. כך ארצות הברית של אמריקה הפכה להיות יצואן של חוב, כאשר משקיעים ובנקים מרכזיים הם הרוכשים. משנת 2008 הבנק המרכזי הנפיק כ- 6 טריליון דולר חוב סחיר. יותר ממחצית הסכום נרכש על ידי משקיעים זרים, כאשר הפרדוקס מתבטא בכך שלמרות שהייתה זו ארצות הברית שהחלה את המשבר, המשקיעים חפשו נכסים פיננסים בטוחים וסחירים ונהרו לדולר.
יש להוסיף לכך את הרצון של המדינות המפותחות להגן על עצמן משינוי שווי המטבע שלהן. גם הן נהרו אל הדולר. כאן טמון הסינדרום של הדולר. הצע המטבעות הלך והצטמצם. אף מדינה לא מעוניינת בזרימת הון אליה, המחזק את המטבע המקומי ופוגע בייצוא. התוצאה היא שיש איזון מוחלט בין הביקוש של המשקיעים לבין ההיצע של הבנק המרכזי האמריקאי. הם נהרו ונוהרים לדולר. המשקיעים רואים בארה"ב את המשטר הדמוקרטי, מוסדות ציבור והבנק המרכזי. הם מוכנים לשים את מבטחם בדולר.
בטווח הקצר והבינוני כולם שמחים יש מוכר וישנם הקונים... אך כמובן שקיים גם סיכון: בעצם אף אחד לא מתייחס במידה מספקת לחוב הענק של ארצות הברית שהוא בולען פיננסי. המדהים הוא שאחת הדרכים להתמודד עם החוב הנוראי הזה היא להמשיך ולהדפיס כסף, כך שבעצם ה-Fed מייצרים אינפלציה על ידי שחיקת ערך המטבע ושחיקת החוב. משקיע שרכש אגרת חוב ב- 4% תשואה קבועה יגלה, כי באינפלציה של 10%, אין ערך להשקעתו. אינפלציה יכולה להיות הפתרון האולטימטיבי לשחיקתו של החוב הציבורי. מי שישלם הם אלה שרכשו את אגרות החוב.
כרגע זה לא קורה! עכשיו יש מוכר גדול והמון קונים לחוב וריבית נמוכה. (אנא פנו למאמר נוסף שפרסמתי:דמוגרפיה): לארצות הברית יש המון מחלות. אחת מהן היא בעיית דמוגרפיה אל מול המדינות האחרות. בטווחים הארוכים המגמה של הדולר תהיה שחיקה בערכו. כולם מודעים לתוצאה הסופית אבל אף אחד לא מדליק את האור כדי לספר לאחרים שכולם "חיים בסרט" (כולל גם את בנק ישראל, המחזיק יותר מ- 100 מיליארד דולר!). במתכונת זו נמשיך לראות את השווקים מטפסים להם, כשהירידה בערכם של המטבעות מתקזזת עם עליית ערך נכסי הסיכון.
אירופה:
שם כבר מכינים "זרנוקי אירו"... הריבית בגוש האירופאי עומדת על 0.25% בנאומו האחרון סיפר נגיד הבנק האירופי דראגי למשקיעים כי הבנק המרכזי האירופאי חושב ברצינות על תוכנית הקלה כמותית משלו. זאת בשל האינפלציה הנמוכה (העדר ביקושים). זה אומר שמישהו שם בבנק כבר מכין ומשמיש את "זרנוק האירו". זה רק עניין של זמן - ולא הרבה זמן. האינפלציה הנמוכה היא זרז מושלם להשקת התוכנית.
אירופה נחלקת לליגות של מדינות: מדינות המרכז ומדינות הפריפריה. ניתן להצביע בברור על מדינות שנמצאות במרכז (גרמניה, צרפת) ואלה שבפריפריה (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון, ספרד וקפריסין). זה גם חסרון וגם חלק מחוסנו של הגוש האירופאי: תמיד יש תקווה ותמיד יש מה לשפר. זה גם משפיע באופן ישיר על אי התחזקותו של האירו. מי ש"עושה את העבודה" הזו בעבורם הן המדינות החלשות בליגה. שמירת הערך הנמוך של האירו תורמת מאוד למדינות המתועשות בליגת העל. אירופה לא מעוניינת בהתאוששות מהירה.
ישנם מספר אינדיקטורים המלמדים כי מדיניות הצנע והתוכניות לצמצום גירעונות במדינות החלשות מתחילות לתת אותות חיוביים. תהליכים אלה, לצד המשך הצמיחה במדינות החזקות כגרמניה יכול בהחלט להביא משקיעים ולהסיט כספים גדולים לגוש האירופאי, מה שיגרום למטבע האירו להתחזק. דבר זה יקשה מאוד על היצואנים ועל ענפי התיירות בגוש. הבעיות העיקריות באירופה נמצאות בשיעור אבטלה גבוה מאוד: 12%, כאשר שיעור אבטלה בקרב הצעירים הוא 20%. הצמיחה היא אנמית והאינפלציה נמוכה מאוד. אינפלציה נמוכה - כפי שכתבתי - אינה מועילה לחוב אלא משרתת אותו ושומרת על ערכו הריאלי. הסימנים מלמדים כי מדיניות מרחיבה אגרסיבית לפנינו. אני מותיר את הערכתי על כנה: השווקים באירופה עשויים לתת תשואה עודפת בשנה הקרובה.
שווקים מתעוררים:
"קוקוריקו" בקול ענות חלושה... מדינות כמו הודו, סין וברזיל, שבהן קיימת אמנם צמיחה כלכלית מהירה, אך התוצר לנפש עדיין נמוך מזה של מדינה מפותחת, הן אחראיות לכמעט שני שליש מהצמיחה העולמית. אחת הסיבות לכך היא מדיניות ההרחבה הכמותית, דוגמת ארצות הברית ויפן המנהלות מדינות הרחבה מוניטארית אגרסיבית, מדיניות הגורמת להעברת כספים אדירה למדינות הללו. היות שאגרות החוב של המדינות המתפתחות הציעו למשקיעים תשואות גבוהות יותר מאשר אג"ח ארצות הברית, זרימת הכספים הזו עזרה בעצם לשמור על ערכו של המטבע במדינה המתפתחת. באם תיפסק מדיניות זו, הדבר עלול להביא באופן ישיר למשבר ושינויים חדים בשערי החליפין. מדינות אלה מאופיינות בשיעורי צמיחה גבוהים הממומנים לרוב מתוך הגירעונות. במידה והן לא תערכנה לתרחיש, צפוי לפקוד את המדינות הללו משבר פיננסי ומשבר במטבעות.
בסופו של יום הכל קשור ב"קשר גורדי". המהלכים הכלכליים העולמיים חייבים להיות מתואמים. ההערכה היא כי גם בשנת 2014 נמשיך לראות את המדינות הללו צומחות, בגלל שלא צפויה החלשה של תוכנית הרכישה בארצות הברית. לכך צפויה להיווסף תוכנית רכישה של גוש האירופאי והקלה כמותית נוספת בסין, שכבר עכשיו פועלת להקל את מצוקת הנזילות.
רוסיה:
This Is the Time to Buy Russia. בסקירה לחודש מרץ 2014 כתבתי ואחזור על המסר: השוק הרוסי זול, אפילו זול מאוד. המתיחות בין רוסיה למערב היא הזדמנות. שוק ההון ברוסיה ירד מתחילת השנה בכ- 20%. הזרים הם אלה שזרקו מכל הבא ליד. המשקיעים משכו כ- 5 מיליארד דולר מהמניות ו- 4 מיליארד מאגרות החוב. השוק הזה אולי אחד השווקים השנואים, אך אחד הזולים. זה הזמן לרכוש!
מי שמבקש לבצע רכישה עם טווח אופק ארוך יקנה עכשיו בתחתית. חפשו בחברות מתחום האנרגיה, דוגמת "גז פרום" במכפיל 2.6! ישנו מגוון רחב מאוד של תעודות סל העוקבות אחר מדדים דוגמת RUSL (תעודה ממונפת). מכפיל החברות קרוב ל- 4 עם תשואות דיבידנד של 5%. לשם השוואה המכפיל בארצות הברית הוא 16% ותשואת הדיבידנד 2%, המניות הגדולות ביותר נסחרות במדד RTS. הסבלנות תתוגמל. אני נמנע מלתת הערכת פוטנציאל, אך גם אם המחירים יעלו פי שלוש זה עדיין זול.
מתכות / סחורות:
העתיד נמצא בחקלאות, בסחורות ובאנרגיה. הסימנים כבר כאן: הריצה המטורפת של משקיעים לעבר מטבע ווירטואלי כמו ה"ביטקויין" ממשיכה להדגים את חוסר האמון של המשקיעים בבנקים המרכזיים. עכשיו הרי "מאזן האימה" מובן וברור: בור החובות מנוהל כמו סדין מתוח כשלכולם יש את האינטרס להמשיך ולמתוח אותו כמה שיותר. בנקודה מסוימת השטרות יאבדו את אמון המשקיעים בהן. הם יחזרו לחפש את תחומי ההשקעות הריאליים. בכל הקשור לסחורות, ההשקעה הטובה ביותר שיוכל משקיע לעשות היא לרכוש חווה חקלאית. כמות החקלאים בעולם הולכת וקטנה. כמות הפיות הולכת וגדלה. תנאי האקלים הופכים מורכבים יותר ויותר.
בעתיד הלא-רחוק יופיע לחץ מחירים בסחורות החקלאיות. אין זה אומר שהאנושות תחדל ללכת עם שטרות בארנק, אבל היא בהחלט תשנה תפיסה. היא תחפש לעצמה מטבע אחד, אמין, שלא בנקים מרכזיים שולטים בו וקובעים את ערכו (בין אם על ידי הריבית ובין אם על ידי הדפסת חוב). מטבע משוחרר מכל לחצים ואיומים. עד שימצא מטבע כזה המבוסס על נוסחה זו, הריצה למתכות כמו זהב, כסף ולסחורות בוא תבוא. היא תאופיין ב"ריצת אמוק". לנו יש את הסבלנות לחכות לה.
ישראל:
אני נשאר עם הערכותיי הקודמות מזה זמן רב: הטוב עוד לפנינו. השוק ימשיך וישיג שיאים חדשים. אך מתחת לפני השטח הזוהר, מסתתרות להן מלכודות טובעניות בדמותן של בעיות דמוגרפיות, תעסוקה, מגורים, פערים חברתיים. נכון לעכשיו הריח מהביצה עדיין נסבל מכדי שההמון יפרוץ ויעשה מעשה (כמו שהיה במצריים), אך אם לא יהיו יותר שינויים מבניים, כך יהיה. בהעדר החלטות ושינויים מבניים מהותיים כלכלת ישראל עלולה להינזק עד כדי קיפאון. אבל עכשיו זה עכשיו - ועכשיו השוק המקומי יעלה.
סיכום:
גם אני נמצא עם היד על הדופק... בשנים האחרונות אני לומד וקורא הרבה חומר בניסיון להבין כיצד הניסוי הזה (הרחבה מוניטארית) יכול להיגמר - והאם ניתן לתזמן את התרחיש, גם אם לא במדויק. התשובה תהא אולי יומרנית, אבל כן: יהיה ניתן לתזמן את הסיבוב הבא במחזוריות של השווקים. הערכתי היא שלא כרגע, לא עכשיו. למרות שאין זה נראה בבירור, הכל מנוהל ביד רמה. יש קשר של שתיקה ותיאום ביצוע בין הבנקים המרכזיים. הם עכשיו השחקנים החזקים.
אין יום ואין רגע שבו ניתן לנוח מלנתח את הנתונים השוטפים. נכון לעכשיו השווקים ימשיכו במסע העלייה. כן, יהיו "כיסי אוויר" אך הכיוון יהיה המשך עליות המחירים. כאשר אחשוב אחרת אני מבטיח כי אדאג לעדכן.
לסיום: מילה אישית. במהלך שנותיי כאב לילדים למדתי שהתפקיד החשוב ביותר הוא להיות המכוון של דרכם העתידית. בהתפתחות ילדינו תוכל תמיד לראות את טביעות אצבעותייך. הורות היא כמו כדרות: חומר הגלם הוא רך וטהור. לשים ומעצבים אותו. ברגע שהוא התקשה ונשרף בתנור אין אפשרות לשנותו. כל שינוי יגרור צלקת עמוקה. לכן חינוכם ועתידם של ילדיי מעסיק אותי מאוד. מתוך כך הסכמנו, בני רום ואני, שכאשר יוכל להוציא רישיון נהיגה הוא יוציא גם רישיון על טרקטור (1,000 ₪ ליום!). התפקיד שלי יהיה לתת לו כלים נכונים מדויקים להתמודד עם התרחישים הצפויים. אם טעיתי, מקסימום הוא יהיה טייס (זה מה שהוא רוצה להיות... ) עם רישיון על טרקטור.
רן חובב
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
הכותב בעל רישיון בייעוץ מס רישיון פנסיוני ורישיון בניהול תיקי השקעות. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא, וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב אינו אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ואינו מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
קרדיט תמונות:
cooldesign
coward_lion
Piyachok Thawornmat
Ohmega1982
domdeen
Salvatore Vuono
Stuart Miles
http://www.freedigitalphotos.net