על ספת הפסיכולוג
קלישאות וחששות העשויים להשתלט על המציאות של הפורש.
הפרישה היא מהאירועים העוצמתיים שחווה אדם. הוא פוגש טרמינולוגיה אחרת ומציאות שונה לגמרי מזו שהכיר עד עתה פרישה. כידוע, לתחושות חדשות ולרגשות בלתי מוכרים ובלתי צפויים יש חלק בקביעת חוסנו של גוף האדם. לעיתים החרדות משתלטות על המציאות: הרי לא לשם כך עבד הפורש והתכונן כל השנים. כל חייו עבד האדם את השדה כדי לאכול בסוף מפרותיו – ולא כדי לשבת בפאתי השדה ולהיות חרד לגורלו. זו הרי אמורה להיות התקופה המאושרת בחייו. והנה צצות העובדות החדשות וטופחות על פניו: בעודו עובד הוא הורגל בתזרים הכנסה בצורת משכורת.
מיום שפרש המשכורת נעלמת באחת ובמקומה מופיע סוג אחר של תזרים הכנסות. הזוגיות משתנה אף היא: האיש שהורגל לתת נשיקה ולהיפרד מאשתו באיחולי יום טוב, מוצא עצמו לפתע בזוגית צפופה. (מסתבר שבדרך-כלל קשה יותר לגבר להסתגל למציאות החדשה. דווקא האישה היא בעלת יכולת חשיבה גמישה יותר ומסתגלת מהר יותר למצב השונה). אלה תהליכים הגוררים לעיתים לחצים ומתחים.
לעתים קרובות האדם בורא לעצמו מציאות שבה הוא בוחר לחיות. בשיחות עם חברים מפוקפקים ועם "יועצים" שאינם בקיאים בחומר, מיני חששות וקלישאות משתלטות על המציאות שלו. הדרך להילחם בחרדות המיותרים היא לחפש את מקורות המידע המקצועיים והאמינים ביותר, להסתמך עליהם ולבנות תמונת עולם שלווה ובוטחת.
הנה כמה קלישאות מקובלות ולעומתן – העובדות:
-
קלישאה: הפנסיה אינה חייבת במס:
מציאות: הפנסיה היא הכנסה חייבת במס, בדומה למשכורת. בכפוף למדרגות המס, ישנם מצבים בהם תשלומי הפנסיה יהיו אכן פטורים או שהפנסיה תחויב במס מופחת:
-
במסגרת תכנון המס הפורש בחר במסלול פטור על הפנסיה.
-
במסגרת תכנון המס הפורש בחר בפטור במסגרת נוסחת השילוב.
-
לפורש קמה הזכאות לפטור במסגרת קצבה מזכה.
למותר לציין כי כלל הגמלאים זכאים לפטור מינימאלי של לפחות 8.5%, החל מיום תיקון 190 4/2012 לפקודת המס.
-
קלישאה: בפריסה אני פורס את המס:
מציאות: בפריסה, מס ההכנסה מתיר לפרוס חלק או את כל המענק החייב במס. אין הכוונה לכך שפורסים את המס, אלא פורסים את החלק החייב במס. התוצאה היא שמשלמים פחות מס.
דוגמא: בידי הפורש מענק חייב במס בסך 120,000 ₪. ניתנת לו האפשרות להתחייב על כל הסכום ב- 2014, או לפרוס אותו ל- 6 שנים קדימה. במצב בו יחויב כל החלק בשנת 2014 יהיה החיוב בשיעור מס שולי של 21% (בהעדר הכנסות אחרות). במצב בו תבוצע פריסה של החלק החייב במס ל- 6 שנים, במהלך כל שנה יחויב רק החלק היחסי: 20,000 ₪. בהעדר הכנסות אחרות לא יחויב הסכום ושיעור המס יהיה אפס.
-
קלישאה: כל הכספים בחסכונות הפנסיוניים נזילים ופטורים ממס:
מציאות: קופת גמל יכולה להיפתח כקופה במעמד "שכיר" או במעמד "עצמאי". בקופה "שכירה" יש הפרשות של המעביד ושל העובד. קופה במעמד "עצמאי" היא קופה שנפתחת מראש, באופן עצמאי, על ידי העובד. בתוכה מופקדים כספים שהעובד מפריש.
בהנחה שהגיע העמית לגיל פרישה, הכספים שהופקדו בקופות שכירות ועצמאיות עד ליום 31.12.2007 הם נזילים ופטורים ממס. כספים שהופקדו לאחר ינואר 2008 נחשבים ככספים המיועדים לקצבה. הפורש יוכל לבדוק כדאיות קבלת קצבה או להוון אותם בפטור או בתשלום מס מופחת. קופות שהופקדו בהם כספי הפיצויים, יחויבו במס בעת הפרישה. לאחר תשלום המס ובכפוף לתיקון 190 יוכל הפורש להעביר את יתרת הכספים על שמו במעמד "עצמאי". הקופה תהיה חסומה להפקדות חדשות ורווחיה יהיו חייבים במס רווח הון.
-
קלישאה: פרשתי. כדאי לי יותר לעבוד במסגרת "עוסק מורשה" ולא כשכיר.
מציאות: קיימת הנחה לא נכונה שאם יש הכנסה מפנסיה, עבודה כעצמאי (עוסק מורשה/פטור) כדאית יותר. זאת מכיוון שעצמאי יכול לנכות הוצאות בייצור הכנסה. המציאות מוכיחה שיש לבדוק כל מקרה לגופו. יש לקחת בחשבון שעצמאי חייב לנהל דיווחים מול שלטונות המס (מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי) ולשלם את כל התשלומים הסוציאליים בעצמו לכל הקופות הפנסיוניות. כשכיר, האדם נידרש להפקיד הרבה פחות לחסכונות הפנסיוניים ומרבית התשלומים משולמים על ידי המעסיק. לכך יש להוסיף את יתרת הזכויות הסוציאליות: חופשה, הבראה, מחלה, הטבות שייתכנו כמו אחזקת רכב, טלפון ועוד. אין למהר ולהסיק מסקנות על סמך מידע חלקי.
-
הפחד: פרשתי. אני חושש לעבוד, שמא ישללו ממני את קצבת הזקנה.
המציאות: קיימות סיבות טובות ומגוונות מדוע להמשיך ולעבוד לאחר גיל פרישה, לא רק כלכליות: חשוב גם להסתגל למצב החדש בהדרגה.
בשנים האחרונות המעסיקים מעוניינים להמשיך ולהעסיק עובדים בשל הניסיון שצברו. הביטוח הלאומי ער לתופעה זו. נקבעו מבחני הכנסה מגיל פרישה של אישה/גבר עד לגיל בו אין מבחן הכנסה: 70 שנה. בהכנסה עד 5,181 ₪ ברוטו קיימת זכאות לקצבת זקנה מלאה בהכנסה מ- 5,181 ₪ ועד 7,478 ₪ ברוטו חודשי יהיה הפורש זכאי לחלק מקצבת הזקנה. אם הכנסתו החודשית מעבודה גבוהה מ- 7,478 ש"ח (החל מ- 01.01.2014), הפורש עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה חלקית או לא להיות זכאי כלל לקצבת זקנה.
-
קלישאה: פרשתי לפנסיה. אני לא זקוק לייעוץ:
עובדה: בימינו, בעידן האינטרנט המידע זמין לכל. הוא זמין גם בסוגיות המס. מסתבר שלמרות זאת אין תחליף לייעוץ מקצועי
מעשה שהיה: השבוע, התקשר אלי לקוח וביקש להיפגש לייעוץ. בפגישתנו הצעתי והצבעתי לו על פתרון לבעיית מיסוי שהייתה לו וכיצד יוכל לפטור עצמו מחבות מס. האיש נע בכיסא ובחוסר נוחיות ואז סיפר לי: "לפני פגישתי אתך, ניגשתי באופן עצמאי למשרדי מס ההכנסה בתקווה שאסתדר בכוחות עצמי. נדרשתי לשלם 30,000 ₪ מס. לולא היה בי הדחף להגיע לייעוץ מקצועי אליך, הייתי משלם סכומי כסף גדולים לחינם".
סיפור זה לא נועד לגרום לכם להגיע דווקא לייעוץ אצלי. יש בו מסר ברור ומוסר השכל: ייעוץ מקצועי הוא ההשקעה המתגמלת ביותר שתוכלו לקבל בפרישה.
-
החשש: פרשתי ואני בחרדה קיומית: ממה אחיה?
פתרון: הכנה מראש מונעת פחד. ידע והתכוננות מונעים חרדה. אתה הכנה כלכלית צריכים לערוך הפורש ובן/בת זוגו כשנתיים לפני מועד הפרישה. ההכנה כוללת חישוב תזרים הכנסות והוצאות. יש לתכנן את התזרים בגמישות ולבדוק את היכולת לעמוד בתזרים שוטף וחד פעמי. יש לבצע הפרדה בין כספים המיועדים לתזרים השוטף לבין כספים שמיועדים להוצאות חד פעמיות. יש לקחת בחשבון מרכיבי האינפלציה עתידיים ואת אופן השפעתם על תזרים ההכנסות – השוטף והחד פעמי. התוצאה של התכוננות שכזו תהיה גיליונות "אנטי חרדה" המשקפים את המציאות הפיננסית העתידית. בני הזוג יוכלו להתאים עצמם למציאות הכלכלית החדשה. ברוב המקרים הם יגלו מציאות כספית טובה בהרבה יותר ממה שהעריכו.
-
קלישאה: פרשתי ובבעלותי נכסים בארץ ובחו"ל. אין צורך בדיווח:
המציאות: ישנם כאלה שבחרו להתעלם מחובת דיווח אודות השכרת נכסי נדל"ן שברשותם. קיימות שתי קבוצות נדל"ן: מסחרי ומגורים. המשכיר נכס מסחרי חייב בדיווח הכנסות מעסק. המשכיר נכס למגורים: עד לתקרה אין צורך בדיווח. מעל לתקרת הפטור, שהיא 5,080 ₪, תעמדנה בפניו מספר אפשרויות לבחירה לתשלום.
-
מסלול מס מופחת בשיעור 10%. מסלול זה אינו מוגבל בתקרת הכנסה. המשכיר ישלם מס הכנסה של 10% על כלל הכנסותיו משכר דירה למגורים.
-
מסלול חייב תשלום מס שולי על הרווח מהשכרה למגורים. קרי, על ההכנסות בניכוי הוצאות המותרות בניכוי ובכללן הוצאות פחת.
המחזיק נכסים בחו"ל, בכפוף לא מנת המס:
-
מסלול חייב במס מלא, כנגד זיכוי על המס ששולם בחו"ל
-
מס של 15% באפשרות תביעת הוצאות פחת בלבד.
רשויות המס בישראל שלחו באחרונה טופסי 5329 לבעלי נכסים שמטרתם לאתר בעלי נכסים שאינם מדווחים.
-
הפחד: איך אני יכול להרשות לעצמי הוצאות בלתי צפויות?
הפתרון: קשה לחזות ולכמת הוצאות בלתי צפויות, אלה שניתנות לחיזוי הן בדרך-כלל עזרה לילדים, נסיעות, לימודים ושיפוצים בבית. מחשבים אותן על ידי היוון הסכומים הדרושים לצרכים אלה היום והכפלתם במקדם ביטחון של 20%. כלומר סכום ההוצאות החד פעמיות הצפויות הוא - נניח - 400,000 ₪, יש לשאוף לשריין 480,000 ₪. סכום זה ייקבע, במסגרת ההון העצמי, כמיועד לאותן משימות עתידיות. יש לנסות לייצר לו"ז של כל משימה ומשימה. אם יש משימות לטווחים ארוכים רצוי לנהל בהתאם את הסיכון בהשקעת הכספים המיועדים. למשימות בטווחים הקצרים תנוהל ההשקעה במדיניות שמרנית יותר.
-
החשש: שמא נזדקק לסיעוד - והתוצאה: ביטוחי יתר.
המציאות: המבטח את עצמו עושה כך לא כדי להרוויח ממקרה הביטוח, אלא להימנע ממשבר כלכלי בקרות האירוע. מצב סיעודי הוא מפחיד ורבים מוכנים לעשות הכול, עד כדי הגזמה ברכישת ביטוח ודחיקה של ניתוח מעמיק של הצורך האישי-פיננסי האמיתי. התוצאה: "מבטחים עצמנו לדעת". בפועל, יש כאלה שביטוח סעודי לא נדרש להם כלל: הם מסודרים כלכלית. יהיו אלה שדרושה להם השלמה ואף כאלה שחייבים ביטוח סיעוד מלא. הפתרון הוא תמיד אישי/משפחתי.
הפתרון: ציפיות האינפלציה משתנות מעת לעת. בשנים האחרונות אנחנו מצויים בסביבת אינפלציה מלאכותית. ניהול הסיכון האינפלציוני הוא דינאמי ומשתנה בהתאם לנתונים ולציפיות בשווקים, בדרך ניהול ההון והקצאת נכסים מתאימה, כמו: אגרות חוב צמודות, סחורות ומתכות, דיבידנד והקצאת חלק מהנכסים לטווח השקעה ארוך. כל זה תוך התאמה אישית של הסיכון לפורש ולמשפחתו.
-
החשש: האם התשואה המובטחת בפוליסה שלי היא לכל ימי חיי?
הפתרון: פוליסות מבטיחות תשואה הן ברובן חיסכון כספי תגמולים עובד/מעביד. בפוליסות מסוג "מעורב", שנמכרו עד שנת 1983 ובפוליסות מסוג "עדיף" משנת 1983 ועד 2003, התשואה מובטחת לכל ימי חייו של בעל הפוליסה. כספי הפוליסות הללו הושקעו באג"ח מיועדות מסוג ח"ץ (חיים צמוד). את אגרות החובה אלה המדינה הנפיקה לכל ימי חייו של בעל הפוליסה ובכך הופכת התשואה למובטחת. במקרה פטירה המוטבים יהיו חייבים לקבל את הסכום הצבור בפוליסה ולא יוכלו להמשיך את תנאי הבטחת תשואה.
-
קלישאה: כספים שחסכתי בחו"ל ואני מעביר אותם ארצה: אין חובת דיווח למס הכנסה
מציאות: כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, חייב לדווח על כספים שעמו, כדלהלן: "כספים" - מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים.
* ככלל, הסכום חיב הדיווח הינו 100,000 ₪ ויותר (סך כל שווי הכספים שבידי המדווח).
הדיווח יבוצע בטופס מכס 84 "דיווח בדבר כניסה ויציאה של כספים".
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם. בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ, המידע המוצג הוא לידיעה בלבד, ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ולא מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידיה עושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
קרדיט תמונות:
Ambro