סיכון, סיכוי והשקעות ערך.
מנהלים כספים בפרישה.
הדרך שבה אנו מתמודדים עם סיכון תלויה באופן שבו אנחנו מגדירים אותו.
הבן שלי, רום חובב, הוא ספורטאי מצטיין. הוא מתאמן כל הזמן. בין השאר הוא מבצע ריצות מאמץ כשאני מלווה אותו. באחת מריצות המאמץ האלה עצרנו למנוחה קלה.
רום שהוא נער אינטליגנטי המחובר לאקטואליה, שאל: "אבא, אמור לי: לנוכח המצב, מדוע לא מחלקים רישיון לאקדח לכל מי שרוצה? האם אקדח הוא כלי מסוכן?"
עניתי: "אקדח הוא אסופת מתכות. לכשעצמו הוא אינו מסוכן. הוא חפץ ככל החפצים, המסוכן הוא הגורם האנושי שאוחז בו, השימוש שאדם עלול לעשות בו."
הוספתי ואמרתי: "מה שמוסיף לסיכון הוא שרמת הפיקוח האנושי על אקדחים והשימוש בהם היא מוגבלת. האקדח עצמו אינו מסוכן."
רום עצר במקומו, חשב לרגע ואמר: "הבנתי. זה כמו שאתה אומר לי תמיד שהידע משותף לכולם, אך השימוש בידע הוא אישי. גם במקרה זה אתה צודק, כפי הנראה. האקדח הופך למסוכן בגלל הגורם האנושי."
שיחה זו הביאה אותי להרהור על סיכונים שאנשים לוקחים בחייהם בתחומים שונים ובמיוחד בתחום שלי: השקעות בעת פרישה. בדרך-כלל לא נדע להגדיר דבר כמסוכן אלא בדיעבד, לאחר שנגרם נזק. רק אז ניתן לעבור לשלב התחקיר, הפקת הלקחים והמסקנות. כך גם בענייני כלכלה וכספים. גם בתחום זה קיימים סיכונים רבים. במקרים רבים האמת עוברת באמצע, אי-שם בין הסיכון והסיכוי. ללא לקיחת סיכון לא יהיה סיכוי, אולם לקיחת סיכון אינה חייבת להיות בלתי מחושבת וחסרת אחראיות. ניתן לחשב סיכונים ולנהל מדיניות השקעה אחראית, בדרך להשגת יעדים רצויים ומטרות כלכליות מוגדרות בניהול כספי פרישה.
כיצד מתמודדים עם ניהול סיכון בכספי פרישה?
סיעוד וסיכון: בעת מלחמת המפרץ בשנת 1991 נורו טילי "סקאד" עיראקיים על ישראל. כתוצאה מהסברה לקויה וחשש מנשק כימי הפחיד פיקוד העורף את האזרחים ושכנע אותם שיריעות ניילון המהודקות ב"מסקינג-טייפ" הם הפתרון הגואל שיגן עליהם מפני מתקפת טילים כימית. התוצאה הייתה שלא היה ניתן להשיג סליל אחד של נייר-דבק, "מסקינג-טייפ" או "סקוטש" בחנויות. בדיעבד נראה כי כשהציבור מפוחד הוא גם קצת מבולבל - אבל בעיקר קונה...
סיכון וסיעוד: מה הקשר ביניהם? יש הרבה גמלאים שדעתם לא נחה מעולם אודות שני המונחים הללו. ככל שהם מתקרבים לגיל פרישה הם נתקפים לפתע בחרדה והמונחים "סיעוד" ו"סיכון" חוברים להם יחדיו במחשבותיהם ובדבריהם. הם קוראים כמה כתבות מפחידות בעיתונים - והנה תנועה כלכלית המונעת מפחד. ממש שיתוק מחשבתי. והתוצאה? קונים! במרבית המקרים רוכשים ביטוח מיותר, כפילות, או ביטוח יתר. להתנהגות הזו יש תוצאות הרסניות, המשפיעות על האופי שבו מנהלים את הכספים בפרישה.
פיזור: התירוץ של העצלנים. לדוגמה, נניח שבשנת 2008 היו לאדם מספר קופות גמל שאותן שמר בכמה בתי השקעות - שהרי לימדו אותו "בתיאוריה" וקראו לו לפזר. כתלמיד ממושמע עשה בהתאם להמלצות. מה קרה בפועל? כל הקופות שלו, בכל בתי ההשקעות, ירדו באותה השנה בעשרות אחוזים. אז מה הועילו חכמים בהמלצת הפיזור? ניתן לשים את כל הביצים בסל אחד, אך להשגיח עליהם כל הזמן, השגחה משמעותה דינאמיות, כלומר שינוי בהרכב התיק כשנדרש. שינוי כזה אסור לו לנבוע מתוך פחד או שיתוק. אם הוא יתבצע, זה כי מנהל התיק צופה שינוי מגמה בשווקים.
סיכון ופחד - מול אמונה ותקווה. הפחד הוא "קמפיינר" חזק. הפחד מצליח למכור הכל, מאמונות ועד מצרכי-חירום. תשאלו את ביבי: אין דבר שלא ניתן לשווק על ידי הפחדה. לעיתים הציבור פוחד אף ממה שלא קיים כלל במציאות. הסיכון, בהיותו אמורפי, דומה למפלצת מרובת ראשים שרובם אינם נראים לעין. לכן קשה לכרות את ראשי המפלצת הנכונים. בכל זאת, כיצד מתמודדים עם ניהול הסיכון בכספי פרישה? בעזרת האמונה והתקווה. אמונה הנובעת מהידיעה שיש גם אפשרויות של הצלחה ושל רווחים ותקווה שזה יקרה למי שמנהל נכון את הסיכונים בהשקעותיו.
מטרות ויעדים: במה תסייע תוכנת-ניווט אם לא הוזן לתוכה יעד? פרישה אינה אתנחתא מהיעדים והמטרות שהותוו במהלך החיים. להפך: תשאלו את אלה שפרשו. הם מוצאים עצמם עדיין עסוקים במטרות וביעדים שלהם ושל ילדיהם. ללא הגדרת מטרות ויעדים לא ניתן לכבוש פסגות פיננסיות. את המטרות והיעדים רצוי להעלות ולרשום בצורה מסודרת (על גיליון ניר או אפילו טבלת "אקסל"). כדאי לנסות לדייק ככל האפשר בלוחות הזמנים הצפויים. גיליון שכזה יכול לשקף באופן ברור לאן מנווטים ואיך מתקדם תהליך הניווט.
תזרים מזומנים: לאחר הגדרת המטרות והיעדים, שהם "נקודות הציון" על מפת הפרישה, יש לסלול את הדרכים אליהם, דרך תזרים המזומנים. זה נעשה ע"י שהתזרים משרת אך ורק את הוצאות המחיה השוטפות ולא תוכניות עתידיות. לא עזרה לילדים, לא הוצאות שנתיות חד פעמיות (כמו ביטוח רכב, נסיעה לחו"ל וכו'). במקרים בהם מוצאים כי קיים פער בין המטרות והיעדים המוגדרים ובין יכולת תזרים המזומנים לממן אותם, חובה לבצע תיעדוף ולהתאים מחדש את המטרות והיעדים למקורות ולתזרים. במצב ההפוך, בו יהיה עודף תזרים מזומנים, אין להפנות את העודף לצריכה שוטפת. יש לייעדו להגדלת עתודת החיסכון.
משקולת ומצוף - או עזרה לילדים וירושות: תופעת "סיכון הלב הטוב" שיש לה שלכות מרחיקות לכת. מקובל ש"ילדים הם ברכה" שהם כמובן חלק מאתנו וממה שאנחנו, אך - למען האמת - הם גם משימה כלכלית כבדה ומתמשכת. עזרה לילדים, ללא מחשבה ותכנון, היא נטילת סיכון שיכולה לפגוע ביציבות הכלכלית של ההורים וילדיהם. עזרה עתידית דומה למשקולת המונחות על רגלי ההורים וסוחפת אותם מטה. לעומתה, ירושה עתידית היא כמו מצוף המעלה את השוקעים (הילדים) על פני המים. בכל תכנון של עזרה כספית גדולה לילדים בתקופת פרישה, יש להתחשב באפשרות של "משקולות מול מצופים".
איך עושים את זה? לאחר מיפוי חלק מהסיכונים הנה כמה הדרכים להגדיל סיכויים:
ככל שאתה מבין יותר, הפחד הולך וקטן. ההבנה כרוכה בהתמדה, בלמידה, בנחישות. תהליך הלמידה מתרחש לרוב תוך כדי תנועה. כל אסטרטגיית השקעה נכונה חייבת להישען על נימוק כלכלי מבוסס והגיוני. אחת הדרכים לנטרל סיכון, בעיקר בתחום ניהול השקעות, היא להפסיק להאמין במקריות ולהתחיל להאמין במחקר מעמיק ובלמידה.
מנטרלים סיכון:
ניהול תיקים בהשקעות ערך: "מחפשים לקנות דולר בחמישים סנט".
השקעות ערך: הדוגמה של "אספרסו פייננס": כאשר ניגשים למכרז על רכישת מכונת קפה חדשה עושים "שיעורי בית", לומדים את המכונה, את מתחרותיה, את היתרונות והחסרונות שלה ואודות החברה המייצרת, טיב השרות ועוד. כך יכולים לתמחר נכון במכרז ולתת הצעה לרכישה שהיא השווי ההוגן שחושב למכונת הקפה. בדרך-כלל רוב הרוכשים הפוטנציאלים נותנים הצעה שהיא פחותה מהשווי ההוגן. עכשיו צריך ליישם את ה"אספרסו פיינס" על שוק ניירות הערך. אין בנמצא בשוק ספרון ובו "לוח ערך של מניות" שבו ניתן לתור אחר מניה זולה. כמו ברכישת מכונת הקפה, חייבים לבדוק!
ניהול כספים בהשקעות ערך משרת את המטרות היעדים שהוגדרו. בעיקר הוא יכול לבסס את תזרים המזומנים. המטרה תהייה חיפוש מתמיד אחר מניות שהמחיר הנוכחי שלהם בשוק המניות אינו משקף את השווי האמיתי שלהן. לדוגמה, מחיר מניה בשוק הוא 60$, אך השווי ההוגן האמיתי שלה הוא 100$. חיפוש מתמיד כזה מייצר בנק של הזדמנויות להשקעה לטווח בינוני וארוך. המשקיע הנבון קונה רק לאחר שניתח, הבין והגיע למסקנה שהמניה נסחרת מתחת לשווי ההוגן שלה.
אסטרטגיית נטו: בנג'מין גרהאם בספרו "המשקיע האינטליגנטי" קבע את היסודות לאסטרטגיית Net-Current-Assets Value ובקיצור NCAV, המבוססת על חיפוש אחר חברות שנסחרות במחיר שוק הנמוך משמעותית משווי הנכסים השוטפים שלהם. במצב זמני שכזה יודעים כי שוק המניות מתמחר את הנכסים הקבועים ואינו מתמחר את הנכסים האחרים. הפרש זה הוא הפער שמשקיעי הערך מזהים: הם מקבלים "בחינם" את הנכסים האחרים וממתינים שיעלו את מחיר המניה. האתגר הגדול ביותר הוא לדעת לאמוד את השווי האמיתי של הנכסים, כלומר הערך האמיתי. אם היה אפשרי, בכל נקודת זמן, לתמחר את כל הנכסים לפי ערכם במזומן, מלאכת התמחור הייתה קלה. זאת הסיבה שמשקיעי הערך מחפשים מרווח ביטחון מהמחיר ההוגן של המניה שאותו חישבו. גראהם לימד שאם ניתן למצוא בשוק מניות של חברה הנסחרות בדיסקאונט של 1/3 מתחת לשווי הנכסים השוטפים שלה, לאחר ניכוי התחייבויות שוטפות, הרוכשים אותן מצמצמים בצורה ניכרת את הסיכון בקנייתן. כאשר השוק יאתר את הכשל המניה תשוב ותיסחר במחיר ההוגן שלה.
גיוון: לא "פיזור". המפתח טמון בגיוון! תיק מניות יעיל בהשקעות-ערך יכול להכיל עד כ-12 סוגי מניות שונות, בתחומים כמו קימענאות, בנקאות, אנרגיה ועוד. ביצועיה של "אסטרטגית הנטו" של גרהאם לצורך השקעות ערך נבדקו אף הם במגוון מניות ונמצאו מתאימים במיוחד. יש לזכור כי מדובר זו בעיקרון אסטרטגיה המאתרת כשלים בתמחור השוק וממתינה בסבלנות לתיקון הכשל. על כן עלול התהליך לעיתים להמשך לפרק-זמן ארוך.
כיצד משקיעי ערך מאתרים מניות NCAV? משקיעים רבים רוכשים מניות כשהם מתבססים על המלצות חברים או מכרים שאינם מומחים. פעמים רבות אותם "מומחים" קבלו בעצמם את אותה המלצה מחבר / "מומחה" אחר. כך בעצם מוסרת האחריות מעליהם, אם משהו השתבש, חלילה - ואז אין באמת את מי להאשים! לרוב הרוכשים אין תהליך של הפקת לקחים ויישום מסקנות.
ישנן לא מעט דרכים לאתר מניות של חברות הנמכרות במחיר שוק שהוא פחות משווין. קיימות לצורך כך "מסננות", כמו ה- Stock - Finviz (ארה"ב) שהן כלי המשמש בשלב הראשון של איתור חברות בשיטת הנטו.
סיכום: באופן כללי ניתן לקבוע כי סיכון הוא כל דבר שנעשה בצורה לא אחראית ולא מקצועית. אפילו לחצות את הכביש... ובטח אחזקת אקדח (כמו ששאל אותי רום, בני, בזמן הריצה). הסיכון קיים תמיד, אך אנו - בני האנוש - יכולים להקטין אותו בכך שנלמד לקחת אחריות. אם זה מעל ליכולתנו, ננסה לפחות למצוא את האנשים שעליהם אנו יכולים לסמוך ושיעשו זאת בעבורנו.
בהצלחה
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית
קרדיט תמונות:
jk1991
PANPOTE
bugtiger
renjith krishnan