הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
072-222-3335
שם מלא
טלפון
דוא"ל
חזרו אליי
01 דף הבית
02 אודותינו
03 מאמרים
04 מילון מונחים
05 שאלות ותשובות
06 חקיקה ועדכונים
07 טפסים
08 צור קשר
09 קטעי וידאו
10פורום
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
facebook
blog
(ללא נושא)
יום רביעי 16 אוקטובר 2019
כספי פיצויים ההרצאה המלאה
יום ראשון 24 נובמבר 2013
download
טפסים להורדה
טופס 161 טופס 161 א טופס 101 בקשה לתשלום מס על הכנסה מהשכרה למגורים ללא חיוב בהגשת דו"ח שנתי על הכנסות 116 א- בקשה לזיכוי ממס בגין קרוב נטול יכולת מערכת שעות לפורשים >> לטפסים נוספים
contact
יש לך שאלה? מלא פרטיך!
שם מלא
טלפון
דוא"ל
שאלתך
חזרו אליי
ה”מהארישי” וה”עיראקי”
יום שני 15 פברואר 2016 "חייזרי החופים": בעונת ההרצאות שלי אני נוסע ברחבי המדינה מקצה לקצה. בחלק מהזמן הדרך עוברת ליד חופי הים. בכל פעם אני מופתע מחדש לראות שאפילו בשעות הבוקר אנשים מטיילים בחופים. הם נראים שלווים, משחקים להם ב"מטקות", צוחקים ונהנים
הדפס מאמר
קטגוריות של מאמרים
ייעוץ פרישה דיני מיסים מדריך פנסיוני מס רווח הון כלכלת פרישה בנקאות פרטית בפרישה דיני עבודה החזרי מס פרישה-סקירות כלכליות הנער שמכה את השוק עצמאים חוסכים לפרישה
לארכיון מאמרים
 
ה”מהארישי” וה”עיראקי”

המהארישי והעראקי"חייזרי החופים": בעונת ההרצאות שלי אני נוסע ברחבי המדינה מקצה לקצה. בחלק מהזמן הדרך עוברת ליד חופי הים. בכל פעם אני מופתע מחדש לראות שאפילו בשעות הבוקר אנשים מטיילים בחופים. הם נראים שלווים, משחקים להם ב"מטקות", צוחקים ונהנים. לי גורם מחזה זה לנוע בחוסר נוחות בכיסא: כיצד זה ייתכן? אין להם מחויבויות או עיסוקים? מה הם חושבים להם? איך הם בכלל מרשים לעצמם? מדי פעם אני מאט את מהירות הנסיעה ומתבונן באותם אנשים - שלהם אני קורא בשם שהמצאתי: "חייזרי חופים". 

לימים התבקשתי, במסגרת עבודתי, לסייע ולטפל בפרישתו של פסיכולוג בכיר. כשהגעתי לפגישה מצאתי שמולי יושב אדם רגוע ושליו, שנדמה כי כל האירועים חולפים מעליו. לא יכולתי שלא להחמיץ את האנרגיה הטובה ששרתה על משרדו. אמרתי בחיוך: "דוקטור, יש כאן תחושה של חוף ים" "תחושה?" שאל האיש והכריז: "אני מתחיל כל בוקר בטיול על חוף הים"

לרגע הופתעתי: האם זה ייתכן שהד"ר המכובד הוא אחד מ"חייזרי החופים"? האם גם הוא מאותם האנשים שאיני מצליח להבין את התנהגותם?

שאלתי שוב: "מה זאת אומרת: "בכל יום" לים?".

הדוקטור ענה: "לפני תחילתו של כל יום עבודה, אני חייב לעצמי טיול על חוף הים."

אמרתי: "אני בטוח שאתה נוהג לערוך את הטיול מוקדם בבוקר, כדי לא לבזבז זמן עבודה יקר. באיזו שעה אתה מגיע לחוף הים?"

הדוקטור השיב: "בסביבות שמונה בבוקר."

שאלתי: "לא חבל על הזמן? ובכלל, אם כך: מתי אתה מתחיל לעבוד?"

"רן, נסה להבין" אמר: "אני לא יכול להתחיל את היום מבלי לראות את נוף חוף-הים, המעניק לי כוח, אנרגיה ורוגע ליום החדש. ומה אתך, רן? מה ההרגל שלך?"

עניתי לו מיד: "לי אין הרגל. אני מחכה שיגיע הבוקר - ומיד קם לתוך יום מופלא שמחכה לי. אין לי צורך ללכת לים!" גם העזתי לומר: "אולי תלך לגמילה מקבוצת חייזרי החופים?"

הוא השיב: "כפסיכולוג אני יודע כי אנשים הם שונים. לכולם יש את אותם האיברים, אך הם נבדלים, ברגשות בתחושות. כך טוב לי ומתאים לי!" 

הפרישה היא אירוע נפשי רב מערכתי. הכול שזור בו יחד במינונים מאוד חזקים. כל אדם מגיב לאירוע הפרישה בהתאם לאופיו. לכאורה, בנקודת הפתיחה כל בני האדם שווים ודומים, החל ברגע בו הם מתחילים לנוע בשבילי החיים. לאחר כמה עשרות שנים נמצא כל אחד מהם במקום אחר: האחד שכמעט לא הרחיק לכת ולעומתו האחר שגמע מרחקים. התחושות והרגשות של כל אדם הם כ"דלק לחיים". הם המפעילים והמניעים.

אם יש לאדם חששות או רתיעה מנושאים מסוימים והוא לא מטפל בחרדות אלה, במרוצת השנים החשש מהתעסקות בתחום ה"מפחיד" רק ילך ויגדל. רוב האנשים יישארו מקובעים בדעתם, כי הרי את העולם הם רואים רק "דרך המשקפיים" שלהם.

המאמר הנוכחי יתאר לקוראים מפגש בין שני אנשים שונים, שבדרך-כלל לא נפגשים: במפגשנו הדמיוני הם עוצרים ומחליפים ביניהם את ה"משקפות" דרכן הם צופים בחיים. לפתע התמונה משתנית: הבעיות הבלתי פתורות של האחד נהיות קלות לפתרון – וכל צד מרוויח ורואה את כמה היו חששותיו לא מבוססים. הדמויות שבחרתי הן:
  • ה”מהארישי”: שהוא, כפי שהגדרתי, מין "חייזר חופים". מומחה בשלוות נפש וב"סתלבט", שאין לו מושג כלל בכל נושאי המיסוי והכלכלה.
     
  • ה"עיראקי": נושא בתאי גופו את ה- DNA המתאים, עוד מימי גלות בבל... עניין של תורשה! הוא המבין והמומחה למיסים ולכלכלה. 
שניהם נפגשים הפעם לשיחה בבית הקפה השכונתי. במקור, כל אחד מהם מתייחס אל השני כאל "חיה מוזרה". התקשורת ביניהם הייתה מסתכמת ב"שלום שלום" (ואל תבוא לי בחלום...). באופן מפתיע, דווקא נשותיהם הן חברות טובות, אך הם עצמם שני עולמות שונים.

בפגישה המתוארת החליט ה”מהארישי” להזמין את ה"עיראקי" לכוס קפה. בניגוד להרגלו הוא נתקף בהרהורים וחשב לעצמו: אני על מפתן פרישתי, כשאין לי מושג מה עליי לעשות. אשוחח עם ה"עיראקי", מה כבר יכול לקרות...

תיאור המפגש בין שני ההפכים האלה מחולק לשניים: בחלק הראשון של הדיאלוג מבקש ה”מהארישי” עצות הכוונה מה"עיראקי", בנושאים שכה רחוקים ממנו. בהמשך, בחלק ב', יפתח ה"עיראקי" את ליבו לפני ה”מהארישי” ויבקש מזור לנפשו ה"מאורגנת".


חלק א':

ה”מהארישי”: ידידי ה”עיראקי”: ספר לי מה עלי לעשות כדי להכין את עצמי לפרישה?

ה”עיראקי”:  החסכונות לפרישה מתפלגים לחסכונות פנסיוניים בעבודה וחסכונות פרטיים. אלה נחלקים בתוכם לחסכונות פיננסים פנסיוניים ולחסכונות ריאליים. אתה חייב להכין רשימה מסודרת של כל החסכונות שלך לאורך השנים, בין אם הם ממקור חיסכון פנסיוני בעבודה - ובין אם חסכת לבדך.

ה”מהארישי”: והאם זה חשוב מתי במהלך השנה אפרוש מהעבודה?

ה”עיראקי”: עולם המיסוי בעת פרישה מבחין בין שני תאריכים מהותיים: אם תפרוש עד ל- 29.9 של כל שנה, תחשב כאילו פרשת באותה השנה. אם תפרוש החל מה- 30.9 של כל שנה, תחשב כמי שפרש בשנת המס הבאה. המשמעות יכולה להיות תשלום מס מופחת על כספי הפיצויים החייבים במס.

ה”מהארישי”: אם כך, מהם "כספי הפיצויים"?

ה”עיראקי”:  במעמד הפרישה עורך המעסיק "גמר חשבון". הפיצויים בפרישה מעבודה מסווגים כהון  (תשלום חד פעמי). המונח "פיצויים" מטעה ובעצם הושאל מעולם הנזיקין.

אדם זכאי לפיצויים גם בעת פרישה מטעמי גיל. כספי הפיצויים יכולים להימצא בקופות הפנסיוניות השונות: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל.

אם העובד חתום על סעיף 14 ביום פרישתו, כספי הפיצויים שלו מופקדים בקופות הפנסיוניות ומשוחררים לטובתו ללא כל השלמה. במקרים בהם העובד אינו חתום על סעיף 14 ועבד 40 שנה שבמהלכן התחיל בשכר נמוך ועם השנים עלה שכרו לפיצויים, ביום פרישתו המעסיק יבצע חישוב: במידה ויש פער וחסרים כספים להשלמת 100% פיצויים, המעסיק ישלים אותם במענק פרישה. זה משולם בדרך-כלל במזומן.

ישנם מעסיקים או סקטורים המשלמים, ביום ניתוק יחסי עובד ומעביד, מעל 100% מהפיצויים שנקבעו בחוק פיצויי פיטורין. לדוגמה תשלום  פדיון ימי מחלה, הסתגלות וכו'. סכומים אלה וכל מענק חד פעמי אחר נחשבים כמענק הוני, המסווג ככספי פיצויים. ככזה הוא מחויב במיסוי, בכפוף לתקרת הפטור המגיעה לכל פורש: וותק במכפלת התקרה.

ה”מהארישי”: מסובך לי... כיצד אשלם מס על פדיון ימי חופשה / מחלה?

ה”עיראקי”: פדיון ימי מחלה נחשב כתשלום פיצויים ויירשם בטופס 161. גובה המס עליו יהיה בכפוף לתקרת הפטור לפיצויים המגיעה לעובד: הוותק במכפלת תקרת הפטור (בשנת 2016 היא 12,230 ₪). היתרה מעל תקרת הפטור ניתנת לפריסה.

תשלום פדיון ימי חופשה מחויב כמשכורת: שיעור המס הוא כשיעור המס השולי, בשנה שבה התקבל פדיון ימי החופשה. דע לך: על ידי תכנון מס מקדים, פריסה או דחיה, תוכל לחסוך אחוזי מס גדולים במיסוי ימי החופשה. פדיון חופשה לעוזב / לפורש פטור מדמי הביטוח הלאומי.

ה”מהארישי”: שמעתי ביטוי: "ייעוד לקצבה". מהו?

ה”עיראקי”: כספים המופקדים בחסכונות לקצבה: ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה או פיצויים בקופת גמל "לא משלמת" יכולים להיות מיועדים לקצבה. פורש הבוחר ב"רצף קצבה" מכריז בפני שלטונות מס ההכנסה כי אין ברצונו למשוך את הסכומים במשיכה אחת (שייתכן שהיא חייבת - או פטורה ממס), אלא רצונו לקבל פנסיה/קצבה בכפוף למסלולים שבחר בקרן שבה יועדו הכספים לקצבה. חישובי המס בגין הפנסיה/קצבה יהיו בכפוף למדרגות המס ותלויים בגובה הקצבה/פנסיה. עובד שייעד לקצבה סכומים ייחשב - במקרים מסוימים - כמי שלא ניצל את תקרת הפטור לפיצויים. המשמעות העתידית היא פטור גדול יותר על הקצבה/פנסיה.

ידידי ה”מהארישי”: תוכל ליעד לקצבה ולאחר מכן להתחרט: "חרטה מקצבה". במקרה כזה פקיד המס יחזיר אותך ליום שבו ביצעת את ייעוד הקצבה ויחייב אותך במס על הסכום. כאילו קבלת אותו ביום הפרישה המקורי. עליך להקפיד לבצע את הייעוד לקצבה בסמוך לפרישתך ולהעביר את אישוריי הייעוד לקופות, בהם מופקדים הכספים אותם ביקשת לייעד לקצבה.

ה”מהארישי”: נשמע לי מסובך... ומהם טופסי 161 ,161א' :

ה”עיראקי”: טופס 161 הינו "מפה" למיפוי כספי פיצויים. טופס 161א' הוא ההוראות שלך למס ההכנסה כיצד אתה רוצה לנהוג בכספים. טופס 161 משמש כעדות לניתוק יחסי עובד מעביד ולפרישה מעבודה. עליך להעביר את הטופס בצירוף שלושה תלושי-שכר אחרונים למס ההכנסה. את טופס 161א' תהיה חייב למלא ולהעבירו, יחד עם טופס 161, למס ההכנסה. כאמור, טופס 161א' מכיל הוראות ברורות מה תרצה לעשות עם הכספים: ייעוד לקצבה, משיכה בפטור, משיכה ללא ניצול תקרת הפטור, רצף פיצויים, בחירה בין הפטור בפיצויים או הקצבה ועוד. כל החלטה לא ניתנת לתיקון! עליך להקפיד על העברת ההוראות למס ההכנסה ולקופות השונות - ולוודא ביצוע.

ה”מהארישי”: מהי בעצם "פריסה"?

ה”עיראקי”: לאחר חישוב תקרת הפטור המגיעה לך, שהיא הוותק שלך בעבודה במכפלת התקרה (שהיא 12,340 ש"ח בשנת 2016), אם יהיו לך כספים מעבר לתקרה - תוכל לבקש לבצע פריסה. הפריסה היא בעצם ווירטואלית: אתה תקבל את כל הכספים עכשיו. הרעיון המרכזי של הפריסה הוא לייחס סכומים שווים לתקופה עד 6 שנים (קדימה או אחורה) מפתח השנים מחושב כך: כל ארבע שנות עבודה שוות שנת פריסה אחת. כלומר וותק של 24 שנים בעבודה מתיר 6 שנות מס מקסימליות. ביצוע הפריסה תפחית לך משמעותית את תשלום המס. אם תבצע פריסת-מס תהייה חייב בהגשת דו"ח שנתי בכל שנת פריסה.
 
ה”מהארישי”: כיצד אני מבטיח את הכנסתי, כך שלא ארד ברמת החיים?

ה”עיראקי”: מהיום שתפרוש יהיה עליך לחשוב במונחי "תזרים מזומנים". תהיה חייב לנתח את תזרים ההכנסה החודשי, על מנת לממן את רמת החיים אלה הורגלת. לאחר מכן גש לרשימת הנכסים שלך. אז, כמו בניתוח כירורגי, יהיה עלייך להחליט מהיכן לממן את תזרים המזומנים. לדוגמה: אם יש לך שתי קופות גמל דומות, לא יהיה נכון לקחת תזרים מזומנים משתיהם אלא מאחת מהן. ייתכן כי הקופה ממנה תיקח תתרוקן - גם הקרן וגם הריבית, אך השנייה תמשיך לשמור על ההון ללא כל פגיעה.

ה”מהארישי”: מה משמעותו של תיקון 190 בעבורי?

ה”עיראקי”: תיקון 190 עסק בסוגיות רבות ומגוונות, כמו פטור ממס לקצבת שארים וכספי מוטבים בקופת גמל לא משלמת קצבה. שינוי מהותי פטור להכנסה מקצבה, הוראות חדשות להיוון קצבה  ולפריסת הפרשי קצבה, השארת כספי פיצויים לאחר ניכוי מס, הפקדת כספים חופשיים בקופת גמל למי שיש קצבה מעל קצבת מטרה - שבשנת 2016 היא 4,481 ₪.

"המהארישי": אוי-ווי... ההכנסות שלי בפנסיה תהיינה נמוכות ב- 30% משכרי הנוכחי. האם אני צריך להוריד את רמת החיים בהתאמה?

ה"עיראקי": בכל תקופת העבודה תזרים ההכנסות היחידי שלך הייתה המשכורת החודשית. מיום פרישתך עליך לשנות את הגישה ולחשוב במונחי תזרים מזומנים - שהוא "מופק" מכל החסכונות הפנסיוניים: הפיננסיים והריאליים שחסכת במהלך השנים. לכך תוסיף את סכום קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי: שלך ושל רעייתך. סכום זה פטור מכל מס. אם תדע לנצל הטבות המס המגיעות בעת פרישה ותקפיד על מיצוי זכויותיך ולתכנן את המס - תזרים המזומנים שלך בעת הפרישה יגדל. אתה עוד עשוי לגלות שהתזרים בפרישה יהיה דומה לזה שאליו הורגלת בתקופת עבודתך.

* * *
כבר ירד הערב והשניים עוד יושבים ומשוחחים. הם כבר דנים בנושאים אחרים. בעל בית-הקפה יושב מהצד וצופה בשניים. הוא אומר לעצמו: "אם שני אלה מצאו שפה משותפת, כנראה שהמשיח בדרכו אלינו..." מהיכרותו אתם הוא זוכר שהיו מתעלמים זה מזה – על אף שהם גרים באותו הבניין.

לפני שיצאו חבקו איש את רעהו וקבעו להיפגש שוב. ה”מהארישי” חזר לביתו במעט יותר ביטחון לגבי העתיד ובידיעה כי יוכל להסתייע, בעצה ובהכוונה מידידו החדש, לקראת פרישתו הקרובה.

ה”עיראקי” חזר הביתה בשמחה על שיצר קשר עם איש כה שונה ממנו. הוא אמר לאשתו כי ילמד מדרך החיים השונה שנחשף אליה אצל בן-שיחו ויישם לפעמים בחייו סגנון קל יותר ופחות מחמיר עם עצמו והסובבים אותו.
ובמאמר הבא יסופר איך למד ה"עיראקי" מ"המהארישי" לשנות ולשפר את איכות חייו.
 
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
 
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

קרדיט תמונות:
Pictures
stockimages
 
 
 
 
חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב
הצהרת נגישות

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות