ה"בלוף" הצ'יליאני

רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?

הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך

שם מלא:

כתובת דוא"ל:

שלח

072-222-3335

שם מלא

טלפון

דוא"ל

חזרו אליי

01 דף הבית

02 אודותינו

03 מאמרים

04 מילון מונחים

05 שאלות ותשובות

06 חקיקה ועדכונים

07 טפסים

08 צור קשר

09 קטעי וידאו

10פורום

כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה

מאמרים

דף הבית מאמרים ה"בלוף" הצ'יליאני

ה"בלוף" הצ'יליאני
יום ראשון 16 דצמבר 2012 ה"בלוף" הצ'יליאני, הכירו את המודל הצ'יליאני ציפור קטנה אחת שמעה בחדשות כי השמיים עומדים ליפול. מיד נשכבה על גבה והרימה רגליה מעלה. חברתה, הגברת תרנגולת, לא הבינה את פשר מעשיה ושאלה: אמרי, מה את עושה?"

קטגוריות של מאמרים

ייעוץ פרישה דיני מיסים מדריך פנסיוני מס רווח הון כלכלת פרישה בנקאות פרטית בפרישה דיני עבודה החזרי מס פרישה-סקירות כלכליות הנער שמכה את השוק עצמאים חוסכים לפרישה

לארכיון מאמרים

ציפור קטנה אחת שמעה בחדשות כי השמיים עומדים ליפול. מיד נשכבה על גבה והרימה רגליה מעלה. חברתה, הגברת תרנגולת, לא הבינה את פשר מעשיה ושאלה: אמרי, מה את עושה?" "שמעתי בחדשות כי השמיים עומדים ליפול, החלטתי להרים רגליים חזק חזק ולהחזיק את השמיים!" הגברת תרנגולת שאלה: "נראה לך כי ברגליים הצנומות שלך תצליחי להחזיק את השמיים?" ענתה הציפור: "לפחות אני נותנת לכם תקווה ועושה מה שאני יכולה!:

הכירו: המודל הצ'יליאני לפעמים נדמה כי במקום שבו ראוי שהיסודות יבנו מיציקות בעלות עצמה, הם נבנים על מקלות ארעיים. בכל רוח שתישוב הם יתמוטטו. שוב תקום צעקה - ושוב יילקחו מקלות דקים וייבנו איתם יסודות מחדש.

מי את צ'ילה?
הרפובליקה של צ'ילה באמריקה הדרומית, אורכה 4,300 קילומטר, רוחבה 340 קילומטר. הכלכלה מוטת ייצוא, בעיקר מתכות כמו נחושת, מוצרי חקלאות ותיירות

מהו המודל הצ'יליאני: המודל מבוסס על קורלציה בין גיל וסיכון:
אחת מנקודות המוצא של התיאוריה היא כי החוסך אינו בקיא בניהול ובהבנת הסיכון בחיסכון ארוך הטווח. מכאן משיתים כללים. אחד מהם הוא שככל שגיל החוסך גבוה יותר, כך נידרש להוריד את רמת הסיכון. מאחר והחוסך בעצמו לא יזום שינויים כאלה, יש לעשות זאת במקומו. מכאן נקבל "נוסחת קסם": ככל שאתה צעיר יותר תוכל לקחת סיכונים גדולים יותר. ככל שאתה מתבגר יותר, יש עדיפות להשקעה באפיקים נטולי סיכון. לחוסך אין שיקול דעת. הפחתת הסיכון מבוצעת באופן אוטומטי על ידי מנהל החיסכון הפנסיוני.

כיצד מוגדר סיכון:
סיכון הוא חשיפה לפגיעה אפשרית. האם הסיכון הוא אוניברסאלי, כלומר אינו דורש התאמה מאדם לאדם? אינו דורש התאמה ממצב למצב? סיכון הוא עניין יחסי ואישי!

המודל הצ'יליאני מתיימר לנבא לא רק את הסיכון אלא גם את הצפוי בשווקים. נניח כי אדם חסך במשך 40 שנה. בגיל צעיר, בהתאם למודל הצ'יליאני, השיתו עליו מנת סיכון גבוהה. ככל שהחוסך התבגר בוצעה הפחתה במקדם הסיכון. אך מה אם דווקא השנים הראשונות של החיסכון היו התקופות הפחות טובות של שוק ההון ונכסי הסיכון? הם, שהיו אמורים ליצור עודף תשואה דווקא יצרו הפסדים. במחצית השנייה של תקופת החיסכון, בשעה שהשיתו עליו פחות נכסי סיכון - דווקא אז אלה היו הנכסים שהניבו תשואות חיוביות? מי יהיה זה שייקח אחריות? בולמוס החקיקה התזזיתי מעיד על חוסר אונים ואי-הבנה של המחוקק בניהול החיסכון ארוך הטווח. המצב בחיסכון הפנסיוני בישראל דומה למצב מערך הכבאות ערב השריפה בכרמל. כשם שהכבאיות "לא סחבו" בעליות ועל כך שילמנו מחיר בחיי אדם, כך גם הקרנות לא יוכלו לסחוב את עמיתיהן בתשלומי הפנסיה אותם הבטיחו.

התנתקות:
בשני העשורים האחרונים אנו עדים לתהליך התנתקות של המדינה מהצורך של אזרחיה. ביום שבו החליט הממשל שלא להנפיק אגרות חוב צמודות לחיסכון הפנסיוני, הוא שלח את החוסכים ל"רולטה" הפנסיונית... שם, לצד ההפקדות החודשיות, נדרשות תפילות מרובות. מצד אחד המדינה מתנתקת ומצד שני אנו עדים להתערבות גסה שלה. אחת העדויות לכך היא "תיקון 3", ההופך את כל ההפקדות לקיצבתיות - ומי שאינו מעוניין יכול לשיר סרנדה! כך גם במודל הצ'יליאני: המדינה לוקחת על עצמה להפוך ליועץ ההשקעות האולטימטיבי של ציבור החוסכים והיא משיתה עליו מודל. ומה אם ייכשל? מי ישלם את המחיר? האם המדינה תשלים את הפערים החסרים – או שהיא פשוט שוב תעלה את גיל הפרישה...

דיקטטורה פנסיונית:
המחוקק רומס במו רגלו כל אפשרות לשיקול דעת החוסכים. מה שהתחיל בקול תרועה רמה - וועדת בכר והסדרת הייעוץ הפנסיוני - נגמר בקול ענות חלושה. היום, בעצם, אין מקום לייעוץ פנסיוני, שהרי בעבר יכלו אנשים להיוועץ במצב זכויותיהם הפנסיוניות, לבחור בין אפיקי הון לבין אפיקי קצבה. מיום שנקבע "תיקון 3" נוצר מצב שבו המדינה לוקחת את כיסא היועץ ואוכפת על כולם קצבה. אז איזה שיקול דעת יש? המוצרים – חובה. המסלול – חובה. דיקטטורה פנסיונית! יתר על כן: במודל הצ'יליאני זכות הבחירה תישלל במין פטרונות נועזת. האם המדינה הופכת להיות גם היועצת הפנסיונית וגם יועצת ההשקעות? כמו שזה נראה, אכן כך. ואם כך הוא הדבר, מי ייקח את האחריות במקרה של כישלון? מי ישלם את המחיר בדרך לקופה? שלא תהיינה אשליות: האזרחים הם ששוב יעמדו בדרך לקופה.

האם ניתן לתחום סיכון כפרמטר של גיל?:
בכל הקשור לסיכון אין גיל, גם אדם בן 90 צריך להיות חשוף בנכסיו, בדרך זו או אחרת, גם למרכיבי סיכון. מילות המפתח הן: יחסיות, שיקול דעת, ניהול סיכון. הכול בהתאם למצבו האישי של החוסך. מניות הן גם מגן אינפלציוני. סיכון הוא לא פרמטר של גיל אלא של מצבו האישי של החוסך!.

המצב היום:
החסכונות הפנסיוניים הם שווי ערך לתיקי השקעות פנסיוניים. מרכיב חוסר הוודאות דומיננטי. החוסך לא רק מחויב - לפחות - בהבנה מינימאלית אודות חיסכון הפנסיוני שלו אלא שהוא גם מוצא את עצמו לפתע כמי שהופך למנהל התיקים לעצמו. נדרש ממנו לדעת מתי עליו להיות חשוף יותר למניות, שקלים, מדד, מט"ח ועוד. בכל קרן פנסיה וקופת גמל תמצאו מגוון רחב של מסלולים: רק תבחר אדוני! מי באמת יודע מה ומתי לבחור? אני כותב זאת כאיש "החיי את השוקים" מינקות. זאת משימה בלתי אפשרית לרוב החוסכים. המודל הצ'יליאני עוד ירחיק את הסיכוי למעורבות כלשהי. הכי קל יהיה לקבל אילוץ זה בגדר חובה. לכן, גם אם יש סיכוי שתתפתח יום אחד מעורבות אישית, המודל הצ'יליאני יהרוג את הסיכוי הזה.

הפתרון האולטימטיבי: הקמת תאגיד פנסיוני להשקעות ריאליות
במבנה ההשקעות של תאגיד שכזה: הקמת מערך פנסיוני וחיוב החברות המנהלות להשקיע לפחות 30% מנכסי החיסכון הפנסיוני בפרויקטים ריאליים. מדוע להפריט את נמל אילת? יש לשייך אותו לקרנות הפנסיה. מפעלי התפלה, אנרגיה סולרית ועוד… יותר ויותר פרויקטים ריאליים. יש לשער כי בכל מצב אנשים ישתו מים ואניות יעגנו בנמל! התשואה שם נחשבת לבטוחה, כך שבמודל הנוכחי לקרנות הפנסיה החדשות יש 30% מנכסיהם אגרות חוב מבטיחות תשואת מדד ו- 4.86%+,30% יושקעו בפרויקטים ריאליים. זה ימתן את הסיכון ובעיקר יוריד את החשיפה של הקרנות הללו לנכסים פיננסים עתירי סיכון.

חינוך פנסיוני:
כסנגורו של המחוקק אני יכול לכתוב כי הציבור אינו עוזר. הוא בוחר שלא לקחת חלק, אדיש, אינו נוקט יוזמה, לא מגלה ערנות בבחירתו ובהבנתו של הסיכון המתאים לפרופיל שלו. כולם עושים מה שאחרים בוחרים: "ג'מעה פנסיונית"… יש להכניס את לימודי הפנסיה כמסלול חובה בתיכון, לימוד המחייב הגשת עבודת גמר בעבור קבלת תעודת הבגרות. לצד הבחינה בתיאוריית הנהיגה תהא בחינה בתיאוריית החיסכון. מה הקשר? מי צריך קשר העיקר שילמדו! ולמי שמחפש את הקשר: לנהוג על הכביש ולנהוג בנוגע לחיסכון - שניהם מקומות אישיים בהם נדרשת אחריות רבה. ראינו מה קרה כשהחליט מי שהחליט להשקיע ביחצ"ניות המחזור: הילדים שלי הפכו ל"ירוקים"! כך ניתן בדיוק לעשות בתחום החיסכון ארוך הטווח. נושא החיסכון הפנסיוני יכול לפרק מדינה והוא בעל שיעור חשיבות גדולה.

מסקנה:
בולמוס החקיקה התזזיתית מסמן כי קיים לחץ של המחוקק, מתוך ידיעה ברורה לאן צפוי השוק הפנסיוני להגיע. לא נעשית עבודה רצינית ומעמיקה, אלא תיקוני טיוח על קיר מלא טחב! לידיעתכם, ציבור קוראיי היקר: כל עוד החסכונות הפנסיוניים שלכם הם תיקי השקעות, סיכון הוא עניין לניהול יומיומי. לא יהיה ניתן לאכוף עליכם "טעמי" השקעות. חייבת להיות דמוקרטיה בתחומי החיסכון. על מנת שלא יבואו אזרחיה של המדינה להלין על מצבם, המדינה חייבת לפעול במישור החינוכי, להסביר וללמד, לתת את כל הכלים כדי שהאזרחים יוכלו לבחור. בחירתם חייבת להיות מותאמת אישית ומרצון חופשי. כמו כן על המדינה להגדיל את אפשרויות הבחירה, להצעיר את מועד תחילת החיסכון, לטשטש את ההבדל בין חיסכון במעמד עצמאי למעמד שכיר. כך יוכל אדם שהחל לחסוך במעמד עצמאי (לבדו) מבחירתו, לתת למעסיקו להמשיך ולהפקיד לאותו החיסכון. עוד דברים רבים ניתן וראוי לעשות - עוד מאתמול!

דרישת שלום מצ'ילה, נכון לעכשיו:
החוסכים בצ'ילה, צעירים ומבוגרים, גילו שהפנסיה שלהם נעלמה היא לא מספיקה, עכשיו מתנהל קרב בצ'ילה לבטל את המודל. מתנהלות שם תביעות כנגד המדינה וקרנות הפנסיה.

סרטון הדרכה: המודל הצ'יליאני

שלכם,
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה

עוד מאמרים בנושא:

קופת גמל להשקעה

אמריקה! תקנות חדשות המאפשרות ניהול קופת גמל בניהול אישי

ביטוח סיעודי - מי בכלל צריך את זה?

חזרה לרשימת מאמרים

רן חובב מומחה למיסוי ופרישה

072-222-3335, 054-7500405

הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב
הצהרת נגישות

פרישה
יועץ פרישה
ייעוץ פרישה
פנסיה

כלכלת פרישה
החזרי מס
מדריך פנסיוני
דיני מיסים

פורום פרישה
מפת אתר
צור קשר
פאנל ניהול