פרישה וסחורות
Should retirees invest in commodities?
מנהלים כספים לפרישה ובפרישה
דבר אחד שאינו נותן לי מנוח הוא פיצוח הקוד: כיצד באמת משמרים/משקיעים את ההון לטווח ארוך בכל מצב כלכלי?, כיצד שומרים על כוח הקניה של הכסף? כיצד בוררים את ההשקעות הנכונות מתוך השפע המוצע? היכן מסתתרת הנוסחה? האם במניות? באג"ח? בשקלים? בנדל"ן? מהי השקעה ספקולטיבית? מהי השקעה סולידית? האם סיכון קשור לגיל? מהו בכלל סיכון?
מעשה שהיה: לאחרונה שיתף אותי לקוח שלי, אותו אני מלווה למעלה מעשור, בסיפור האישי הבא: בשנת 1972 הוא רכש מניות של חברת "פורד". (למען הדיוק: רכשו אותן בעבורו היות והוא הועסק בחברה וחלק משכרו הופרש לצורך רכישת מניות) זכור לו היטב כי נאמר לו שהחיסכון הזה "יוכל לשמש אותו - לכשיפרוש - לצורך רכישת דירה". הוא היה עדיין עלם צעיר כאשר הצטרף לתוכנית הרכישה החודשית.
כך נצבר סכום 1,200$ בחשבון המניות שלו. לימים הפסיק לעבוד בחברה והחליט להותיר את המניות, מתוך הבנה כי הסכום יגדל ויהיה, יום אחד, עוגן ומשקל חשוב בכספי הפרישה שיחסוך. לפני כחודש, לאחר 42 שנה בהן החזיק במניות, החליט כי הוא מבקש לממש אותן. הסכום שנחת בחשבונו בבנק היה כ- 9,000$, לאחר ניכוי מס. הוא הופתע: "מה, זה הכול? מה קרה לדירה?..."
הלכתי ובדקתי: 1,200$ בשנת 1972 הם שווי-ערך (אינפלציוני) היום ל 6,804$ כלומר ההשקעה העניקה תשואה נומינאלית של 650%. מדד ה-"דאו-ג'ונס" עמד אז על 5,443 נקודות. נכון לכתיבת המאמר הוא 16,103 נקודות = עליה של 195%. באותה התקופה בה התחיל האיש לרכוש מניות, מחיר אונקיית זהב עמד על 38$ המחיר ליום כתיבת המאמר של אונקיית זהב הוא 1,323$, כלומר תשואה נומינאלית של 3,381. מחיר הכסף אז היה 1.5$ לאונקיה. המחיר - נכון ליום כתיבת המאמר - הוא 21.72$ המהווה תשואה נומינלית של 1,314% אם נצמצם מעט את טווח הזמן: לפני עשור שנים, בשנת 2004 מדד ה-"דאו-ג'ונס" עמד על 12,329 נקודות. מחיר אונקיית זהב עמד על 409$. מחיר אונקיית כסף היה 6.6$. תשואת המדד הייתה 30%. תשואת אונקיית הזהב 223%. תשואת אונקיית כסף 227%
האם במסגרת ניהול כספים לפרישה ובפרישה יש להשקיע בסחורות? מאז שחר ההיסטוריה כסף וזהב הוכרו כבעלי ערך. ניתן לומר, דרך שעשוע, כי כאשר נברא העולם, זה שעשה את המלאכה עשה עבודה מושלמת גם בתחום הזה: הוא ברא את כמות הכסף בעולם בכמות מוגבלת (וגם את שאר המתכות היקרות!) כאילו רמז: "אל תנסו להדפיס את זה במדפסות. זאת הכמות שישנה ואתם תסתדרו". מהרגע שבו החל האדם לשלוט על כמות הכסף דרך הדפסת שטרי חוב, כאיל וקרא תיגר על סדרי עולם. מאותה העת שבה החל האדם להדפיס כסף הוא ראה במתכות היקרות אויב שווה ערך ומתחרה, שהרי בסופו של דבר ערכו של שטר נקבע על בסיס אמון. ההשקעה במתכות היקרות הפכה תנודתית מאוד. עם כל זאת ישנן סיבות רבות התומכות בהשקעה במתכות.
אחת הבעיות בבחירת מסלול השקעה במתכות היקרות היא שהן לא משלמות דיבידנד. בדרך-כלל השקעה במניות קשורה בהצפת ערך עתידי לחברה ובתשלומי דיבידנד שוטפים. בעידן שבו מתבססים על תזרים מזומנים ולא רק מתשלומי פנסיה, הדיבידנד משחק תפקיד משמעותי מאוד בהכנסה החודשית. האם זו סיבה טובה דייה כדי להוציא את הזהב/כסף כמרכיב בתיק ההשקעות בעת פרישה?
ה"אבא" של המתכות הנוצצות הוא הזהב. מטבעות המכילות זהב הופיעו בסביבות 800 לפנה"ס. בניגוד לשטרות, הזהב שמר על ערכו לאורך הדורות. אנשים רואים בו את הדרך להעברת עושר מדור לדור. הוא ייחודי בעמידותו ולא מחליד. גמישותו יכולה להוביל חום וחשמל. יש לו יישומים תעשייתיים ברפואת השיניים והאלקטרוניקה. הזהב מוכר לציבור הרחב בעיקר דרך התכשיטים. ערכו של הזהב נקבע על ידי שוק הניירות COMEX הפעיל שבעה ימים בשבוע.
המסחר מתבסס בעיקר על הערכות, כפונקציה של רגש ופחות על שיקולי היצע וביקוש. מחירי הזהב זינקו באופן דרמטי החל מסוף שנות ה-70. לאחר מכן, כמעט במשך שני עשורים המחיר נטה לעמוד במקום תוך כדי ירידת ערכו. בשנת 2000 מחיר הזהב רשם עלייה דרמטית. זו הגיעה לשיאה בשנת 2011. האם זה מלמד כי ההיסטוריה תחזור על עצמה וכי עכשיו צפויים מחירי הזהב לעמוד במקומם הנוכחי? השקעה בסחורות ובמתכות היא אחת האפשרויות להרוויח מתרחישים כלכליים קיצוניים כדוגמת אינפלציה. ככל שערכו של המטבע נחלש מתחזקות האלטרנטיבות שלו: נכסים מוחשיים, סחורות ומתכות.
הנה כמה סיבות התומכות בשילוב מתכות יקרות בתיקה השקעות בעת הפרישה ובמהלכה:
-
חששות פיננסים: כאשר המערכת הבנקאית והאמון בבנק המרכזי נתפסים כלא יציבים, במיוחד בתקופת משברים פוליטיים, המתכות נתפסות כתחליף מידי לשטרות והביקוש אליהן גובר. הן מצד הביקוש הריאלי-תעשייתי (יש הרוצים לאגור אותן במחסנים) והן מצד משקיעים.
-
אינפלציה: כאשר שיעורי התשואות בשוק המניות, האג"ח והנדל"ן הם שליליים, המשקיעים נוהרים באופן קבוע למתכות היקרות, כנכסים שומרי-ערך. המתכות היקרות נתפסות כגידור (ביטוח) מצוין כנגד מצבים אינפלציוניים. כאשר עלות המחיה עולה מחיר המתכות עולה גם הוא. בחמש שנים בהן הייתה אינפלציה: שנים כמו 1946,1974,1975,1979,2012, התשואה המצטברת הריאלית (מעל למדד/אינפלציה) הייתה 12.33% בהשוואה ל- 130% לזהב.
-
דפלציה: זו מוגדרת כתקופה המאופיינת בירידת מחירים, לרוב בשל "גיבנת חוב" עצומה. כך היה בשנת 1930-1929. במהלכה של תקופה זו מחיר הזהב נסק בעוד מחירי המוצרים והשירותים ירדו.
-
מלחמות ומשברים פוליטיים: מלחמות ומהפכים פוליטיים שולחים תמיד את המשקיעים לאגירת מתכות יקרות. הזהב אף נקרא "מצרך משבר". הנטייה של המשקיעים למצוא מחסה בנכס המקנה ביטחון. ככל שהמתח עולה, כך עולים ערכיהם של המתכות היקרות. דוגמה עדכנית היא תנועת מחירי המתכות בעת בהחרפת המשבר באיחוד האירופאי.
-
כסף או זהב? כסף, שלא כמו הזהב, הוא תנודתי יותר. הסיבה העיקרית לכך היא שהכסף נצרך תעשייתית הרבה יותר מהזהב. לכן הגורמים האינטרסנטים לוחצים תמיד את מחירו כלפי מטה הם יכולים בהחלט להשפיע על המחיר, אך הם אינם יכולים להשפיע על ההיצע. הכמות המוצעת מהפקה במכרות הולכת וקטנה ואילו הביקוש הולך וגובר. התפתחות הכלכלה בשווקים מתפתחים ומתעוררים יצרה ביקוש גדול למכשירי חשמל, למוצרים רפואיים, לסוללות ולפריטים תעשייתיים הדורשים כמויות אדירות של כסף. על כן, מחיר הכסף כרגע תלוי יותר בשימושים התעשייתיים. אך – מקדמת דנא - הוא היה מתכת בעלת ערך עוברת לסוחר.
-
חולשת מטבע רזרבה: הגמוניה כלכלית של מעצמה מושגת כאשר מדינות אחרות רוצות להחזיק במטבע שלה. נכון לעתה נתפס הדולר כ"מטבע רזרבה", כלומר מטבע שכדאי לאגור אותו בכספות. כאשר האמון זה מתערער וכאשר מדינות ואזרחים אינם רואים עוד את המטבע הרזרבי כבטוח (כפי שקרה במהלך השנים 1998 ו- 2008, עם הגירעונות הגדולים בארה"ב, הסחרור בתקציב והעלייה המתמשכת בהיצע המזומנים = QE) מתרחשת נהירה למתכות היקרות.
-
מגבלת היצע: חלק גדול מהיצע הזהב מאז 1990 הגיע מהכספות של בנקים מרכזיים. מכירה זו הואטה באופן משמעותי בשנת 2008. במקביל, חודש הכריה של זהב וכסף לאחר שהיא נמצאה בירידה מאז שנת 2000.
-
ערך פנימי: שהוא הערך הטמון בדבר לפי טבעו ומקורו: מטבע זהב יכול להיות שווה לפחות את "הערך הפנימי" שלו ויותר מזה. זאת שלא בדומה למניה, הנסחרת בגלל שהמשקיעים סומכים על צוות הניהול ועל איכות המוצרים והשירותים המסופקים. למתכות היקרות קיים תמיד ערך פנימי = שווה ערך תעשייתי. מניית "קוקה קולה" נסחרת בשל המוצרים שלה ואיכות הצוות המנהל. האם מחיר המניה הזו יכול להיות אפס? התשובה היא: כן, בהחלט. האם מחיר זהב / כסף יכול להיות אפס? לא!
-
ריבית פטורה ממס: בדרך-כלל, קצב העלייה במחיר המתכות קשור גם לרמת הביקוש. לדוגמה: אם כל אדם ירכוש לעצמו, באמצע חייו, מטבע זה בו מטבע כסף אחד, ככל שתוחלת החיים עולה, ככל שקצב גידול האוכלוסייה בעולם גדל – כך יעלה הביקוש למתכות היקרות יתר על כן: אם האיש שילם מחיר מסוים ולאחר עשרים שנה מחיר המטבעות יעמוד על פי חמש מהערך שבהן נקנו, אין כל מס רווח הון על המכירה של המטבע.
לסיכום:
ככל שאני מתעמק יותר בנושא ניהול ההשקעות, אני מבין כי אין נוסחה מנצחת אחת: יש הגורסים כי בניתוח טכני יוכלו למצוא את הפתרון, יש מי שטוענים שהפתרון הוא בהשקעות ערך, יהיו שיאמרו כי במסחר היומי ועוד. בני האנוש שונים זה מזה גם בתחום ההשקעות. השקעות הן מס על אורך החיים שבו מושקעים מחשבות, ניסוי, הפקת לקחים ויישום. אין בהכרח נוסחה אחת נכונה. לא כל אירוע חוזר על עצמו, פעם אחר פעם, באופן מחזורי. היה זה הרמב"ם שהבין זאת כבר לפני מאות שנים: הוא רמז כי בעבר, כמו בעתיד, באירועים דומים ובכל תרחיש כלכלי תהינה סביבות אחרות של תמהיל השקעות מנצח.
המפתח נמצא בגיוון התיק במסלולים שונים ובהתאמת התמהיל למציאות הכלכלית הצפויה ראוי שחלק מהמסלולים יהיה במתכות היקרות. אפיק זה אכן אינו משלם דיבידנד, אך הוא מהווה מזור בתנאי כלכלה קיצוניים כמו דפלציה או אינפלציה. ככל שהמתח הכלכלי עולה וככל שהחובות של המדינות תופחים, ראוי שחלק זה של התיק יגדל בהתאמה. יש גם מקום להחזקה ממשית - פיזית, למרות שהתנודתיות בתחום היא גדולה. ראוי שהשקעה במתכות היקרות תהיה חלק מהפורטפוליו של המשקיעים – אחת כמה וכמה על רקע התרחישים הכלכליים העתידיים.
הרצאה: פרישה וניהול סיכונים וסחורות
© רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
הכותב הוא בעל רישיון בייעוץ מס רישיון פנסיוני ורישיון בניהול תיקי השקעות. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא, וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד, ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
קרדיט תמונות:
ponsulak
http://www.freedigitalphotos.net