האבולוציה של התעסוקה
פרישה שלא מרצון
במהלך העשור האחרון, בפרסומי מאמרי, הקפדתי וכתבתי כי "מה שהיה הוא לא מה שיהיה". טענתי שדור ההורים מתקשה להבין את גישתם של הילדים שלא לעמוד על רגליהם לבד. בעבר הייתי קול בודד. היו אף מי שאמרו שאיני רואה נכונה את המציאות וכי מדובר בדור של מפונקים, היום, בכל אתר ואתר, הסוגיה הזו מעסיקה את ליבה של החברה.
נראה לי שהבחירות האחרונות לא היו אירוע דמוקרטי בלבד, אלא שמתוך הקלפי יצאה צעקה חברתית: דור שלם קורא לעזרה, מחפש משיח. המשאב החשוב ביותר לחברה שחפצה חיים הינו המשאב החברתי. אנשים שותפים למפעל (המדינה) מרגישים רצויים, מרגישים שייכות ומרגישים שיש ביכולתם לאפשר לעצמם חיים מכובדים. כששכנינו המצרים צעדו לכיכר תחריר, הישראלים נתנו עוד צ'אנס לקלפי. נדמה שאם הצעקה הזו לא תישמע, כיכר דיזנגוף תהפוך לכיכר תחריר... עד שזה יקרה, בכל מקום, מעל כל בימה ובכל הזדמנות שניתנת לי, אני מסביר כי חייב להתרחש כאן שינוי.
בינתיים, מי שלא ישכיל ויבין כי השתנה כאן משהו, לא יהיה מודע לכך שהדרך לפרישה בכבוד אינה תלויה רק בהתמדה לחיסכון. החיסכון הוא תוצר לוואי של הכנסה פנויה. כדי שתהיה הכנסה פנויה חייבת להיות, קודם-כל, הכנסה. רבים נמצאים במצב שבו, לאחר שלמדו, עשו את כל המסלול שהובטח להם שיכשיר אותם לחיים. ושיאפשר להם עבודה מכובדת - הנה פתאום, באמצע החיים, מישהו אומר להם "תודה" והם מפוטרים... סיטואציה כזו תופסת אותם, בדרך כלל, ללא הכנה וללא הודעה מראש. יש ביכולתה אפילו לכבות ליבו של אדם אם לא יבינו וישכילו, ויכינו עצמם לכל התרחישים.
מי מכם שמחפש לפרוש בכבוד חייב להבין את הרמזים. שוק העבודה השתנה. הנה לכם כמה עצות בכמה תחומים הקשורים לניהול הקריירה והחיסכון. אציע לכם איך להתכונן ולהכשיר את הקרקע לקראת פרישה מבוססת ומכובדת.
"אינפלציה אקדמאית":
באוניברסיטאות ובמכללות בארץ רשומים כ- 300,000 אלף סטודנטים בשנה. יותר מ- 80% מהם נרשמים ללימודי תואר ראשון. האם המשק מייצר משרות בקצב הזה? התשובה היא: לא! נכון שחלום חייך הוא להיות כלכלן וזה בסדר גמור. לא מוותרים על חלומות, אך נדרשת כאן חשיבה והחלטה מה ללמוד, לפני שניגשים "לזרוק כסף" באקדמיה. יש לראות זאת כהשקעה, שהרי אף אחד לא רוצה להשקיע 4 שנים מחייו ומאות אלפי שקלים רק כדי לגלות שהוא עומד בתור בלשכת העבודה. גם לסוגי המקצועות הדרושים יש מחזוריות: פעם זה היה בתחומי ניהול העסקים, היום זה יכול להיות בתחומים אחרים. הצעתי היא: צאו, השקיעו במחקר ובבדיקה מה צפוי כאן ומצאו את "חלקת האלוהים" שלכם, שבה תתמחו.
מקצוע בשילוב תואר:
אל הלומדים לתואר ראשון, מהיום הראשון כבר עסוקים בבדיקה איך עושים את התואר השני... זה נראה הפתרון הבטוח כי ההנחה היא שימצאו לעצמם מקום עבודה מכובד כאשר הם מצוידים בתואר שני. התואר ההוא מכשיר להעשרת הידע אך אין הוא ערובה ליציבות בקריירה. אני ממליץ על שילוב לימודים לתואר ולמידת מקצוע במקביל. לימודים אקדמאים חשובים להרחבת הידע, לימודי תעודה הם מפתח לפרנסה. ישנם מאות סוגי הסמכות של לימודי תעודה, אותם ניתן לשלב בלימודי התואר כדי להבטיח יכולת השתכרות מוגברת. במקרה של פיטורים, לימודי התעודה יהיו קרש קפיצה לעצמאות כלכלית.
"כיפת ברזל" - קרן חירום:
כאשר אנו עובדים אנו נוטים לחיות את היומיום. התרחיש בו אנו ללא תעסוקה אפילו לא נמצא בתת מודע שלנו. מומלץ כי יתרת החובות שלנו צריכה להיות מגובה ביתרת החסכונות, לצרכי איזון ביום סגריר. זה אומר שקרנות ההשתלמות של שני בני הזוג, שהם החיסכון ההוני היחידי שנותר, יהוו גיבוי ליתרת החובות. במקרים בהם הכול כשורה ואנו פורעים את יתרות החובות, יישארו הקרנות כיתרות עודפים כמו עזרה לילדים או לרכישת נכסים. אך במקרה שבו תהיה תקופה של הפסקת עבודה, הקרנות תהיינה חלק ממקורות הרזרבה שלנו כדי לגשר ולעבור את התקופה באיזון כספי.
קופה קטנה - מטרה גדולה:
לרוב, לצד החיסכון הפנסיוני = קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, ישנה הפרשה נוספת לקופות גמל. לרוב מדובר בהפרשה נמוכה יחסית להפרשות העיקריות. אלה הן הקופות שניתן לקחת בגינן סיכון בהשקעת כל הכספים לטווח חיסכון ארוך באפיק המניות. מה שלא תיתן ההפקדה תעשה התשואה. ככל שהכספים מיועדים לשימוש בטווח ארוך יותר, כך נוכל להגדיל את הסכום בעזרת לקיחת הסיכון לתשואה גבוהה יותר.
"פרישה מרצון":
אירוע שהתרחש כמה פעמים: פגשתי מספר פורשים שהגיעו אלי לייעוץ. כאשר ביקשו את דעתי בכיוון תעסוקתי עתידי, הצעתי להם לפנות למעסיק שזה עתה פיטר אותם ולהציע לו את שירותיהם כ- FreeLancer. במקרים לא מעטים המעסיק השיב בחיוב. זה נתן להם את הפתח ליציאה לעצמאות, את היכולת ליצור הכנסה והחשוב מכל: אפשר לקיחת פסק-זמן למחשבה אם ברצונם להגביר את הפעילות כעצמאים או לחפש לעצמם קריירה חדשה.
פרישה מרצון – הסבה מרצון:
יש כאלה שיקראו לזה "פאוזה"... או בעברית פשוטה: רגע, חושבים! אדם לא נולד מהנדס, הוא לומד להיות כזה. אז מי קבע שמהנדס לא יכול להפוך לקונדיטור מוכשר? אם נקלעתם למצב של פיטורים, אחת האפשרויות שתוכלו לשקול ברצינות היא הסבה מקצועית. ישנם מאות קורסים שניתן ללמוד בהם, לזכות בתעודה ולצאת לדרך חדשה. רגע לפני שאתם מסתערים על שינוי או הסבה, הקדישו מאמץ ועשו מחקר קטן על מקצועות החסרים בשוק, מקצועות הדורשים לימודי תעודה. יש כאלה!.
עוזרים לכם לפרוש כנפיים:
שמירת הזכות לדמי אבטלה למובטל שפתח עסק עצמאי: מי שהתחיל לקבל דמי אבטלה והחליט לפתוח עסק עצמאי לפני שניצל את מלוא תקופת הזכאות שלו לדמי האבטלה, זכותו לדמי אבטלה תישמר, אם העסק שפתח כשל ונסגר בתוך 24 חודשים.
מי שיתבייש יתייבש:
טיפוח הקשרים החברתיים במדיית האינטרנט עשוי להיות מתורגם למציאת מקום עבודה או לשיווק עסק חדש. לעיתים ישנה תחושת אי-נוחות בשיתוף ומתן פומביות לקהילת החברים שלנו על פיטורים ועל חיפוש מקור פרנסה. אי הנוחות והחששות אין להם מקום ועשיית שימוש בכל המקורות הללו (LinkedIn, Plaxo, Facebook, Twitter) ודומיהם יכולה בהחלט לסייע במציאת מקום עבודה. המדיה האינטרנטית הפכה – בפועל - להסתדרות אינטרנטית לחברים בה.
גיוון – לא רק בתחום ההשקעות:
גיוון הוא לא רק להשקעות. הוא נוגע גם ליצירת הכנסות. אם יש לכם דרכים נוספות להרוויח כסף, כישרון או תחביב "מהצד", תהיו במצב הרבה יותר טוב כאשר תיקלעו למצב של פיטורים. תוכלו לצבור ניסיון וקהל מעריצים וברצונכם אף יהפוך הידע הזה לעסק. פגשתי בחור בגיל 40+ שתחביבו היה צביעת קירות בבתים. לאחר שפוטר ממקום עבודתו הפך את התחביב למקור פרנסה, בצביעה אומנותית של בתים ומשרדים.
כן, אני יודע: הרבה יותר קל לכתוב, אולם קחו רגע וחשבו כמה השתנה המצב. פעם היה כאן כוח לעובדים והדברים היו מוגדרים. פעם אדם שהיה משקיע שנות לימוד לתואר ראשון, עתידו הכלכלי ועתיד משפחתו היו מובטחים. פעם היו יודעים מראש כמה חוסכים וכמה בדיוק מקבלים. הזמנים אחרים. התנאים השתנו. אנחנו חייבים להבין, להפנים ולהסתגל לתנאים החדשים.
למיטב הבנתי, החומר הגמיש הוא החומר הכי חזק בעולם.
רן חובב
מומחה למיסוי ולפרישה