הריבית שמתחת לפנס
אג"ח לא מדורגות: 7%, 8%...
קל יותר להרוויח כסף מעבודה מאשר לדעת כיצד להשקיע אותו. עד ליום הפרישה תזרים המזומנים מגיע בעיקר מהמשכורות. המנגנון פועל בפשטות: עובדים ומקבלים שכר. כך עוברות להן השנים שבמהלכן לא נעשה ניסיון לגרום לכסף לעבוד בשבילנו...
קיים ביטוי מקובל: "אני רוצה שהכסף יעבוד בשבילי!", לצערי, עד כה לא ראיתי כסף ששולח קורות חיים לחברת הייטק... מאחורי הביטוי הזה מסתתר עולם שלם של מונחים ומושגים שחלקם מורכב מאד. הראשון בהם הוא להפוך מילים למעשים - ולגרום לכך שהכסף יתחיל לעבוד!.
עולם ניהול הסיכונים וניהול ההשקעות הינו מרתק. כך גם עולם המיסים. ככל שמעמיקים בהם יותר, ככל שלומדים יותר, ניתן לגרום לכסף להתחיל לעבוד – ואף לגרוף רווחים.
האויב הגדול בעת פרישה: האינפלציה. האינפלציה היא אתגר משמעותי ומשמשת כנקודת מוצא בכל ניהול כספי פרישה. לדוגמא: באינפלציה של 3% בממוצע שנתי, בתוך עשר שנים השקל - וכוח הקניה שלו- איבד 30% משוויו לפני עשור. העלייה בתוחלת החיים גורמת לכך שהמשמעות של הדבקת קצב האינפלציה בניהול הכספים היא הכרחית. יש להוסיף לזה, כמובן, את השאיפה להגדיל את התשואה מעבר לקצב האינפלציה: כך שנוכל לא רק לשמור על ערכו של הכסף, אלא גם לחיות מהפירות (שהם הריבית מעבר לאינפלציה).
לדוגמה: כאשר האזרח מפקיד את כספו בבנק, בתוכנית חיסכון צמודה למדד, הבנק רוכש בעצמו אגרות חוב בבורסה לאותה התקופה. הרווח של הבנק הוא ההפרש בין הריבית שייתן ללקוח ובין הריבית הנקובה באגרת החוב. אם, למשל, רכש הבנק אגרת חוב בתשואה בת 4%, החוסך יקבל מן הבנק 2%. המרווח הזה = 2%, הוא הרווח שנותר לבנק. ברוב המקרים ניתן להרוויח את ההפרש הזה לבד, דרך רכישה ישירה בשוק ההון.
מאמר זה יטיל אור על אפיק השקעה שדווקא בעת הזו, כאשר הריבית במשק נמוכה, יכול - בהתנהלות חכמה ומושכלת ותוך ניהול נבון של הסיכונים בהון המשפחתי - לגרום לכסף לעבוד ואף לעבוד טוב יותר.
אג"ח בקלי קלות: מושגים בסיסיים:
-
אגרת חוב נולדת (מונפקת) במחיר 100 אגורות.
-
אגרת חוב: תעודת התחייבות לתשלום חוב. סוג של הלוואה סחירה, כלומר: בניגוד להלוואה "רגילה" בבנק – את האג"ח ניתן למכור ולקנות.
-
מנפיק איגרת החוב מקבל סכום כסף מרוכש האיגרת ומתחייב להחזירו בתום המועדים לפדיון.
-
המועדים לפדיון הם התאריכים בהם ייפדו כל תשלומי הקרן: מזומן הקרן (הסכום שבו נרכשה) והריבית.
-
ריבית (קופון): אותה מנפיק האג"ח מתחייב לשלם לבעל האג"ח. הריבית יכולה להיות משולמת אחת לשנה, בכל רבעון או מספר פעמים בשנה.
סוגים של אגרות חוב: (המאמר הזה יתמקד באגרות החוב הקונצרניות).
-
אגרות חוב ממשלתיות
-
אגרות חוב קונצרניות
-
אגרות חוב מוניציפליות
קיימים גם כמה תתי-סוגים של אגרות חוב קונצרניות:
-
"מדדיות" בהם הקרן מוצמדת לקצב האינפלציה כך שאם קיימת הערכה לעלייה בקצב האינפלציה המשקיעים רוכשים אגרת חוב צמודה למדד.
-
אגרות חוב "שקליות" שבהן שיעור הריבית קבוע לכל אורך חיי איגרת החוב. המשקיעים יעדיפו לרכוש אותן במקרה שישנן הערכות לירידת הריבית.
-
אג"ח קונצרטיות בריבית משתנה: בדרך כלל נקבעת הריבית לפי מדד כלשהו (לדוגמא: 3%) מעל ריבית בנק ישראל. בכל רבעון הריבית של האג"ח משתנה בהתאם לתנאי הריבית במשק. כך, אם קיימות ציפייה לעליית שיעור הריבית, יעדיפו המשקיעים לרכוש אג"ח בריבית משתנה.
לרוב הריבית באגרות חוב קונצרטיות תהיה גבוהה יותר מזו המוצעת באגרות החוב הממשלתיות. מאידך, יתכן שהסיכון הטמון באג"ח קונצרנית יהיה גבוה יותר מזה שבממשלתית. המשקיעים מחויבים לשקול את הסיכון בתנאי הכלכלה, המשפיע ישירות על מחיר הריבית באגרות חוב של המדינה. הוא זה שמשפיע על היחס שבין תוספת הסיכון לתוספת על התשואה.
► מח"מ = משך חיים ממוצע: לכל אג"ח ישנו היום שבו היא "נולדת" וכבר אז נקבע יום
"מותה". בבחירת המח"מ, ככל שמשך החיים של האג"ח ארוך יותר, היא תחשב למסוכנת
יותר. המח"מ מבטא את הרגישות של מחיר האג"ח לשינוי בסביבת הריבית והתשואות.
אם הכוונה היא להחזיק את ההשקעה לתקופה קצרה, יהיה נכון לבחור אג"ח בעלת מח"מ
קצר. זאת על מנת להקטין את התנודתיות והסיכון שבהשקעה, רצוי לזכור כי השפעת
המח"מ היא בשני מישורים: בירידת מחיר האג"ח אך גם בעלייתו. הכל בכפוף למציאות
האינפלציה והריבית.
►היבטי מיסוי: אגרות חוב שקליות: המס החל על רווחי הון ועל ריבית בגינן מסתכם ב-
15% צמודים למדד. שיעור מס רווח ההון- 25%. ניתנת האפשרות לקיזוז רווחים והפסדים.
►רמת הסיכון: "ליגות של אג"ח" הדרוג של האג"ח הוא ה"ליגה" שבה משחקת האיגרת –
כמו בכדורגל: ככל שהקבוצה חזקה יותר היא תשחק בליגה גבוהה יותר ומקצוענית יותר.
כדי לאפשר למשקיעים לקבל מידע על הסיכון המגולם באגרות החוב ישנן חברות הנקראות
"חברות דירוג". ייעודן הוא לתת למשקיע אומדן סביר אודות הסיכון של אגרת החוב.
בישראל פועלות שתי חברות שהן המדרגות הרשמיות: "מעלות" ו"מדרוג". אחת הסיבות
שבעטיין החברות המנפיקות אג"ח נזקקות לשירותים של החברות המדרגות היא קבלת
הכשר, אתו הן יכולות לפנות למשקיעים. ככל שהדרוג גבוה יותר, סביר להניח כי יקל על
החברה למכור את אגרות החוב שלה.
הדירוג מחולק לפי "ליגות" מהגבוהה ביותר למסוכנת ביותר:
ליגות ה- A:
-
AAA- אג"ח המדורג בדירוג “Triple A”. רמת הסיכון הגלומה בו היא הנמוכה ביותר,
כלומר הסיכוי שהמנפיק יעמוד בהתחייבויותיו הן גבוהות ביותר. סביר שאפילו
שינויים בתנאים הכלכליים (בעיקר במאקרו) לא ישפיעו על יכולת הפירעון שלו.
-
AA- יכולת פירעון טובה מאוד. יכול להיות מצב בו יכולת הפירעון תהיה מושפעת
מהתנאים הכלכליים ותנאי המאקרו, אך עדיין יכולתו של המנפיק לפרוע ולעמוד
בהתחייבויותיו גבוהה מאוד.
-
A- יכולת של מנפיק האג"ח טובה. הרגישות לשינויים כלכליים - מאקרו גבוהה
ליגות ה- B:
-
BBB- יכולתו של המנפיק לעמוד בהתחייבויותיו היא סבירה והיא מושפעת מתנאים
הכלכליים המשתנים.
-
BB- יכולתו של מנפיק אגרות החוב אינה גבוהה והיא מושפעת באופן מהותי מתנאי
הכלכלה
-
B- יכולת פירעון נמוכה ואף מתחת לממוצע. היא רגישה ביותר לשינויים כלכליים
ליגות ה- C:
-
CCC- סביר להניח כי מנפיק האג"ח לא יעמוד בהתחייבות
-
CC- סבירות גבוהה של אי עמידה בפירעון
-
C- מנפיק האג"ח עומד לפני מצב של חדלות פירעון
ליגת ה- D:
-
D- המנפיק לא יפרע את תשלומי האג"ח.
→ אסור לשכוח שדרוג שניתן לחברה בהנפקת האג"ח אינו מחייב. ייתכן בהחלט שחברה
שניתן לה דירוג גבוה תיקלע למצב של חדלות פירעון או חוסר עמידה בתנאי התשלום.
השוק ידע מקרים בהם חברות קבלו דירוג גבוה ולאחר מכן נקלעו להסדרי חוב או פשיטות
רגל. לכן רצוי לקחת את הדירוגים האלה ב"עירבון מוגבל". ואין הם מעידים על חוסנה
הכלכלי של חברה.
→ חברות הדירוג הללו אכן מעניקות אינדיקציה למשקיעים, אך יתר על כן: מעניקות כיסוי
ביטוחי לחברות. (בשפתנו:"כסת"ח"...) במקרה שבעתיד יהיה מי שיטען כי החברה לא
ביצעה גילוי נאות על מצבה היא תוכל להציג את הדרוג כאסמכתא להתנהלותה. בפועל,
הדרך היחידה שיכולה לתת אינדיקציה על מצבה של חברה הוא למידתה על ידי המשקיע.
אין לכך כל תחליף.
קבוצת ה"אנדרדוג": ישנן חברות המחליטות לוותר בכלל על הדירוג של החברות המדרגות. יש לכך מספר רב של סיבות. המרכזיות הן:
-
ייתכן והחברה ביקשה דירוג וקבלה דירוג נמוך מידי לטעמה ולכן בחרה שלא לפרסם אותו
-
מצב שבו החברה לא פנתה כלל לקבל דירוג - היות והיא ידעה מראש כי מצבה יעניק לה דירוג נמוך
-
מצב שבו החברה ידעה כי אם תפנה לבקשת דירוג תקבל דרוג גבוה, מאחר והיא נהנית ממוניטין רב שנים. המשקיעים הרוכשים את אגרות החוב שלה מכירים היטב את פועלה ולכן בחרה לחסוך את עלויות הדירוג.
ישנן חברות טובות הבוחרות מסיבותיהן שלהן להנפיק את האג"ח ללא דירוג. לעתים קרובות חברות אלה תנפקנה ותסכמנה לשלם ריבית גבוהה יותר למשקיעים.
תיקי דיבידנד: אחת האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים המחפשים את האפשרות לנהל סכומי כסף וליצור תזרימי מזומנים, מלבד רכישת אג"ח, היא ניהול תיקי דיבידנד (לחצו על הלינק לקריאת המאמר). כך יוצרים תזרים מזומנים שוטף המתווסף להכנסתו של הפורש.
כמו תמיד, סיכון הוא גם סיכוי! בחשיבה גמישה ולא תבניתית ניתן למצוא חברות שבחרו להנפיק אגרות חוב לא מדורגות הן בעלות איתנות פיננסית המוכחת במשך שנים ארוכות, תזרים המזומנים שלהן חזק מאוד ויש להן הנהלה יציבה שידעת לנתב היטב את עסקי החברה. הן גם משלמות ריבית נאה.
הכול מתחיל ומסתיים בניהול הסיכון, בלמידה מעמיקה של המשקיעים שיכולה להוביל אותם לתוצאות חיוביות. הן תוכלנה לחולל שינוי של ממש ביכולת שלהם לנהל את כספם ולנפק לעצמם תשואות מכובדות. המשקיע חייב לזכור כי רכישה ללא למידה היא לקיחת סיכון. על המשקיע לסגל לעצמו - או דרך בא כוחו בניהול ההון - יכולות למידה ומעקב בלתי מתפשרות. מי שירכוש אג"ח רק על סמך המלצה כמוהו כמי ששם את כספו על קרן הצבי. על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו.
כתבתי פעם: "ידע הוא הריבית הטובה ביותר שאדם יכול לקבל על כספו "זה משפט תקף יותר מתמיד.
יש לי את המקצוע הטוב ביותר בעולם
© רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה
הכותב בעל רישיון בייעוץ מס רישיון פנסיוני ורישיון בניהול תיקי השקעות. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא, וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב אינו אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ואינו מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
התמונה באדיבות [[Stoonn]]
http://www.freedigitalphotos.net