מענקי שכר
פדיון ימי חופשה והפרשי שכר
סוגיות במיסוי ופרישה
מקור המילה "מענק" הוא מהשורש "ע.נ.ק" אך לא כל המענקים הם בהכרח גדולים וענקיים: זה עניין יחסי... יהיו מענקים שיהיו גדולים וענקיים ויהיו מענקים שיהיו בגדר "גמדיים". כך או כך, גדול או קטן, מענק מרמז לרוב על אירוע חיובי בתחום ההכנסה הכספית: אירוע שעמלנו בעבורו רבות.
הנה מגיע הרגע המיוחל. הנה ובעוד רגע המענק נוחת בחשבוננו... אך כאן נחוצות כמה מילות הסבר: איך מתוך המענק שנקבל, נצליח להשאיר סכום גדול יותר בחשבון שלנו. (כמו הבדיחה הישנה: "ברוטו - נטו, מה זה משנה?... אותי מעניין כמה נישאר לי ביד!")
ההסבר ייכלל במאמר שלפניכם, העוסק במענקי שכר למיניהם, כמו:
-
אירוע בגינו יש זכאות לקבלת הפרשי שכר מהעבר, גם אם המערכת / המעסיק הגיעו למסקנה על זכאות להפרש כזה.
-
אם לאחר בוררות משפטית נתנה הכרעה לטובת העובד כי על המעסיק / קרן הפנסיה / משלם הקצבה לשלם סכומים רטרואקטיביים לסוגיהם.
מענק שכר (פירותי) מענק פיצויים (הוני): בעת פרישה או בניתוק יחסי עובד-מעביד מכל סיבה: אם מפסיקת בית המשפט, אם עזיבה מרצון או שלא מרצון - לכל סכום יש שם ומעמד. המענקים נחלקים לשתי קבוצות מענקי שכר:
-
הקבוצה הראשונה: היא הסכומים שצמחו מתוך זכאות כעובדים ביחסי עובד-מעביד. אלה הם כל יתרות השכר, ימי הבראה ובונוס. בתהליך גמר חשבון סכומים אלו מסווגים כהכנסה פירותית - הווה אומר הכנסה ממשכורת לכל דבר.
-
הקבוצה השנייה: מורכבת ממענקים בגין תשלום שהוא פיצוי חד פעמי (שהוא תוצאה ישירה של ניתוק יחסי עובד-מעביד, או בגין פסיקה שעמדה לזכות העובד לקבל פיצוי מהמעסיק). מענקים אלו מסווגים כמענקים הוניים מלשון הון (ולא פירות) וחלה עליהם חובת חיוב המס בכפוף למיסוי מענק הוני.
שכיר מחויב בכפוף לבסיס מזומן: קביעת המועד לקבלת ההכנסה יכולה להביא לחיסכון ניכר בתשלומי מס הכנסה והביטוח הלאומי. מועד הדיווח וחבות המס נוצרים ביום קבלת התשלומים בפועל (בסיס מזומן). פסק דין שחייב את המעסיק לשלם הפרשי שכר אינו מחייב את העובד לשלם מס על התשלומים, אלא ביום שבו הסכומים מתקבלים בפועל. לעיתים דחייה בתקבול יכולה להקל בתשלומי המס, כמו בשנים בהן צפויים שיעורי מס ההכנסה לרדת או שנים שבהן צפויים עדכוני תקרות פטור, כדוגמת תקרת הפטור לפיצויים.
מיסוי: מיסוי מענקים הוניים יהיה בכפוף לתקרת הפטור לפיצויים. היו אף מקרים בהם מענק פרישה הוכר כמענק הון המחויב בשיעור מס רווח הון בלבד. מענקי השכר הם, כאמור, כל סוגי התשלומים כדוגמת פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, הפרשי שכר, הפרשי קצבה ומשכורת 13.
תכנון מס מענקי שכר: במקרים בהם הפורש מנתק יחסי עובד-מעביד לקראת סופה של שנת המס, הוא יוכל לתכנן את צעדיו בכך שיבקש לדחות את תשלום פדיון ימי החופשה לשנת המס הבאה - בה ההכנסות שלו צפויות לרדת בשל הפסקת עבודתו (או בשל כל סיבה אחרת, בה הוא מעריך כי הכנסותיו הצפויות תהיינה נמוכות יותר.) כך ניתן לחסוך בהליך הפרישה את בקשת הפריסה לאחור או לחלופין לא להזדקק ל-6 שנות פריסה לאחור.
קיזוז הפסדים עסקיים: באותה השנה כנגד תשלומי שכר: סעיף 28(א) קובע, כי הפסד שהיה לאדם בעסק או במשלח-יד, ניתן לקזזו כנגד סך כל הכנסתו החייבת של אותו אדם מכל מקור אחר, באותה שנת-מס, לרבות רווח-הון או שבח מקרקעין באותה שנת-מס.
פריסה לאחור: במידה והעובד קיבל סכומים של הפרשי שכר/קצבה, עומדת לזכותו האפשרות לביצוע פריסת מס, בהתאם לסעיף בפקודת מס ההכנסה 8(ג). פקודת מס ההכנסה מקנה את האפשרות לפריסת סכומים שנתנו כפדיון ימי חופשה ל- 6 שנים לאחור. ההכנסה תיוחס, בשיעורים שווים, לשנות המס שבפריסה. לעניין שיעור המס והמקדמה, יראו הכנסה זו כהכנסתו הראשונה של הנישום באותה שנה. באם באחת משנות הפריסה היו פטורים שהיה זכאי להם העובד (כדוגמת פטור ממס 9(5)) , יוכל העובד לנצל את תקרות הפטור שלא ניצל כנגד פריסת פדיון ימי החופשה לאחור. אותו הדין תופס גם לעניין נקודות זיכוי שהפורש לא ניצל ושאותן יוכל לתבוע כנגד פריסת פדיון ימי החופשה לאחור.
בית המשפט – פסיקת סכומים לטובת העובד: במקרים בהם נפסקים סכומים לטובת העובדים, יש חשיבות מכרעת לאבחנה בין הסכומים השונים וייחוסם לקטגוריות הפיצוי השונות.
לדוגמא: נפסקו לטובת העובד 100,000 ₪. מהם 20,000 ₪ ע"ח פיצויים המגיעים לו. 40,000 ₪ ע"ח ימי חופשה, 20,000 ₪ בשל עוגמת נפש, 10,000 ₪ הצמדה ו-10,000 ₪ ריבית. השקל הוא אותו השקל אך סוגיות המס הן נפרדות ושונות. 20,000 ₪ שעל חשבון פיצויים מחויבים במס, בכפוף לתקרת הפטור. לחלופין יוכל העובד - מבחירתו שלו - לבקש על הסכומים רצף זכויות ובכך לדחות את עיתוי תשלום המס. לעומת זאת, בפיצוי בעבור עוגמת נפש המצב שונה: בהלכת פסיקות בתי המשפט (בפסק הדין דוידוביץ אברהם ואחרים נגד פקיד שומה נתניה) נקבע כי פיצויים בגין עוגמת נפש אינם חייבים במס. גם דין הפיצוי 10,000 ₪, על חשבון הריבית הוא אחר: (בהלכת פסק הדין ע"מ 1221/04 יעקב חיננזון נ' פשמ"ג) שם אנו למדים כי סכום המיוחס גם לריבית הינו פטור ממס.
"קדימה/אחורה": יש ללחוץ על הקישור (Link) לקבלת הטופס לפריסה
כיצד מבצעים פריסה: על פדיון ימי חופשה והפרשי שכר: לפי 8(ג) לפקודת מס ההכנסה, ניתן לפרוס פדיון ימי חופשה עד לשש שנים לאחור מיום הפרישה מהעבודה. במעמד הבקשה ובעת מילוי הטופס אצל פקיד השומה, יש לעדכן או לצרף נספח בכתב באם ישנן הטבות מס שמבקשים להביא בחשבון. לדוגמה: פטורים ממס דוגמת 9(5) שלא נוצלו עד לתקרה המותרת בפקודת מס הכנסה, הפקדות המזכות במס או המנכות ממס שלא נוצלו, יתרות הפסד הניתנות לקיזוז, נקודות זיכוי שלא נוצלו: כל אלה יש ביכולתם לגרום להפחתה משמעותית בשיעור המס.
מבקש הפריסה בגין ימי החופשה ימלא טופס 116ג.
-
בסעיף א' ימלא את פרטיו האישיים.
-
בסעיף ב' ימלא את סוג ההכנסה המיועדת לפריסה.
-
בסעיף ג' המבקש פריסת ימי חופשה או הפרשי שכר יסמן "פריסה לאחור". שנת הפריסה היא השנה הראשונה שבה התקבלו הסכומים ולאחר מכן שנות המס הבאים לאחריה עד ל-6 שנות פריסה.
-
בעמודת הכנסה הנוספת על מבקש הפריסה לציין את סך ההכנסות שהיו לו בגין משכורות (לצרף טפסי 106) או כל הכנסה אחרת שהיא הכנסת מעבודה/עסק.
יהיה נכון ומועיל אם מבקש הפריסה יצרף נספח לבקשה ובו יעלה נקודות חשובות כגון פטור ממס שלא נוצל באחת מהשנים, נקודות זיכוי שיוכל לנצל מעבר לנקודות הרגילות המגיעות (גבר 2.25 אישה 2.75), זיכויים שיכל לתבוע ולא תבע כגון הוכחת תרומות, שכר טרחה ששילם לאנשי מקצוע בייצוגו. לכל אלה יש לצרף מסמכים מקוריים.
לאחר שהפריסה בוצעה יש להעביר אותה למעסיק. יהיו מקרים בהם המעסיק ינכה מס מקסימלי מראש. בכפוף להוראת פקיד השומה הוא יחזיר את המס שניכה ביתר (באם הפעולה מבוצעת באותה שנת המס בה שילם המעסיק וניכה מס ביתר). יהיו מעסיקים שיקצבו לעובד פרק זמן להשלים את הטיפול מול הרשויות וינכו את המס בכפוף לאישור פקיד השומה.
הביטוח הלאומי: פדיון ימי החופשה אינו חייב בדמי ביטוח לאומי, אלא אך ורק בדמי ביטוח בריאות. המעסיק ינכה משכרו של העובד השכיר דמי ביטוח בריאות לפי הנוסחה הבאה: מחלק השכר שעד 5,453 ש"ח (החל ב- 01.01.2014), שהוא 60% מהשכר הממוצע, ינכה המעביד % 3.10 (החל ב- 01.01.1995) ומחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ינכה המעביד % 5.00 (החל ב- 01.01.2006).
כמו האמרה הנפוצה: "נותנים לך? תיקח!" פשוטו כמשמעו: המדינה דווקא מעוניינת לעזור לאזרחיה לחסוך בתשלומי מס ומעניקה להם מרחב תמרון של ניצול הטבות. יתרה מזו: היא מתירה לאזרחיה להתייעץ עם אנשי מקצוע. היא אף מכירה בתשלום ליועץ כהוצאה המנוכה מסכום אותו קיבל העובד!
כל שנשאר הוא לאחל לכם הצלחה.
הרצאה: מענקי שכר
מאמר זה מוקדש לידידיי בערוץ ראשון. אלה שתעדו את ההיסטוריה בתמונות. עכשיו עתידם אינו ברור. אני מקווה כי המדינה תדע לשמר את הנכס היקר שלה: השידור הציבורי.
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
© רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה
קרדיט תמונות:
http://www.freedigitalphotos.net
digitalart