הכספומט המשפחתי
אימא, אבא, סבתא וסבא: איך הגענו עד הלום?
הקטע הבא פורסם לאחרונה באינטרנט ונהפך ל"וויראלי":
המשיבון של סבא וסבתא:
"בוקר טוב.......... כרגע אנחנו לא בבית, אנא השאירו הודעתכם אחרי הישמע הצליל בי..........פ!
אם אתם אחד הילדים שלנו הקישו מספר 1 ואחר כך מספר, מ- 1 עד 5, כדי לדעת מי מתקשר.
אם אתם צריכים שנישאר עם הילדים הקישו 2.
אם אתם צריכים לקחת את המכונית שלנו הקישו 3.
אם אתם צריכים שנכבס ונגהץ את הבגדים שלכם הקישו 4.
אם אתם רוצים שהנכדים יישנו אצלנו הערב הקישו 5.
אם אתם רוצים שנאסוף את הילדים מהבית ספר הקישו 6.
אם אתם רוצים שנכין ארוחה לשבת או שנישלח לכם אותה הקישו 7.
אם אתם רוצים לבוא לאכול אצלנו הקישו 8.
אם אתם צריכים כסף הקישו 9.
אם אתם רוצים להזמין אותנו לארוחת ערב במסעדה, או לקחת אותנו להופעה - התחילו לדבר עכשיו! אנחנו מקשיבים... "
מצחיק? עצוב? אך כל כך עדכני!
במשך אלפי שנים תפקדה "המשפחה הגרעינית", כשלכל אחד מהדורות המרכיבים אותה היו תפקידים מוגדרים. הסבים והסבתות היו אלה ששמרו על הילדים, כאשר אלה שבאמצע - ההורים - היו טרודים בדאגות הפרנסה למשפחה. כאשר בגרו הילדים, הם הפכו להורים בעצמם ובחלוף השנים גם לסבים וסבתות. כך נשאר המעגל המשפחתי המסורתי, המוגדר והמתפקד, עד הזמנים המודרניים.
בהרבה חברות אנוש (במיוחד כאלה שעיקר פרנסתן היה החקלאות) היו הילדים עתודת בטחון כלכלי להורים: עוד ידיים עובדות בשדות. יש עדיין מקומות כאלה בעולם, אך מספרם הולך ופוחת.
בעולם המערבי התרחש תהליך אחר: בשנים האחרונות המשפחה הקרובה הפכה למין "בנק מרכזי", תוך כדי וויתור על חלוקת התפקידים המסורתית. חוסר הביטחון התעסוקתי והתפרקותם של מנגנוני החיסכון הקלאסיים יצרו פערים והביאו למצבים של יצירת "בולעניים כלכליים". מישהו נדרש לממן אותם - וצריך להכניס יד לכיס. נוצרה מציאות אחרת, שבה הסבתות והסבים הפכו שוב להורים המממנים את גידול הנכדים.
בני הדור הנוכחי עברו מחיסכון של זכויות (הורים) לחיסכון של צבירה (ילדים). המעבר הזה הוא עדיין בתנאי ניסוי מעבדתי. לא ברור מה יהיה גורלם של החוסכים החדשים כאשר יפרשו. זה יהיה גורם חשוב ביצירת פערים חברתיים. אלה שמזלם מאפשר זאת ו"הבנק המשפחתי" שלהם מכיל מספיק עתודות יוכלו לרשום לעצמם הישגים, כמו רכישת דירה למגורים לדור הבא וגם לאפשר להם להישען על ההון המשפחתי במצבים קשים. אלה שאין בידיהם די רזרבות, לא יוכלו להגיע לאותם הישגים כלכליים.
איך הגענו עד הלום?
תעסוקה, פנסיה ופני החברה: החיסכון לפנסיה אמור לשרת מספר מטרות: גם ביטוח וחיסכון לגיל פרישה וגם "גב כלכלי". ככל שהחיסכון הפנסיוני מובטח יותר וגדל בעקביות, כך גם הביטחון הפיננסי של התא המשפחתי, שעתודות הרזרבה שלו הולכות וגדלות. דור העובדים הקודם, זה שצבר זכויות, שזכה להגנה ולתנאים סוציאליים נאותים, שיצא לעבודה כדי לעבוד ולא כדי לשרוד - הדור הזה איננו יותר. במקומו יש דור הפועל בתנאי העסקה מורכבים וקשים. החיסכון הפנסיוני השתנה אף הוא, מתנאי וודאות מוחלטת לחיסכון בערפל. זאת מכיוון ששוק החיסכון הפנסיוני בישראל עבר בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. השינוי העיקרי עבור החוסכים היה המעבר מזכויות לצבירה. בעבר, הקרנות הוותיקות העניקו לחוסכים זכויות שהשווי שלהם היה גדול מהסכומים שחסכו. דווקא בשנים האחרונות עלה פריון העובדים והיה אמור ליצר חיסכון יציב ומספיק דיו. אולם עליית הפריון של העובדים לא עלתה בקנה אחד עם העלייה בשכרם.
החיסכון הפנסיוני, גם אם אין מתעסקים בו מדי יום ביומו, יושב בתת-מודע של כל עובד. בעבר היה חיסכון זה נחשב כעוגן כלכלי. בהתבסס עליו יכלו עובדים לתכנן נישואים, משפחה, עבודה ופרישה מכובדת. המעבר לחיסכון הפנסיוני החדש משנה גם את פני החברה כולה: מקריירה אחת וממשפחה אחת למעברי קריירה רבים ותאים משפחתיים חדשים. גם המדינה מכירה בתאים המשפחתיים החדשים, דרך מתן הקלות מס.
המוצרים הפנסיוניים החדשים, האם הם נותנים מענה לפרישה ראויה? החיסכון הפנסיוני אמור לתת מענה לשני צרכים עיקריים: קצבה למחיה שוטפת והון לצורך הוצאות חד פעמיות. המעבר מפנסיה של זכויות ומקדם מובטח לפנסיה המבוססת על חסכונות צבירה יצר מציאות חדשה וברורה: אין לחסכונות הפנסיוניים הקיימים את היכולת לתת מענה לצרכיו העתידיים של החוסך! השינוי הזה, של מעבר מ"זכויות" ל"צבירה" הוא חדש בעולם ובישראל. מחקרים מעמיקים שנעשו עד כה מלמדים כי מעבר זה השפיע גם על הכבוד שרוכשים החוסכים לחיסכון. אין יותר שיקול דעת בעת שבירת החיסכון ובמשיכת הכספים. הבחירה שעושה החוסך השובר חשבון אינה מביאה לתועלת כלכלית עבורו. הקשר בין החיסכון החודשי לחיסכון ארוך הטווח כבר לא קיים.
בגלל שהשינוי הוא עדיין חדש והמערכת עדיין לא קיימת מספיק זמן כדי לספק אודותיה מסקנות מבוססות, הרבה ממנה הוא בגדר ניסוי ותהייה. בנוסף לכך, יש לכל מדינה תנאים כלכליים מיוחדים משלה ושיקולים שונים להעדפות סיכונים בהשקעות.
מה חייבים לעשות? חברה בריאה חייבת ביסודות חזקים, כולל הביטחון סוציאלי והחיסכון הפנסיוני. במצב הנוכחי, חייבת המדינה להישיר מבט אל אזרחיה ולהצהיר שאין לה את היכולת לעמוד בציפיות החוסכים, לייצר חיסכון ריווחי לצבירת זכויות ולהבטיח תשואה חיובית. גורם נוסף שיש להתחשב בו הוא הלחץ הנוצר בעת שהאוכלוסייה גדלה מהר מדי ותוחלת החיים הולכת ועולה.
עד שלא תהיה הודאה והכרה רשמית בבעיה לא ניתן יהיה להכין תכניות עבודה ארוכות טווח.
בינתיים, בכל זאת, הנה מספר רעיונות ליישום במצב החדש שנוצר:
-
לפתוח "חשבון פנסיה" להפקדות חד פעמיות/שוטפות מיום שנולד תינוק/ת.
-
להעביר סכומים חייבים במס לבני משפחה בפטור. דוגמא: אם המשפחה פרשה וקיבלה מענק חייב במס מעל לתקרת הפטור של 100,000 ₪. במקום לשלם עליו מס תוכל האם לייעד את סכום המענק ישירות לקרנות הפנסיה של ילדיה, בחלקים שתבחר בפטור ממס. בטווח הקצר המדינה אכן "תאבד" הכנסה ממס, אך בטווח הארוך היא תצטרך לעזור במידה פחותה לאזרחים. הרווח שלה בטווח הארוך עולה על ההפסד בטווח הקצר.
-
אפשרות להגדלת החיסכון בביטוח הלאומי: כל המעוניין יוכל להגדיל בשוטף ובאופן עצמאי את תשלומיו לביטוח הלאומי. זאת בתמורה לקצבת זקנה מובטחת כבר מגיל 60. ההזרמה של חיסכון זה תגדיל את הונו של הביטוח הלאומי ותוכל להיות מופנה להשקעות חברתיות ולתשתיות.
-
קצבה משתנה: מרבית מאלה שהגיעו לגיל פרישה ממשיכים לעבוד. ישנם כאלה שלהם יתאים מודל של קצבה משתנה: כל עוד הוא עובד אין לו צורך בתשלום מלוא הקצבה. לאחר שיפסיק לעבוד יידרש לקצבה גבוהה יותר.
-
שארים: כיום החברות המשלמות פנסיה מאד נוקשות כשמדובר במסלולי שארים. רצוי להקדיש לכך בדיקה מחודשת. לדוגמא: פורש המקבל סכומי פנסיה גבוהים כאשר אין לו ולאשתו צורך בהם. הוא יכול לוותר על חלק מסכומי הקצבה, בעבור השארת פנסיית שארים לילדיו - גם אם בגרו. מהלך כזה יעלה באופן דרמטי את החיסכון הפנסיוני הלאומי וישחרר את דור הפורשים הבא מתלות בחסדי המדינה.
מה יקרה אם לא ייעשה דבר? חוזקה ובניינה של אומה חייב להיות מושתת על יסודות יציבים ועל כמה עמודים: החשובים שבהם הם ביטחון צבאי, ביטחון סוציאלי, מזעור פערים חברתיים והשקעה מסיבית בחינוך. הבניין לא יעמוד אלא אם כל העמודים יציבים ומבוססים.
לעניין הביטחון הסוציאלי: מרבית החוסכים שנמנים על "דור הצבירה" עדיין לא הפנימו את העומד להתרחש. יש חשש כי בעוד כעשור שנים, השיח הציבורי ייסוב אך ורק על חוסר יכולתם של אלה שפרשו לקיים את עצמם בכבוד. לצערנו נראה כי המדינה נוהגת לקחת סיכונים בתחום זה. קיימת הנחת העבודה שהמדינה מעוניינת כי מה שיפתור או ימזער את הבעיה העתידית יהיה תהליך של העברת עושר דרך ירושה. לפי הערכה זו רק חלק קטן מהאוכלוסייה ייקלע לקשיים. הערכה זו נבדקת מחדש: מחקרי עומק מראים כי לא מדובר באחוזים בודדים אלא במרבית האזרחים שיפרשו!
במקרה כזה תפעל המדינה בצורה קיצונית ותטיל סנקציות וגזרות כדי לממן את עלות החיים. הטעות שהמדינה עושה היא שבמקום לטפל כבר היום בבעיה היא מעדיפה לקחת הימור. המדינה מהמרת על העתיד ומקווה כי הבעיה לא תהיה חמורה - תוך כדי ידיעה שהולכת ומתבהרת שההנחה הזו בטעות יסודה.
"בנק מרכזי משפחתי": אימא, אבא, סבתא, סבא: הילדים בגרו אך זה אינו מרמז על הפסקת התמיכה הכלכלית. לא מדובר בעזרה נקודתית, אחוז גדל והולך מהציבור נשען על עזרת ההורים גם כאשר הם נשואים ובעלי משפחות. המחקרים מלמדים שרבע מהצעירים עד לגיל 40 מקבלים עזרה חודשית מהמשפחות. יש להביא בחשבון שלא כל מי שזקוק יכול לקבל. על כן מדובר בפועל באחוז גבוה הרבה יותר. 70% מהדירות הנרכשות על ידי זוגות צעירים הן בזכות תמיכה מההורים. ככל שהמשפחה גדלה כך גם העזרה שהיא נזקקת לה הולכת וגדלה. כמעט מחצית מהגברים הרווקים ויותר מרבע מהנשים גרים בבית ההורים. זה לא כי הם רוצים אלא כי זו המציאות הכלכלית. מה שהיה קשה אך אפשרי לדור ההורים, הפך בלתי אפשרי לדור הבא.
בהעדר מערכת שלטון מאורגנת מסודרת המתמרצת זוגות צעירים והמקלה עליהם להגיע לנכסי בסיס (העסקה, חיסכון פנסיוני, בית מגורים) המגמה הזו, של הכנסת היד לכיס המשפחתי וחלוקת עושר המשפחה מהדורות המבוגרים לדור הצעיר תמשך. מחכים למהפכות?, כנראה שזה לא יקרה עכשיו! נכון להיום קים דור שלם שגדל בכיסי ההורים: "הורות קנגורו" שלא באשמתו. השאלה היא מה יהיה עתידם של הנכדים של אלה שיצאו לרחובות בהפגנות בשנת 2011? מי יקנה להם דירה? אחרי שהוריהם - דור הבנים הנוכחי - השתמשו בעושר בעוד הוריהם שלהם חיים... לילדיהם לא יישאר דבר! על כן, מהפכה חברתית אמיתית - אם תהיה פה - תתרחש רק בעוד 15- 20 שנה.
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הכותב הינו בעל רישיון בייעוץ מס רישיון פנסיוני ורישיון בניהול תיקי השקעות. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
קרדיטים:
http://www.freedigitalphotos.net/images/view_photog.php?photogid=4061
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-3076-18039-29112694,00.html