Hovav-Letters: May 2015 remains positive
אל תנסו לחזות את תנודות השווקים
יש סיפור יפה אודות תומאס אלווה אדיסון, הממציא האמריקאי, שנתקל בתקלות ובכישלונות רבים כאשר ניסה לפתח את הנורה החשמלית. היום איננו יכולים לתאר את חיינו ללא תאורה חשמלית, אך אדיסון חווה משברים וניסויים שלא צלחו. פעם שאל אותו עיתונאי: "איך הרגשת כשנכשלת 1000 פעמים?". ענה לו אדיסון: "לא נכשלתי 1000 פעמים. הנורה הומצאה ב- 1000 שלבים!".
אנחנו מאחלים תמיד איש לרעהו "בהצלחה". משבר או כישלון הם אירועים לא נעימים שאיש אינו רוצה לחוות אותם. מטבע הדברים, משברים וכישלונות הם חלק מדרך ההתפתחות והלמידה. האדם יעשה הכל אמנם כדי לחמוק ממשברים, אך יש לזכור כי במשבר קיים פוטנציאל של צמיחה דרך הפקת לקחים.
כך גם בהנהגת הציבור: חובתה של מנהיגות היא להישמר לנסות שלא להיכנס למשברים כלכליים, אך אם אירע משבר כזה, עליה לשדר לציבור כי טבעי שאירועים כאלה יתרחשו מפעם לפעם. ומכל אירוע כזה ניתן ללמוד, להפיק את הלקחים ולהתקדם לעבר עתיד טוב יותר.
כאשר לא קורה דבר, השווקים יציבים וקיימת אשלייה של שלווה, כולם מחפשים ומנסים לחזות, לצפות ולהעריך מתי יגיעו המשברים. הדיעות – כמו תמיד – חלוקות: על כל אחד שטוען: "זהו, הכל נגמר. אנחנו נעים לקראת משבר כלכלי, תמצא אחד אחר, העומד מנגד וטוען כי דבר לא יוכל לעצור כרגע את השווקים. איש מהם אינו יודע באמת לתזמן את היום המדויק, אך ניתן בהחלט לנתח מגמות ולהבין להיכן הדברים מתפתחים.
ארצות הברית: "מחוברת לחמצן". מצבה של ארה"ב דומה לחולה המחובר לבלוני חמצן. הצינור מכסה על פיו ואפו. האם יעלה על דעת רופאו לנתק את החמצן בגלל שיקולי זמן? ניתוק הצינורות המזרימים חמצן יתרחש רק כאשר הרופא יהיה בטוח כי גוף החולה יכול לנשום בכוחות עצמו והוא אינו זקוק יותר להתערבות חיצונית. אם יגביר הרופא את קצב אספקת החמצן, הוא עלול לפגוע בבריאותו של החולה. אם ינתק בטרם-עת, עלולים כל המאמצים שהושקעו לרדת לטמיון והחולה לא ישרוד. לכן ימתינו שניהם: הרופא והחולה בסבלנות עד שהגוף יאותת: "אני יכול לנשום בכוחות עצמי".
כמו החמצן לחולה, כך גם ההחלטה על שינוי שערי הריבית בארה"ב. כולם מחכים ומנסים להעריך האם - ומתי - יעלו את הריבית. כתבתי בעבר ואציין זאת שוב: מה שיקבע את העלאת הריבית אינו משך הזמן שבו הייתה הריבית נמוכה, אלא הנתונים שיתמכו בהעלאת ריבית. הריבית הנמוכה הושתה ונקבעה כדי לנסות לעורר את הכלכלה, דרך העלאת ביקושים. המנהיגות הנוכחית של הבנק המרכזי משאירה את הדיון פתוח. היא לא מסתירה ומשתפת בדיון, בגילוי לב ראוי להערכה, את המשקיעים. קיומה של תקשורת זו מפחית את הסיכוי להפתעה, מוריד את המתח וממתן ציפיות לשינוי גדול בשער הריבית.
הריבית הנמוכה עומדת על 0.25% מאז דצמבר 2008. יש לשער שנגידת הבנק המרכזי לא תעלה את הריבית בהקדם. היא תמתין בסבלנות ותשמור על רמת הריבית הנוכחית, עד שתהיה בטוחה כי יש מקום להעלאה, על רקע של האצה ושיפור בצמיחה הכלכלית.
אחד הנתונים החשובים שיש לעקוב אחריהם הוא העליה בעלויות השכר. זה נתון המלמד על לחץ של החברות בשכירת עובדים ותחרות על עובדים קיימים. אלה יוכלו לגרום למדדים ולאינפלציה להיות מעבר ליעד שנקבע. גם כאשר תגיע ההחלטה להעלאת ריבית, לא ברור באיזה שיעור היא תעלה. בהחלט ייתכן כי התגובה בשווקים תהיה חיובית, שכן המשקיעים יפרשו את ההעלאה בכך שהמשק עלה על פסי צמיחה. בטווח הארוך יותר, כאשר הריבית תוסיף ותעלה עוד, היא תוכל להוות אלטרנטיבה לשוק המניות. ידוע כי לחברות קטנות ביצועים טובים יותר מאשר חברות גדולות בתקופות מדיניות מוניטרית מרחיבה (כמו זו הקיימת כרגע). הנדל"ן הוא אפיק מסוכן כאשר שיעורי הריבית עולים. חברות העוסקות במתן אשראי ומשכנתא צפויות לביצועים טובים יותר. יש לשער כי השווקים יאטו את קצב עלייתם, יהפכו לסלקטיביים יותר בבחירת הסקטורים להשקעה - אך כל אלה עוד לא מלמדים על משבר הקרב ובא.
אירופה: שם התחיל תהליך של הרחבה כמותית ורכישת אגרות חוב, תהליך שימשך עוד זמן רב. אין לצפות לשינוי כלשהו במדיניות זו בעתיד הקרוב. להבדיל מארצות הברית, שם קל יותר באופן יחסי לנתח ולאסוף את הנתונים, הרי באירופה אין הדבר כך. המצב בה דומה למטוס שבתא הטייסים שלו ישובים קברניטים כמספר הנוסעים: העדר לכידות.
לפני כשבוע, כאשר מחירי אגרות החוב באירופה ירדו חדות, מיהר בנואה קאר, איש בכיר מאוד בבנק המרכזי, להצהיר כי הירידות באג"ח אינן אלא תיקון והבנק המרכזי האירופאי יגביר את הרכישות תוך שהוא שומר על קצב מינימאלי של 60 מיליארד דולר בחודש. אירופה סבלה מקיפאון ברמת ביקושים וכל מה שניסו לא הועיל. תוכנית ההקלה הכמותית החלה במרץ 2015. הנתונים המתפרסמים מלמדים על עלייה בהיקף ההלוואות החדשות סביר להניח כי הבנק המרכזי יזרים עוד כטריליון יורו להשגת נזילות בשווקים. ההרחבה הכמותית מחלישה את היורו. לראיה: כיום סין מייבאת הרבה יותר מאירופה מאשר מארה"ב. בתקופה של ריבית שלילית לא יהיו צרכנים המחזיקים בפיקדונות. יש לשער שתהייה עלייה במינוף ולקיחת הלוואות, תהליכים שידחפו את שוק המניות מעלה.
יוון: "סרט יווני". היא השותף הסורר של אירופה. האיחוד הוכיח כי ניתן לאחד מדינות אך אין יכולת לבצע קונסולידציה בחינוך: כל אחד הגיע לאיחוד עם הגנים שלו. היוונים עם נחמד, אבל לא כל כך אוהבים לעבוד ולשלם מיסים. בתורת הכלכלה יש "מיקרו כלכלה", "מאקרו כלכלה" ויש "כלכלת המשתה היווני": אכול ושתה. מישהו אחר ישלם את המחיר. אירופה ידעה שיוון סילפה את כל הנתונים כדי שהיא תוכל להיכנס לאיחוד. האירופאים העדיפו את היוונים על הטורקים: הם העדיפו פחות ייצוג מוסלמי לאיחוד. היוונים נכנסו לאיחוד מתוך ציפייה שהגרמנים ישלמו את החובות שלהם... הפרדוקס הוא שחולשת יוון עוזרת לאירופה: בה בעת שמתערער ביטחון המשקיעים, האירו נחלש אל מול כל המטבעות האחרים. אם תישאר יוון בגוש (והיא תישאר), היא תמיד "תעמוד בפינה" תמיד אירופה תדאג שהיא תצלע קצת...זה נוח לכולם. הנה שוב פורץ לו משבר: ליוון נגמר הכסף.
ראש ממשלת יוון (השמאלני שהבטיח אך אינו מקיים) מתקשר ל"גביר" של האיחוד, הגברת אנגלה מרקל, פושט את ידו ומבקש עזרה. כמו בכל תסריט בעבר: "הצילו! העירה בוערת! אני זקוק למזומנים ולעזרה!" הדרמה מתפתחת. תוך כדי המשבר יוון קורצת לרוסיה - כאילו שיש להם שם אלטרנטיבה. אירופה לא תוותר, אבל בסופו של דבר תגיע הפשרה. כמו בכל פעם - בדחיה, בהארכת משך תשלום החובות. כולם ינשמו אז לרווחה - עד ל"סרט היווני" הבא. השווקים "כאילו" יופתעו וימשיכו לעלות.
סין: שמאל ימין. סין מאמצת מדיניות כלכלית של "העתק / הדבק". היא מרחיבה את המדיניות המוניטארית שלה. עוד יהיו כמה וכמה תוכניות ותמריצים לא מבוטלים. סין כל כך גדולה ומורכבת שלא די בה בתוכניות הקלה. חייבות להגיע ולהיות מיושמות רפורמות מבניות של השקעה בתשתיות. סין תמשיך לצמוח כי היא פשוט חייבת. מצד אחד הנתונים והמציאות מלמדים על בועת נדל"ן, בועה שמתחילה אט אט להוציא אוויר. בועת הנדל"ן עשויה לסבך את המערכת הפיננסית בסין כולה, המלאה בחובות בעייתיים. קיים גם זיהום אוויר קשה מאוד המשפיע על מערכת הבריאות הסינית. מצד שני, עם ההצלחה של בנק התשתיות אסיה החדש, סין ביססה את עצמה כמובילה בכלכלה העולמית.
הממשלה הסינית עושה ותעשה הכל כדי לשמר את תוואי הצמיחה. משנת 1978 חל מהפך כאשר המפלגה הקומוניסטית העבירה את מרכז כובד פעילותה לבניית הכלכלה הסינית. סין כעת נמצאת בשנה ה-37 של בניית הכלכלה, בגישה פרגמטית קיצונית: תערובת סינית לא ברורה של סוציאליזם, קפיטליזם ויזמות. אלה הביאו לעליית ברמת החיים. האם סין תצליח לשמר את מנוע הצמיחה עוד ארבעה עשורים? נראה כי הצמיחה הפכה לעיקרון המצע העיקרי של המפלגה הקומוניסטית, לזה שמעניק לה את הלגיטימיות שלה. לכן היא תעשה הכול לשמר את הצמיחה לאורך זמן. נראה כי סין המודרנית צריכה איכשהו להתפתח לכיוון סוג של פדרליזם. לאפשר חופש שיכול ליצור מערכות מאוד דינאמיות. להמשיך לקדם את כל האזורים השונים כמו גם לאפשר צמיחה בשיעורים שונים. הסיבה להצלחת ההקלות במדיניות האשראי וההרחבה כמותית קשורה גם בדפוסי התנהגות האוכלוסייה, שהיא בעלת הרגלי צריכה פחותים., ניתן לראות את צעדי המדיניות אחרונים כחלק מאיזון אשראי רחב יותר ולא כגירוי שנועד רק לחיזוק צמיחה בטווח קצר. המדיניות הזו תשמור על פעולת איזון בין אשראי למגזרים מסוכנים ובין מתן עידוד אשראי לצרכנים. שוק המניות הסיני יוותר במגמה חיובית.
אנקדוטה מעניינת: איך מזהירים פקידי ממשל בסין משחיתות? מארגנים להם טיול שנתי בכלא! המשתתפים בסיור פגשו 15 עמיתים לשעבר, שנמצאים כעת מאחורי הסורגים. האסירים דחקו במבקרים להישמר מחיי פשע ולחנך את עצמם בכל הנדרש לקיום חיים ציבוריים נאותים כדי להימנע מגורל דומה.
ישראל: בחירות 2016: זה ממש לא משנה: שמאל או ימין. מה שכן חשוב הוא שתהיה מנהיגות. כל מנהיג המוביל את עמו רוצה בטובתו. התוצאות של החבירות האחרונות משקפות ממשלת אין אונות! חוסר יכולת לקדם רפורמות ומהלכים ארוכי טווח. שני המנהיגים של הגושים הגדולים מרגישים עצמם כאילו נמשחו בשמן. כל אחד מהם מתבצר בעמדתו, בטוח שרק אם הוא יוביל - עתידו של העם מובטח. אם לא תקום - לטובת כולם - ממשלת אחדות, ישראל תימצא שוב במערכת בחירות בשנת 2016.
השוק הישראלי זול בהתייחס לכלכלה, אך הסיכונים הגיאופוליטיים עלולים לצבור תאוצה. בהעדר תהליך מדיני ובהעדר טיפול בבעיות הבוערות של החברה, כמו השוויון בנטל, הדיור וכו', סיר הלחץ של החברה הישראלית עלול להתפרץ שוב. הגיע הזמן שהמנהיגות תפנים שהיא אינה משרתת אידיאולוגיה קשיחה אלא שתפקידה הוא לדאוג לכלל אזרחיה, נכון לעכשיו שוק המניות הישראלי נותר במומנטום חיובי, אך העיניים חייבות להיות פקוחות להתפתחויות פוליטיות מקומיות והלחץ העולמי ההולך וגובר על ישראל.
האם ניתן לתזמן משבר? רק אם יש ברשותך העתק של העיתון חודש מראש. ניתן בהחלט לעקוב אחר מגמות דוגמת אשראי, ביקושים, דמוגרפיה ועוד שלל נתונים מיקרו ומאקרו כלכליים. (זאת אני עושה מידי יום). עם זאת לא ניתן לדייק ברמת היום. כלל שכדאי לאמץ הוא להקפיד, בכל רגע נתון, ולהתאים את מסלולי ההשקעה לתרחישים הכלכליים. עליות וירידות הן חלק מהתנהלות של כל שוק, לאו דווקא שוק המניות.
אם תקפידו לעקוב ולהתאים את אפיקי ההשקעה, תעשו חיל ותוכלו להשיג את המטרות והיעדים הכלכליים שלכם.
אנחנו לא צריכים להיות יותר חכמים מכל השאר, אנחנו צריכים להיות ממושמעים יותר מכל השאר.
וורן באפט
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
קרדיט תמונות:
cooldesign