עושים עלייה
תכנון והטבות מס לפורשים בעלייה לישראל
.jpg "באחת הסקירות הכלכליות שפרסמתי לאחרונה כתבתי כי אני מאמין שעוד ייפתחו השערים ויבואו לארץ הרבה עולים חדשים. חזיתי כי גם רבים מאלה שיצאו מכאן לנכר לפני שנים רבות צפויים לחזור אלינו לישראל. בזמן האחרון הדבר קורה: יש עלייה.")
באחת הסקירות הכלכליות שפרסמתי לאחרונה כתבתי כי אני מאמין שעוד ייפתחו השערים ויבואו לארץ הרבה עולים חדשים. חזיתי כי גם רבים מאלה שיצאו מכאן לנכר לפני שנים רבות צפויים לחזור אלינו לישראל. בזמן האחרון הדבר קורה: יש עלייה. הם באים מסיבות שונות, חלקן כלכליות וחלקן פוליטיות, יש המתרחקים מהסביבה האנטישמית בחו"ל ויש "סתם" ציונים. שערי ישראל פתוחים לקראתם תמיד ("חוק השבות") ומידי יום מגיעים הנה עולים חדשים.
למענן אלה שבחרו לקשור את חייהם עם ישראל, להצטרף ולחיות כאן אתנו, ריכזתי במאמר זה את הזכויות וההטבות המגיעות להם. ברוכים הבאים!
הגדרת מונחים:
-
עולה חדש: יחיד שעלה והפך את ישראל למרכז חייו, שבעברו מעולם לא היה נחשב כשתושב ישראל.
-
תושב חוזר וותיק: יחיד שבעבר היה תושב ישראל ולאחר תקופה בת לפחות 10 שנים שבה היה נחשב כתושב חוץ, חזר לישראל והפך אותה למרכז חייו.
-
תושב חוזר רגיל: לפי סעיף 14(ג'): יחיד שהיה בעבר תושב ישראל וחזר והפך את ישראל למרכז חייו, זאת שלאחר שבמשך 6 שנים היה נחשב כשתושב חוץ.
-
תושב חוזר מוטב: יחיד שחזר להיות תושב בישראל מיום 16.5.2010 ועד ליום 30.9.2012, לאחר שהיה תושב חוץ לפחות במשך 6 שנים רצופות.
-
סעיף 97(ב): עוסק בזכויות תושבים חוזרים וותיקים.
-
סעיף 100 לפקודה: עוסק בתחומי מיסוי נכסי מקרקעין.
-
סעיף 3(ט'): לפקודה דן בזקיפת הכנסה רעיונית בידי מקבל הלוואה בריבית נמוכה מהשיעור שנקבע על ידי שר האוצר בתקנות קביעת שיעור הריבית.
-
סעיף 102 לפקודה: מהווה הסדר כולל לכל הקצאה של אופציות ומניות לעובדים, ממעבידם הישיר או העקיף, וכן להקצאה לנושאי משרה ולמעט ל"בעלי שליטה". "נושא משרה" בחברה הוא "דירקטור" וכל מי שממלא תפקיד של מנכ"ל או של מנהל הכפוף במישרין למנכ"ל.
-
סעיף 92 לפקודה: קובע את כללי הקיזוז ביחס להפסד ההון.
-
סעיף 14 לפקודה: דן בנושא פטור על הכנסות פירותיות (משכורות, עסק) לעולה חדש ותושב חוזר.
-
תיקון 132: עוסק ברווחי ההון ממימוש מניה או אופציה.
-
תיקון: 168: דן בתיקון הבהרות לקביעת תושבות בתקופות מעבר, הרחבת הגדרת תושב חוץ.
פורשים עולים: היבטי מס הכנסה:
ריבית עולה חדש: ריבית הנובעת מפיקדון במטבע חוץ בבנק בישראל, פטורה ממס בידי עולה חדש למשך 20 שנה מיום עלייתו לישראל, ובלבד שמקור הכספים שהופקדו בפיקדון הוא מסכומי כסף שהיו ליחיד בטרם שהיה לתושב ישראל. הטבה זו תינתן בהתקיים כל התנאים שנקבעו בתקנות, שעיקרם הם:
א. בפיקדון הופקדו רק סכומי כסף שהיו לעולה החדש מחוץ לישראל, לפני
שהיה תושב ישראל.
ב. הסכומים הופקדו בפיקדון בתוך 90 ימים מיום העברת הכסף לישראל.
ג. העולה החדש מסר לבנק בתוך 14 יום ממועד הפקדת סכומים בפיקדון, הצהרה בטופס 2402, על היותו עולה חדש.
ד. ההכנסה מרבית אינה הכנסה עסקית בידיו של העולה החדש.
ה. הפיקדון אינו משמש כבטוחה למתן הלוואה לקרובו, שהוא תושב ישראל, של העולה החדש.
גם במקרים בהם עולה חדש מפקיד בפיקדון האמור, סכומי כסף שהיו ברשותו בעת שהיה תושב חוץ והיו מופקדים טרם עלייתו בפיקדון במטבע חוץ אשר חלו עליו הוראות צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדונות תושבי חוץ) התשמ"א 1981. הוראות אלו אינן חלות על תושב חוזר ותיק.
תושב חוזר:
ריבית הנובעת מפיקדון במטבע חוץ בבנק בישראל פטורה ממס בידי תושב חוזר למשך 5 שנים מיום שחזר לישראל, ובלבד שמקור הכספים שהופקדו בפיקדון הוא מסכומי כסף שנוצרו בתקופת שהותו מחוץ לישראל. הטבה זו ניתנת מכוח צו מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוזר על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ) התשס -ד" 2003. הטבה זו תינתן בהתקיים כל התנאים שנקבעו בתקנות, שעיקרם הם :
א. בפיקדון הופקדו רק סכומי כסף שהיו לתושב החוזר מחוץ לישראל, שמקורם אינו ממכירת נכסים בישראל, ואשר נוצרו בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל.
ב. הסכומים הופקדו בפיקדון בתוך 90 ימים מיום העברתם לישראל, לאחר שהיה תושב חוזר או בעת שהיה תושב חוץ.
ג. התושב החוזר מסר לבנק בתוך 14 יום ממועד הפקדת סכומים בפיקדון, הצהרה בטופס 2409, על היותו תושב חוזר ועל זכאותו לפטור.
ד. ההכנסה מרבית אינה הכנסה עסקית בידיו של התושב החוזר.
ה. הפיקדון אינו משמש כבטוחה למתן הלוואה לקרובו של התושב החוזר.
ההוראות מתייחסות לתושב חוזר כהגדרתו בסעיף 14(ג) לפקודה.
גם תושב חוזר ותיק כלול בהוראות המפורטות לעיל.
פטור ממס על הכנסות הוניות – סעיף97(ב) לפקודה:
קובע כי עולה חדש או תושב חוזר ותיק, פטורים ממס על רווח הון ממכירת נכסים שהיו להם מחוץ לישראל, אם נמכרו בתוך עשר שנים מהיום שהיו לתושבי ישראל, וללא קשר למועד רכישתם. הוראות סעיף 97(ב')(3) לפקודה הקובעות פטור חלקי (ליניארי) בעת מכירת הנכס ע"י היחיד גם לאחר תום עשר השנים, נותרו כפי שהיו. השינוי המהותי בתיקון זה הינו הרחבת הפטור ביחס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק על גם רווח הון ממכירת נכסים בחו"ל שנרכשו לאחר מועד עלייתו או חזרתו לישראל. הרחבה זו נולדה מתוך מטרה שלא לפגוע בזכאות לפטור ממס במקרה בו היחיד מעוניין לרכוש נכסים נוספים מחוץ לישראל לאחר שהפך לתושב ישראל, ולשמר בכך את הדין שהיה קיים לגבי נכסים אלו אילולא
עלה/חזר לישראל. לעומת זאת, לגבי תושב חוזר (שאינו ותיק) הפטור חל רק על נכסים בחו"ל שרכש מחוץ לישראל, בתקופת היותו תושב חוץ.
נכס המתקבל כמתנה - אם נכס ( מחוץ לישראל) הועבר לעולה החדש או לתושב החוזר הוותיק כמתנה פטורה ממס לפי סעיף 97(א)(5) לפקודה, וזאת לאחר יום התחילה, הרי שרווח ההון ממכירת נכס לא זה יזכה לפטור ממס שנקבע במסגרת סעיף97(ב')(1) לפקודה. הוראה דומה נקבעה לגבי הכנסות פירותיות המתקבלות מנכס כאמור.
.
נכס המתקבל בירושה - להבדיל מהאמור לגבי נכס שהתקבל במתנה, הפטור האמור בסעיף 97(ב)(1) לפקודה יחול על ההכנסות ממכירת נכס שנתקבל בירושה בידי עולה או חדש תושב חוזר ותיק, גם לאחר מועד עלייתו ארצה.
נכס מחוץ לישראל- יובהר כי היה והנכס שבידי העולה החדש או התושב החוזר הוותיק הינו בעיקרו זכות במישרין או בעקיפין לנכס שהיה מצוי בישראל, לא יחשב נכס כזה "נכס מחוץ לישראל" לעניין הזכאות לפטור האמור בסעיף 97(ב')(1)לפקודה. זאת, לאור הרציונל שבהוראות סעיף89(ב')(3)(ב') או (ד') הקובעות כי רווח ההון ממכירתו ייחשב כרווח הון שהופק בישראל לעניין חלק התמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל ויחויב במס בהתאם.
לתשומת לב: קיים הבדל בין תושב חוזר לתושב וותיק חוזר במכירת נכסים שרכשו מחוץ לישראל: כאשר מדובר בתושב חוזר, שאיננו תושב חוזר וותיק (להלן: "תושב חוזר רגיל") לא יינתן פטור ממס במכירת נכס שרכש מחוץ לישראל, בהיותו תושב חוץ. אם יש לו זכות במישרין או בעקיפין לנכס בישראל. במקרים בהם הנכס הישראלי שולי ביחס לשאר נכסי החברה הזרה או שליחיד יש החזקה שולית בחברה זרה כאמור, ניתן לפנות ליחידה למיסוי בינלאומי שבחטיבה המקצועית לבירור היבטי המס הכרוכים בהחזקה כאמור.
יובהר כי הפטור האמור בסעיף 97(ב')(1) לפקודה לא יחול על רווחים ממימוש מניות וזכויות שהוענקו, כאמור בסעיפים 3(ט') ו 102 לפקודה על ידי מעביד, בשל עבודה שבוצעה בישראל. ראו דוגמה ב' להלן.
הפסד הון - בהתאם לאמור בסעיף 92 לפקודה, עולה חדש או תושב חוזר ותיק שלהם הפסד ממימוש נכס בחו"ל שאילו היה רווח היה פטור עליו ממס מכוח סעיף 97(ב')(1) לפקודה, לא יוכל לדרוש לקזז את ההפסד מרווח אחר החייב במס בישראל ולא להעבירו לצורך קיזוז בשנים הבאות.
שילובן של הוראות סעיף 100 א' לפקודה עם הוראות סעיפים 14(א'),(14(ג') ו- 97(ב') לפקודה - יחיד שחלה לגביו הוראת סעיף 100 א' לפקודה בשל נכסיו מחוץ לישראל והוא לא שילם את המס המגיע ביום בו חדל להיות תושב ישראל, וביום מכירת נכס החוץ הוא היה תושב חוזר או תושב חוזר ותיק לא יחול עליו הפטור מכוח הוראות סעיף 97(ב') לפקודה ביחס לתקופה שעד לניתוק התושבות. הוא יהיה חייב במס בגין חלק מרווח ההון המיוחס לתקופה שמיום רכישת הנכס ועד למועד ניתוק התושבות מחולק בתקופה שמיום רכישת הנכס ועד ליום מכירתו בפועל (מימוש) כאמור בסעיף100א(ב') לפקודה.
הטעם לכך נעוץ במנגנון שבסעיף 100א' לפקודה, לפיו רואים את היחיד כאילו מכר את הנכס יום לפני שחדל להיות תושב ישראל ולא בעת מכירתו בפועל אז (היה תושב חוזר). זאת ועוד: לגבי תושב חוזר רגיל לא מתקיים התנאי לפטור לפיו מדובר בנכס חוץ שרכש בתקופת היותו תושב חוץ, שכן הנכס נרכש בעת שהיה תושב ישראל. יודגש כי במידה והנכס כאמור נמכר לאחר תום 10 שנים ממועד העלייה/חזרה, יחולו הוראות סעיף )3)(ב')97 לפקודה, בשינויים המחויבים.
הנחה במס על קצבה- סעיף 9(ג') לפקודה:
במסגרת תיקון לפקודה 132, הוסף סעיף 9ג', בו נקבע כי סכום המס על קצבה שמקורה מחוץ לישראל שמקבל מי שעלה לישראל, בשל עבודתו במדינת חוץ, לא יעלה על סכום המס שהיה משלם על אותה קצבה במדינה שבה משולמת הקצבה, אילו היה נשאר תושב אותה מדינה. הטבה זו ניתנה גם למי שעזב את הארץ בהיותו קטין וחזר אליה ובלבד שהינו זכאי לקצבה בגין עבודה שביצע בחו"ל לפני שחזר לישראל. במסגרת תיקון 168 הורחבה תחולת הסעיף כך שההטבה האמורה תחול על גם תושב חוזר ותיק שחזר לישראל החל מיום התחילה (1.1.2007) ואילך. יובהר כי הקלה זו אינה מוגבלת לתקופה מסוימת ממועד חזרתו או עלייתו של היחיד אך בהתחשב בעובדה שבמשך 10 השנים הראשונות לעלייה או לחזרה לישראל זכאי אותו יחיד לפטור מלא ממס על הקצבה האמורה לפי סעיף (א')14 לפקודה, יהא סעיף 9ג' לפקודה רלוונטי לגביו רק מתום 10 השנים האמורות. אופן החיוב במס בכפוף לסעיף 9ג' לפקודה וההנחיות ליישום ההוראה כפי שהן מתוארות בחוזר 17/2002, יחולו החל מיום התחילה על גם תושב חוזר ותיק (כאמור, עם תום 10 השנים לחזרתו).
נקודות זיכוי לעולה חדש:
כאמור לעיל, יצוין כי ההטבה המפורטת להלן בסעיף זה (4.5) ניתנה גם עבור תיקון
168. היא מובאת במסגרת חוזר זה, לשם השלמת הסקירה המקיפה של הטבות
המס החלות על עולים חדשים ותושבים חוזרים.
במסגרת הוראות ס' 35 לפקודה, נקבעו נקודות זיכוי נוספות לעולה חדש, למשך
תקופה של 3.5 שנים מיום עלייתו לארץ, כדלקמן:
א. 1/4 נקודת זיכוי לכל חודש משמונה-עשר החודשים הראשונים לעלייתו לישראל.
ב. 1/6 נקודת זיכוי לכל חודש משנים-עשר החודשים שלאחריהם.
ג. 1/12 נקודת זיכוי לכל חודש משנים-עשר החודשים שלאחריהם.
יובהר כי לצורך מניין 42 החודשים מיום העלייה, בהם זכאי העולה לנקודות זיכוי
כאמור, לא יובאו בחשבון - עפ"י בקשת העולה - תקופת שירות סדיר בצבא ותקופת
לימודים במוסד לימוד על תיכוני, זאת בהתאם לכללי מס.
זכאי תושב חוזר מוטב (בדומה לעולה חדש) זכאי לנקודות זיכוי הניתנות באופן מדורג במשך 3.5 שנים מיום ההגעה לישראל או מיום 1 בינואר 2011, לפי המאוחר (הזכאות לנקודות זיכוי על פני 3.5 השנים הינה באותו האופן בהן ניתנות נקודות הזיכוי לעולה חדש- ראו פירוט בסעיף לעיל.
הטבות המס שינתנו לתושב חוזר רגיל (שאינו תושב חוזר ותיק):
תיקון 168 שינה את המצב המשפטי לגבי תושב חוזר רגיל בשני היבטים בלבד: האחד,
הקלה בדמות מתן פטור ממס לניירות ערך מוטבים והשני, צמצום הגדרת תושב חוזר כך שרק מי שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות ייחשב עם חזרתו לישראל כתושב חוזר, בתחולה לגבי מי שחדל להיות תושב ישראל החל מיום 1.1.2009.
פטור ממס על הכנסות פירותיות - סעיף 14(ג') לפקודה:
סעיף 14(ג') לפקודה מעניק לתושב חוזר פטור ממס במשך חמש שנים מהמועד ששב והיה לתושב ישראל על הכנסות שמקורן בקצבה, בתמלוגים, בדמי שכירות, בריבית ובדיבידנד, ובלבד שהכנסות אלו אינן מהוות בידיו הכנסות מעסק. הפטור האמור יינתן רק אם ההכנסות הופקו או נצמחו מחוץ לישראל ושמקורן בנכסים מחוץ לישראל שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל, אלא כן אם ביקש כי ההכנסות, או כולן או חלקן, לא תהינה פטורות. לפי סעיף 14(ג) לפקודה, יכול התושב החוזר לבקש להתחייב במס בישראל בשל ההכנסות האמורות ולא לקבל בגינן פטור ממס. יובהר כי ברירת המחדל היא מתן פטור ממס בשל הכנסות אלו, אלא אם הודיע התושב החוזר לפקיד השומה אחרת. הודעה על ויתור על הפטור תוגש עם הגשת הדו"ח השנתי.
פטור ממס על הכנסות הוניות - סעיף 97(ב')(2):
סעיף 97(ב')(2) לפקודה מעניק לתושב חוזר פטור ממס, לתקופה של עשר שנים מהמועד ששב והיה לתושב ישראל, על רווחי הון שמקורם בנכסים שרכש מחוץ לישראל בהיותו תושב חוץ, ובלבד שנכס החוץ אינו זכות במישרין או בעקיפין לנכס שהיה מצוי בישראל. פטור זה מותנה בכך כי הנכס הנמכר, לרבות אם הוא זכות או זכות בחבר בני אדם תושב חוץ, אינו זכות במישרין או בעקיפין, לנכס שהיה מצוי בישראל (ראו לעיל התייחסות לעניין זה גם בסעיף 4.3.5 ד. לחוזר). עוד יצוין כי גם במקרה זה (בדומה לאמור לגבי עולה חדש ותושב חוזר ותיק) במידה ונמכר הנכס לאחר תום 10 שנים ממועד החזרה לישראל- יחול מנגנון פטור חלקי(ליניארי) אשר נקבע במסגרת סעיף 97(ב)(3) לפקודה.
.
פטור מדיווח על הכנסות ומדיווח על הון:
פטור מהגשת דין וחשבון בידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק בתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון, ) התשמ"ח- 1988 אשר הותקנו מכוח סעיף 134 א' לפקודה להלן: ("תקנות הפטור,") נקבע פטור מהגשת דין וחשבון לגבי יחידים תושבי ישראל שכל הכנסותיהם נובעות, בין היתר, ממשכורת, מקצבאות, מריבית, משכ"ד, דיבידנד, מניירות ערך ומהכנסת חוץ.
פטור מהכללת נכסים מחוץ לישראל בהצהרת הון:
סעיף 135 לפקודה מחייב כל אדם, אשר נתבקש ע"י פקיד השומה, להגיש דו"ח על הונו ונכסיו כאמור באותו סעיף (הצהרת הון). על היחיד לכלול בהצהרת ההון פירוט כל על הונו ונכסיו בישראל ומחוץ לישראל. במסגרת התיקון התווסף סעיף135(ב')1 לפקודה, הקובע כי עולה חדש ותושב חוזר ותיק יהיו פטורים מהחובה לדווח בהצהרת ההון על הונם ונכסיהם שמחוץ לישראל, וזאת במשך עשר שנים מהמועד בו הפכו לתושבי ישראל.
לתשומת לב, הפטור האמור לא יחול אם ההון או הנכסים מהווים מקור להכנסות שלגביהם ביקש היחיד לא כי יהיו פטורות ממס, וכן כאשר הנכסים ניתנו ליחיד במתנה פטורה ממס לפי סעיף 97(א')5 לפקודה החל מיום 1 בינואר 2007
פורשים עולים: היבטי הביטוח הלאומי:
קביעת תושבות:
.jpg)
חוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר מיהו תושב/ת ישראל. בתי המשפט קבעו, שתושב ישראל נחשב אדם שמרכז חייו בישראל. למשל: משפחתו בישראל, עבודתו בישראל, יש לו בעלות על רכוש בישראל וכיו"ב. "מרכז החיים" של האדם נבדק על פי שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי - מקום המגורים בפועל הוא בישראל; ומבחן סובייקטיבי - על פי ראייתו של האדם את המקום שהוא מרכז חייו. על האדם לעמוד בשני המבחנים. אדם יכול להמשיך ולהיחשב לתושב ישראל, גם אם הוא שוהה בחו"ל, ובלבד ששהותו בחו"ל היא זמנית (למשל: לצורך לימודים, טיול, עבודה זמנית וכו'), וכל עוד מרכז חייו ממשיך להיות בישראל.
בדרך כלל הביטוח הלאומי ממשיך להכיר באדם כתושב ישראל במשך חמש השנים הראשונות ליציאתו מהארץ. אדם שחדל להיות תושב ישראל ומבקש לחזור ולהיות מוכר כתושב ישראל, מתבקש למלא שאלון לקביעת תושבות לתושב חוזר (בל/628), ולצרף העתקי מסמכים המוכיחים שסיים את מרכז חייו בחו"ל (לדוגמה: מכירת נכסים, הפסקת ביטוחים, סיום עבודה, ויתור על האזרחות הזרה וכד') ומאידך לצרף העתקי מסמכים המוכיחים שמרכז חייו עבר לישראל (לדוגמה: משלוח חפצים לישראל, שכירת דירה, חוזה העסקה, רישום ילדים לבית הספר וכיו"ב').
בביטוח הלאומי יבחנו את התושבות בהתאם לשאלון ולמסמכים שנמסרו, ובדיקות נוספות לפי הצורך. ככל שההוכחות יהיו משכנעות יותר, כך יקדים הביטוח הלאומי להכיר באדם כתושב ישראל.
תושבים חוזרים:
מי שעבר להתגורר בחו"ל והפסיק להיות תושב ישראל, וחזר לארץ כדי להתגורר בה, צריך לפנות לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו ולהודיע על בואו. פקיד הביטוח הלאומי יבדוק ויחליט אם יש להכיר בתושב החוזר כתושב/ת ישראל. תושב חוזר שיוכר כתושב ישראל, יהיה זכאי לקבל את קצבאות הביטוח הלאומי, בהתאם לחוק. יהיה עליו להסדיר את תשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות למוסד לביטוח לאומי. כדי לקבל את השירותים הרפואיים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הוא יצטרך לחכות תקופת המתנה של כמה חודשים - אולם קיימת אפשרות לפדות את תקופת ההמתנה. יש לשים לב: לעתים נדרש פרק זמן מסוים עד שפקיד הביטוח הלאומי מחליט אם להכיר בו כתושב ישראל. לפיכך, אם בחר לפדות את תקופת ההמתנה, חשוב שישלם את סכום הפדיון מיד בהגיעו לארץ. זאת כדי להבטיח לעצמו קבלת החזרים על הוצאות רפואיות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שכן החזרים אלו מגיעים לו אך ורק כאשר פדה את תקופת ההמתנה או השלים אותה.
חשוב לדעת:
על פי הסדר בין המשרד לקליטת עלייה והביטוח הלאומי, מי שהוכר על ידי המשרד לקליטת עלייה כ"תושב חוזר במסלול זכאות 5 ומעלה" (למי ששהה בחו"ל 5 שנים ויותר) או כקטין חוזר או כאזרח עולה - יוכל כבר בביקור במשרד הקליטה למלא ולהגיש בקשה לביטוח הלאומי להכיר בו כתושב, להירשם לקופת חולים שיבחר בה, וכן למלא ולהגיש תביעה לקצבת ילדים, אם יש לו ילדים שעדיין לא מלאו להם 18 שנים. מי שחזר לארץ לאחר תקופה של שנתיים בחו"ל ופחות מחמש שנים, בדרך כלל ממשיך להיחשב כתושב/ת ישראל, ויוכל - בביקורו במשרד הקליטה - למלא טופס תביעה לקבלת קצבת ילדים בלבד (אם יש לו ילדים שעדיין לא מלאו להם 18 שנים). בכך נחסכת מהאזרחים הטרחה לפנות למחלקות השונות בביטוח הלאומי, כדי להגיש את הבקשות שם.
קצבת זקנה:
תושב חוזר שהוכר כתושב ישראל על ידי הביטוח הלאומי זכאי לקצבת זקנה, ככול תושב ישראל, על פי הכללים שנקבעו. באתר זה מובאים הדגשים הנוגעים לתושב חוזר.
קצבת נכות:
משולמת למי שעקב נכותו צומצם כושרו להשתכר ב-50% לפחות או לאישה עקרת בית (תושבת ישראל, שמלאו לה 18 שנים, ועדיין לא הגיעה לגיל פרישה, נשואה, שאינה עובדת לא כשכירה ולא כעצמאית, ובעלה מבוטח בביטוח זקנה ושאירים), שכושרה לתפקד במשק בית צומצם ב-50%, בהתאם לתנאי הזכאות המפורטים באתר נכות. אחד התנאים לזכאות לקצבת נכות הוא שאי-הכושר נגרם למבוטח בהיותו תושב ישראל. לפיכך תושב חוזר יהיה זכאי לקצבה, רק במקרים שאי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל.
בהצלחה
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
קרדיט תמונות:
nitinut
ביטוח לאומי