פרישה, ריבית, הכנסה חודשית
זו שעולה או זו שיורדת?
כשהתיאוריה פוגשת בפרקטיקה:
רוב בני האדם חיים במערכות מאורגנות ומסודרות: כלכליות וחברתיות: כבר כילדים הם נכנסים למסגרת. הם נשלחים לבתי הספר: היסודי החט"ב והתיכון. שם מצפים מהם ואף פוקדים עליהם: "אתם חייבים ללמוד!" לאחרונה הוסיפו לכתפיהם עוד מעמסה: צריך ללמוד מתמטיקה בחמש יחידות... עם סיום 12 שנות לימוד הם נשלחים לצבא, להסתער על הגבעות. נהוג לומר כי "מה שלא הורג אותך מחשל אותך" ואכן הם מתחשלים. לאחר השירות הצבאי יוצאים רבים לחבוש שוב את ספסלי הלימודים – כי כך כולם עושים. הדחף ללימודים באוניברסיטה נובע מהתחושה ש"חשוב שיהיה ידע ומקצוע לחיים". כך נראית דרכם של רוב האנשים לחיים ולקריירה.
לכאורה כל ההנחות הללו נכונות. לפתע, זמן קצר לאחר תום המסגרות המחייבות הללו, פוגשים אנשים רבים במציאות שונה מזו שלקראתה התכוננו ולמדו. המסגרות שונות לחלוטין מאלה שאליהן הורגלו. המפגש הזה עם החיים האמתיים, גורם לרבים בני האדם לקפוא ולחשוש, מחוסר ידיעה איך להתמודד עם מציאות בלתי-מוכרת. אמנם לימדו אותם הרבה תיאוריה אך לא הכינו אותם לעובדה שהתיאוריה והפרקטיקה לא נפגשות בהכרח. תגובותיהם לפער הזה שונות: יש המתגברים על חששותיהם ולומדים מחדש "לשחות בים המציאות" וישנם כאלה שלא מתאוששים. שני סוגי התגובה האלה הם טבעיים ואנושיים.
המאמר הזה מופנה לקבוצת אנשים זו: כתבתי אותו כמי שידע בעצמו אי-אלו רגעים של עליות וירידות בחיים. מניסיוני מצאתי כי זהו מסע החיים בתפארתו. זוהי תמצית היופי הטמונה בכל המסע הזה. השתדלתי אפילו ליהנות מהדרך. אם נדמה לפעמים שהמצב ללא מוצא והגעתם "לקיר" - חפשו מיד את הסולם. הוא לבטח אי-שם בסביבה. כבר היו כאלה שנתקלו באותו הקיר ועברו אותו - ויהיו גם אחרים שייתקלו בו בעתיד. אין טעם לעמוד מול הקיר ולצפות לנס.
אדם שרואה מולו רק מטרות - לעולם לא יכבוש יעדים! זה שמבין שהדרך חשובה לא פחות מהמטרה יכבוש כל יעד בדרך לפסגה.
מספר מונחים:
נכס חסר סיכון: בנכס חסר סיכון הסיכוי שנקבל את ההשקעה בו ואת הריבית הינו וודאי. זאת בתנאי שאין שינוי בתנאים ואין תנודתיות. דוגמא לנכס חסר סיכון הוא למשל פיקדון בנקאי, אג"ח ממשלתי או מק"מ.
נכס סיכון: נכס בעל תנודתיות והיעדרה של הבטחה לקבל בחזרה את ההשקעה או ריבית/ תשואה כלשהי ממנו.
ריבית בנק ישראל: מחיר הכסף שעל פיו בנק ישראל מלווה לבנקים המסחריים, לעומת המחיר שהוא משלם כאשר בנקים מסחריים מפקידים אצלו כספים. לגובה הריבית השפעה על ערכי הנכסים במשק כולו.
תשואה: יחס בין ההשקעה לתקבול בכל נקודת זמן נבחרת.
פרמיית סיכון: תגמול נוסף, אותו דורשים המשקיעים לקבל מול רכישת נכס חסר סיכון.
PE = מחיר המניה חלקי הרווח למניה.
ביקוש קשיח / גמיש: ביקוש קשיח מתייחס למוצרים שגם בתקופה עליית מחירים, הביקוש אליהם אינו קטן. ביקוש גמיש משמעו שבתקופת עליית מחירים, הצרכנים תרים אחר מוצרים תחליפיים.
מטוטלת הריבית:
כבר כמה שנים מחכים המשקיעים ומצפים לבואה של העלאת הריבית המיוחלת. הפרדוקס הוא שמשקיעי שוק ההון אינם מחבבים את הריבית העולה, אך כבר זמן-רב הם מצפים לבואה: רק כדי שעליית ריבית תבשר על בוא "האביב הכלכלי", שבו רמת ביקושים הולכת וגדלה. לא יאומן, אך לפעמים ניגודי אינטרסים חוברים זה לזה.
רמות הריביות הנמוכות הנהוגות כרגע קרובות לשפל היסטורי. זה נמשך כבר זמן רב, אך ראוי לזכור כי בסופו של דבר, מה שיורד גם יעלה. במקום לחשוש, דווקא משקיעים מכל הסוגים ("סולידי", "משקיע סיכון", "משקיע חסר סיכון") יכולים להגדיל את הרווח שלהם ולבטח את הכנסתם החודשית. זה הזמן להשקיע - ולא חשוב מתי בדיוק תתרחש עליית הריבית. מומלץ מאד להפנים את התהליכים הכלכליים ולהתמיד בהכנות לקראת שינויים בסביבת הריבית.
מאמר זה ימשיך ויבחן ביסודיות יישום של אסטרטגיות למנהלים כספי פרישה, בסביבת של ריבית משתנה / עולה.
האם הריבית צפויה לעלות?
אין תשובה של ממש. ברור שבסופו של דבר תהליך זה יתרחש, אך חשוב לזכור כי מה שמכתיב מגמות כלכליות ההוא לא המדיניות המוניטארית של הריבית אלא דמוגרפיה. ככל שהדמוגרפיה (עלייה במספר הצרכנים) היא בעלת נטייה לצרוך ולהוציא יותר כסף, ברור לכל כי הדבר מביא לביקושים - ובסופו של דבר לעליית מחירים. בשנים האחרונות מתקיימת תופעה כלכלית ייחודית, בה מחירי הנכסים הפיננסים והריאליים עולים, בשל ביקושים חזקים. אך בסביבת 0% אחוזי אינפלציה. אחת הסיבות לכך היא ריבית אפס שדוחפת השקעה בנכסי סיכון. אם כך, מדוע האינפלציה סובבת סביב האפס? בין היתר בגלל ירידה חדה במחירי חומרי הגלם ושינויים בדמוגרפיה העולמית: מדינות שלמות נמחקו מהמפה. אנשי העולם ההופך לקיצוני דתי - משיחי אינם מסתובבים בדרך-כלל בקניונים... תהליך מרתק זה מתרחש מול עינינו. פני העולם משתנים. לא ברור לאן - אך ברור כי מה שיורד - סופו לעלות.
ריבית ומניות: אחת המטרות של השקעת כספים היא תגמול, בצורת תשואה או הכנסה חודשית. הדעה הרווחת היא כי קיים יחס הפוך בין שיעורי הריבית ושוק המניות. בכל תיאוריה כלכלית אקדמית נטען כי כאשר שיעורי הריבית נמוכים, האלטרנטיבות - בצורת נכסים חסרי סיכון, נמצאות בשפל. זאת בגלל הריבית הנמוכה שהם מציעים למשקיעים. לעומת זאת, בתקופה שבה הריבית עולה, נכסים חסרי סיכון יכולים להציע ריבית והכנסה חודשית למשקיעים.
בכל לימודיי ובאופן אישי התיאוריה נראתה לי הגיונית. כבר על ספסל הלימודים הייתי בטוח שאני יודע מה שאף משקיע אינו יודע. הרעיון נראה לי הגיוני: לפני שאני מחליט לקנות מניות ארוץ לבדוק את גובה הריבית. בפועל הסבה לי חשיבה זו (בצעירותי!) הפסדים. התיאוריה האקדמית לא עזרה לי ליצר רווח בפרקטיקה. מסתבר כי המודל הלוגי והתיאוריה לא תמיד משתלבים עם הפרקטיקה והמציאות. חוברים ונוספים להם גם פרמטרים אחרים הקובעים את המגמה.
ריביות וערכים של מניה: הריבית משפיעה על רווחיות החברות. הערכת שווי חברות יכולה להתבצע גם דרך היוון תזרים המזומנים של החברות: ככל שהריבית נמוכה יותר והיוון התזרימים מבוצע בריבית נמוכה שכזו, כך ערך החברות ורווחיות החברות צפויים לעלות. בחברות מסוימות עליית הריבית וייקור עלויות המימון מחייבות עדכון במחיר - דבר שיכול לגרור קיטון במכירות ושווי היוון תזרימי עתידי נמוך יותר. כתוצאה מכך שווי החברה יהיה נמוך יותר.
אם התיאוריה הייתה עובדת בכל פעם שהרביות יורדות, הרווחיות ויחס ה- PE בחברות היה צריך לעלות - ולהיפך הגרף המצורף מלמד שאין תמיד יחס ישר בין השניים. הקו האדום הוא קו הריבית ואילו הקו הכחול הוא יחס P/E. ישנן תקופות בהם הריבית עלתה ואיתה עלתה במקביל גם רווחיות החברות. כדאי לשים לב למגמה שאפיינה את שנת 2000: הריבית עלתה ורווחיות החברות עלתה. באופן כללי ניתן לומר כי יש קשר בין הריבית לרווחיות החברות. ריבית גבוהה תשפיע באופן שלילי על סוגים שונים של חברות, אולם אין מדובר במתאם מושלם. ישנן, כאמור, תקופות בהם היחס וההשפעה של העלייה בריבית מביאה לעלייה ברווחיות. ככל הנראה, במקרים הללו ישנם עוד גורמים ברי השפעה על הרווחיות של החברות, כמו למשל ההבדלים הארגוניים בין החברות, סוגי המוצרים, תחומי פעולתן ועוד. המסקנה הכוללת היא שהמודל התיאורטי הטוען שיש יחס הפוך בין P/E לריביות מבוסס על הנחה די ריאלית - אך זו רק בגדר הנחה. ניתן ללמוד מכך שישנם גורמים נוספים המשפיעים על רווחיות החברות ואין להניח שהריבית היא הדומיננטית ביותר.
מרווחים / מפסידים: האם אפשרי להרוויח מעליית ריבית? YES YOU CAN
- מניות: בתקופה שבה הריביות עולות, המשקיעים תרים אחר מניות של חברות המוכרות חומרי גלם. מחירי חומרי הגלם נותר יציב בדרך-כלל, שכן החברות מעדכנות את מחיריהם וכוללות בו את מחיר הריבית. לכן חלקן מהן אף ישיגו גידול בשוליי הרווח. חברות בעלות פוטנציאל של רווח מעליית הריבית הן חברות יציבות בענף הנדל"ן וחברות בתחום המזון והבריאות. חברות שעשויות להיפגע מעליית הריבית הם כאלו המעניקות שירותים.
- אגרות חוב: אחת האסטרטגיות להרוויח בתקופת עליית ריבית היא בניית תיק אגרות חוב בדרך המכונה "סולם האג"ח". מדובר בבניית תיק הכולל מספר אגרות חוב צמודות, למועדי פרעון שונים. כך בתקופת עליית ריבית המשקיעים רושמים רווח הון. ככל שתקופת אגרת החוב ארוכה יותר (מח"מ), כך יגדל הרווח הפוטנציאלי.
- נכסים מוחשיים: מחירי מתכות יקרות יעלו בתקופה שבה יש אינפלציה וסביבת הריבית יורדת או נמוכה, כי המשקיעים רוצים להגן על כספם בנכס מוחשי = תחליף לשטרות הכסף. המגמה הזו תתהפך כאשר הריבית עולה: המשקיעים נוטים לזנוח את המתכות היקרות ולהיצמד לסחורות ולנכסים מוחשיים, דוגמת מזון, סויה, שמן וכיו"ב, או בהשקעה ישירה במניות של חברות המוכרות מוצרים אלה..
- שקלים: "שקלים, רבותי. שקלים!" בתקופה שבה הריבית במגמת עלייה, מכשירי חיסכון והכנסה חודשית, הנמצאים היום עמוק במרתפי הפיננסיירים, זוכים לעדנה - כמו פיקדונות בשקלים או תוכניות חיסכון. בעידן ריבית עולה יהיה נכון לנצל את התקופה ולשריין חלק מהסכומים הפנויים להשקעה ריבית גבוהה. לפני זמן לא רב היו כאן, בארץ, תקופות בהן היה ניתן לקבל רווח צמוד + 5% לתקופה של עשר שנים, בתוכניות חיסכון והכנסה חודשית בבנקים. היו רבים שנצלו זאת בחלק מהסכומים שברשותם והתבססו על ההכנסה חודשית קבועה זו, בנכס חסר סיכון: תוכנית חיסכון.
אסטרטגיה ניהול כספים בעת פרישה כשהריבית במגמת עלייה:
- הקטנת החשיפה לנכסי סיכון:
תקופה שבה הריביות במגמת עלייה מאופיינת בכך שמכשירים הנחשבים שמרנים, בעלי מעט סיכון - דוגמת אגרות חוב ממשלתיות - יונפקו בריבית גבוהה יותר. לעומתן אגרות חוב של חברות שאינן מדורגות יוכלו לרדת בחדות. זאת בשל חששם של המשקיעים כי בשל עליית הריבית הן לא תוכלנה לפרוע את חובן למשקיעים.
- זו שעולה או זו שיורדת?
הריבית אכן לא יכולה להישאר ברמתה הנוכחית לנצח. עם זאת, קשה מאוד לחזות מתי תתחיל הריבית לעלות ובאיזה קצב. מה שכן ניתן לחזות הוא שכאשר קיימת מגמה של עלייה, ניתן לצפות כי היא תהיה מתמשכת.
המאמר פירט חלק מהאפשרויות בהן המשקיעים המנהלים כספי פרישה יכולים לנצל את המגמה ולרשום רווחי-הון, שחלקם אף גדולים למדי. ברור כי ההתעלמות של מנהלי הכספים ממגמה כזו אינה נבונה. דווקא מדובר בהזדמנות להגדלת ההכנסה החודשית מנכסים חסרי סיכון וביכולת של בחירת מניות מסקטורים בהם הביקוש למוצרים שלהן קשיח, כמפורט לעיל.
בהצלחה
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו.
קרדיט תמונה:
nattavut