ה"פרארי" של רום
ניהול סיכון ובחירת מניות בפרישה
רום וה"פרארי":
רום הודיע לי: "אבא, בעוד שנתיים ארצה לקנות מכונית".
"נפלא!" עניתי. "איזה רכב אתה רוצה לקנות?"
רום ענה: "מה ז'תומרת? או פורשה או פרארי!"
"נו, ברצינות" השבתי. "האם אתה יודע כמה עולה מכונית שכזו?"
"ברור שאני יודע" אמר רום "זה מתחיל ב- 300,000 ש"ח..."
"ומאין יבוא הכסף?" שאלתי
"מה הבעיה?" ענה רום "אני אהיה לוחם מקצועי בגו'דו ויש לי גם כסף שחסכתי."
אמרתי לו: "אשמח לשמוע את תוכנית העבודה שלך: איך תגיע לסכום הזה בתוך שנתיים?"
"מה הבעיה, אבא? אקח ואשקיע את הסכום שחסכתי. אתה תאמר לי איזו מניה לרכוש, כך שבתוך שנתיים תהיה לי היכולת לרכוש את הרכב שאני רוצה."
"וכמה כסף חסכת?" שאלתי.
"יש לי כמעט 10,000 ש"ח!"
"ואוו!!!" אמרתי "ואיך זה יהפוך ל- 300,000 ש"ח לפחות?"
רום השיב: "אמרתי לך. אתה תגיד לי איזו מניה לקנות. את הטיפולים השוטפים במכונית אממן כמקצוען בג'ודו..."
"שמע, רום" עניתי "אני בטוח שיבוא יום שבו תנהג ב"פרארי" חדשה. אין לי ספק בכך - אבל כסף לא מגיע מהימורים על מניה. כסף יכול להגיע מתשוקה, מעבודה, מהתמדה מחתירה למטרה. נכון שאם תמצא את המניה הנכונה תמיד יש סיכוי."
"מה זאת אומרת אם אמצא? הרי אתה תעזור לי!" אמר רום.
"בטח שאעזור לך, אך אולי במקום לבחור לך מניה תשב רגע לידי ואתחיל ללמד אותך על כלים לחיים. אתן לך כלים, כך תוכל לפתח מיומנויות. האומנות של בחירת מניות אין כוונתה שתמיד תבחר נכון, אך אם תלמד את מהות הפיזור ותדע להחכים מטעויות, עוד תרכוש לא רק את מכונית ה"פרארי" שאתה חושק בה, אלא גם את המפעל שמייצר אותן.
מניות ושדות מוקשים: השקעה במניות ללא הבנה והיכרות עם התחום משולה לריצה בשדה מוקשים - בעיניים עצומות! קיים סיכוי קטן מאוד לצאת משם ללא פגע ולהיחשב כגיבור, אך הסיכוי לאבד את החיים גדול הרבה יותר.
סיכון ופרישה: "סיכון" הינו מונח אמורפי שאינו ברור ואינו חד ערכי. הסיכון אינו בעל אותה משמעות מאדם לאדם. אירועים שונים נתפסים באופן שונה אצל אנשים שונים. איך מגדירים סיכון בכל זאת? איך הוא קשור למנהלי הון בפרישה? מקובל כי "סיכון" הוא שם כללי לאירוע המעורר חששות ושאינו בהכרח קשור לגיל. סיכון הוא כל מה שאדם עושה ללא כל מיומנות או הכשרה. אין זה אומר שמיומנות מבטלת סיכון, אך מקובל שככל שאדם מיומן יותר ומתמיד בלימודו בתהליכים הדינמיים המתרחשים סביבו, המיומנות הופכת למקצועיות הממתנת - ואף מעלימה - את הסיכון.
גמישות מחשבתית: קיבעון מחשבתי וחשיבה קשיחה אינם מסוגלים לייצר פתרונות, אלא מקבעים מציאות מאיימת. כל שינוי בתפיסת הקיבעון נחשב כמאיים על השלווה. ניתן לדמות זאת לנהג שהורגל לנהוג באותה הדרך במשך עשרות שנים ולפתע התבקש לנהוג בנתיב אחר מזה שהורגל אליו. לפני הנהג עומדות שתי אפשרויות עיקריות: הראשונה - להיכנס ללחץ! לעמוד, חסר אונים, מחוץ לרכב ולדמיין מה עלול לקרות ובאיזה קשיים ייתקל. השנייה - שהוא יכול לסמוך על כישורי הנהיגה שלו ונסיונו על הכביש, להביט במפות, לקרוא את ההסברים ולצאת לדרך.
בחירת מניות לרכישה בעת פרישה: בחירת מניות הינה מלאכה מורכבת. אם אין לפורש את המיומנות בבחירת מניות, שלא ינסה זאת לבד. כמו בכל תחום אחר בחיים, להתמחות יש מחיר. עלות ההתמחות בבחירת מניות היא הפסדים כספיים. אם הפורש חסר את היכולת הכלכלית לספוג הפסדים, עליו לחפש אנשי מקצוע המומחים בתחום, שיעזרו לו. כך יוכל להשביח את ממונו, עליו עמל שנים רבות.
משלושה יוצא אחד - או אולי שניים? או כל השלושה?
בחירת מניות-ערך: לכאורה זו נוסחה פשוטה: קנה מניה במחיר שהוא מתחת לערך הכלכלי האמיתי שלה. מכור אותה במחיר ההוגן. זה מתכון להשבחת עושר - אם יש לרוכש את המיומנות. העיקרון המנחה של בחירת מניות-ערך הוא שרכישת מניות מתבצעת רק לאחר עבודת מחקר מקיפה: כאילו הרוכש הוא המנהל של העסק שהגיע למסקנה כי המחיר הנוכחי של המניה משקף הזדמנות. זו נוצרת כאשר השווי האמיתי ההוגן של החברה עולה בהרבה על שווי השוק הנוכחי.
כדי למזער טעויות חייבים להיצמד ליסודות. כמה מהם מובאים כאן.
יחס מחיר-רווח (P / E): משמש על מנת לקבל אומדן האם מחיר המניה אטרקטיבי. ככל שיחס גבוה יותר, סימן שמחיר המניה יקר מדי. ככל היחס נמוך יותר, הוא מעיד כי מחיר המניה אטרקטיבי לרכישתה להשקעה ולהצפת ערך עתידית שלה.
הכנסות: אחת דרכים לקבוע אם מניה היא קנייה טובה לטווח ארוך, היא להעריך את רווחי העבר שלה ותחזיות לרווחים עתידיים. אם לחברה יש היסטוריה עקבית של עלייה ברווחים - על פני תקופה של שנים רבות – היא יכולה להיות קנייה מצוינת לטווח ארוך .
ערך ולא זבל: השקעות-ערך אינן קשורות למחיר המניה ואין לקבוע בהתאם למחיר האם המניה זולה או יקרה. "זול" או "יקר" הוא מדד בהתחשב באיכות החברה ובטיב עסקיה ופיתוחה העתידי הצפוי.
שני יחסים באמצעותם ניתן לקבוע באם מחיר המניה הוא אטרקטיבי:
יחס חוב: יש לחקור וללמוד היטב את מצבת החובות של החברה ומה משרת החוב. יש לקחת בחשבון כי בזמנים של אי ודאות כלכלית והעלאת שיעורי ריבית, חברות עם רמת חוב גבוהה יכולות להיקלע לקשיים בהחזרת חובותיהן. בזמנים בהם הריבית נמוכה חוב יכול להפוך למימון זול של צמיחה. יחס חוב מספק אינדיקציה לסך התחייבויות ולסך הנכסים באופן כללי. ככל שהחוב גדול יותר החברה עלולה להיקלע לקשיים במימון ובצמיחה אורגנית.
יחס שוטף: חלוקת הרכוש השוטף בהתחייבויות שוטפות. ככל שהיחס גדול יותר הוא מלמד על נזילות גבוהה של החברה. (לדוגמה: בהנחה כי היחס הינו 4, הוא מלמד כי החברה מסוגלת לשלם ארבע פעמים את התחייבויות השוטפות שלה).
מניות ערך:
הטוב: מניות אלה הן מתכון מוכח לבניית עושר בכל גיל. מומלץ חיפוש אחר חברות הנסחרות מתחת לשווי האמיתי, להחזיקן לאורך זמן - עד שהשוק יתמחר את מחיר המניה על פי השווי האמיתי שלה.
הרע: בכל יום של מסחר, מחירי המניות הם כמו נדנדה. לעיתים הרוכש בטוח כי מניות החברה שרכש שוות יותר, אילו היו נסחרות במחיר ההוגן שלהן. אולם התנודתיות עלולה לעורר ספקות. לא כל שכן אם רכש מניה והיא ירדה אל מתחת למחיר הרכישה. כדאי לזכור: אם נצמדים לעקרונות המנחים בבחירת מניות-ערך ואם דבר לא השתנה בחברה או בתנאי הסביבה - ההזדמנות גדלה. בכל מקרה יש לקחת בחשבון שמדובר בעבודה מאומצת לפני התגמול... הרוכש ידרש ללמוד ולהתמחות באיתור המניות.
המכוער: לא כל מניה שהרוכש בוחר תהיה מניה מנצחת. הרצון להתעשר מהר הוא "אם כל חטאת" ואי-ההשלמה עם הרעיון כי כישלון הוא חלק בלתי נפרד מהעניין, עלול להביא את המשקיע לכדי קבלת החלטות לא רציונליות ואף מסוכנות. כדאי לזכור: אם הולכים לביצה ומצפים לשמוע דווקא קונצרט, לא כדאי להתאכזב אם שומעים את הצפרדעים פוצחות בקירקור. לאכזבה בעקבות כישלון יש להתייחס כחיסון להמשך העשייה בבחירת מניות.
2. דיבידנד:בהקשרו למניות, משמעותו חלוקת רווחים על ידי חברות על ידי תשלום חלק מרווחים לבעלי מניותיה. הדיבידנדים משולמים במזומן.
מצורפות כמה נוסחאות שתעזורנה לבסס את ביטחון המשקיע במניית הדיבידנד, כחברה יציבה שנבחרה לתיק.
יחס Payout: חלוקת סכום הדיבידנד השנתי ב- EPS (רווח למניה): אם התוצאה היא מעל 85%, יש מקום לזהירות ולבדיקות נאותות נוספות אודות החברה לפני רכישת מניותיה. (הערה: דוגמה להחרגה מכך הן חברות שבהן יחס החלוקה יכול להיות מעל 85%: חברות כמו REIT נדל"ן או MPL שהן חברות פרטיות. ברוב החברות שבהן קיים יחס payout מעל 85% נדרשת זהירות בהשקעה במניותיהן.
יחס חלוקת דיבידנדים / FCF: חלוקת תשלומי דיבידנד בתזרים מזומנים חופשי שנוצר על ידי החברה במהלך שנת עסקים. כך ניתן לדעת אם כספי הדיבידנד מקורם מתזרים שוטף ורווחיות או מגיעים ממקורות אחרים, כגון הלוואות או צבירת חובות. למותר לציין כי משקיע נבון יעדיף שמקור הדיבידנד הוא מפעילות שוטפת של החברה.
הטוב: אחד היתרונות הבולטים בהשקעה במניות המחלקות דיבידנד, הוא התוספת לרווח ההון הנובע מעלייה במחיר המניה מהמחיר שבה נרכשה. דיבידנד הוא תוספת קבועה ואף מקור הכנסה של בעל המניה. זו השקעה טובה למשקיעים הרוצים להגדיל את תזרים הכנסתם וליצר אפיק המשלם תזרים קבוע. חברה המחלקת דיבידנדים באופן קבוע וסדיר לפחות במהלך עשר שנים מושכת אליה משקיעים הרוכשים את המניה ולא ממהרים למכור אותה. זה מרכיב המוסיף יציבות למחיר ותנודתיות מתונה. צד טוב נוסף שהוא שיש ביכולת הרוכש להשקיע בתעודות סל המחלקות דיבידנד: לדוגמה:BDCS , DOO ועוד.
הרע: אחד החסרונות המהותיים בחברות המחלקות דיבידנד הוא שהן מחלקות את המזומנים שצברו: כאלה שהיו יכולים להיות מנוצלים להשקעה בחברה ולהשבחה עסקית. השקעה נכונה בחברה תתגמל את בעלי המניות בעליית מחיר המניה. הכרזה על חלוקת דיבידנד מורידה בדרך-כלל את מחיר המניה ביחס המזומנים שהחברה צפויה לחלק. על כן היצמדות לאסטרטגיית דיבידנד מחייבת מעקב צמוד אחר החברות.
המכוער: הזהירות מחויבת בבחירת ורכישת מניות המחלקות דיבידנד. חברות המחלקות דיבידנד גבוה עלולות להפוך למלכודת למשקיעים. זו אחת השאלות שמשקיע - הבוחר מניית דיבידנד - חייב לשאול את עצמו. אסור להתפתות אחר דיבידנד גדול וחריג. יש לבדוק את הנתונים הבסיסיים והכלכליים של החברה. לא כדאי להיקלע למצב שבו תשלום הדיבידנד הופך ל"השמדת ערך" של החברה, בשל חוב של בעל שליטה. נחוץ מעקב שוטף אחר ביצועי החברה ותשלום הדיבידנד.
3. חצי ערך חצי דיבידנד: שילוב בין שתי האסטרטגיות: ערך ודיבידנד.
הטוב: שמירת שילוב נכון בין שתי האסטרטגיות, כך שתיק ההשקעות מחולק לשניים: למניות שהוערכו בשווי נמוך משוויי השוק הנוכחי, המוחזקות במעקב אחר התפתחויות בחברה - עד להגעת מחיר המניה למחיר ההוגן שלה. זאת יחד עם מניות של חברות המשלמות דיבידנד. אלה מגדילות את תזרים המזומנים וההכנסות של הפורש. מניות הדיבידנד מייצרות מצב של תגמול מיידי ותגמול נדחה: המיידי הוא תשלומי הדיבידנד. הנדחה הוא הצפת הערך של המניות בתיק ההשקעות. שילוב האסטרטגיות נותן למשקיע תחושה של התקדמות.
הרע: נדרשות סבלנות ומשמעת חזקה כדי להחזיק באסטרטגיה של השילוב. שילוב בין שתי האפשרויות יכול לייצר לעתים תחושה שאם מניות-הערך שנבחרו אינן עולות, תהייה נטייה להעביר את כל התיק לאסטרטגיית דיבידנד - ולהיפך.
המכוער: כמו כל פעולה שמבצעים "חצי-חצי", לא תמיד מורגשת התוצאה באופן מיידי. מצד אחד התיק משלם תשלומי דיבידנד, בכפוף ליחס החלוקה. מצד השני התיק נמצא בציפייה לעליית ערכן של מניות-הערך. מצב זה יכול לגרור תסכול אצל המשקיע, כי ייתכן שתשלומי הדיבידנד אינם מספיקים להשלמת תזרים המזומנים בפרישה. מאידך, עליית ערך של מניה היא לפעמים איטית ודורשת זמן. בכל פעם שהמשקיע נתקל בצד "המכוער" של החלוקה, כדאי לזכור: הכל מבחירה! יש להיצמד ולהתמיד. רק כך תגענה התוצאות הרצויות.
בהצלחה.
רן חובב, מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם. בזכותה של אשתי אני מה שאני
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ, המידע המוצג הוא לידיעה בלבד, ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ולא מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידיה עושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
קרידט תמונה:
Media