קול קורא למעורבות פנסיונית
אימא יקרה, את זוכרת כאשר טיילנו בגן שם בין הספסלים, רצתי עם הילדים, בערב חזרנו הביתה, ואת תמיד אמרת כשתגדל תלך לצבא, אחר כך תלך ללמוד, תתקבל למקום עבודה, תהיה לך קביעות ותתפרנס בכבוד, תיסע לטיולים, תתחתן ואני אשמור על הנכדים. וברבות הימים תפרוש בכבוד, ויום אחד אתה כך תטייל עם נכדך שלך.
אז אימא יקרה איפה טעיתי לצבא הלכתי, תעודת חייל מצטיין קיבלתי, מכינה באוניברסיטה עשיתי, למדתי, למילואים הקפדתי ללכת, בדרך התנדבתי כי כך למדת אותי לעשות טוב לאנושות, אז איך זה קרה אימא שהיום קורת גג לא אוכל לרכוש, את זוכרת שסיפרת לי שאבא לאחר הצבא התחיל מיד לעבוד, נו אז היה נוסע בהסעות, זוכרת שיום אחד לקחתם אותנו למסעדה, אמרתם לנו היום חוגגים, אני שאלתי את מה? לכבוד מה? אבא שלכם קיבל קביעות בעבודה!!, עכשיו נוכל להתחייב לבית החלומות, לישון בשקט ולדעת שעתידנו הכלכלי מובטח, אז אני לא כל כך הבנתי במה מדובר, ממה שזכרתי אז שקביעות זה שניצל במסעדה,
לימים הבנתי את גודל החגיגה, ואני שנים לקח לי להתקבל לעבודה, ואז במקום מנהל אדיב מצאתי את עצמי עובד בחצרו של פרעה, בכל פעם הם הבטיחו אם נהיה מרוצים ממך בשנה הבאה כבר לא תהיה עובד קבלן, תהפוך שייך למפעל, ניסתי אימא, כל כך ניסיתי והשתדלתי.
בכל בוקר הראשון הייתי ובסופו של יום לכבות את האור לא שכחתי, עבדתי ועבדתי, ובכל שנה הגיע אותו המכתב, אנו ממך מרוצים אך למשפחתנו לא מקבלים, נו אז לפחות כך חשבתי חיסכון לפנסיה יהיה לי, ואז יום אחד הבנתי כי פשוט לא שמתי לב, לא ידעתי כי קרן הפנסיה שלי ששמה ממש דומה למה שיש לאבי, אינם כלל דומים האחת וותיקה מבטיחה תשואה, שלי חדשה נו ממש חדשה אבל בינה לבין תיק השקעות הבדל גדול לא תמצא, לא ידעתי כי לצד החיסכון החודשי, אני אהיה חייב להבין במה שממש לא למדתי, מתי אדע איזה מסלול צריך לבחור, מניות?, ללא מניות? שקלים? מדד? ועוד אין ספור מסלולים, ואז במחלקת השכר אמרו זה חובתכם לעשות שיעורי בית, כי אף אחד זולתכם לא ידאג לכם.
אימא יקרה זוכרת את טלי?, החברה בכל חג הייתה עולה השאלה נו מתי אתם תתחתנו? אימא יקרה רצינו כל כך, רצינו אבל אני כל כך פחדתי כיצד נוכל לממן רכישה של דירה? כיצד נוכל לעמוד ביוקר המחיה? הזמן עבר ולטלי נשבר, אז גם זה נגמר, אז אימא שכרתי בסופו של יום דירה קטנה, ובאמצע השבוע אני מגיע אליכם ואוסף את קופסאות האוכל שאת מכינה, אז אימא יקרה איפה טעיתי? היכן לאיבוד הלכתי?
ומכאן:
המכתב הזה חברים הוא מכתב של כל הילדים, שאתם עוזרים להם בחתונה, אתם מממנים להם את הלימודים, ואני קורא לכם למעורבות פנסיונית פעילה, הם הילדים רצים במרוץ החיים, עסוקים בלשרוד את היום ואת השנה, האתגרים שהם ניצבים מולם היום קשים הרבה יותר ממה שהדור הקודם הורגל אליו, מעורבות פנסיונית פעילה שלכם, תוכל לעזור ותוכל לסייע בקבלת ההחלטות הנכונות לגבי עתידם, בשולחן השבת דברו על הכול, דברו גם על החיסכון הפנסיוני, החשיבות המכרעת, כן אכן כן זה חשוב שתהיה להם דירה, אך זה חשוב שיהיה להם גם איך לשלם את הארנונה, פעם זה היה דן חסכן, היום דן הלך לאיבוד או בעצם איננו ולא קיים, ללא חיסכון פנסיוני מושכל, חכם, המתוכנן בקפידה, חיסכון ללא פשרות, כאשר כוח הקנייה של הקצבאות הביטוח לאומי הולכות ונשחקות, רק חיסכון פנסיוני עתידי המתוכנן, כמו הסתערות על יעד, רק הוא יוכל להבטיח את עתידם, ככל שהם יותר יחסכו כך אתם בעתיד פחות תתמכו מנו לכם מנהל נכסי פרישה, ניהול החיסכון, שימור החסכונות הפנסיוניים והתאמתם למצבי החקיקה השונים המשתנים, ולסיכונים בשווקים, רק ניהול אקטיבי ומעורבות תוכל להביא אתכם ליעד האמיתי שהוא פרישה בכבוד.
המאמר נכתב ע"י רן חובב מומחה למיסוי ופרישה