הפנסיה היא הסכום ההוני אותו צברנו והעומד לזכותנו. ממנו אנו מקבלים - בהתאם לתקנון המשלם - קצבה חודשית. אין זה משנה אם מדובר בקרן פנסיה תקציבית, שממנה המדינה משערכת את הסכום אותה תידרש לשלם לכל תוחלת חיים ומשרינת את הסכום הנדרש בתקציב, או אם המדובר בקרן פנסיה וותיקה / חדשה / ביטוח מנהלים. באלה החיסכון הוא חיסכון העמית וממנו יקבל קצבה.
זוג גמלאים זקוק להכנסה חודשית של כ- 15,000₪ (בהנחה כי אין לו חובות לשלמם) כדי לקיים רמת חיים נאותה. הסכום הנקוב כולל רק את שנידרש להם, ללא כל תמיכה או עזרה לאחר.
בעבר, ניתן היה לחסוך צבירות גבוהות בתוכניות הפנסיוניות. זאת ממספר סיבות כמו תנאים מועדפים וותק גבוה מצטבר אצל מעסיק אחד, כך היה ניתן לקיים רמת חיים סבירה בפרישה מהפנסיה אותה חסכנו. כל העיסוק בניהול הכסף היה פחות משמעותי. יתרת החיסכון שמעבר לסכום הפנסיה החודשי יועדה להוצאות מיוחדות והיא עמדה לרשותנו כמקדם ביטחון. כל זה השתנה בתכלית. כיום נוצר מצב בו אנו פורשים עם צבירות פנסיוניות נמוכות ועם הון אותו צברנו במהלך השנים. הון זה יכול להיות ממקורות שונים: מענקי פרישה שקיבלנו, קופות הגמל, קרנות השתלמות, חיסכון פרט, ירושות ועוד. הצבירות הנמוכות בקופות הפנסיוניות מכריחות אותנו לניהול כספי אחר. ניהול זה נועד בעיקרו לקיים את רמת החיים, כך שיוצא כי התזרים החודשי בנוי מ"שכבה" של קצבאות והשלמה מניהול ההון.
אם כך, מהן הדרכים לניהול הכסף למטרת פנסיה משלימה חודשית? ממי וממה צריך להיזהר?
הנה משפט שכתבתי בעבר: אם גמלאי שברשותו 1,000,000₪ יכפיל את כספו, הוא לא ייחשב בעיני עצמו כאדם עשיר. הוא לא ימכור את מכוניתו וירכוש מכונית פאר. אך גמלאי בעל 1,000,000₪ שיפסיד את כספו ייחשב כעני ובהחלט ייתכן שיידרש למכור את רכושו - ובין היתר את רכבו - על מנת לממן את מחייתו.
מיהם ה"אויבים"? כאשר אנו עובדים באופן סדיר ה"חברים" הללו פחות מורגשים. אנחנו לא נוטים לחשוב עליהם. אנו מייצרים הכנסה חודשית בכל יום ובכל חודש מחדש. כאשר אנו עובדים ומחשבותינו נודדות להשפעת האינפלציה, זה מתורגם לבקשה להעלאת בשכר כפיצוי. נושא הסיכון הוא דומיננטי אך בהרבה פחות חשוב מסך הכול של הסכום שהצטבר בעת בה פרשנו.
נניח כי אני עובד וברשותי קרן השתלמות. בשנה אחת ירדה הקרן - 10%... לא נעים! אך מנקודת מבטי? לא נורא. אני ממשיך לעבוד וההפקדות החודשיות ממשיכות לזרום לקופה. יש לי טווח זמן לתיקונים והשווקים (בדרך כלל...) נוטים לתקן. כך זה בעיני, העובד.
בעיני הפורש זו יכולה להיות טרגדיה. אין יותר הפקדות לקופה ואין זמן לחכות. תוחלת חיים מי בכלל חושב למות? מי בכלל נוטה לחשוב עד כמה נתון זה דומיננטי בניהול הכספים? זה קורה... המודעות מתחילה לחלחל בסמוך לגיל הפרישה, או שאנו נתקלים בקרוב משפחה מתבגר. פתאום מגלים שנכון, חיים יותר, אך זה עולה יותר!.
המיסוי הוא אחד הפרמטרים הדומיננטיים ביותר, בעל יכולת השפעה של 100% על שיעור ההכנסה החודשית שלנו בפרישה. כמה מאתנו נוטים לתכנן את סוגיות המס מבעוד מועד. כאשר אנו נתקלים בתכנון בדיעבד זה כבר מאוחר. החיים מורכבים מרצף של בחירות נכונות ושל כאלו שהיינו מעדיפים לא לעשותן.
הדיון הציבורי בניהול החיסכון הפנסיוני הוא שטחי וברובו ממוקד בעיקר בדברים השוליים. זאת במקום להיות עסוקים בשאלה מי מלווה אותנו? האם זה שמתיימר לשמור עלינו ולהגן על כספנו הוא בעל יכולות מתאימות וההכשרה המתאימה?
הנה חלק מהאפשרויות:
-
נדל"ן פנסיוני: הכנסת מרכיב הנדל"ן לתיק הפרישה היא חיונית! ב- נדל"ן פנסיוני אין גיל פרישה, הוא מספק הגנה אינפלציונית, הבטחת תזרים התשלומים (כמו שכ"ד) בכל תוחלת חיים. שיעור המס הינו פטור או מופחת ממה שאנו משלמים על הכנסה מהפנסיה. הנדל"ן מציע מספר אפשרויות לחסוך דרכו לפרישה, כמו נדל"ן למגורים, נדל"ן מסחרי ועד לנדל"ן תיירותי. אנו יכולים לנהל זאת בעצמנו או למסור את הניהול למומחים בתחום.
-
ניהול תיק ריבית ודיבידנד: אפשרות נוספת תהיה בניהול תיק השקעות שייעודו הבטחת תזרימי הכנסה חודשית מאגרות חוב ומניות. כאן יש לשים לב למספר פרמטרים חשובים: יש להבין כי תשואה תהייה תלויה תמיד בקורלציה של סיכון. אכן, ישנן אגרות חוב ומניות בארץ ובעולם המשלמות ריבית או דיבידנד גבוה, אך מי שמוכן לשלם שיעור גבוה מעיד לעיתים על מצבו הפיננסי. אין זה אומר שלא כדאי. זה אומר שנחוצה מחשבה תחילה.
בניית התיק באיזון נכון יכולה ליצור לנו תזרים בצורת "פנסיה משלימה" נאותה. מניות המשלמות דיבידנד יכולות להציע זרם הכנסות הולך ועולה לאורך הזמן. זה תלוי כמובן בקצב ועליית רווחיות החברה. ישנם כיום הרבה תאגידים חזקים שלהם יתרות מזומנים גבוהות. זה יכול לאפשר להן להגדיל בעתיד את יחס הדיבידנד או לשמר אותו.
אפשרויות רבות לפנינו ליצירת תזרים הכנסות בהשקעה ישירה באגרות החוב או תעודות סל. לרוב תיקים אלו נוטים לתת הגנה אינפלציונית, שכן אגרות החוב יכולות להיות צמודות למדד. שיעור תשואת הדיבידנד נמצא בקורלציה לשיעור המדד. אין הגבלה בניהול תיק "פנסיה משלימה" עד לגיל 120. שיעור המס בגין הרווחים הוא "מס רווחי ההון" הנהוג בישראל. כאן חשוב מאוד להקפיד ולבדוק מיהו המלווה אותנו. מקצועיות הגורם המנהל היא תוספת מהותית לתשואה. תיקים כאלה רצוי שיושקעו בכל "הכפר הגלובלי" שלנו. פיזור שכזה יגדיל את התשואה ויקטין את הסיכון.
-
תכניות חיסכון: במוסדות פיננסים רבים קיימות תכניות חיסכון המשלמות הכנסה חודשית לאחר הפקדת סכום חד פעמי לתקופות של 2, 5, 8, 15 ו-18 שנים. שיעור התשואה קבוע וידוע מראש. לעיתים תהיינה "תחנות יציאה" בתוספת קנס שבירה.
ההכנסה החודשית השוטפת מתוכננת במספר אפשרויות:
-
הכנסה חודשית צמודה למדד שהיא תשלומי ריבית בלבד, כאשר הקרן תיפרע בתום תקופתה חיסכון בתוספת הפרשי הצמדה למדד.
-
לחילופין פירעון קרן וריבית הכנסה חודשית שוטפת צמודה למדד על חשבון קרן וריבית. התשלום החודשי מחושב באופן שעד תום תקופת החיסכון תשולם כל הקרן בפירעון החודשי השוטף. שיעור הריבית שנקבל הוא הריבית הנהוגה במשק יש חשיבות לזמן: ככל שזמן הפירעון יהיה רחוק יותר הריבית תעלה אם כי בתנאי מחירי הריבית של היום מדובר בעלייה מזערית.
התוכניות האלה מציעות הגנה אינפלציונית. הן קבועות למשך זמן מדוד וקבוע מראש. המס עליהן הוא מס רווחי הון הנהוג בתוכניות חיסכון. הגורם המלווה הוא בדרך כלל מוסד פיננסי
-
פנסיה אלטרנטיבית: כאשר התחלתי לפעול בעיסוקי עוד זכיתי לטפל בפורשים בתנאי וודאות. היינו יושבים יחד למפגש ייעוץ מיסוי ופרישה ויודעים לתת הערכה מדויקת למה לצפות. עם השנים התחלפה הוודאות הזו באי-וודאות.
המחשבה והחזון יחד "בוערים" בי עד היום: לתת אפשרות לחוסכים/לפורשים לחזור לתנאי הוודאות שאפיינו את הקודמים להם. מהר מאוד הבנתי כי המקורות הכלכליים לא יכולים להיות מתוך החסכונות הממסדיים ה"מונחים על המדף". יש צורך לחפש ולבנות אותם יש מאיין. כך עשיתי בשנים האחרונות.
דוגמא אחת שהיא בגדר חלופה להשקעה פיזית מוחשית היא ה"מרוץ" אחר אנרגיה חלופית סולרית. ישנם בתחום זה פרויקטים היכולים להבטיח תנאי הצמדה וריבית גבוהים ממה שניתן לקבל היום בשוק. כמו לכל דבר, גם כאן יש יתרונות וחסרונות. אין זה המקום להסיק את המסקנות, אך האפשרות קיימת והיא מהווה תחליף השקעה ומייצרת "פנסיה משלימה". קראתי לה בשם "פנסיה חשמלית". ההשקעה בפרויקט נותנת הגנה אינפלציונית היא מתוכננת לתקופה ארוכה. המס עליה הוא בשיעור מס רווחי ההון. בפרויקטים האלה שותפים ומלווים בנקים בישראל. תקופת השקעה של כ- 10 שנים.
-
קרנות נאמנות: בארץ ובעולם קיימות קרנות נאמנות הבנויות למטרת הכנסה חודשית. הקרנות בנויות לתשלום אחוז קבוע מסך היתרה ביום התשלום. ישנן קרנות המתמחות בתשלומי דיבידנד. הקרנות נזילות, אך התשואה אינה מובטחת. ה"קופון החודשי" שהן מחלקות קבוע. ישנן קרנות נאמנות בהתמחויות שונות, החל מקרנות ששיקול הדעת בהשקעת הכספים שלהן היא של מנהל הקרן בלבד ועד לקרנות שמתמחות באיתור חברות גדולות המשלמות דיבידנדים, או באיתור אגרות חוב המשלמות קופון גבוה ועוד. כאן אין מקום למונח "הגנה אינפלציונית" מאחר והקרנות משתתפות ברווחים. כל הכסף מופקד בקרן. החבר בקרן ממשיך לקבל את זרם התשלומים. המיסוי בכפוף למס רווחי ההון. קיימות קרנות גדולות בעולם שזו התמחותם, עם רקורד נצבר של עשרות שנים.
-
הפקדה לתוכניות קצבה משלמות: "קצבה מוכרת": קיימות קופות משלמות היכולות לקבל הפקדה חד פעמית של עמית לצורך קבלת קצבה חודשית. הפקדה כזו תייצר קצבה הקרויה בשם "קצבה מוכרת". ההכרה בקצבה מוכרת יכולה להיות מהחלק שמקורו בתשלומים שבעבר חויבו במס בעת תשלום המשכורת ובעת ההפרשה של המעביד לקופה, שכן הם היו מעל השיעורים והסכומים הקבועים בחוק. כמו כן בשל סכומים שהפקיד החוסך ולא היה זכאי לקבל בגינם ניכוי לפי סעיף 47 לפקודת מס ההכנסה. לכן הפקדה חד פעמית מסכום שלא זכה לקבל הטבת מס התגמול החודשי יהיה פטור ממס. הדבר כולל גם קופה אישית לפיצויים שהמס עליה שולם ויתרת הכסף נשארה בקופה. ניתן לבחור מסלולי קצבה שונים. מסלולי הקצבה ברובם הם התחייבות לתקופת תשלומים והבטחת שארים. לדוגמא, אם נבחר מסלול של 240 תשלומים הם יהיו לכל חייו של המפקיד. במקרה פטירה חו"ח בעת תשלום ה- 200 יושלמו עוד 40 תשלומים למוטבים שייקבע. אין חרטה מההפקדה או מהמסלול שנבחר. התגמול אותו נקבל ייקבע ע"י חברת הביטוח בחישוב שמכונה "מקדם" שהוא חישוב אקטוארי של תוחלת החיים.
-
קופת גמל וקרן השתלמות: לחוסכים בקופות הגמל ההוניות ובקרנות השתלמות ישנה אפשרות לקבל מתוך הקופה הכנסה חודשית. את גובה ההכנסה יקבע העמית בקופה. השליטה על גובה ההכנסה היא של העמית בלבד. משיכת ההכנסה החודשית אינה פוגעת בנזילות יתרת הכספים. גובה המשיכה יכול להיות שיחושב לפי תשואה ממוצעת של הקופה. הכנסה זו אינה חייבת במס הכנסה, אלא בכפוף למס רווחי הון אם ישנו בקופה. העמית הוא השולט בעצמו על תמהיל ההשקעות של הקופה ויכול לבחור מסלולים התואמים את הסיכון אליו הוא מוכן להיחשף.
מעל לכל יש לזכור: ניהול נכון הוא פיזור נכון!. הפיזור הוא אינו בין מנהלים שונים אלא בין אפיקים שונים. ציינתי מספר אפשרויות בודדות, אך ישנן עוד עשרות. צריך רק להבין את החשיבות שבפיזור נכון וניהול נכון של התיק לקראת הפרישה ובפרישה. בחרו לכם מנהיג: אדם שיידע להוביל אתכם ולייצר בעבורכם את ההכנסה החודשית הנחוצה לכם. זכרו כי נחוץ אדם שאמון עליכם, שילווה וישגיח. אין עוררין על חשיבות השפעת הליווי המקצועי על הגשמת היעדים.
הרצאה בוידיאו: הכנסה חודשית
שלכם,
רן חובב - מומחה למיסוי ופרישה