Hovav-Letters Jan 2015
לרקוד על גחלים
אוהבים לרקוד? כן! אוהבים גחלים? בתוך הגריל - כן! מה דעתכם לרקוד על גחלים? על המשטח הלוהט ב"מנגל"?... זה הדימוי של המתרחש בימים אלה בעולם הכספים: השוק הכלכלי משוגע, המשקיעים מתוחים. ממשלות, ובנקים מרכזיים מלבים את הלהבות ושומרים ללא הרף ש"הגחלים המוניטאריות" הלוחשות תעברנה את המסר: אין מעצורים. הכלכלה לוהטת!
הבנקים המרכזיים לקחו מהמשקיעים את הכלים הבסיסיים שבעזרתם ניתן להעריך סיכונים. כל המידע הפיננסי הפך לעיסה לא מוגדרת. 99% אחוזים מהציבור אינם מבינים מה באמת קורה בכלכלה העולמית המשקיעים מניחים כי הריבית תמשיך להיות נמוכה וההתערבות - כשתתרחש - תהיה אגרסיבית וחזקה. ניתן לכנות מצב זה כ"עצבנות במגמה חיובית"... אך לך תדע, כשמשחקים באש!
אמוציונאלי או רציונאלי? בכל פעם אני מופתע מחדש כשאני רואה כיצד משקיעים בוחנים כדאיות השקעה. "עלה יותר מדי"? "ירד יותר מדי"? "קדימה: קונים! / מוכרים!"? ממש דרך גרועה ביותר לקבלת החלטה.
בכל יום ובכל רגע נתון מתקיים מצב של משבר כלכלי במקום כלשהוא בעולם. אצלנו, בארץ, המצב מורכב. הנתונים משתנים והמשקיעים נעים בין הקצוות. רוב המשקיעים מחמיצים את הזמן הנכון לכניסה / יציאה מהשוק. בדרך כלל הם יקנו ביוקר וימכרו בזול.
אני ממליץ לפעול במתינות, ללמוד את השוק, לראות את כל התמונה. כדאי להעמיק ולסגל תכונות של שליטה על אותם דחפים המסבכים משקיעים אחרים. הנה כמה הסברים והמלצות להבנת המצב המורכב. אעזור לכם להוציא כמה גחלים מן האש הלוהטת של השוק.
מה זה אג"ח? גיוס חוב וכסף כנגד התחייבות לפירעון החוב בעתיד. הריבית נקבעת על פי רמת הסיכון. התערבות של ממשלות או בנקים מרכזיים במסחר באג"ח כמוה כהתערבות בריבית. היא יוצרת עיוותים בהצגת הסיכון, כלומר חוסר יכולת של המשקיעים לקבוע מחיר לכסף שלהם. בטווח של השנים הקרובות ההתערבות הזו מצטיירת כמי שמנסה להזרים כסף לשווקים כדי לעודד את הפעילות בהם. מה שקורה בפועל בדרך כלל הוא שבעלי נכסים יגדילו את הונם, כאשר לרוב הגורמים האחרים במשק הכלכלי לא יחול שינוי ומצבם אף יחמיר. התחרות תשחק את השכר וזה יביא לגידול באבטלה. הנזילות שנוצרת ע"י ה-QE אינה מגיעה לכולם. יש לשער על כן שבעתיד ה"בולענים" הכלכליים ילכו ויגדלו. כרגע גורמת הצפת השוק והגדלת הנזילות למשיכה של המשקיעים לרכישות של נכסי סיכון.
אירופה: "שפן מהכובע": בטווח הקצר - חגיגה. בטוח הארוך - טרגדיה. הבנק האירופאי המרכזי חיכה וחיכה, אך בסוף שלף "שפן מהכובע": חיקוי של ההרחבה הכמותית (QE)האמריקאית. לא נותר פתרון אחר לעשותו. חוסר היכולת של אירופה לגבש קונצנזוס למהלכים שלה הביא אותה, בסופו של דבר, לעשות את הדבר הנכון, אך בעיתוי הלא נכון ולהצהיר הצהרה (שלא בטוח כי יעמדו בה!) כי תוכנית ההקלה הכמותית מוגבלת בזמן עד לשנת 2016. יש לשער כי היא תמשך הרבה מעבר למוצהר. אירופה נמצאת באחת התקופות המורכבות שלה: שסע חברתי, טרור, כישלון בקליטת מהגרים, פערים חברתיים, דיפלציה עמוקה, אבטלה, יחסי חוב גבוה ותוצר נמוך במרבית החברות בגוש. תוכנית רכישת האג"ח בטווח קצר והבינוני תפעל כמו סטרואידים לגוף חולה: היא תפיק ציפיות בקרב המשקיעים, אך תגרום לעיוות בתמחור הסיכונים בין המדינות החברות בגוש האירו. בפועל היא תעניק לכל מדינה את האפשרות להגדיל עד אין קץ את החוב, ללא כל ערובה כי ינהגו בתבונה או יאמצו תכניות פיסקאליות ורפורמות המסוגלות להיטיב עם המצב הכלכלי. בסוף התהליך יכול להיווצר מצב פרדוקסאלי, שבו המדינות תראינה יציבות ואילו הבנק המרכזי האירופאי יתנדנד. כל אילו תרחישים לעתיד. בינתיים, בגלל המדיניות המוניטרית המרחיבה שאומצה, בצירוף של תמריצים וציפיות לרפורמות, דווקא עתה הוא הזמן שיהפוך את אירופה להשקעה טובה.
ארצות הברית: גם ברווז צולע יכול להיראות כטוב בין האצנים הנכים האחרים... למרות הנתונים הכלכליים האנמיים של הכלכלה האמריקאית, האלטרנטיבה הרבה יותר גרועה. לכן יש לשער שהמשקיעים ימשיכו להזרים רכישות לאגרות החוב האמריקאיות ולשוק המניות. ההרחבות הכמותיות בגוש האירו וביפן יספקו נזילות אדירה. נזילות זו תנותב לשוק האג"ח והמניות. הריבית לא תעלה מהר כל כך, כפי שכולם מצפים. מצד אחד ריבית נמוכה ומצד שני כסף בלי סוף הם הגורמים המרכזיים המתדלקים השקעות פיננסיות מסוכנות. קיימת מגמה ברורה בציבור האמריקאי כאשר הוא מקטין את הנטייה שלו לחסוך ובמקביל מגדיל ביקושים להלוואות - ובעיקר לצריכה. הציבור האמריקאי עדיין לא ממהר ליטול הלוואות כדי לרכוש נכסי נדל"ן, אולם ככל שימשך הזמן בו הריבית תהא נמוכה, יחזור ציבור הרוכשים ליטול הלוואות מסוכנות לרכישת נכסי נדל"ן. בכך תנופח עוד יותר בועת הנדל"ן. לעומת זאת, העלאת הריבית יכולה להעלות את הנטייה השולית של הציבור לחסוך ולמתן את העסקאות הפיננסיות המסוכנות. אולם החשש הגדול ביותר של הנגידה ג'נט ילן הוא שהעלאה כזו תאט את קצב ההתאוששות, תחזק את הדולר בתקופה מלחמת המטבעות ותעיב על ייצוא הסחורות. הנתון שאחריו צריך לעקוב הוא האינפלציה. כרגע לא נראים לחצים אינפלציוניים וההערכה היא כי לא יהיו כאלו בשנה הקרובה. כל זה מוביל למסקנה שהעלאת הריבית עדיין רחוקה. והכסף ימשיך לזרום לנכסי סיכון.
זמן הבנקים?: האם הגיע הזמן לסלוח לבנקים בארצות הברית? לאחר הנפילה הגדולה של 2008? בהערכת השווי ההוגן של מניות הבנקים יש להתמקד בנתונים מסוימים: מבנה ההון, הרווח מפעולות מימון, מאיכות הרווחים ומצמיחת דיבידנד. באופן כללי, השווי ההוגן מוגדר כפונקציה של מחיר למאזן ומחיר לרווחים. זה שייהנה מעליית הריבית (ומהציפיות לכך) תוך כדי גידול או ציפיות לגידול ברווחים הוא סקטור הבנקאות. נראה כי חלק מהם הפנימו ולמדו את לקח מהמשבר הגדול. רגולציה מתאימה, ידידותית ומועילה התפתחה – ו"האח הגדול" משגיח. כרגע, הבנקים בארצות הברית נראים יותר שמרנים ויותר זהירים ויש להם תפקיד מרכזי וחשוב בכל הקשור לצמיחה, תעסוקה, אשראי ועוד. לא כל הבנקים זהים: ניתוח מעמיק יגלה שיש בנקים שכדאי למשקיעים להיצמד אליהם. דוגמאות: Wells Fargo & Company שהוא ענק בנקאות, בעל פעילות במגוון רחב של תחומי פיננסים.BAC "בנק אוף אמריקה" שהוא החברה הפיננסית השנייה בגודלה בארצות הברית, בעל נכסים גלובליים בשווי 2.1 טריליון דולר, נמצא במצב של פיתוח עסקיו. הוא מתכנן לפתוח סניפים חדשים ב- 2 מדינות נוספות: קולורדו ומינסוטה. קיימים עוד בנקים נוספים המייצרים הזדמנות למשקיעי ערך. כנראה שהגיע זמן הבנקים!. BUY
סין: ל"פאקמן" יש כאבי בטן... מדד המניות הסיני עלה בשנת 2014 כמעט ב 50%. מרבית משקיעים מעריכים כי מדובר בבועת מחירים מתפתחת, אך יש הרואים דווקא אחריות: יש מנהיגות כלכלית בסין. סין הפחיתה את יעד הצמיחה שלה לשנת 2015 לסביבת 7%. המנהיגות הפיקה את הלקחים מהפזרנות והיא נחושה למצוא את הדרך הנכונה בין התערבות לרפורמות כלכליות. נראה כי מתכון זה (גם אם השנה סין תעמוד רק בקצב צמיחה של 7%) ואיזון זה הוא נכון. הוא משדר למשקיעים כי בראש מעיינם ודאגתם של המנהיגים נמצא לא בהכרח הרווח מהמניות, אלא יציבות הכלכלה. כמובן שהדברים קשורים זה בזה: יציבות והמשך מגמת הצמיחה ימשכו אליהן משקיעים. בינתיים הם עוסקים ב"קירור" שוק הדיור וברפורמות הקשורות בניהול חוב ממשלתי. הממשלה הסינית מנסה למצוא איזון בין דחיפה לצמיחה. משהו כמו : Stop-and-Go. דווקא הירידה בעלויות האנרגיה היא טובה למשק הסיני. ניתן להבחין בשיפור התנאים הכלליים, בגידול בייצוא ובצריכה המקומית. מחירי סחורות נמוכים ודווקא יעד צמיחה נמוך יכולים להפתיע את המשקיעים בהמשך. בסין כל הקלפים קרובים לחזה. אם תידרש התערבות אגרסיבית יותר הסינים לא יהססו.
מתכות יקרות: השמש זורחת מעבר לפינה... השוק של המתכות היקרות הוא שורי(עולה= Bull market), גם אם חלק מהמשקיעים חשים בלבול או תסכול. התנאים התומכים בעליית מחירי המתכות רק הולכים ומצטברים. דבר לא קרה בכלכלה העולמית לאחרונה, מלבד יתרות החוב הולכות וגדלות. כפי שציינתי בעבר, מדובר בשוק מניפולטיבי: הדבר האחרון שאותו ירצו כרגע ממשלות ובנקים מרכזיים הוא שהמתכות היקרות תיתפסנה כעוגן ובטחון כנגד השטרות המודפסים והחובות הגדלים. דבר לא קורה מעצמו... אנחנו נמצאים בתחילתה של מלחמת מטבעות עולמית הגוררת הדפסות ענק של כסף קל. לא ברור כיצד נתפס הפרנק השוויצרי כמטבע-עוגן: בחינה של הנתונים תראה שהמאזן של הבנק המרכזי בשוויץ גדל פי 5%!
ניתן להדפיס נייר, אך אין יכולת להדפיס מתכת. חייבים לכרות אותה מהאדמה. המתכות הן גידור כנגד הדפסות הכסף והחוב העולמי ההולך וגדל. רצוי שתימצאנה בתיק של כל משקיע, המבין לאן תוביל הפזרנות וחוסר האיזון בין מדיניות מוניטארית מרחיבה ובין אימוץ רפורמות ויצירת יעד חוב ממשלתי. היציאה מהחוב הגדול תהא דרך אינפלציה השוחקת את ערכו של החוב הלאומי. קיימת הזדמנות המתפתחת לרכישה של חברות קטנות הכורות זהב, הנסחרות בתעודת הסל GDXJ.
רוסיה: ציידי מציאות: ירידת מחירי הנפט פוגעת בכלכלת רוסיה. מתרחשות ירידות חדות במטבע הרובל. אין ספק כי מתפתחת כאן הזדמנות: העיתוי הנכון אינו ידוע, אך חייבים לדעת לזהות הזדמנות כאשר היא מתפתחת. כרגע, בעיקר משקיעים "עם לב חזק" מאתרים שם הזדמנויות - ויש! מחירי הנפט לא יישארו ברמות ה- 40$ לחבית למשך זמן רב. הרבה סממנים מעידים כי המחיר יהיה גבוה יותר. רוסיה היא מדינה עם הרבה משאבים ומעניין לעקוב אחרי המדיניות שלהם. יש סיכוי כי משבר זה הופך להזדמנות שבה הם עורכים רפורמות. רוסיה היא השוק השנוא ביותר בעולם, אבל דווקא שם וממש עכשיו מתפתחות להן הזדמנויות להשקעות ארוכות טווח מניבות.
ישראל: "תיכף אשוב". הבחירות בישראל הכניסו את השוק למצב של קיפאון. כולם מחכים, לא צריך להיות בעל חוש נבואי כדי לנחש: כפי הנראה מה שהיה הוא זה שיהיה. אנו, המשקיעים, מקפידים שלא לעסוק בפוליטיקה אלא לחקור ולהבין את מגמת השוק. כרגע, ככל הנראה, השוק המקומי מספק אטרקטיביות למשקיעים, למרות שכולם "יושבים על הגדר". המגמה הכללית: בין אינפלציה לדפלציה אינה ברורה. ירידת מחירים של מים, חשמל ונפט הביאו לירידה בקצב האינפלציה, בתוואי נמוך מהיעד השנתי. בנק ישראל ימתין עד שמגמות אלו ייטמעו במשק ואז יבחן את דרכו בכל הקשור למדיניות הריבית. הוא אף ישקול הרחבה כמותית, אם הסימנים יראו כי המשק נמצא בתוואי דפלציה (ירידת מחירים) = "דיכאון כלכלי", כולל הזרמת נזילות לשווקים. בנק ישראל לא יעמוד מנגד המגמה העולמית ומלחמת המטבעות, באשר לביצוע הרחבה מוניטרית.
אחת הבעיות המדירות שינה מעיני האחראים על הכלכלה בישראל הוא שוק הנדל"ן הממשיך להיות מתודלק באשראי ומינוף גבוה. לבטח בתקופה של הפחתת ריבית נוספת. קצב נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. מצד שני, הגירעון בתקציב המדינה לשנת 2104 היה נמוך מהצפוי. המשק הישראלי מראה צמיחה, אך זו אינה מביאה בסופו של דבר לעלייה בשכר. זה גם אחד מההסברים מדוע חלום רכישת דירה הופך רחוק מדי חודש בחודשו. בעיה נוספת נעוצה בהבדלים גדולים בנתוני האבטלה בין המרכז לבין הפריפריה.
לסיכום: בטווח הקרוב ואף הבינוני שוק המניות בישראל אטרקטיבי.
בתקווה שעזרתי לכם, הקוראים, להוציא כמה ערמונים מן האש, מבלי להיכוות מהגחלים הלוחשות.
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הכותב הינו בעל רישיון בייעוץ מס רישיון פנסיוני ורישיון בניהול תיקי השקעות. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
קרדיט תמונות:
Boaz Yiftach
digitalart
dan
renjith krishnan
Salvatore Vuono