Hovav-Letters
פרישה: סקירות כלכליות
לא לבעלי לב חלש
הפעם ברצוני לשתף אתכם, קוראי, בחוויה מפחידה הזכורה לי מימי ילדותי. מפעם לפעם באתי ל"לונה פארק" שבו היה מתקן של "רכבת שדים". רק בכניסה למתקן כבר היו רגליי רועדות. זכור לי כי ניסיתי הכל על מנת לדחות את הגעתי למתקן. אם כבר נכנסנו אליו, רציתי שהוא יהיה האחרון בתור. כאשר הגיע הרגע, ישבתי בתוך הקרון הצפוף ופתאום - צפירה מרעישה ואנו נכנסים לתוך מערה... והנה מתחילים להופיע פרצופים! צעקות! והקרון הקטן מטלטל בנסיעתו. נוספו לחוויה גם צעקות היושבים מאחור ומלפנים... ואני קופא מפחד, עוצם עיניים ורק מחכה כבר שייגמר!
יום אחד, כשיצאתי החוצה כשכולי רועד מפחד, נגשה אלי הסבתא שלי (ז"ל) ושאלה: "רן, מה קרה?" "סבתא, פחדתי מאוד במתקן רכבת השדים!"
היא ענתה: "פחדת? מצוין. אבל ממה בדיוק?"
"מה זאת אומרת ממה? יש שם שדים, מפלצות, יצורים מפחידים! למה את לא מבינה?" הסבתא חייכה ושאלה: "אמור לי, ילד: אתה יודע ממה עשויות הבובות?"
"לא" השבתי.
"הן פשוט בובות מפלסטיק!"
"פלסטיק?"
"כן, סתם בובות, עם אורות וצעקות."
לפתע החלטתי ואמרתי: "סבתא: אני רוצה שוב!"
"מה שוב?"
"אני רוצה להיכנס שוב לרכבת השדים!"
"אתה בטוח?"
"כן!"
רצתי לתפוס מקום-ישיבה בקרון כשאני ממש מחכה לכניסה של רכבת השדים למנהרה. כאשר התחיל הקרון להתקדם חזרתי בליבי בלב על המשפט של סבתא: "רן, אלה רק בובות מפלסטיק". פתאום מצאתי עצמי צוחק בצחוק גדול. מול כל בובה שקפצה עלי צעקתי: "היי את רק מפלסטיק! אני לא מפחד ממך!" באותו הערב הרגשתי גיבור. יותר לא פחדתי מכניסה לרכבת השדים בלונה פארק.
כאשר בגרתי הפנמתי את מוסר ההשכל מחוויית הילדות הזו. היא משמשת לי ככלי לחיים: גם בדרמה, בזמן צעקות וחרדות אני מנסה לראות את הדברים כפי שהם. רובם הם "בובות פלסטיק" שאין לחשוש מהן. למדתי לנטרל את הרעשים ולהתעלם מכל המפחידים המדומים.
ואין מקום טוב יותר לתרגל בו התעלמות מחששות ופחדים מאשר שוק ההון!
שוק המניות חכם יותר מהמשקיעים: שוק המניות אינו "זול" ואינו "יקר". לשוק יש "נשמה" ולפעמים הוא משתגע. יחד איתו משתגעים גם המשקיעים המנסים לנחש לאן "מר שוק" מנווט. המשקיעים אינם אוהבים תנודות - בפרט ירידות... המחזוריות הקיימת בחיים ובפרט בשוק המניות היא טבעית ומובנת, לפחות בתיאוריה. בפרקטיקה, כשחלק מהמשקיעים פוגשים גל ירידות, הם מתחילים לפתע "לקרוא בכוכבים": הם מפוחדים, תזזיתיים ופשוט לא יכולים. שוק המניות יכול להיראות כצעצוע "יויו" הנע מעלה ומטה בפראות: מדפרסיה למאניה. אך אין לטעות: אלה הם תמיד אותם אנשים שמפסידים ואותם שמרוויחים, כי בטווח הבינוני והארוך השווקים הם כמכונת איזון-משקל כלכלי משוכללת. לאלה שמגיע לעלות במשקלם – הוא עולה.
ארצות הברית: "רוחות רפאים" ותגובות רגשיות. מתרחשת העלאת ריבית בסביבת צמיחה איטית. על פי התיאוריה, אחת המטרות של מדיניות מוניטארית מרחיבה היא לייצר השקעות במשק - שעשויות ליצור שוק עבודה חזק. זה יגרום לעלייה בשכר המשולם לעובדים. עלייה בשכר תגרום לעליית ביקושים של הצרכנים במשק, דבר שעשוי לאפשר עמידה ביעד האינפלציה שקבע הבנק המרכזי האמריקאי. המציאות מעידה כי המשקיעים ציפו להעלאת הריבית כאיתות מהבנק המרכזי לחוסנה של הכלכלה האמריקאית. בעוד הבנק המרכזי מצהיר כי בדעתו להעלות את הריבית עוד ארבע פעמים במהלך 2016, ככל הנראה העלאות ריבית נוספות לא תתרחשנה כל כך מהר ב- 2016. עיון בחוזים העתידיים הנסחרים על הריבית מראה כי הסוחרים מצפים שהעלאת ריבית - אם תהייה בכלל - תתרחש בחודש יוני 2016. הציפיות לאינפלציה בארצות הברית מתמתנות יחד עם הירידה במחירי האנרגיה והירידה בציפיות לצמיחה של הכלכלות העולמיות. יש להוסיף לכך את הירידה ברמת הסחר הבינלאומי. כל אלה מאותתים כי ככל הנראה (ואם בכלל!) יעלה הבנק המרכזי את הריבית, הוא יסתפק בעוד שתי העלאות מינוריות. גם אלה לא תהיינה מרצון אלא מכורך: הכל כדי לאותת על מצב של חזרה הדרגתית לנורמליזציה כלכלית. אם לא תעלה הריבית יגברו החששות של המשקיעים בדבר התאוששותה של הכלכלה האמריקאית. יש להווסיף לכך את החלשות מחיר הנפט. כל העלאת ריבית מחזקת את הדולר ומחלישה את הביקוש לנפט. כל אלה מביאים למסקנה אחת: לא יהיו העלאות ריבית משמעותיות. בינתיים תנאי שוק העבודה הולכים ומשתפרים. ארצות הברית חייבת להיזהר ממצב של סטגפלציה: אינפלציה גבוהה מקומית ומיובאת, צמיחה איטית ורמת אבטלה גבוהה בדומה לשנות ה- 70.
הדו"חות של החברות לרבעון האחרון של 2015 היו טובים. נראה כי שוק המניות האמריקאי צפוי לתשואה חיובית בשנת 2016.
אירופה: שקטה ופרגמטית. שנת 2015 הייתה שנה רוויה באירועים פוליטיים. ב-2016 צפויים כנראה הרבה פחות אירועים פוליטיים: יציבות שתשדר יציבות וביטחון למשקיעים. הבחירות המשמעותיות יתרחשו בשנה הבאה בגרמניה. המשקיעים חוששים כי הדרך שבה אנגלה מרקל מטפלת (או בעצם לא מטפלת) בסוגיית המהגרים: מדיניות "הדלת הפתוחה", תביא להדחתה מראשות הממשלה. זה יהיה תרחיש בעייתי ביותר לשווקים. כרגע נמצאת אירופה בעיצומה של מדיניות מוניטארית מרחיבה הכוללת המשך הפחתת הריבית. ציפיות המשקיעים להמשך התערבות הבנק המרכזי באירופה על רקע אינפלציה נמוכה ואבטלה גבוהה אמורה להשפיע לחיוב על השווקים. מחירי המניות באירופה אטרקטיביים, הודות לשיפור רווחי החברות ותמיכתו של הבנק המרכזי בהתרחבות האשראי.
סין: לא קריסה. רק האטה. כאשר שוק המניות הסיני ירד היו "מומחים" שטענו כי אין קשר בין כלכלת ארצות הברית לכלכלת סין. מי שמאמין בזה - שיקום! נכון, קשרי המסחר בין ארצות הברית לסין אינם גדולים. אין לטעות חלילה: קריסת הכלכלה הסינית - אם תתרחש - תיצור צונאמי כלכלי, בעיקר בשווקים בארצות הברית. כידוע, יש לסין יחסי מסחר מורכבים ועמוקים עם משקים מתעוררים וקריסה כזו תקרין באופן דרמטי על הכלכלות האלה. הבנק המרכזי של סין מגלה אחריות ומנסה להתמודד עם בעיית ההאטה, בדומה למה שנעשה בארצות הברית במשבר של שנת 2008. הצמיחה המואטת בסין הייתה צפויה, אך המשקיעים הופתעו מנתונים המעידים על האטה בייצוא ובייבוא שהיו מהירים מהצפוי. אחת מהסיבות לכך היא חולשה בפעילות הייצור ובזרימת ההשקעות. נתונים אלה משליכים מיד על כלכלות הקשורות עם סין, לציפיות להמשך הירידה בסחר הבינלאומי ולחרדה בשווקים. מהצד החיובי, כבר עתה יש בסין רפורמות בתחום הבניה למגורים, בעיקר מיתון של התחלות הבניה ומניעת בניית יתר. במקביל מתרחשות תוכניות רפורמה בחברות ממשלתיות הכוללות פיטורי עובדים. כל זה גם על רקע של מעבר ממודל של השקעות וייצור למודל המושתת על צריכה ושירותים.
רבים - ואני ביניהם - נמנים עם אלה שמאמינים ביכולת הממשל הסיני, בשילוב של מדיניות מוניטארית (הבנק המרכזי) ופיסקאלית (מדיניות הממשלה) לייצב את המצב ולהביא ליציבות בצמיחת המשק הסיני. זה ייקח זמן, אבל זה יתרחש. נראה כי המשק הסיני יצליח לייצב צמיחה ארוכת טווח סביב ה- 5% לשנה. ואם כך יהיה הכלכלה העולמית תצא מורווחת.
שוק המניות הסיני נשאר אטרקטיבי
מחירי האנרגיה: הירידה במחירי האנרגיה גורמת לקיטון השקעות בחיפושי וקידוחי גז ונפט. לירידת מחירי הנפט ישנם גם צדדים חיוביים: היא קטליזטור חיובי בעבור הצרכנים ומעודדת את הצריכה הפרטית, אולם עד שתהליך זה יורגש, גוברים בינתיים החששות לסגירה של חברות המפיקות נפט ופיטורים המוניים - דבר שעלול להביא לפשיטות רגל של חברות. זהו תהליך שמניע את עצמו, מאחר והמסחר בחביות הנפט מתרחש ברובו בניירות אופציות ולא בחביות אמיתיות. על כן גם המניה והשוק בדפרסיה. קשה מאוד לדעת היכן תיעצר המגמה. יש להוסיף לכך שאיראן חוזרת כשחקן דומיננטי בשוק. כבר בטווח הקצר היא עשויה לספק להיצע הנפט העולמי כ-600 אלף חביות ביום. הגדלת ההיצע תוסיף לדפרסיה ותמשיך להעיב על מחיר הנפט - לפחות בטווח הקצר. אך לא כדאי לטעות: השוק חכם יותר מכל משקיע. הימור על כיוון מחיר החבית דומה לקפיצת "בנג'י" ללא מדידת החבל: טר"ש או צל"ש... אין "משהו באמצע", כך שהמשך הירידה הצפויה במחיר תביא לקיטון האשראי הניתן לחברות הללו - דבר שיביא פיטורים המוניים של עובדים. זה יגרור שוב קיטון דרמטי בהיצע... וזה עלול להתהפך על בחזרה המשקיעים, עם נסיקת מחיר הנפט, ביחד עם הגידול בצריכה בשל מחירו של הנפט.
מתכות: למודאגים מהחובות של המדינות מומלץ לבחון היטב את החוב של ארצות הברית. זו שהיא בעלת מטבע הדולר, הנתפס כרזרבה וככלי ביטחון עולמי, אך זה מטבע עם חוב אדיר. נכון להיום זאת המדינה עם החוב הגדול ביותר בהיסטוריה. בכלכלה כמעט בלתי אפשרי לתזמן תהליכים, אך מה שכן ניתן, הוא לאבחן תהליכים שיכולים להביא לתוצאות. ככל שיואצו התהליכים ניתן לצפות שהתוצאות תגענה מהר יותר. ברור כי המשקיעים יחפשו מקלט ויברחו מהדולר. היו בעבר תקופות שבהן ראו בדולר או בסחורות (בעיקר הנפט) "מקלטים". כיום שני אלה עוברים שינויים ותהפוכות אדירות במעמדם. מחירי המתכות: זהב וכסף מהווים הזדמנות. בהחלט ייתכן שמחיר הזהב ירד בעתיד לפחות מאלף דולר לאונקיה. כבר במחירי היום: 1,117$ לאונקיה, תהא זאת כניסה נוחה לרכישה. בסופו של דבר המשקיעים ימצאו עצמם רצים לזהב כמטבע רזרבי וכמתכת שלא ניתן להדפיס אותה אלא חייבים לכרות אותה מהאדמה. כדאי לעקוב מקרוב על מגמת המחירים והמגמות הכלכליות הקשורות כדי לדעת מתי ואיך להשקיע במתכות.
עדכונים יגיעו בהמשך.
ישראל: היא עכשיו "אימפריה". מצבה הפיננסי של מדינת ישראל הולך ומשתפר, אך מצבה החברתי הולך ומתדרדר. הגירעון התקציבי שפורסם לשנת 2015 היה נמוך מהצפוי: 2.15% במקום 2.5% והחדשות מצוינות לכלכלה. יחד עם זאת חייבים לזכור כי הגירעון הנמוך הוא תוצאה ישירה של העדר תקציב. בפועל התקציב היה במתווה התקציב הקודם, ביחס 1/12. מי ששילם את המחיר ובפועל מימן את הגירעון הנמוך הם האזרחים, באמצעות קיצוצים בשירותי המדינה. גורם נוסף שסייע היה חוסר היכולת של הגורמים המקצועיים באוצר לחשב את הכנסות הצפויות של המדינה בשנים האחרונות כאילו אין יד מכוונת: כל זאת כדי לחסוך בהוצאות ציבוריות. החדשות הללו טובות למדינה שהמטבע שלה הוא אחד החזקים בעולם ומאפשר לגייס אשראי זול בשווקים. כאב הראש הגדול שייך לנגידה, הגב' קרנית פלוג: מצד אחד פערי ריבית שליליים מול ארצות הברית: כאשר הריבית בארצות הברית עלתה ל- 0.25% בדצמבר האחרון, נוצר פער של 0.15% מול השקל, שהביא להתחזקותו של הדולר. מנגד, באירופה יש ריבית שלילית. נגידת הבנק לא תשיק תוכנית להקלה כמותית בישראל, שכן במשק קטן ולא תחרותי הסיכונים גדולים מהסיכויים. עלולה להיווצר אפשרות של התפתחות בועות מסוכנות, כמו נדל"ן, שהיא סכנה ממשית ליציבות המשק שלנו. מאידך, הנתונים הדיפלציוניים של המשק משוועים לתוכנית הקלה. ברור כי הריבית לא תעלה בתנאים הנוכחיים. כל שנותר לקברניטי הבנק הוא להתפלל להמשך העלאת הריבית על הדולר, דבר שמסייע לרווחיות החברות המייצאות ולתיקון במחירי הסחורות שיביאו לחזרה ליעד האינפלציה.
שוק המניות המקומי נותר זול ואטרקטיבי.
סיכום: אז מה היה לנו כאן? הכלכלנים מצוינים בניבוי העבר... והמציאות מלמדת ש"שום דבר לא השתנה". יש להיות נאמנים לעקרונות הכלכליים לפני שרוכשים מניות. נכון לתחילת 2016 נראה כי שוק המניות צפוי להניב תשואה עודפת. המצב הכלכלי אינו מזהיר, אך יציב.
מעניין כי סקטור הבנקים התממש בכ- 15% ללא כל הצדקה, בסביבת ריבית עולה הבנקים יראו שיפור בתוצאותיהם העסקיות
למחיר הנפט, שמדיר שינה מעיני המשקיעים, יש פנים רבות: אחד מפסיד ואחד מרוויח - כמעט באותו היחס: העלויות של חימום ותחבורה ירדו לצרכנים ובמקביל, תעשיות כמו הקמעונאות, ההובלות, חברות תעופה ותעשיית הרכב באמת נהנות מדלק שעולה פחות. זהו שינוי, אבל לא כל כך מורגש, עד כה.
כלכלות הודו, רוסיה ודרום קוריאה צפויות לצמוח מעל למצופה.
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
קרדיט תמונות:
pakorn
Stuart Miles
sheelamohan
Stuart Miles
satit_srihin.
satit_srihin.
thaikrit
stockimages
Stuart Miles