Hovav-Letters
פרישה: סקירות כלכליות.
ריבית וביקושים
השבוע הצטרפתי לבני, רום חובב, באליפות ישראל בג'ודו לבוגרים. ההתרגשות הייתה גדולה. מתח וציפייה הורגשו באוויר. רום מכוון למטרות הנעלות ביותר. הוא אומר כך: "אבא, יום אחד אעלה ואעמוד על הפודיום. דגל ישראל יתנוסס באוויר, המנון "התקווה" יתנגן ואני אהיה נרגש כולי". אין לי ספק כי זה עוד יקרה.
במהלך האליפות אחד המתמודדים הבוגרים - עומר - הפליא ביכולות שלו. לא היה קרב אחד שבו השתתף שנמשך את מלוא הזמן. את כולם הוא הכריע במהירות ובמקצועיות מדהימה. רום ישב על הספסל כצופה ואמר לי: "אבא, ראה איזה כישרון יש לעומר. הבט איך הקהל אוהד אותו. גם אני רוצה להיות כזה".
"רום" אמרתי "אדם זוכה לרגע של תהילה עבור עבודה של שנים, עבודה שנעשתה לעיתים במחשכים. קיימת בהחלט התכונה הקרויה "כישרון", אך כדי להגיע לרמה של אלוף ואמן יש נחיצות בבחירה של דרך ותהליך".
הוספתי: "אתן לך דוגמא: אקח שחקן כדורגל במגרש הטוב ביותר, אציב שער גדול במיוחד ואפזר על הדשא עשרות כדורים. אם השחקן לא יבעט את הכדור לרשת לא יובקע שער! השלב שבו השחקן מכוון את עצמו אל הכדור, מאיץ ובועט בו הוא תהליך. תהליך זה הוא שמביא את הסיכוי להבקעת גול. צא ולמד: גם אם אפזר עשרות כדורים על הדשא, ללא התהליך והיוזמה של בעיטת הכדור לא יובקע שער. השחקן המוכשר מתאמן במשך שנים, בועט בכדור באור ובחושך, מתאמן תחת לחץ - עם ובלי מאמן - כך שהוא מכשיר עצמו בדיוק לאותו הרגע. זה הרגע שבו יוכל להיות מיומן כראוי".
סיימתי ואמרתי לו: "אם אתה, רום, תהיה מרוכז בתהליך, אין לי ספק: עוד תעמוד על הפודיום והמנון "התקווה" יתנגן לכבודך".
נעבור עתה משיחות החינוך והעידוד של בני, הספורטאי המצטיין והשואף לגדולות, אל עולם הכספים והכלכלה. יש כל כך הרבה נקודות דימיון בין שני הנושאים!
קסם הריבית: הריבית היא מחיר הכסף. היא חלק מארסנל הכלים המוניטאריים שיש למדינה. הממונים על הריבית הם בנקים מרכזיים. ככל שמחיר הכסף גבוה יותר, כך יהיו פחות ביקושים לכסף. ככל שהריבית תהיה נמוכה יותר, כך יגבר הביקוש לכסף. באמצעות הגדלת הביקוש לכסף קיימת ציפייה כי ההשקעות במשק תגדלנה, כמו גם הוצאות הצרכנים. האם די במדיניות ריבית כדי לעודד ביקושים וצמיחה במשקים? המשקים העולמיים נתונים היום במעגל קסמים: מצד אחד ננקטת מדיניות מוניטארית אגרסיבית, המרחיבה את הגדלת החוב. קיימת ציפייה כי מדיניות זו תביא לגידול בביקושים העולמיים ותגרור הגדלת כמות המשרות של העובדים (שוק עבודה חזק). תהליכים אלה יתורגמו בהמשך להגדלת הפעילות והתוצר במשק. אז תוכלנה המדינות לגבות מיסים כדי לממן בעזרתם את אותה המדיניות המוניטארית המרחיבה. זה יפה בתיאוריה, אך עדיין זה לא קורה!...
ריבית וביקושים: נניח כי אפזר הרבה כדורים במגרש כדורגל. אציב שחקנים כמספר הכדורים ולאחר מכן אשאל שאלה: "מהו הסיכוי כי יובקע לפחות גול אחד?" יש להניח כי רוב המשיבים יענו בוודאות כי ברור שיובקע שער. אך מה יקרה אם השחקנים יחליטו לפתע לתפוס את הכדורים בידיים ולעמוד במקומם? האם אז יובקע שער? התשובה היא לא. כלומר, זה לא קשור למספר הכדורים ולא קשור למספר השחקנים אלא לפעולה.
לאחרונה נקבע בכלכלה מונח חדש: מוטיבציה צרכנית. למרות הריבית הנמוכה, לא רואים בעולם לחצים אינפלציוניים. (אינפלציה מונעת בדרך-כלל מביקושים של צרכנים). האינפלציה מעידה על פעילות כלכלית ערה, אך נכון לעכשיו אין אינפלציה בשווקים של אירופה וסין. יש להוסיף לכך את העובדה שהצריכה הפרטית נמצאת בנסיגה מדאיגה וקובעת נקודת שפל חדשה בכל פעם. המוטיבציה הצרכנית נמצאת בשפל. הכלכלה העולמית חייבת לעבור רפורמות רחבות ושינויים מבניים, כולל השקעה בחינוך, כדי להפוך את הדיכאון הצרכני למוטיבציה צרכנית חיובית!
שינוי מודל צמיחה: מהחוץ פנימה: השנים האחרונות בכלכלה העולמית התאפיינו בגידול בסחר העולמי. קצב הצמיחה של הסחר העולמי היה גדול מצמיחת הכלכלות המקומיות. משנת 2008 רואים ירידה חדה בסחר העולמי. הכלכלנים מנסים להתחקות אחרי הסיבות לכך. יש כאלה שתולים אותן בקיטון בצמיחת כלכלת סין. הציפייה מסין שתהפוך "פאקמן כלכלי" עולמי ותגרור את כל כלכלות העולם על האלונקה הייתה מוגזמת. ההשערה היא שהסיבה תלויה בעיקר בדמוגרפיה העולמית ושינוי במודל הצמיחה של המדינות, אשר מבקשות לבסס את מנוע הצמיחה על ביקושים פנימיים. יש להוסיף לכך ירידה בפריון העובדים, אוכלוסיית העולם שהולכת ומזדקנת, שינויים בדמוגרפיה = הגירת המונים ומחיקתן של מדינות שלמות מהמפה העולמית. ירידת הסחר העולמי קשורה ישירות לפוטנציאל עליית הריבית בעתיד. ככל שקצב הצמיחה העולמי יורד, הסיכוי שתופענה עליות בריבית הולך וקטן. מבחינה גלובלית הכלכלה נמצאת בתוואי דיפלציוני ( קיטון ביקושים וירידת מחירים). אחת התופעות בקיטון הסחר העולמי היא הירידה במחירי הסחורות. למרות שמחיר הכסף שואף לאפס (ריבית נמוכה ביותר), הציבור והחברות אינם מגלים נכונות להגדלת ההשקעות והצריכה. ניתן להגדיר זאת כמשבר אמון ופחד כלכלי המקפיא את הצמיחה. לכן מי שמגיע למסקנה כי העלאת הריבית בארצות הברית היא סימן-דרך לבאות, כנראה נחפז מידי. בהחלט יכול להיות מצב שבו הריבית תרד שוב, בעתיד הלא רחוק. לעומת זאת, אם המדינות תצלחנה לבסס את מודל הצמיחה הפנימי שלהן, הוא יהווה תחליף למה שהניע את כלכלות העולם עד כה: הסחר העולמי.
ארצות הברית: אין מה למהר לרכוש דולרים. קיימות הערכות כי כלכלת ארצות הברית תצמח השנה ב- 2%. הבנק המרכזי (Fed) תפקד מצוין בעת המשבר הכלכלי. בדיעבד, הפרס אותו קבל בן ברננקי הגיע לו. הפעילות האקטיבית והאגרסיבית של הבנק המרכזי מנעה הידרדרות כלכלית. כלל לא היה בטוח שניתן היה לרפא את הכלכלה בהמשך. בימים אלה העלה הבנק המרכזי בארצות הברית את הריבית- ב 0.25%. ייתכן כי מגמה זו תימשך בשנת 2016. בזמן האחרון הצרכנים בארה"ב דוחפים את הכלכלה באיטיות קדימה. הביקושים הפנימיים בכלכלה האמריקאית גדולים בכ-10% מרמתם בפרוץ המשבר. עם זאת, רואים כי לחברות הולך ונהיה קשה יותר להגדיל את הרווחיות. זה לא מלמד בהכרח על כניסה למיתון, אלא שציפיות מקצב הצמיחה יותאמו למגמה וינועו סביב ה- 2%. הנגידה ג'אנט ילן יודעת כי העלאת ריבית בלבד אינה פתרון ולא תמהר להעלות אותה עוד יותר. זאת מחשש שאם תיקלע למצב שבו אם הבנק ייעלה מהר מדי את הריבית ייתכן כי יידרש להוריד אותה לצורך תיקון. זה עלול ליצור כאוס בשווקים וחוסר ביטחון של המשקיעים באמיתות פוטנציאל הצמיחה. לכן הציפיה להתחזקות של הדולר לא תתממש ותביא דווקא החלשותו, על רקע העדר ביטחון המשקיעים בחוסנה של הצמיחה - דבר שיעיב עליה ויחליש את המטבע האמריקאי.
אירופה: "סופר פוטין": מתרחשת כרגע "שקשוקה" אירופאית, שהכל מתערבב בה: דמוגרפיה, זכויות אדם, רפיסות וחוסר אסטרטגיה בניהול משבר המהגרים. מדיניות ברורה יכולה להפוך את זרם מהגרים להזדמנות אדירה בעבור הכלכלה האירופאית ולשרת את מטרות הצריכה והצמיחה. בינתיים, הטרור המאיים על אירופה אינו צפוי בהכרח להאיט את הכלכלה, אלא להפך: צפויה השקעה גדולה יותר בביטחון, רכישת טכנולוגיות וגידול במספר המשרות לכוחות הביטחון. הטרור באירופה פועל כשעון-מעורר הדוחק בה לקבל החלטות. לאן פניה של אירופה? בינתיים פוטין מתגלה כמושיע שלה. כאשר פוטין אומר שהוא מתכוון להילחם בטרור הוא לא רק אומר אלא גם עושה. יש לשער כי בקרוב מאוד נראה מגפיים רוסים על אדמת סוריה שיעסקו במה שהרוסים מגדירים "צייד טרוריסטים"... "הצאר פוטין" מושיע של אירופה מאחר שעד עתה מתנגד נשיא ארצות הברית (ואיתו הציבור האמריקאי, השבע ממלחמות אבודות וחללים מיותרים) לכניסה קרקעית לסוריה.
הבנק המרכזי האירופאי והנגיד מריו דראגי התעוררו מאוחר מדי לפעולה בנוסח ההרחבה הכמותית של בן ברננקי.
ההבדלים הגדולים בין המדינות השונות החברות באיחוד לא הוסיפו ערך לכלכלה האירופאית. מטרת הפעילות של הבנק המרכזי היא לנסות ולהמריץ את הכלכלה, תוך כדי החלשת מטבע ה"אירו". כרגע נתוני האינפלציה ממשיכים להיות פחות מיעד ה- 2% שקבע הבנק. הריבית על הפיקדונות ירדה ל מינוס 0.3- ! האבטלה בגוש היא בסביבות 10%, רחוקה מהיעד שנקבע שהוא 6% . הבנק ימשיך ברכישת אגרות חוב ממשלתיות ומוניציפאליות. לדבריו - עד 2017 ההערכה היא כי מדיניות זאת תישמר עוד כמה שנים. בינתיים, למזלם של האירופאים, מחירי האנרגיה היורדים תורמים לאינפלציה הנמוכה. גוש האירו חייב לגבש תוכנית רפורמה רחבה ושינויים מבניים כדי להגביר את ההשקעות וקצב הצמיחה. במצב הנוכחי קצב הביקושים הפנימיים נמוך ב- 5% מערב פרוץ המשבר באירופה, כך שתהליך ההתאוששות נמשך עוד ועוד.
המשקיעים בשוק זה חייבים לשים דגש על חברות גלובליות מייצאות בגוש היורו המקבלות מט"ח תמורת תוצרתן ומשלמות על ההתחייבויות באירו שנחלש. מכפילי החברות באירופה נמוכים. מחירי הנפט הנמוכים עוזרים. ההתאוששות הנצפית לאחרונה בכלכלת ספרד זו יכולה להתרחש גם באיטליה. בשנת 2016 יהיו כמה טלטולים פה ושם, אך השוק האירופאי נראה אטרקטיבי.
סין: "פסק זמן" סיני בדרך לשגשוג. מיליארד וחצי סינים יודעים בדיוק מה הם רוצים. הבעיות העכשוויות בכלכלה הסינית הן תוצאה של רמות חוב גבוהות ועודף כושר ייצור שהובילו למשבר רווחיות בחברות. בניגוד לאירופה, הממשל הסיני רואה באזרחים שלו "קלפי משחק" למימוש המטרות והיעדים, גם בתחום הכלכלה. בסין הכל מנוהל ומתוזמן. הממשל הסיני לא יאפשר כניסה למיתון ויתערב ככל שיידרש. יש לשער כי יהיה קיטון ברמת הצמיחה של המשק הסיני לכ- 5%, אך כאמור: הכל מכוון ונישלט על ידי הממשל. אין ספק כי הכלכלה הסינית תהפוך יותר ויותר דומיננטית בכלכלה העולמית. הם "חברים של כולם" וקונים הכל מכולם. רוב הסינים מצויים עדיין במעמד כלכלי נמוך, אך נוצר ציבור בעל יכולות פיננסיות גדולות יותר, העובר שינויים חברתיים, מגדיל שאיפות וצורך שירותים וביקושים. יש להוסיף לכך את התרת הגידול המשפחתי והסרת מגבלת הילד הבודד שהיה מותר למשפחה עד עתה. יש לצפות לשוק עבודה הולך וגדל - והמניות אינן יקרות כלל. יש מקום לאופטימיות בנוגע לצמיחת הכלכלה הסינית.
ישראל: מחכים לניסים... הצמיחה יכולה להיות נתמכת על ידי מדיניות ריבית נכונה (מוניטארית) ופעילויות פיסיקאליות (התערבות ממשלתית). הצד המוניטארי בישראל מנוהל באחריות ובדרך נכונה, אך בצד הפיסקאלי - נכון לעכשיו - הממשלה כמעט ולא עושה דבר. שר האוצר, משה כחלון מיהר להגיע למסקנה כי העלאת הריבית בארצות הברית תגרור אחריה העלאת ריבית בישראל - לה הוא מייחל כדי לצנן את שוק הנדל"ן. כנראה שמר כחלון ממהר מדי בהסקת המסקנות ( בתקווה כי למד את הלקח מ"רפורמת" הסלולר). המדד האחרון שהתפרסם היה שלילי וכנראה שאין העלאת ריבית באופק. במקום לקוות להעלאת ריבית, ראוי שהוא ומשרדו יבואו עם יוזמות וביצוע של רפורמות מעמיקות במשק הישראלי. הבעיה של המשק הישראלי טמונה עמוק בהעדר יכולת אכיפה על ההון השחור, העדר השתתפות של כלל האוכלוסייה בשוק העבודה, פריון ופרודוקטיביזציה במגמת ירידה. כלכלת ישראל לא יכולה להישען אך ורק על "קטר" ההייטק הישראלי. גם זה מצמיח בעיקר אקזיטים ולא חברות גלובליות. ישראל חייבת לטפל בסוגיות הללו, אם קברניטי המשק מחפשים תמריצים לעידוד הצמיחה. שוק הנדל"ן בישראל מצוי במשבר אמון בין האזרחים לממשלה. הוא מחמיר בגלל הגידול הדמוגרפי, אחוז הגירושים הגבוה והעדר שחרור הקרקעות. טיפול במשבר זה יביא ליציבות ולעליית מחירים זוחלת בעתיד. שוק המניות בישראל נותר אטרקטיבי.
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית
קרדיט תמונות:
patrisyu