קופות גמל:
מחזירים עטרה ליושנה
קצת היסטוריה: השנים האחרונות רוויות בחקיקה בתחום הפנסיוני. נדמה כי לא מדובר בחקיקה הרת-גורל לציבור גדול, אלא מעבדת ניסויים בתחום החיסכון ארוך הטווח. מדי פעם וועדה זו או אחרת, פקיד זה או אחר רוקחים את מתכונם - ושמישהו אחר יאכל... אם זה יצא לא "טעים", לא חשוב: בעוד זמן קצר יכנס למטבח הפנסיוני "שף" אחר, שיכריז על עצמו שהוא הראוי ל"שלושה כוכבים של "מישלין"... הוא יזרוק את כל מה שעשה קודמו וירקח מתכון חקיקה חדש. מה יקרה אם זה לא יעבוד? ניחשתם: עוד רגע יכנס למטבח "שף פנסיוני" חדש.
הנה כמה פרקים בהיסטוריה של החקיקה הפנסיונית:
2008: המפץ ההוני הגדול: תיקון 3
ידוע כי במצב של פאניקה ננקטים לעתים פתרונות תזזיתיים. המדינה "קמה בבוקר" (1/2008) וגילתה לתדהמתה שהאזרחים לא חוסכים לפנסיה! אם כבר חוסכים, הם עושים זאת בחיסכון הוני (משיכה בתנאים הכפופים לתקנות המס, ללא חיוב במס). המדינה החליטה – באופן די חד-צדדי: "אם אתם לא חוסכים לקיצבה, אני אכריח אתכם. נכון שאתם חיים בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אבל בכל הקשור בחיסכון פנסיוני, המשטר הוחלף ל"דיקטטורה פנסיונית". לא האזרחים יהיו אלה שיחליטו. אנחנו - המדינה - נחליט בעבורם. מיום 1.1.2008 אין יותר חיסכון הוני (למעט קרן השתלמות). כל החסכונות מיועדים לקצבה!"
מאותו היום "מתו" קופות הגמל, שהציבור הוקיר והעריך כמקור חיסכון הוני ארוך טווח, פטור ממס. במקומן קמה לתחייה קופה חדשה: קופה שלא משלמת קצבה. הסכומים שהופקדו מינואר 2008 הופקדו לקופת גמל שלא יכולה לשלם קצבה.(בעתיד, בכפוף לתנאים מסוימים, ניתן לקבל קצבה – אך מקופה משלמת, אליה צריך להעביר את הכסף)..
קצבת מטרה: תיקון 3 הגדיל לעשות: לא רק שקבע כי כל החסכונות יהיו למטרת קצבה אלא גם קבע רף מינימאלי לקצבה במונחי 2016: סכום של 4,481 ₪. אם סכומי החיסכון בתוכניות הפנסיוניות לא יעלו על רף קצבת המטרה, הם יכפו על החוסך משיכת קצבה שתשולם לו מידי חודש. לא הוקדשה מחשבה למצב בו הפורש אינו מעוניין? (אם – נאמר - ירש דירות ואין לו צורך בקצבה). מה אז? אין גמישות! הוא יהיה חייב לקחת קצבה מהסכומים. אם סכומי הקצבה, להם יהיה זכאי מהחסכונות הפנסיוניים, עולים על קצבת המטרה (שהיא 4,481 ₪ במונחי 2016), אז - ורק אז - יהיה רשאי (בתנאים הכפופים לחוק) למשוך את היתרה, בדרך של היוון קצבה. את ההחלטה על כך יוכל החוסך לקבל רק בסמוך לגיל הפרישה שלו.
2012: תיקון 190:
ישבו להם "השפים הפנסיוניים" ורקחו בשנת 2012 את תיקון 190. תיקון זה הגדיר את עקרונות היוון הקצבה, תוך שהוא תוחם את החוסכים בין שני סכומים. אלה מהווים "גדרות" בין תקרת הפטור לפיצויים (שהיא הוותק במכפלת תקרת פטור לפיצויים) לבין תקרת ההון הפטורה.
סכום ההון הכללי שיכול חוסך למשוך מחושב מתקרת הפטור החודשי לקיצבה כשהוא מוכפל ב- 180. מסכום ההון יופחתו מענקי פרישה, שהם פטורים ששולמו לנישום בגין 32 שנות עבודה שקדמו לגיל הזכאות. מענקים אלו יהיו ממודדים, מיום קבלתם ועד ל-1 בינואר של שנת המס בה הגיע הנישום לגיל הזכאות - ומוכפלים ב- 1.35.
אם תישאר יתרה, יוכל החוסך להוון את הסכום מעל קיצבת המטרה ללא מס. ומה אם לא תישאר יתרה? ככלל, הוא ישלם מס של 35% במקור, אם ירצה למשוך את הכספים.
"מחשב מסלול מחדש": מפת החיסכון הפנסיוני, עד ליום בתיקון ב-3 ינואר 2008, הייתה דוגמה ל"דמוקרטיה פנסיונית". החוסך היה יכול לבחור בין האפשרויות השונות: הון או קצבה. לשם כך היה נדרש הייעוץ הפנסיוני, שבין היתר איפשר לעזור ולבחור בין האפשרויות השונות. זאת כדי להתאים את החיסכון לסיכונים ולצרכים השונים של כל חוסך. מיום "תיקון 3" התבטל הייעוץ הפנסיוני. מדוע זקוק הפורש לייעוץ פנסיוני, אם כל מה שיש "על המדף" הוא מוצר אחד: קצבה!
התוצאות: כאשר מנסים להטות את מי הנהר, כדאי להזהר שלא ישטפו בחזרה. זה מה שקרה: הציבור היה יותר חזק מהחקיקה. תוצאת הלוואי של החקיקה הייתה עצירת ההפקדות בקופות הגמל של ציבור החוסכים. כל אלה שהיו להם קופות גמל הוניות (מלפני ינואר 2008) נתקפו חרדה. יש להוסיף לכך את הריבית הנמוכה והחשש שמא תבוא עוד חקיקה ותגביל את נזילות הכספים החופשיים. הציבור לקח את הכספים ורץ לקנות דירות. הציבור איבד את האמון ולכן אינו חוסך. הוא מחפש פתרונות אלטרנטיביים: תחליפים לחסכונות הפנסיוניים הכפופים לתקנות.
2016: לאחר שהפיקו לקחים:
שוב ישבו להם "השפים הפנסיוניים" ועשו עוד שינוי. עוד רגע צפוי לצאת מ"התנור" לאוויר העולם החקיקתי תזכיר "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשע"ו-2016". זה יהיה המותג החדש בחיסכון: קופות הגמל להשקעה.
"קופת גמל להשקעה": היתרון המרכזי שלהם הוא שהכסף ב"קופת הגמל להשקעה" נזיל! קופת גמל כזו תאפשר לחסוך סכומים שחוסך יכול למשוך אותם בכל עת, ללא הטבות מס בהפקדה - ומתן פטור ממס רווחי-הון אם העמית יחליט לקבל כספים אלו כקצבה. המטרה היא לאפשר לציבור החוסכים אפיק חיסכון. יש לציין לזכות המערכת כי התקיימה הפקת לקחים. "מודה ועוזב ירוחם"... המערכת הבינה את הכאוס שנוצר ואת חוסר האמון מבולמוס החקיקה הבלתי הגיוני בשנים האחרונות. הובן כי במקום לקרב ולעודד את ציבור החוסכים לחסכונות לטווח ארוך, החקיקה הפזיזה הרחיקה אותם מחסכון.
הכספים ב"קופת גמל להשקעה" יהיו נזילים בכל עת. היא תאפשר לחסוך סכומים לאורך השנים, אך לא תזכה בהטבת מס בהפקדה. "קופת גמל להשקעה" מיועדת לתשלום סכום הון (בהתאם לתקנונה) לעמית עצמאי או למוטביו, מכספים שנצברו לזכותו בקופה זו. ניהול קופות הגמל החדשות יהיה באמצעות כל גופי השקעות הקיימים בישראל: חברות השקעה וחברות הביטוח. נכון לעכשיו אין מגבלה או תקרת הפקדה. ההנחה היא כי תקרה כזו תוטל בהמשך, כדי להגביל תכנון מס רווח הון.
הבונוס בסוף: כדי לזכות בהטבת המס, על החוסך ל"סיים מסלול" ולהגיע לגיל פרישה. חוסך שהגיע לגיל פרישה ונמנע ממשיכת הכספים יוכל לבחור בין שתי אפשרויות: האחת - משיכת הסכום הצבור בקופה במס רווח הון (15% נומינאלי). במקרה שבו יבחר החוסך בקבלת קיצבה/פנסיה, היא תהא פטורה ממס.
תזכיר החוק המוצע יאפשר את הפעלת הקופה, כולל עקרונות להגנה על כספי החיסכון הפנסיוני מפני עיקול. בנוסף תובטח הגנה מפני נושים, על הכספים, המהווים רובד קצבה בסיסי בעת הפרישה, או בקרות אירוע ביטוחי.
האם ציבור החוסכים "יחשב מסלול מחדש"?
שינוי טעמים בחיסכון: בנקודת הפתיחה נראה שמדובר "בתחיית המתים" לאפיק קופות הגמל ולמודעות לחיסכון ארוך טווח. מאידך, מרביתו של ציבור החוסכים עלול למשוך את כספי החיסכון בעת נקודות משבר בשוק ההון. מה הועילו חכמים בתקנתם? הפתרון טמון במתן הטבות מס כקטליזטור לשימור הכספים.
אחת הדרכים לכך היא לתחום זמן מינימאלי (כדוגמה: בכל 10 שנים)? אם לא משך החוסך את הכסף יוכל לבקש החזרי מס בגין ההפקדות ל"קופת הגמל להשקעה". בנוסף, רצוי מאד לאפשר לחוסכים בקופת הגמל להשקיע במספר רב של מסלולים, כמו מניות, אג"ח, שקלים, מט"ח, חו"ל ועוד. זאת כדי לתת פתרון להשקעת הכספים לכל תקופה כלכלית. יהיה זה נכון אם יאפשרו לחוסכים ב"קופת הגמל להשקעה" לחסוך גם במסגרת IRA, במסגרת המגבלות המוטלות על ניהול ב- IRA. הכספים ב"קופת הגמל להשקעה" יוכלו להיות מנוהלים על ידי החוסך או מנהל תיקים מטעמו. ניתן גם להציע למי שהגיע לגיל פרישה וחסך לפחות 25 שנה, את הזכות לקבל אגרות חוב מבטיחות תשואה מגיל פרישה ועד לגיל 120. עם כל זאת מדובר בצעד בכיוון הנכון.
"קופת גמל להשקעה": האם היא מתאימה לאוכלוסיית הגמלאים?
בתזכיר החוק לא מצוין כי ההטבה ב"קופת הגמל להשקעה" תינתן גם בהפקדה חד פעמית בגיל פרישה, כך שהיא תזכה את בעל "קופת הגמל להשקעה" בפטור ממס רווח ההון. לכן ניתן כרגע להסיק כי החוק החדש נועד בעיקר לחוסכים שיש לפנים עוד מספר שנים עד למועד פרישתם.
"קופת הגמל להשקעה" היא כמעט העתק של תוכניות הפרט המנוהלות ברוב בחברות הביטוח והמעניקות לגמלאים הטבות מס מגוונות, או לאלה שהיו יכולים להפקיד הפקדה חד פעמית בכפוף לתיקון 190 בקופת גמל.
הרצאה: קופת גמל להשקעה
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
קרדיט תמונות:
Vichaya Kiatying-Angsulee