אינפלציה:
האינפלציה היא תהליך בכלכלה, שבו מתקיימת עליית מחירים מתמשכת במדינה. התוצאה של עליית המחירים היא ירידת ערכו של המטבע, כלומר באותו הכסף קונים פחות. המושג הקרוי "פיחות" מתאר ירידת ערך המטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים. האינפלציה היא נשוא למחקרים רבים, אך היא בעצם חלק מחיינו, תופעה הקשורה בכמות הכסף במשק.
אינפלציה יכולה לייצר גם הממשלה וזאת על ידי הדפסת כספים. במצבים של אי יציבות, כאשר השלטון עושה הכול כדי לשמור על מעמדו, הממשלה תתפתה ותממש את סמכותה בהדפסות כספים כדי להעשיר את קופת המדינה. זאת בניגוד לרעיון שעושר המדינה צריך לגדול כתוצאה מגביית מיסים כאשר התוצר (מה שמייצרים כל גורמי הייצור במשק) גדל ולא על ידי פעילות מלאכותית של הדפסת כספים.
פטה מורגנה: להיכן נעלם הסיכון האינפלציוני כאשר אנו עובדים? העובדים מתעלמים!
האינפלציה חייבת להיות חלק מתכנון הפרישה של כולם. חייבים להבין את משמעות הסיכון שבירידת ערך כוח הקניה במשך זמן. זהו בהחלט סיכון שיכול לערער את היציבות הכלכלית שלכם ולהשפיע השפעה ישירה על רמת החיים. בזמן שאנו עובדים תשומת ליבנו מוסטת מהסיכון האינפלציוני! העלייה במשכורת והחיסכון החודשי השוטף של העובד ושל המעסיק מסוות את חשיבות הפרמטר האינפלציוני. אך בו ברגע שאנו פורשים ואין את הפיצוי של עליית השכר והפקדות המעסיק המצב נשתנה מאד. הפורש חי על תזרים הכנסות קבועות שתכנן לו, אך אם הדברים לא תוכננו נכון, עם חלוף השנים ניתן יהיה לקנות פחות עם אותו סכום כסף.
האם אנו יכולים לחזות את קצבה אינפלציה? לא! אנחנו יכולים לבצע הערכה, לקחת את ההערכה ולהשתמש בה בתוכניות העבודה השנתיות - ולעדכן בהתאם למצב בפועל. משבר האשראי בשנת 2008 הפך את ניבוי האינפלציה למלאכה מורכבת וקשה. התחזיות הכלכליות הפכו יותר ויותר שמרניות. השפעת קצב הריבוי ההולך וגובר של האוכלוסייה (מה שמכונה "בייבי-בום" בארצות הברית) רק מעלה את חוסר הוודאות בתחום יכולת החיזוי האינפלציונית.
היסטוריה אינפלציונית:
מחירה של דירה בכפר סבא, עלה ב-128% ב- 13 שנים. בכמה עלתה בזמן זה המשכורת שלכם? דירת 3 חדרים ברחוב ששת הימים, לא רחוק מהיציאה לכביש 531, עלתה בשנת 2000, 522,000 שקלים. בשנת 2012 מחירה 1,200,000 שקלים.
הקשר בין עליית המחירים לבין העלייה בצורך במימון:
עד לפני כ-20 שנה אנשים חששו לקחת משכנתא והסתמכו בעיקר על הון עצמי. החסכונות הספיקו להביאם אל עבר היעד. במידה ולא הייתה להם היכולת - פשוט לא רכשו דירה, גם אם היה מדובר בשיעור מימון שייראה היום שולי. הבנקים נתנו בעיקר אשראי וטיפולם במשכנתאות היה ברובו משכנתאות לזכאי משרד השיכון. המשפחות חששו מאוד ממשכנתא והגבילו מאוד את לקיחתן, עד פחות מרבע מערך הנכס. מדוע הלכה והתגברה המגמה ללקיחת משכנתא? כדי לגשר על פערי ההון: ככל שקצב עליית המחירים מתגבר, כך קשה לציבור לרכוש נכסים ללא מימון.
האויב השקט: אינפלציה: תוחלת חיים עולה מחדדת את האיום האינפלציוני
זה בדיוק "האויב השקט" בפרישה. אנשים רבים אינם מודעים לאויב האינפלציוני השקט. אחוז מעט מדי מהאוכלוסייה הינו בעל מודעות פיננסית והבנה עד כמה מרכיב האינפלציה קריטי בניהול כלכלת פרישה. בעידן בו תוחלת החיים הולכת ועולה הסיכון האינפלציוני הופך יותר ויותר דומיננטי. אנו מחויבים להבין טוב יותר את סיכון האינפלציה והשפעת אריכות הימים בתכנון פרישה. יותר ממחצית מכלל הפורשים רגישים להשפעות השליליות של סיכוני האינפלציה. אלה גם כרוכים בשינויי מחירי הריבית ומשפיעים ישירות על אורח ואיכות החיים בפרישה. הדבר הנכון לעשותו הוא להתאים את הסיכון הרבה לפני תקופת הפרישה ולהיערך לכך בתכנון ארוך הטווח. לבטח לא להתחיל לחשוב על כך רק בסמוך או לאחר הפרישה.
עד כמה מדובר בסיכון דומיננטי?
סיכון הנובע משחיקת כוח הקנייה של החיסכון הפנסיוני עקב אינפלציה. סיכון אינפלציה מושתת בעיקרו על החוסך. לכן יש חשיבות רבה לכך שההכנסה בגיל הפרישה תהיה צמודה למדד המחירים לצרכן כדי לשמור על כוח הקנייה של ההכנסה ולא רק על ערכה הנומינאלי.
לדוגמא: נניח כי האינפלציה היא בשיעור ממוצע של 3% בשנה. בטווח של עשור הגמלאי יהיה חייב להשיג ריבית שלפחות 50%. מה שנרכש בשקל אחד כבר עולה שקל וחצי - וזאת כדי רק לשמור על כוח הקניה (כלומר: להיות מסוגל לרכוש את אותם מוצרים בסיסיים אותם אני צורך לאורך שנים) של הסכום, חייבים לחשוב עד כמה זה הופך יותר ויותר קריטי ככל שתוחלת החיים עולה.
אינפלציה והחיסכון הפנסיוני:
אינפלציה היא מכה לחיסכון הפנסיוני. ככל שקצב האינפלציה הולך וגובר, תשואת החיסכון חייבת לגדול ולו רק כדי להשיג את שיעור האינפלציה (ריבית נומינאלית) האינפלציה מסכנת את היכולת של החיסכון בהשגת ריבית ריאלית (ריבית מעל למדד).
לצורך הדוגמא: נניח כי בשנה מסוימת תשואת החיסכון הפנסיוני הייתה - 3% ובאותה השנה האינפלציה עמדה על 5% שהרי ההפסד הוא 3%+5%+ריבית אלטרנטיבית שיכולנו לקבל (נניח 2%) ההפסד הוא - 10% כלומר אם היו בתחילת השנה 100,000₪ בחיסכון הפנסיוני, הם איבדו 10,000 שקלים. ריאלית יש לנו רק 90,000 ₪. ציבור החוסכים אינו ער ומבין עד כמה הדבר קשור בקשר אמיץ לרמת החיים שיוכל לנהל בפרישה.
דרכים להגן על תיק ההשקעות שלך משיעורי אינפלציה גבוהים
-
אגרות חוב צמודות ממשלתיות: נכס שמגן עליך מפני הסיכון האינפלציוני.
-
מקרקעין להשכרה: מספק הגנה כפולה: עדכון דמי השכירות בתנאי האינפלציה, במקביל האפשרות ליהנות מעליית ערך הנכס עצמו.
-
ניירות ערך ותעודות סל: השקעה בניירות ערך של חברות גלובליות גדולות רצויה, כי מטילות את האחריות לשמירה על התוצר האינפלציוני (שהוא גידול בעלויות) על הצרכנים שלהן. לדוגמא, מקדונלד'ס תעלה את המחירים בעבור ההמבורגר מתוצרתה. חברות ביטוח יכולות לגבות יותר בפרמיות. אם לחברות שאת האג"ח/מניות שאתה מחזיק בתיק ההשקעות יש כוח לקביעת התמחור, אתה יכול לנצח את הסיכון האינפלציוני. מומלץ להיצמד לעסקים יצרניים.
-
סחורות ומתכות יקרות: סחורות ומשאבי טבע לעתים קרובות יעלו את ערכם בתקופות של אינפלציה לטווח הארוך (זכרו את שכתבתי בדוא"ל וההיסטריה שלי), אבל ייתכן שיהיו תנודות באופן נרחב בטווח הקצר. הסחורות/מתכות ספקות שואות שנוטות לעלות היסטורית, בעת אינפלציה בלתי צפויה. (בעוד שנכסים פיננסיים כגון מק"מ לא השיגו זאת).
-
קצבאות צמודות למדד: אליה וקוץ בה: שכבת הקצבה בתכנון הפנסיוני היא חשובה לאין ערוך, לא רק בגלל שמדובר בתזרים תשלומים לכל חייו של המבוטח, אלא גם בגלל העובדה שהקצבה יכולה לספק הגנה אינפלציונית. כאן גם המקום לציין כי הקצבאות מקרנות הפנסיה החדשות יכולות גם לרדת ואין הבטחה מלאה שהן יכולות להעניק הגנה אינפלציונית. הקצבה בקרן הפנסיה החדשה משולמת ומתעדכנת בהתאם למאזן האקטוארי של קרן הפנסיה ולרווחי ההשקעות שלה. אם הקרן לא תעמוד ביעד ההשקעה שלפיה חושבה הקצבה החודשית – הקצבה תקטן. חשבו על תרחיש ריאלי בהחלט: שנה שבה תשואות הקרן היו שליליות, האינפלציה חיובית והקרן לא עמדה ביעדי ההשקעה שלה... מה תהייה ההשפעה על גובה הקצבה!.
-
זהירות: ריכוז גבוה של אג"ח לא צמוד לטווח ארוך: כשזה מגיע לסיכוי ממשי של התפרצות אינפלציונית, אגרות חוב בעלות מח"מ ארוך ( מח"מ = משך חיים ממוצע זמן) הן הפגיעות ביותר מכל סוגי הנכסים. האינפלציה דומה לעש המכרסם את הבגדים לאיטו. כאשר אתה שם לב, זה מאוחר מדי!.
-
מתכות יקרות השקעות פיזיות: בשנים האחרונות משקיעים רבים רכשו חלקים בהשקעות בחוות חקלאיות. ההיגיון שמאחור הרכישה היה שאנו עתידים לנוע לקראת אינפלציה. היחלשות המטבעות בעולם והיכולת לשלוט בייצור הסחורות מעניקה להם עוגן פוטנציאלי בפני הגנה אינפלציונית.
כאן המקום לחדד את ההבדלים שבין "השקעה פיננסית" לבין "השקעה פיזית". זה בדיוק ההבדל שבין רכישת "תעודת סל" המשקיעה בזהב לבין רכישה פיזית של המטבע. זה כמו ההבדל בין אם הנך הבעלים של חווה חקלאית שמייצרת סחורות או שרכשת חוזה עתידי בבורסה. חוזה עתידי הוא לא השקעה ישירה בסחורות פיסיות. בסחורות עתידיות המחירים מבוססים על תחזית של סחורה וניחוש של המחיר בתאריך שבו יפוג תוקף החוזה. מחירי חוזים הם עתידיים ולכן משקפים קונצנזוס ציפיות של שינויים במחירי סחורות, כולל השינויים הצפויים כתוצאה מאינפלציה. משקיעים עתידיים לא ירוויחו שום תמורה (ומעל כל סיכון הפרמיה) אם המחיר הסופי תואם את הציפיות הללו.
(לדיון מפורט על סחורות כמו סוג נכסים, ראה את נייר המחקר "Vanguard תיק השקעות לסחורות – מיתוסים ומציאות". חוזים עתידיים על סחורות אינם מושפעים בדרך כלל על ידי אינפלציה צפויה, בגלל ההערכות שלהם לשלב אותה בתמחור. עם זאת, התשואות שלהם עשויות לעלות ולרדת עם אינפלציה בלתי צפויה.
-
טיפוח כושר השתכרות: כישרון ההגנה האולטימטיבית. לכל אדם העניקו כישרון מיוחד: משהו שרק הוא היחיד שטוב בו. כישרון המתורגם ליכולת השתכרות ייחשב כהגנה אינפלציונית. האינפלציה לא תוכל להכות את הכישרון שלכם.
-
פיזור: הוא הפתרון להתמודדות עם תרחישים אינפלציוניים, פיזור נכון הוא בין אפיקים שונים ולא בין מנהלים שונים.
חובב רן אינו יועץ השקעות, עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות, אין להעתיק או לשכתב.
המאמר נכתב ע"י רן חובב מומחה למיסוי ופרישה