שלא ייגמר הכסף
יום שני 30 יולי 2012
קבוצת הגילאים 75-90 בישראל היא הקבוצה המתפתחת בקצב המהיר ביותר. מפץ "תוחלת החיים" הוא שינוי מהותי שהאנושות טרם השכילה להבין את גודלו ומשמעותו. ספרי ההיסטוריה מלמדים כי עד לפני זמן לא ארוך, החיים היו מאוד קצרים ואכזריים. המונח: "פרישה מעבודה בגלל גיל" לא היה קיים. האדם היה נולד למציאות של הישרדות וכמעט עד ליום מותו היה עליו להביא את לחמו לשולחנו. הילדים היו באים לעולם כדי להיות שוליות ולעזור לפרנסת בית האב. עם התקדמות הרפואה והעלאת תוחלת החיים, נכנסו לחיינו מונחים כמו "אזרחים וותיקים", "פורשים", "גיל הזהב"... לאט לאט אנו מפנימים כי כל הפתרונות שהיו זמינים וקלים בעבר לא יהיו עוד יעילים. העלאת גיל פרישה? דומה הדבר לחיה הנושכת את זנבה, נעה באותם המעגלים ואינה מצליחה לייצר פתרון למצב שבו אנו עובדים פחות וחיים יותר. בנתון שבו אנו חיים יותר, עובדים יותר וחוסכים יותר היה יכול להיות המצב תקין. בפועל קורה תהליך הפוך: עובדים פחות, חיים יותר וכמעט שלא חוסכים. אם כבר חוסכים החיסכון מתקיים בעולם של אי וודאות: חקיקה, רגולציה, שינויים בשווקים, גזירות. חיסכון ארוך טווח כשמו כן הוא: לטווח ארוך. כיצד ניתן ליישם תכנית לטווח ארוך אם היסודות חסרי ביטחון?
קרא עוד